עיון מראי מקומות חיי שרה תשפ"ג


 

 

 

פרשת חיי שרה (קישורים להורדה חינם)

 

לעילוי נשמת הרה"ח

רבי עזריאל (בן הרה"ח יהודה לייב) ליפל זצ"ל

ט"ז חשון תשפ"ב

ת.נ.צ.ב.ה

 

 

ולעילוי נשמת הרבנית הצדקנית

מרת פראדל (אדית) וייס ע"ה

(בת הרבני מוהר"ר יהונתן בנימין הכהן אבראהם הי"ד)

י"ח חשון תשפ"ב

ת.נ.צ.ב.ה

 

 

קישורים לעלונים שבועיים בנושאי הפרשה [לפי סדר א' ב']



 



אוסף גליונות - מבית 'צוף'

אוצר פניני החסידות

אורות הגבעה

אז נדברו

איש לרעהו

אספקלריא

אשיחה בחוקיך

אשכול יוסף

באר הפרשה

בארה של תורה

בינת המשפט

בית מדרש - ישיבת מיר

במחשבה תחילה

במשנת הפרשה

דברי אמת

דברי יושר

דברי ישרים

דברי שי"ח

דרישה וחקירה

דרכים בתורה

האיחוד בחידוד

היא שיחתי

המצוות בפרשה

וישמע משה

וכל מאמינים

זרע ברך

זרע שמשון

יחי ראובן

יסודות החינוך

יקרא דאורייתא

יתרון דעת

כאיל תערוג

לאור הנר

להתעדן באהבתך

לקראת שבת מלכתא

מאור השבת

מאורות הפרשה

מגישי מנחה

מדי שבת בשבתו

מדשן ביתך

מחמדי התורה

מים זכים

מלאכת מחשבת

משנתה של תורה

מנחת אשר

מעדני אשר

מעינות בני יששכר

נוה ההיכל

נועם אליעזר

נחלתנו

נשיח בחוקיך

נר יששכר

נר לשולחן שבת

סיפורים להלכה שלמה

סיפורי צדיקים

עולמות

עומקא דפרשה

עיון הפרשה

פאר מקדושים

פניני אי"ש

פניני דעת

פניני הסופר

פנינים משולחן רבינו

פרי ביכורים

קב ונקי

קובץ גליונות

קול יעקב

שבילי פנחס

שיעורי הגר"א עוזר שליט"א

שיעורי הרב יו"ט זנגר שליט"א

שיעורי הרב רוזנבלום שליט"א

שלמים מציון

שמעתא עמיקתא

שפת אמת

תורה והוראה







 

 

 </p />
<p>

תוכן עניינים של הנושאים בפרשה:

[לחיצה על שורת הנושא, תעביר אל מיקומו של הנושא]

 

פטירת שרה

הלווית המת והספד

קניין מערת המכפלה

מצוות קבורת המת

קברי צדיקים

ניחום אבלים

איסור ניחוש

השידוך

נישואין

חתונה בתקופת הקורונה

תפילת מנחה

העברת נחלה

שאר עניני הפרשה...

 

מעניני דיומא: שעטנז בבגדי חורף

נושאים אקטואליים: מוצאי שמיטה

לבית ולמשפחה

 

נושא בפרשה: פטירת שרה

 

שויתי ה' לנגדי תמיד דרכי החיזוק, תש"פ

אשרי האומה שאלה הם קברניטיה ["אוי לו לעולם שאבד מנהיגו", והשני - "אוי לה לספינה שאבדה קברניטה"] מתוקים מדבש, תשפ"א וידבר משה, תשפ"א

ניסיונותיו של אברהם אבינו - המרחם כי לא תמו חסדיך [עשרת הניסיונות שנתנסה אברהם אבינו, ביאורי חז"ל והראשונים. הניסיון האחרון עקידת יצחק אבינו או קבורת שרה אימנו. אחר שנאמר בעקידה "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה", מדוע ניסהו בניסיון נוסף. מהלך חייו של אברהם אבינו - ראיית החסדים  שעשה עמו ה" בכל מאורע שקרה לו. הקרבת קרבן עולה ויורד וקורבנות המצורע - שמא לא הכיר בחסדי ה'. חטא בני ישראל - "מתאוננים" לא הכירו בחסדי השי"ת. מידת הכרת חסדי ה' - במעשיו של יעקב אבינו. האושר בחיים. "מעט ורעים היו ימי שני חיי", "מה יתאונן האדם חי" - על "הקורות הבאות אליו, אחר כל חסדי ה" עמו" - האושר שבחיים. ההכרה בחסדי השי"ת - מדרכי קניית הזריזות ומעוררת תקוה לאחרית טובה. הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך] שיעורים בחומש עם פירוש הרמב"ן [עולמות], ה

כיצד נפטרה שרה מחמת העקידה והרי שלוחי מצוה אינם ניזוקים? אספקלריא, תשפ"א (עמ' צח)

השמחה בהתמודדות [הסתר פנים, לולי תורתך שעשועי] למעשה, תשפ"א

הגזירה מן השמים, וצורת החיים עם הגזירה היא 'בחירה' [שני חיי שרה, כולן שווים לטובה] נחל אליהו - אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' יד)

שליטה על הטבע - כולן שוות לטובה [קירוב, תנועת התשובה, כוח כיבוש הטבע] דברי אמת, תשע"ט

מדוע פרטיה התורה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים? מפיק מרגליות, תשפ"ב תשפ"ג

ענוה יסוד ההצלחה - כולן שוות לטובה [ענווה מסוכנת, זכריה בן אבקולס, לא לנהגו בענווה יתירה, הגיע להוראה ואינו מורה] שואלין ודורשין, תשפ"ב

כולן שוות לטובה- עבודת האבות בכל הזמנים והמצבים [המצב אצל הרשעים] להשיב נפש, תשפ"ב

כולן שוות לטובה - ואתה משמרה בקרבי [ההתחדשות מול הקבוע] שואלין ודורשין, תשפ"א

כל מה דעביד רחמנא לטב עביד - כולן שוות לטובה תורת הבטחון, תשפ"ב

מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי [המאבק ביצר הרע, ותיקון המידות] אשיחה בחקיך, תשפ"א תשפ"ב תשפ"ג

מיתת שרה בשמיעת בשורת העקידה אספקלריא, תשע"ז (עמ' טו)

היכן גר אברהם אבינו בשעת העקידה אספקלריא, תשע"ז (עמ' לה)

חטאו של המוסר דין לשמים [מקפח זכויות הנתבע בבית דין] (לספוד לשרה ולבכותה) [כג, ב] סברי מרנן, תשע"ח מעדני אשר, תשע"ה מפיק מרגליות, תשפ"ב

החובה להאמין 'כל מה דעביד רחמנא לטב עביד '- ניסיון פטירת שרה [שרה חיה כל חייה, תמים תהיה עם ה' אלוקיך, עצה להפוך הכל לטובה] תורת הביטחון, תשפ"א

סמיכות פטירת שרה לפרשת העקידה [מדוע כתב רש"י כן בפסוק שני ולא ראשון, פרשת לידת רבקה מבטלת את הסמיכות, מדוע הודגש הספד שרה יותר משאר האימהות, גם אצל האבות מצינו הספד רק אצל יעקב, מדוע אברהם בא קודם להספיד ורק אח"כ לבכות] (ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון) [כג, ב] האיחוד בחידוד, תשע"ז

מנין ששרה היתה נקיה מחטא? [מעשה קטן, פחות מבן עשרים, מגיל מצוות עד עשרים, מעשה החטא, עונש על החטא, עונשי בית דין ועונשי שמים, האבות קודם מתן תורה, קבלו עליהם] (שני חיי שרה) [כג, א] מלאכת מחשבת, תש"פ

עונשי בית דין של מעלה רק אחר גיל עשרים נועם אליעזר, תשע"ט תשפ"א

סמיכות פטירת שרה לפרשת העקידה [שרה היתה גדולה מאברהם בנבואה וכיצד פרחה נשמתה] (ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון) [כג, ב] עיון הפרשה, תש"ע (עמ' פ) ט"ו תירוצים

שרה נפטרה כי מלאו שני חייה (שני חיי שרה) [כג, א] שלמים מציון, תשע"ח

זקנה בגר משעת לידתו או משעת גיורו? [גר שנתגייר כקטן שנולד, עמידה בפני גר מבוגר, אברהם חיי קכז שנה אחר שהכיר את בוראו בן מח, משמע ששרה הכירה את בוראה בלידתה, ולכן כתב רש"י אצל שרה – כולן שווים לטובה] (שני חיי שרה) [כג, א] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ג

מדוע 'שבע שנים' ולא 'שבע שנה' ובספירת העומר אחד עשר יום בלשון יחיד? (שני חיי שרה) [כג, א] מפיק מרגליות, תשפ"א

הקב"ה משלים שנותיהם של צדיקים [חשבון שנה תמימה ושנת עיבור] נפלאות שמשון, תשע"ו

כיצד מתה שרה בעקבות העקידה, הרי שלוחי מצוה אינם ניזוקים? (ותמת שרה, ברש"י) [כג, ב] פניני אור החיים, תשע"ז מחמדי התורה, תשע"ז תשע"ח

פשר ארבעת שמות העיר חברון [ארבעת מצבי פטירה, ממרא-חטא, אשכול-חטא האב, קרית ארבע-מיטה טבעית, חברון-מיתת נשיקה] (ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון) [כג, ב] האיחוד בחידוד, תשע"ה

לשם מה היה זקוק אברהם אבינו לדעת אם שרה אמנו נפטרה במיתת נשיקה? (ויקם אברהם מעל פני מתו) [כג, ג] במשנת הפרשה, תשע"ז

פטור אונן ממצוות או גם חוסר יכולת למקח וממכר? [רבנו יונה] (ויקם אברהם מעל פני מתו) [כג, ג] צבא הלוי, תשפ"ב

אברהם אבינו וארור המן בפרשת חיי שרה [הקשר בין שרה לאסתר, 127 שנים, מדינה] אספקלריא, תש"פ (עמ' סט)

 

נושא בפרשה: הלווית המת והספד

 

נשים בהלוית המת הספד וקדיש [השתתפות נשים בהלוויה, המנהג למעשה בהשתתפות נשים בהלוויה. על פי הקבלה. כניסת נשים לבית הקברות. ביום השבעה. ביום השלושים. ביום פקודת השנה או בהקמת מצבה. בימים אחרים שרגילים לבקר בבית הקברות [בערב ר"ח ניסן ובערב ר"ח אלול]. בנות ונשים בטיולים בקברות צדיקים. בקבר רחל. בקבר רשב"י במירון. רבי לייב בעל היסורים בצפת. הספד ע"י נשים. נשים "מקוננות" בזמן הלוויה. הבדל בין קינה המותרת, לנאום אשה בפני גברים, שיש בו חשש איסור "קול באשה ערוה". אשה לא תקרא בתורה משום "כבוד הציבור", האם נימוק זה נכון גם בהספד בפני ציבור. בהספד באמצעות רמקול. אמירת קדיש על ידי נשים - הלכה והמנהג] עולמות, תה

ביטול מלאכה לכבוד המת [מנהג העולם] הפרשה המחכימה - אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' מח)

אין אומרים בפני המת אלא דבריו של מת - הספד [דברי תורה, מילי דעלמא, מילי דשמיא, הלכות קבורתו, איסור לעסוק בתורה בפני המת מפני 'לעג לרש', דברי התורה שנלמדו מתחילת פרשת חיי שרה: קדושי כסף, קיחה קחיה, שטרי מכר ושטרי ראיה, מה נכלל בגבול קניין השדה, קניית קרקע בארץ ישראל ע"י אמירה לגוי אפילו בשבת- ויקם אברהם מעל פני מתו, העוסק במקח וממכר כשמתו מוטל לפניו אין מקחו מקח מפני העדר גמירות הדעת] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תמז)

הלווית המת [אדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. גדרי המצוה. "מבטלים תלמוד תורה להוצאת המת כשאין עמו כל צרכו", ו"מאן דקרי ומתני לית ליה שיעורא". איסור מלאכה בעיר. כשיש "חבורתא" ["חברא קדישא" המטפלת בקבורה] אין חיוב ביטול מלאכה. הרואה את המת ואינו מלווהו עובר משום לועג לרש. לפחות ארבע אמות. במקום שאין צריך ללוותו צריך לכל הפחות לעמוד בפניו. מתי חייב להשתתף בהלוויה, ומה שיעור הלוויה - ארבע אמות או עד מקום קבורתו [ועל מה סומכים כאשר לא יוצאים להשתתף בהלווית "מאן דקרי ומתני דלית ליה שיעורא"]. נוסע ברכב או באוטובוס והלוויה עוברת לפניו, האם חייב לעצור ולהצטרף. נמצא בביתו ורואה מהחלון הלוויה, כיצד ינהג. מתי רשאי לפרוש מהלוויה - כאשר אינו רואה את המיטה או את המלווים. "תינוקות של בית רבן אין מתבטלים כלל להלווית המת. האם מותר לבטלם להלווית גדולי ישראל או תומכי תורה. נשים בהלוויה וכניסתן לבית קברות. השתתפות בהלווית נכרי. הלכות ומנהגים בשעת הלוויה: המצוה לשאת את המת במיטה. אמירת פסוקים ומזמורי תהלים בשעת ההלוויה. שאילת שלום ולחיצת יד לשלום בהלוויה. מנהג ירושלים שלא יצא זרעו אחריו. מדיני בית הקברות] עולמות, שכז

פטור אונן במצוות [עוסק במצווה, רופא במשמרת, כהנים בעבודתם, חיוב תפילה לעוסק בהצלה, ברגעי המנוחה, תפילת מנחה באסיפה לדבר מצוה] מנחת אשר, תשע"ו

דיני אונן [מסרו לכתפים, חברה קדישא, תפילין ביום ראשון] מנחת אשר, תש"פ

האבלות בהלכה [האם התורה רואה בחיוב שהאדם יצטער ויהיה נעצב על פטירת קרוביו, האם יש גבול למשך זמן האבלות, אדם שאינו מתרגש ואינו מזיל דמעה על בנו שנפטר האם יש בזה חסרון] תורה והוראה, תש"פ

מצוות האבלות [מדאורייתא או מדרבנן, האם האבל מצווה להצטער] מנחת אשר, תשפ"א

בכי קודם להספד, ומדוע אברהם הקדים הספד לבכי? אשכול יוסף, תשע"ד י"ב תירוצים

עניני בכי והספד אשכול יוסף, תשפ"ג (ז' ידיעות)

הספד שלא לשמו חשש שקר [לספוד לשרה ולבכותה, מספיד המצטער בליבו על פטירת אדם אחר, אברהם היה אחר קבורת תרח לדעה אחת] פרי עמלנו, תשפ"ב

גדרי מצוות הלווית המת ותנחומי אבלים ממגד גרש ירחים, תשפ"ב

המותר והאסור בהספד מעדני אשר, תשע"ה

הספד בדברי תורה לאונן [האסור בדברי תורה, ולא ברך ברכת התורה] מעדני אשר, תשע"ה

האם אברהם הספיד את שרה? [מוסר דין לשמים, מאבד עצמו לדעת] מעדני אשר, תשע"ה

הספד וקבורת המאבד עצמו לדעת בשל חטאיו פניני חשוקי חמד, תשע"ט

מה תוכן הספדו של אברהם את שרה? [רציפות בעליה ביראת שמים] בית מדרש ישיבת מיר, תשע"ח

מהיכן בא אברהם אבינו לספוד לשרה? [הר המוריה, חברון] מלאכת מחשבת, תשע"ז

הספד המת בשבחים שאינם אמת מעדני אשר, תשע"ה תשע"ט

בקשת רבי שיעשו לו הספד גדול [משמת רבי בטלה ענוה] מעדני אשר, תשע"ה

הלנת המת כדי להספידו ברוב עם מעדני אשר, תשע"ה

איסור הלנת המת עיוני מנחת חינוך, תשפ"א

המלין את המת יום אחד האם עובר בכל יום ויום איסור נוסף? [קבורה, הלנת המת] אספקלריא, תשפ"א (עמ' קפה)

להספיד שני אנשים יחד [אין עושין מצוות חבילות חבילות] מעדני אשר, תשע"ו

מדוע לא הוזכר בתורה הספדה של רחל? [יולדת, בדרך, כבוד לאה] אשכול יוסף, תשע"ד

מדוע לא הספיד יצחק את אמו? מעדני אשר, תשע"ט

האם מותר לכתוב הספד בעתונים על אדם שציווה שלא להספידו? [מצוה לקיים דברי המת] מעדני אשר, תשע"ו תשע"ח אספקלריא, תשע"ח (עמ' פה)

לימוד תורה לעילוי נשמת הנפטר או לרפואתו [זכות הלימוד של הלומד או למי שלמדו בעבורו, קדיש, בן או אדם אחר] אספקלריא, תש"פ (עמ' נ)

שפתותיו דובבות - זכותו של רבי חנניא בן עקשיא המוזכר בכל יום בכל העולם [רצה לזכות את ישראל, מידה כנגד מידה] נר לשולחן שבת, תשפ"א

ניסיון ההפתעה [פטירת שרה אמנו] היא שיחתי, תש"פ

 

נושא בפרשה: קניין מערת המכפלה

 

ארבע מאות שקל כסף [תשלום על מערת המכפלה, כמות הפרקים במסכת עבודה זרה של אברהם אבינו, ארבע מאות שנות גלות מצרים, עשו הגיע וארבע מאות איש עמו, שלוש מאות וארבע מאות כגוזמא בדברי חז"ל] הרב מרדכי דוד נויגרשל שליט"א, תשפ"א

מדוע לא קנה אברהם את מערת המכפלה בחיי שרה כדי לא לעכב קבורתה? [בזוהר מבואר שכבר ל"ז שנה קודם כן ידע שהוא עתיד להקבר שם] פניני אור החיים, תשפ"א

נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו [קניין מדאורייתא על אחוזת הקבר, 'לכם' בקבר, האם קניין מדרבנן מועיל לדין דאורייתא, קבר שאינו שלו-וקבר 'גזול', האם יש למת זכיה בממון, זכיית המת בכסף שאספו לצרכי קבורתו, לסיים לכתחילה את כל דרכי הקניינים קודם הקבורה, קניין רטרואקטיבי] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תנ)

קנין המת על קברו [במותו של המת פקע קנינו ועבר ליורשיו וכיצד הוא קבור ב'קברו', לצורכו] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תנח)

קניין קרקע אצל בני נח [שטר לקניין או שטר לראיה, קנין כיבוש, חזקה, קניין ארץ ישראל, מוחזקת לאברהם אבינו מברית בין הבתרים] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תנט)

זכות בני העיר לעכב מכירת קרקע [בעלות וזכויות תושבי ובני העיר, שינוי יעוד בעיר, הזכמת טובי העיר, בני העיר או מושל העיר, מכירת קרקע מאחוזת אבות, הכרזה, רישום בטאבו, קניין או הודעה על הסכמה וגמירות דעת] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תסג)

קניית מערת המכפלה בפומבי אספקלריא, תשע"ז (עמ' כו)

ענין מערת המכפלה [חידושם של האבות בצירוף שמים וארץ - מכפלה] חשבתי דרכי במשנת הגר"מ שפירא זצ"ל, תשע"ח (אוסף גליונות עמ' 3)

אופן קניית מערת המכפלה מלאכת מחשבת, תשע"ט מנחת אשר, תשע"ט

קנין אברהם בארץ כנען [כג, ד] שלמים מציון, תשע"ו נועם אליעזר, תשע"ח

האם הארץ היתה שייכת לאברהם או שרק הובטחה לזרעו? [מדברי אברהם ותושב משמע שהארץ שייכת לו, ולגבי לוט משמע שרועי אברהם הוכיחום שהארץ עדיין אינה של אברהם] (גר ותושב אנוכי עמכם, ברש"י) [כג, ד] פרשת דרכים לבראשית, תשפ"א (עמ' לד)

גר ותושב - זכות אברהם בקרקע בעוד הכנעני בארץ [קניין בארץ ישראל] עיון הפרשה, תשע"ה (עמ' עד) י"ז תירוצים שלמים מציון, תשע"ט וידבר משה, תשפ"א עיון הפרשה, תשפ"ב (עמ' לט)

השתדלות אברהם לחזק את קניין מערת המכפלה משנתה של תורה, תש"פ בינת החכמה על משך חכמה, תש"פ

הנדל"ן הראשון שרכש היהודי הראשון [חלקת קבר לאשתו אם המשפחה היהודית, 'קיחה' 'קיחה' משדה עפרון] הפרשה המחנכת-קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' כה)

הטעם שאברהם לא רצה לקבל את השדה במתנה [שונא מתנות, בעלות האדם על קברו] וידבר משה, תשפ"א

קניית מערת המכפלה בפומבי או בצניעות [שני אפיקים מקבילים, פרסום ויחסי ציבור, הצנע לכת עם אלוקיך, שיויתי ה' לנגדי תמיד] נאה דורש, תשפ"א

נתינת מתנה לאדם חשוב - מדוע אין המתנה לאברהם כמכירה? וידבר משה, תשפ"א

תרגיל המתנות של בני חת [שונא מתנות יחיה] בארה של תורה, תשפ"א

בני חת, מערת המכפלה, תחיית המתים ומשיח בן דוד הרב מרדכי דוד נויגרשל שליט"א, תשפ"ג

סודה של מערת המכפלה ברוך שאמר - הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, תשע"ט

מערת המכפלה – שמה וסודה [סדר קבורת האבות והאימהות, תיקון עפרון ע"י ארונה ותיקון השדה] [הרב משה בצרי שליט"א] בעמק הפרשה, תשפ"ג

מכירת מערת המכפלה ע"י עפרון [במתנה בחינם או התמורה, ירושת הארץ מותנית בקיום תורה ומצוות והמכירה ללא סייג, כפיית הר כגיגית, מעמדו של עפרון, האם עפרון חזר בו מהמכירה, מסירת מודעא] נועם אליעזר, תש"פ

מטבע שפסלתו מלכות - דיני תורה התלויים במטבע היוצאת [תקנת המטבע ע"י יעקב אבינו, מטבע של מלך, מטבעותיו של אברהם] (עובר לסוחר) [כג, טז] עיון הפרשה, תשפ"א (עמ' סח)

קנין אברהם בשדה עפרון [ישראל הקונה קרקע מגוי, מדוע לא קנה בשטר?] [כג, ד] שלמים מציון, תשע"ז

משמעות השמות בפרשת חיי שרה [עפרון בן צוחר, בתואל, עיפה ועפר, בני חת, ישמעאל] [הרב משה בצרי שליט"א] בעמק הפרשה, תשפ"ג

אב קרא לביתו איזבל בילדותה, האם יש להחליף את השם? [שם רשעים ירקב (תוס' מגילה י')] (עפרון בן צוחר) פניני אי"ש, תשע"ט

העקביות תנצח [מה גרם לעפרון לשנות דעתו, הפך לשוטר וקיבל שיקול דעת, העדר מצפן ומנווט בחיים, היפוך שרה שכל שנותיה שוות לטובה] עמוד החסד, תשפ"א

וישמע אברהם אל עפרון, וישקל אברהם לעפרן אספקלריא, תש"פ (עמ' יב)

מדוע לא היה איסור 'לא תחמוד' בקניית המערה? [כג, ט] אשכול יוסף, תשע"ה אשכול יוסף, תשע"ט אשכול יוסף, תשפ"א

מדוע סירב אברהם לקבל את מערת המכפלה בחינם – ואף ביקש לשלם יותר משוויה? אשכול יוסף, תשפ"ג (י"ב תירוצים)

קנין כסף (קנית מערת המכפלה) וקנין בשטרות כסף בזמננו [דבר תורה מעות קונות, תקנת קנין משיכה שלא יאמר נשרפו חיטיך, המקור בתורה לקנין כסף, הצורך במטבע בעל ערך עצמי, בדיני ריבית, קידושי אשה, פדיון מעשר שני, פדיון הבן, דיני שומרים, מטבעות ושטרות כסף בעידן המודרני, המחאות [שיקים] הוראת תשלום או שטר חוב רגיל, שטרי התחייבות, 'סיטומתא', קנין מעמד שלושתם, נתן מתנה בשיק ואח"כ בטלו והמקבל קנה בו סחורה, מעמד שק דחוי, שק שניתן מחשבון ביתרת חובה, תשלום שכר שכיר כזמנו בשק, פדיון הבן, קניית ארבעת המינים, מתנות לאביונים] [כג, טז] עולמות, פ

קנין כסף [עשיית דין בין לוקח למוכר, מהות קנין כסף, כסף שיווי או כסף קנין, האם ניתן להקנות מתנה בכסף, שווה כסף ככסף, קידושי כסף במחובר לקרקע] המצוות בפרשה, תשע"ז תשע"ח תש"פ

כסף של תורה [מהותו ושיעורו, מתכת הכסף או מטבע היוצאת במקום ובזמן ידועים, ריבית, אינפלציה, המטבע החריף המשמש כאמצעי תשלום הוא המודד את שווי הקניין, ירידת ועלית המטבע בשל ירידת המתכת או בשל שיקולי המדינה, הצמדה, פרעון הלוואה, דינים התלויים בפרוטה] הגר"א עוזר, תשע"ח

קניין קרקע - ישראל הקונה קרקע מגוי בכסף האם בעי שוה פרוטה? עיוני מנחת חינוך, תשפ"א

קנין כסף במכירה מגוי [בפרוטה ובפחות משוה פרוטה, הלימוד לכסף קידושין] שלמים מציון, תשע"ח

קנין קרקע ישראל מגוי אספקלריא, תשע"ח (עמ' ע)

קנין מערת המכפלה והפיכתה לאחוזת קבר אספקלריא, תשע"ח (עמ' פ)

קנין וקידושין בפחות משוה פרוטה [קנין בכוס חד פעמית, בקרקע, בעירוב, בקנין מגוי] נוה ההיכל, תשע"ט

האם היתה אונאה במכירת המערה? [כג, טז] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה

מי שהונה את הגוי ביתר משתות האם המקח בטל? [קניין מערת המכפלה, אונאה בקרקע, מגוי לגוי] עשר עטרות, תשפ"ג

זכות בני חת במערה מדין בר מצרא [קניית המערה מעפרון, מבני חת, בני העיר, בר מצרא זכות מוסרית או זכות קנינית] במשנת הפרשה, תשע"ו

האם 'סרסור' שדכן מבטל טענת 'בר-מצרא'? [הסיבה ששיתף אברהם את כל בני העיר כשדכנים בעסקא, כשהמערער הוא גוי] נועם אליעזר, תשע"ט

מדוע אדם הראשון נקבר ב'מערת המכפלה' ולא דוד המלך אספקלריא, תשע"ח (עמ' ח)

חברון מאז ולתמיד [חברון נקבעה כעיר מקלט, כיצד העביר יהושע אותה לכלב בן יפונה, קנין מערת המכפלה לכל יורשי אברהם או נחלה פרטית, תפילה במערת המכפלה כיום בתוך מסגד, חיוב קריעה על חורבנה של חברון, נחשבת כערי יהודה או כערי ישראל] תורה והוראה, תשע"ו

מקום מערת המכפלה והיות חברון עיר מקלט בעתיד אספקלריא, תשפ"א (עמ' קמט)

ברכת הטוב והמטיב על גמר קנין המערה ועל גמר השידוך של יצחק [הטוב והמטיב רשות או חובה, על כלים חשובים, על בשורה טובה, שותף בהטוב והמטיב, הטוב והמטיב אחר ברכת המזון] עומקא דפרשה, תשע"ח

"מערת המכפלה" מדוע החשיבוה האבות כל כך ורצו להקבר בה אספקלריא, תש"פ (עמ' סג)

מעשה אבות סימן לבנים - קניית מצוות בכסף מלא אספקלריא, תש"פ (עמ' סו)

מעלת מערת המכפלה - מקום החיבור לכסא הכבוד - עליית התפילות [תפילות כנגד אבות ותפילות כנגד תמידים] חשבתי דרכי במשנתו של הגר"מ שפירא זצ"ל - אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' ו)

קדושת חפצי הצדיק ומאכלו - תקומה ורוממות למערה שעברה מרשות עפרון לרשות אברהם [השפעת הבעלות הקניינית על חפצים דוממים] אורחות חיים במשפטי התורה, תשפ"א

הזכות לשלם משכנתא בארץ ישראל אספקלריא, תש"פ (עמ' לב)

הקשר הרוחני בין האדם לרכושו אספקלריא, תש"פ (עמ' נג)

מדוע קידושי כסף נלמדים מקניית מערת המכפלה מעפרון? [הנותן מרויח והנוטל מפסיד, טוב עין יבורך - ורע עין חסר יבואנו] אספקלריא, תש"פ (עמ' קח)

ב' קנייני אברהם למערת המכפלה מעפרון ומבני חת [וביאור המקראות בזה] אספקלריא, תש"פ (עמ' קטו, קלג)

קניין המערה מבני חת [אברהם ביקש מקום קבורה באופן כללי או מקום מסויים, במכר או במתנה, 'תנו לי' הוא מתנה - או הסכמה למכירה] פניני אור החיים, תשפ"א

איסור הנאה לגוי מקבר ובקברי עכו"ם אספקלריא, תש"פ (עמ' קלו)

 

נושא בפרשה: מצוות קבורת המת

 

קבורת שרה ע"י אברהם אבינו [אברהם אבינו כהן גדול היה, כהן גדול אינו נטמא לקרוביו, בהעדר יצחק קבורת שרה כמת מצוה, קבורה ע"י גוי, קבורת מת מצוה ביום טוב] משא נחום, תשפ"א

קבורת שבעת הקרובים ומת מצוה [טומאה למת בקרובים] מלאכת מחשבת, תשפ"ג

הקבורה תיקון הגוף כראוי לנשמה אספקלריא, תשפ"ב (עמ' יד)

האם יש לברך שהחיינו בקניית חלקת קבר? אספקלריא, תשפ"ב (עמ' כט)

הממון ותכליתו - מדוע האריכה התורה בפרשת קבורת שרה? [מדוע היה חשוב כל כך לאברהם וליעקב לשלם עבור קבורה במערת המכפלה, הקדמת ''רכושם אשר רכשו'', ל''נפש אשר עשו בחרן'' לכאורה בדומה לבני גד וראובן שהקדימו את רכושם למשפחותם, ועליהם נאמר: ''נחלה מבוהלת בראשונה, ואחריתה לא תבורך''. מטרת הממון אצל הצדיק, מהיכן נובעת חיבתן הגדולה של הצדיקים לממון. מדוע לא חשש יעקב בתחבולותיו עם צאן לבן למה שחששה אישתו של ר' שמעון בן חלפתא, שהדבר יבוא על חשבון העוה"ב. מדוע נבנה בית המקדש מכסף וזהב ולא בצניעות. העברת ירושת אברהם מבני קטורה וישמעאל - עבורי אכסנתא] עמל משה, תשנ"ח

הממון - עבד או אדון [המושל בכל אשר לו] מתוקים מדבש, תשפ"ב

מצוות קבורת המת [האם חייב להפסיד הון רב כדי לקבור את אביו, האם חייב הרופא להעלים מהבן הנכרי, את מות אביו היהודי, האם חייב הבן לוותר על פיצויי הביטוח כדי שלא ינתחו את אביו] דרישה וחקירה, תשפ"ב

מצוות קבורת המת [מדאורייתא או מדרבנן, עצמאית או חלק מ"ואהבת לרעך כמוך", גם על חלקים מן המת, איסור הלנת המת, על מי מוטלת החובה] תורה והוראה, תשע"ד

כמה הוצאות חייב אדם להוציא לקבורת אביו? [יהודי שאביו נישא לגויה ונולד ממנו בן, מתבקש ע"י אחיו הגוי לוותר על כל חלקו בירושת האב, כדי להסכים להביא את אב לקבר ישראל, התעסקות בקבורת יהודי שחי עם גויה] אשכול יוסף, תשע"ט

הוצאות כספיות להעלאת נפטר לארץ ישראל לקבורה או העברת הכסף לישיבה [אברהם היינו לפני מתן תורה, שיקולי צדקה של עניים] דברי שי"ח, תשפ"א

האם יש ענין להקבר בארץ ישראל? [מעלת הקבורה בארץ ישראל. מדוע יש הסוברים שעדיף שלא להעלות את המת לארץ ישראל, האם לכל אדם כדאי להקבר בארץ ישראל, האם יהיה הבדל בתחיית המתים בין הנקברים בארץ ישראל לחו"ל, להעלות מת שלא אכפת לו להקבר בחו"ל, לפנות מת כדי לקברו בארץ ישראל, תושבות לאחר מיתה, לפנות מת מקברו ממניעים כלכליים, להעלות את עצמות הזוג מונטפיורי לארץ, להניח בקבר מת עפר מארץ ישראל, המעלה להקבר בירושלים, בלייקווד, ברמת הגולן, ממה צריך להזהר כשמעבירים נפטר לארץ ישראל, אדם שציווה להעלותו ואין לכך תקציב, על מי מוטל לקיים את צוואתו, האם יש לעשות לכך מגבית] תורה והוראה, תשפ"ב

כיצד הורה רבי אליעזר להניחו אחר פטירתו בעליית ביתו? מעדני אשר, תשע"ב

מצות קבורה בקרקע כאיל תערוג, תשע"ה כאיל תערוג, תשע"ו עולמות, שסח נשיח בחוקיך, תשע"ז

מצוות קבורת קרובים נועם אליעזר, תשע"ט

קבר שקברו בו אדם, והוציאוהו כדין, האם ניתן לקבור בו אחר? [קבר אסור בהנאה, מצוות לאו ליהנות ניתנו, הנאת הגוף, הנאה מגוף המצוה, הנאת הגוף הבאה יחד עם המצוה, השכרת מקום בסוכה, לימוד תורה עם מודר הנאה במקום שנוטלין שכר על הלימוד] הגר"א גניחובסקי, תשע"ד

חיוב קבורה [חיוב על קרובי הנפטר או על הציבור, טעמי מצוות קבורה, חיוב קבורה מהתורה או מדרבנן, בקרקע או גם בארון הנטמן בקרקע, קבורת יוסף הצדיק, שינוי מנהגי הקבורה מזמן התלמוד, מנהג חו"ל בארון, חללי צבא ומשטרה, האם עדיף לקבור בארון מעץ מאשר מתכת, איסור שריפת גופות, האם מותר לקבור אפר הנשרפים שציווה לשורפו, קבורה עם גוים עדיפה על שריפה, קבורת רשע ליד צדיק, קבורת מת מצוה, בזמן זה, קבורת חללים במלחמה, קבורת איברים, קבורת נפלים, קבורה בקומות, בעלות על מקום הקבורה, מעלת הקבורה בארץ ישראל ובירושלים] עולמות, שסח

העוסק בקבורת המת האם הוא פטור ממצווה דאורייתא [עוסק במצווה מדרבנן האם פטור ממצווה דאורייתא, מדליק נר חנוכה האם פטור לתת צדקה לעני, מצווה דרבנן האם נחשבת דאורייתא מכח 'לא תסור', השבת אבדה על פי עדים היא מצוה דאורייתא, השבת אבדה על פי סימנים היא דרבנן, במודר הנאה, עוסק במצוה ופוטר עצמו ממצוה שקבוע לה זמן, העוסק בספק מצה האם חייב בודאי מצוה] עשר עטרות, תשפ"א

האם יש איסור להקבר בחלקת קבר שהועמדה לרשותו חינם? מעדני אשר, תש"פ

ברכות על ראיית קברים [הרואה קברי ישראל, קברי עכו"ם, קבר רחל, רואה מרחוק, נוסע ברכב, מערת המכפילה, שני בתי קברות תוך ל' יום, גדר בית קברות עתיק, גל אבנים, הדר בסמיכות מקום, בלווית המת, האונן בלויה, בשבת] לענין הלכה - אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' מד)

קבורה באופן שלא יהיה בזיון המת [המרחק בין קבר לקבר, לצידו או מעליו, ג' ו' או ט' טפחים, קבורת שדה או קבורה בכוכין, קבורה זמנית או קבועה] נועם אליעזר, תש"פ

מנהגי קבורה בארץ ישראל נר לשלחן השבת, תשע"ט

קבורה בחו"ל ליד חוף הים - סמוך לא"י קב ונקי, תשע"ו

טיסת כהנים מעל בית קברות [אהל מאהיל, ואוהל חוצץ בפני הטומאה, אוהל המיטלטל אוהל זרוק, הדומה והשונה בין מטוס לספינה שבים וטלית המתנופפת ברוח, גודלו של המטוס, כלי הבא במידה, חומרים ממנו עשוי המטוס, מטוס הסגור בהמראתו האם נחשב כמו צמיד פתיל, כניסה לשקיות גדולות ואטומות, צרוף ספיקות נוספים בהלכות טומאת כוהנים, ספק טומאה ברה"ר טהור] עולמות, רסב תורה והוראה, תשע"ג

קבורת קומות אספקלריא, תשע"ט (עמ' כ)

קבורה בקומות וטומאת כהנים אספקלריא, תשפ"א (עמ' קנט)

קבורה [קבורה בקומות, חיוב קבורה, וביום המיתה, פתיחת קבר ערל כדי למולו, חיוב קבורה מדאורייתא או מדרבנן, בקרקע, בארץ ישראל, קבורת דור המבול] עומקא דפרשה, תשע"ט

פינוי קברים [מדאורייתא או דרבנן, אופני ההיתר לפנות מת מקברו, נקבר בקבר שאינו שלו, בין גויים, להעבירו לקברי אבותיו או לארץ ישראל, קבר שאינו משתמר, קבר המזיק את הרבים, דינו ומתי נאמר, כמה על הציבור להוציא בכדי למנוע, סלילת כבישים ומסילות ברזל, בקברי עכו"ם, פינוי הקברים בגוש קטיף] עולמות, קס

שכר עובד החברא קדישא [לדעת הרמ"א שאסור להשתכר באיסורי הנאה, כיצד הוסדר שכר העובדים על התעסקותם במתים] אשכול יוסף, תשע"ג

בנה מצבה ללא רשות המשפחה בינת המשפט, תשע"ד

 

נושא בפרשה: קברי צדיקים

 

"קבר טהור"? ביקור כהן בקבר צדיק תורה והוראה, תשע"ה מעיינות מהרצ"א, תשע"ג עולמות, יא

כניסת כוהנים למערת המכפלה בזמננו [ספק טומאה ברשות הרבים, בית הפרס, חשש טומאה דאורייתא או דרבנן, טומאת כוהנים בזמן הזה, האם האבות היו ישראל או בן נח, טומאת אוהל בקבר גוי] מנחת אשר, תשע"ח

האם הותרה הסתכנות לשם ביקור בקברי צדיקים? [קבר יוסף] שמעתתא עמיקתא, תשע"ב

השתטחות על קברי צדיקים [רשב"י, מערת המכפלה, קבר רחל, מעלת התפילה, נסיעה לחו"ל] עומקא דפרשא, תשע"ה עולמות, יא נוה ההיכל, תשע"ב עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' סו) תורה והוראה, תשע"ח

השתטחות על קברי צדיקים [תפילה לצדיק, לנפטר, למלאכים, האם אין בכך סתירה לייחוד השם יתברך שרק לו לבדו ראוי להתפלל, איסור "דורש אל המתים", הנחת "פתקאות" [קוויטלאך] על קבר הצדיק, שלושה מצבים: תפילה המכוונת ישירות אל הצדיק בבקשה שיסייע בכוחו, בקשה המופנית ישירות אל הצדיק שיפעל להמליץ טוב עליו לפני הקב"ה, תפילה ובקשה להקב"ה שיעזרהו למלאות משאלות לבו בזכות הצדיק, סגולת קדושת מקום קבורת הצדיק, צדיקים במותם קרואים חיים, זמני ההשתטחות על קברי צדיקים המוזכרים בשו"ע: ערב ראש השנה וערב יום כיפור, תענית ציבור ותשעה באב, קברי נכרים, תפילה ולימוד ליד קבר הצדיק, לועג לרש, ביקור קבר צדיק פעמיים ביום אחד, הלכות ומנהגים בסמוך לקברי צדיקים: הקפת הקבר, להניח יד על הקבר, הנחת אבן, נתינת צדקה, הדלקת נרות ליד הקבר, יציאה לחו"ל להשתטח על קברי צדיקים] עומקא דפרשה, תשע"ה נוה ההיכל, תשע"ב עולמות, שכב אספקלריא, תשע"ח (עמ' כז)

הליכת אשת כהן מעוברת לקברי צדיקים שמעתתא עמיקתא, תשע"ב

יציאה לחו"ל לקברי צדיקים [מו, ג] נוה ההיכל, תשע"ה נוה ההיכל, תשע"ב עולמות, שכב עומקא דפרשה, תשע"ה נוה ההיכל, תשע"ב עולמות, שכב

תפילה על קברי צדיקים [מערת המכפלה, קבר רחל, קברי צדיקים, דורש אל המתים] (ויעלו בנגב ויבא עד חברון) [יג, כב] נוה ההיכל, תשע"ז פניני אי"ש, תשע"ח עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' סו)

קברי צדיקים [האם מותר לבקש מהצדיק הקבור שיבקש רחמים? האם מותר להתפלל ליד קבר צדיק - איסור תפילה תוך ד' אמות של נפטר, האם מניחים מצבה על קבר צדיק - דבריהם הם זכרונם, האם יש איסור בזמן הזה לכהן לנסוע לחו"ל, האם מותר לכוהנים להשתטח על קברי צדיקים, האם מותר לכהן לשלוח 'קוויטל' עם ישראל שיניחו על קבר צדיק בחו"ל - שלוחו של אדם כמותו, האם מותר לשבת על קבר, האם מותר לדרוך על קבר - מת אסור בהנאה, לצאת מארץ ישראל לקברי צדיקים בחו"ל, לישון בבית קברות] (וטמא טמא יקרא) [יג, מה] מעדני אשר, תשע"ח

כוהנים על קברי צדיקים [צדיקים אינם מטמאים, טומאת כוהנים בפטירתו של רבי, שאליהו הנביא [שהוא כהן] נטמא בהבאת רבי עקיבא לקבורה, דעת האבני נזר אימתי נאמר שצדיקים אינם מטמאים, דעות הפוסקים לעודד המנהג או לבטלו, כוהנים להתפלל במערת המכפלה, בקבר רחל, ועל ציון רשב"י] תורה והוראה, תשע"ה מעיינות מהרצ"א, תשע"ג עולמות, יא נחל אליהו - אוסף גיליונות, תשע"ח (עמ' ח)

הלכות כוהנים במירון [כניסת כהנים למקומות המסופקים, הכנסת טומאה למקומות המסופקים, ל"ג בעומר במירון, רצף אנושי עד ציון רשב"י, הנהגות הגר"ש כהן זצ"ל תלמיד החזו"א, האם יש חזקת טהרה במירון בעקבות החפירות האחרונות והשינוים בבניה, טומאת כהנים מעל מערות קבורה - במירון, מפת אזור מירון - תשע"ח] אמור ואמרת, תשע"ח

 

נושא בפרשה: ניחום אבלים

 

ניחום אבלים [ה' ניחם את יצחק אחר מות אברהם, המצווה מדאורייתא או מדברי סופרים. גמילות חסד עם החיים ועם המתים, הטובה למתים בניחום האבלים, ניחום אבלים בטלפון או במכתב, פרסום מודעת אבל, לריבוי המלווים או לריבוי המנחמים, גדרי המצווה לבקר אצל האבל לדבר עמו לומר "המקום ינחם", האם על האבל לשבת בזמן הניחום, האם המנחם יושב או עומד, בזמן הניחום ובזמן אמירת "המקום ינחם", מצווה על האבלים להתנחם, אין המנחם רשאי לפתוח עד שיפתח האבל, האם על האבל לפנות לכולם או די שיפתח בשיחה עם אחד מהם, כשהאבל שותק, להכין דברי ניחום, דברי חולין, המנהג שאין מנחמים בשלושת הימים הראשונים, ניחום אבלים בלילה, בשבת ויום טוב, לאחר השבעה, ניחום אבל שהוא שונאו, הנפטר היה שונאו, ניחום נשים אבלות, ניחום אבל אחד את השני] [כג, ב] עולמות, רעח

ניחום אבלים [בשתיקה או בדיבור, של האבל, של המנחמים] איש לרעהו, תשע"ה

'שלום זכר' ניחומים לתינוק ששכח תורתו [ניחום אבלים בשבת] מעדני אשר, תשע"ה

הערות בעניני ניחום אבלים הלווית המת והלכות אבלות כאיל תערוג, תשע"ח

ניחום אבלים [מקור ההוספה ולא תוסיפו לדאבה עוד, ניחום אבלים מדאורייתא או מדרבנן, ניחם האבל חיבור בין שמים וארץ, בן העולם הזה ובן העולם הבא, הקדמת ניחום אבלים לביקור חולים] עומקא דפרשה, תש"פ

 

נושא בפרשה: איסור ניחוש

 

כיצד סמך אליעזר על סימניו, שמא היא בעלת מום? מלאכת מחשבת, תש"פ

איסור ניחוש [תפילתו של אליעזר, מדוע לא בדק אליעזר ע"פ סימנים] [כד, ד] מלאכת מחשבת, תשע"ו זרע שמשון, תשע"ח טעמא דאורייתא, תשפ"ב

ענייני ניחוש [תהלים על חולה, גדרי איסור ניחוש, מהות איסור ניחוש, דוגמאות מעשיות, זכות הישיבה בארץ לפורש מניחוש] עומקא דפרשא, תשע"ו

ניחוש דאליעזר עשר עטרות, תש"פ עשר עטרות, תשפ"א

ניחוש שהוא צורכי רבים זרע שמשון, תשפ"א

ניחוש - האם יש איסור לראות בדברים הקורים לאדם - רמזים משמים? בירורים וביאורים ביורה דעה, תש"פ

איסור "ניחוש" והיתר "סימן טוב" [מעשהו של אליעזר עבד אברהם ויונתן בן שאול, דברים שהשכל מכריע, כשאין אומר במפורש שכוונתו לנחש, נהגו שאין מתחילים בשני ורביעי, מנהג הישיבות להתחיל ללמוד בראש חודש, נהגו שאין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה, האם בכל חודש כך, נישואין בעשי"ת, תקלה לפני יציאה לדרך, המנהג לא לכבות נר הבדלה, לא לקנות מטאטא בחודש ניסן, חתול שחור, פרסת סוס] עולמות, שכט אשר ליהודה, תשע"ד המצוות בפרשה, תשע"ז

מה' יצא הדבר - מול איסור ניחוש מערכי תורה, תשפ"א

אכילת הסימנים בראש השנה ואיסור "ניחוש" מעדני אשר, תשע"ו

האם יש ממש בניחוש? פניני מנחת חינוך, תשע"ו

ניחוש וסימן [הפעולות האסורות משום ניחוש והמותרות ל"סימן טוב", ה"ניחוש" של אליעזר עבד אברהם ויונתן בן שאול, קביעת "סימן" על העתיד מול סימן על העבר, סימן בדבר הגיוני, כאשר לא אומר במפורש שכוונתו לניחוש, מנהג הישיבות להתחיל ללמוד בראש חודש, נישואין בימי מילוי הלבנה, במקום צורך או כשהחתן בן עשרים, נישואין בעשרת ימי תשובה, בחודש מרחשון, להדליק נר מנרו במוצאי שבת, לכבות את הנר במוצ"ש, לקנות מטאטא בחודש ניסן, היחס לאמונות "תפלות": חתול שחור, אורח יושב במקומו בבית הכנסת, תליית פרסת סוס כסימן להצלחה] (לא תנחשו) [יט ,כו] עולמות, שכט

היאך סמך אליעזר על הנס? [נישואי יצחק ורבקה הקמת כלל ישראל הם צרכי רבים כבנחום איש גמזו, סמך על זכותו של אברהם, על ידי הנס יגדל כבוד אברהם] זרע שמשון, תשע"ט

הסימן לצדקת רבקה משתית הגמלים את מימיה [לדעה שגמלי אברהם לא היו זמומים, כחמורו של רבי פנחס בן יאיר, בהמתן של צדיקים, אם ישתו סימן שהיא ראויה ליצחק] זרע שמשון, תשע"ט

'נחושת' זו יון [הניחוש והקסם מול הנבואה הטהורה והתמימות] בנתיבות ההלכה, חנוכה (עמ' קנה)

 

נושא בפרשה: השידוך

 

מה' יצא הדבר [ארבעים יום קודם יצירת הוולד, בת פלוני לפלוני, מה' יצא הדבר - או הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ומזווגין לו לפי מעשיו. מהו קשה לזווגן כקריעת ים סוף, כיצד דווקא לבן ובתואל סמוכים ובטוחים שמה' יצא הדבר, ואילו אברהם, איש האמונה - בשובו בהצלחה מניסיון העקידה -בשומעו אודות לידת זיווגו של בנו - חושש שהשידוך לא ייצא לפועל, מה חשבו להרוויח לבן ובתואל כשביקשו ''תשב הנערה איתנו ימים או עשור''. ''ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלקי הארץ'' עכשיו הוא אלוקי השמים ואלוקי הארץ, שהרגלתיו בפי הבריות. אבל כשלקחני מבית אבי, היה אלוקי הארץ שלא היו באי עולם מכירין בו. אברהם הענו שאמר 'אנוכי עפר ואפר' כיצד אומר זאת, מטרת נס קפיצת הדרך שנעשה לאליעזר, ומדוע בחזור לא נעשה לו נס זה] עמל משה, תש"ס

רצונם של לבן ובתואל להיפטר מדמי שדכנות - מה' יצא הדבר [ללא השתדלות אליעזר השדכן] נאה דורש, תשפ"ב

שאלות מצויות בדיני שדכנות אספקלריא, תשפ"א (עמ' קיט)

השידוך [ההבדל בין חיפוש אבדתו לחיפוש מציאות, כגובה האף כך זמן קריעת ים סוף, אין מרובע בבריות צריך להתגמש, אשה יראת ה' היא תתהלל, החפץ חיים נשא את אחותו החורגת שהיתה גדולה ממנו, ויתור, לקבל על עצמו שבביתם תהיה מיטה נוספת לאורחים] בארה של תורה, תשפ"ב

השדכן והתשלום [השתדלות אברהם להשיא את יצחק, הקב"ה מזווג זיווגים, האם מועילה השתדלות, האם שילם אברהם לאליעזר שכר שדכנות, המקור לחיוב תשלומים לשדכנים, כמה שכר שדכן, זמן התשלום לשדכן, בל תלין בתשלום לשדכן, תשלום בשווה כסף, שדכן שלא הצליח האם מקבל שכר, להתנות עם שדכן על שכר מופחת, מי חייב בתשלום ההורים או הזוג, כשהצדדים במדינות שונות מה שכר השדכן] אוצרות אורייתא, תשע"ט

השתדלות בשידוכין ע"פ חז"ל אספקלריא, תשע"ח (עמ' סג)

שידוכים בארץ ישראל [בת פלוני לפלוני רק בארץ ישראל אלוקי השמים ואלוקי הארץ] קב ונקי, תשע"ח

מעלה ומצוה לשאת אשה מארץ ישראל [ישוב הארץ, יחוס, קדושת הארץ, חכמת הארץ] קולמוס יוסף, תשע"ח

דרגת האמונה המיוחדת של שידוכים [בטחו בו בכל עת, מה' אשה משכלת, אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו, שוא הוא העמל] עינינו גל, תשפ"ב

תפילה על זיווג אספקלריא, תשפ"ב (עמ' צח)

מעלת יחוס בשידוכים [חתן שדודו הוא צדיק, אשה טובה שאמה קשה, אשה שאיה מיוחסת אך תועיל לו, אחי המוצעת אינם בעלי תורה אך בעלי מידות טובות, רבי עקיבא, מובחר במידות או מובחר בתורה, בת ת"ח שאינו מיוחס או בת מיוחס שאינו ת"ח, האם צריך לספר לחתן שם הכלה היא גיורת, עליה רוסית, בחור מיוחס מצד אביו או נכד גדול הדור מצד אמו] עיון הפרשה, תשפ"א (עמ' עא)

פסקי הלכות בעניני שידוכים [מעלת הכלה, בת ת"ח, כיום, המעלה אחר בת ת"ח] פניני אי"ש, תשע"ח

הערות גדולי ישראל בעניין שידוכים בארה של תורה, תשפ"ג

שידוכים במשנת הגר"ח קניבסקי זצ"ל דברי שי"ח, תשפ"ב

שדכן שהציע שידוך ולאחמ"כ פעל לבטל הצעתו האם מגיע לו שכר? [הצעת שידוך שעלתה וירדה] שיעורי ליל שישי - ברכת יצחק, תשע"ח

שדכן הציע שידוך, שלא יצא לפועל. כעבור זמן הוצע אותו שידוך ע"י אחר, והצליח [האם יקבל המציע הראשון חלק בדמי השדכנות, והאם היתה חובה לפנות למציע הראשון ולנסות לסיים את השידוך דרכו] וישמע משה, תשע"ו

על שקר ואמת בהצעות שידוך [אשר הנחני בדרך אמת] שלמים מציון, תשע"ט

חיוב תשלום לשדכן [ולמתווך, מדין שליח, מדין יורד] מנחת אשר, תשע"ז נשיח בחוקיך, תשע"ח

כשאבי החתן לא שילם לשדכן, האם ניתן לחייב את החתן? [מדין פועל חיוב רק על האב, ומדין נהנה חיוב על החתן] מנחת אשר, תשע"ז

סגולת השידוכים של הרמ"ע מפאנו [המתפלל על חברו, כוונה על הזיווג העליון, פירוש אשת חיל] זרע שמשון, תשע"ט

דמי שדכנות ["סרסור" [מתווך] מקבל שכר, האם ה"שדכן" שווה לו. שדכן אשר נשלח להציע שידוך על ידי אחד מהצדדים, או שדכן שהציע שידוך מעצמו [גדר תשלומי דמי שדכנות - מדין תשלומי שכר "פועל", "קבלן" או מדין "יורד לשדה חברו ונטעה שלא ברשותו"]. חובת תשלום דמי השדכנות - על החתן והכלה או על ההורים, והנפק"מ בזה. חיוב תשלום דמי השדכנות - מזמן ה"תנאים" או רק לאחר הנישואין • האם עוברים המחותנים בלאו ד"לא תלין" ו"ביומו תתן שכרו", בעיכוב תשלום דמי השדכנות • שידוך שהתבטל - האם צריך השדכן להחזיר שכרו. הציע שידוך שיצא אל פועל בסופו של דבר על ידי שדכן אחר - למי מגיעים דמי השדכנות. חלוקת דמי שדכנות בין כמה שדכנים [בירור פרטי דיני ה"מתחיל", ה"אמצעי" וה"גומר" בשידוכים]. מתי פטורים מלשלם דמי שדכנות. שדכן שמסר פרטים כוזבים [ואעפ"כ יצא השידוך אל הפועל] האם מחוייבים לשלם לו. דמי שדכנות לחתן ששידך את עצמו או לקרובי משפחה שהציעו שידוך. שידוך משתי ארצות [ובכל אחד מהמקומות נהוג לשלם סכום אחר בדמי השדכנות]. הזהירות לשלם לשדכן את שכרו. כאשר השדכן תובע שכר מופקע. האם אליעזר עבד אברהם קיבל שכר עבור שדכנותו, ומדוע] עולמות, קכז עשר עטרות, תשפ"ג

שאלות בעניני תיווך [מתווך שהביא קונה לקניית דירה, ולבסוף קנה מהמוכר דירה אחרת. מתווך שהביא קונה לדירה, ולא רצה לקנותה רק עם עוד יחידת דיור. מתווך שהביא קונה לדירה, וקנה את הדירה, ועוד מחסן, מהמוכר. מתווך שהביא משקיע לנכס, ומתווך אחר הביא את הנכס, ומתווך אחר הביא את העיסקה לצדדים, ועסק במשא ומתן] בינת המשפט, תשע"ח

ריב בין שכנים על היתרי בניה האם הוא סיבה מספקת לבטל שידוך? [משפחות המתגרות זו בזו] אשכול יוסף, תשפ"א

קידשה השליח בעצמו [מדוע לא הוי קידושי טעות, השליח נקרא רשע, האם האשה בהסכמתה מכשילה את השליח בלפני עיוור, האם קנסוהו חכמים והפקיעו את קידושיו, 'לי' לעצמי] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

'עני המהפך בחררה' בהצעת שידוך [שלח שדכן להציע שידוך לבתו והשדכן הציע את השידוך לבתו שלו, עני המהפך בדבר מצוה, להתפלל שהשידוך יגיע אליו] שיעורי ליל שישי - ברכת יצחק, תשע"ז

תשלום לשדכן כשהשידוך התבטל [נעשה קנין] מנחת אשר, תשע"ז

שדכן [או מתווך] שאחר גמר העסקה, נתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים, האם מחובת השדכן לפשר? מנחת אשר, תשע"ז

עניני שידוכים [כד, ד] כאיל תערוג, תשע"ה

מעלת השידוכים ע"י שדכן פרי ביכורים, תשע"ח

דיני השדכן [כד, ד] עומקא דפרשא, תשע"ג

מדוע לא חיפש ליצחק שידוך מ'הנפש אשר עשו בחרן'? [הרחקה ממידות רעות העוברות בתורשה] מנחת אשר, תשע"ו תורה והוראה, תשפ"ב

מדריך לשדכן - הלכות לשון הרע [המותר האסור והחיוב לספר [אסור לשדכן להעלים חסרונות גדולים שיש למדובר. וגם באופן שאסור לספר לפי כללי 'לשון הרע לתועלת', מכל מקום אסור לשדכן לקדם את השידוך משום 'עצה שאינה הוגנת'. המבחן: לו הוא היה במצב המוצע האם היה מתרחק מההצעה. המציע שידוך ומכסה על החיסרון, עובר על 'לפני עיור' 'ארור משגה עיור בדרך', 'לא לונו איש את עמיתו', וכן גניבת דעת. העלמת חסרונות: להסתיר חסרון, שאם יודע אחרי הנישואין לא יהיה סיבה לגירושין. דרגת החסרון. זמן ההודעה: כשחייב לספר חסרון, אין חיוב לגלות מיד, ולפעמים אפשר לגלות רק לפני סגירת השידוך אחר שהתרצו הצדדים. במום שלא יתרצו עדיף לגלות מיד. לספר לשדכן: שידוך שלא מתקדם והשדכן מבקש לדעת מדוע, מתי ומה מותר לספר לו או לתלות בחוסר התאמה. הציעו לאדם שתי הצעות, האם מותר לשאול מי הטוב ביניהם] עומק הפשט, תשע"ט

שמירת הלשון בשידוכים - חלק ב [זיווג הגון, היתר הבירור קודם השידוך, תנאי ההיתר] עומק הפשט, תשע"ט

למה בתחילה לבן ובתואל הסכימו מיד לשידוך, ולהלן ניסו למנוע ולעכב? אספקלריא, תש"פ (עמ' מה) יז תירוצים

דמי השדכנות סיבה לשדכן אספקלריא, תש"פ (עמ' עד)

 

נושא בפרשה: נישואין

 

שליחות בקידושי רבקה

 

ציווי אברהם לאליעזר שלא יקח אשה ליצחק מבנות הארץ אספקלריא, תשע"ז (עמ' יד)

סירוב אברהם להשיא את בנו לביתו של אליעזר [קודם שיצא מכלל ארור, וכשיצא לכלל ברוך] עיון הפרשה, תשפ"ב (עמ' נ) מ"ט תירוצים

האם נתקדשה רבקה ע"י המתנות אספקלריא, תשע"ח (עמ' י)

מתי חלו קידושי רבקה? בינת החכמה על משך החכמה, תשפ"ב מעדני אשר, תשפ"ב

שליחות אליעזר לקידושי רבקה אספקלריא, תשפ"א (עמ' סו)

מי התלווה אל אליעזר אספקלריא, תשע"ט (עמ' יד)

מעלותיו של אליעזר אספקלריא, תשע"ט (עמ' לז)

הודיה על בשורה טובה אספקלריא, תש"פ (עמ' כב)

על דברי רש"י שאליעזר נצטווה לקחת מבנות ענר אשכול וממרא אספקלריא, תשע"ט (עמ' ק)

אליעזר עבד אברהם זכה שקפצה לו הארץ כי למד מהארץ את העבודה של מסירות-נפש שבילי פנחס, תשפ"א

עבד שנשתחרר וקטן שהגדיל ואכלו בזמן שהיו פטורים [שליחות לעבד, מתי והאם שוחרר אליעזר, האם יכל להצטרף לזימון, ברכת התורה בקטן שהגדיל ובעבד שנשתחרר בלילה] נוה ההיכל, תשע"ט

האם היה אליעזר שליח לקידושין? [האם שוחרר מהיות עבד?] [כד, ב] הגר"א גנחובסקי, תשע"ה הגר"א גנחובסקי, תשע"ד מלאכת מחשבת, תשע"ו תשע"ח תשפ"א מנחת אשר, תשע"ז מעדני אשר, תשפ"ב

מתי שוחרר אליעזר מהיות עבד של אברהם? [שחרור על תנאי אם רבקה תסכים, האם הצטרף לברכת הזימון בעשרה, מינוי שליחות מתי היה] מים זכים, תשפ"ג

מינוי שליח לקדש אשה סתם, מבלי לציין את שמה עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' סג) ל"ג תירוצים

מדוע שלח אברהם את אליעזר לקדש אשה ליצחק ולא הלך בעצמו? [מצוה בו יותר מבשלוחו] [כד, ב] פניני האלשיך, תשע"ז אספקלריא, תש"פ (עמ' קלח)

מפני מה לא חשש אליעזר לפסול ממזרות? מלאכת מחשבת, תשע"ט

כיצד לא חשש אליעזר שמא המיועדת תהיה חיגרת או סומא? [כבוד האדם, האם היה מקדשה בכל מקרה כדי לא לביישה, כלה עם רגל תותבת והחתן לא שם לב עד החתונה] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"א

מדוע אין קידושין תופסין אחר שנתקדשה [קנויה לבעלה, מחמת איסור כריתות לעלמא - ואין קדושין תופסין בחייבי כריתות, נפק"מ בחצי שפחה וחצי בת חורין] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

קידושין בדינר לבית שמאי הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

אינו יודע בטיב גיטין וקידושין הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

קבלת עדות שלא בפני המקדש הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

ידיעת העדים בקידושין הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

קבלת עדות שלא בפני המקדש [ידיעת העדים בקידושין] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

כסף קידושין [מה נלמד קיחה קיחה משדה עפרון וביאור המו"מ בין אברהם לבני חת, קניין או מתנה, בתמורה או ללא תמורה, כסף קידושין של המקדש או גם של אחר, קידושי אשה בשטר או בחליפין] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תנב)

קידושין בספק איסור הנאה [ספק ערלה, ספק חמץ, ספק ערלה בעיר הנידחת, ספק קונם, להישאל על הקונם] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ג

קידושין כשיש רוב או חזקה שהחפץ איסור הנאה [נפקא מינה לענין ירושה, לחלק בין רוב לחזקה] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ג

קידושי כסף בעגלה ערופה [בעגלה עצמה שהיא איסור הנאה, בעור העגלה שמותר, רוצה להתקדש בכל החפץ] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ג

שבועה בנקיטת חפץ [חפץ של מצוה, ספר תורה, תפילין, במעומד או במיושב, תלמיד חכם ועם הארץ, לשון השבועה, שם השם, שבועת הדיינים, שבועת ביטוי, שבועת העדות והפיקדון, אוחז בציצית או אוחז במעקה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תסה)

שבועה בשם ושבועה בלא שם ה' [כינויי שבועה, שבועת אליעזר ושבועת יוסף] מפיק מרגליות, תשפ"ג

שליחות לקידושין [שלח שליח לקדש לו אשה סתם וקדשה, והמשלח אומר שאינה נראית בעיניו, השליח טוען שכך הבין בדבריו, שליחות לתרומה לתקוני שדרתיך ולא לעיוותי, הבדל אם צריך שליחות או רצון בעלים, שליחות שלא מדעת, שליח לגרושין וקדושין שלא בוטל אך אינו רוצה לקיים שליחותו ואנסוהו לעשות כן, הבדל בשליחות בין תרומה לברית מילה, נוסח ברכת הדלקה של שליח בנרות חנוכה, כשהשמן של השליח או של המשלח, נתינת רשות לקונה לזכות או הקנאה ממש, משרתת יהודיה שהפרישה חלה של בעלת הבית, שליחות להקדש, פעולת שליח נגד רצון משלחו כל עוד לא בוטלה שליחותו, שליח כבעל המעשה, בשליחות שמונתה ע"י המשלח, בשליחות מדין 'זכין', שליח שהפריש תרומות ומעשרות בשם הבעלים – ומבקש להשאל לחכם – האם הנשאל הוא בשליח או המשלח, כשהשליח אנוס על מעשיו] ] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תע)

ציווי אברהם שלא לישא כנענית [חובת הבן לשמוע בכל אביו בעניני נישואין, כיצד נשא אברהם את הגר שהיתה שפחה, זרעו מיוחס אחריו] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תפה)

שליחות לקידושין וביטול שליחות [כסף קידושין חפץ או מטבע, שליח להבאה ושליח לקבלה, של האיש ושל האשה, שליח כבעל המעשה, אין השליח נעשה עד על השליחות, שליח שנעשה בפני עשרה צריך לבטלו בפני עשרה, כשהמשלח נשתטה, שליחות במעילה, שלחה שליח לקבל קידושי כסף מהבעל וקידש אחר בביאה, שליחות בשוגג] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תפח)

שליח שאינו בתורת גיטין וקידושין [עבד, עבד כשליח לקבל גט של עבד חברו] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תצז) דרישה וחקירה, תשפ"א (עמ' יט)

קידושין ע"י ברירה [כמה נשים מינו שליח אחד לקבל בעבורם קידושין מאדם פלוני, והמקדש נותן לשליח מעות קידושין עבור אחת מאותן נשים, אלא שאין רצונו לקדש אלא אחת מהן, ורצונו שתתקדש לו אחת מהן באותה שהוא ירצה אח"כ, תלוי בדין ברירה, והנה אם רצונו שיחולו הקידושין רק לאחר הבירור למי שהוא רוצה בה, אם קיבל השליח קידושין לכל הנשים באופן שאפשר שגם כולן תתקדשנה, שיש די מעות שיהא לכל אחת שוה פרוטה, וכמו"כ נתכוין לזכות לכל אחת ואחת, וא"כ עפ"י סברת הקדמונים שבקצה"ח שם דלא אמרינן אין ברירה אלא אם אפשרות החלות הוא רק על אחד מהדברים העומדים לבירור, ברם אם אפשר לכולם כאחת לחול אין בזה מניעה, ובכה"ג לכו"ע אמרינן יש ברירה, קדושין על תנאי, אם כל הנשים הן אחיות, האם שייך לדין ברירה או שיש כאן חמשה מעשי קידושין נפרדים, מקדש אשה שיחולו הקידושין יום אחד לפני מותו, ברירה כדי לתת דין 'לשמה'] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תד)

שבועה על מה שלא בידו [ובעלות בני נח על בניו, מכלל לאו אתה שומע הן, הבאת הכלה ברצונה או בעל כרחה כדי לקיים את השבועה, האם די ברצון אביה, מעמד אב בבני נח מדין רוב, שליחות ויד בעבד, בעבד קטן שאין לו יד לזכות בה, עבד של אדון קטן, שבועה על דבר שאי אפשר לקיימו, ביקש לבן לעקור את הכל, שיאסר יצחק בכל נשים שבעולם, גר שנתגייר כקטן שנולד, מדוע אין כל אשה בעולם מותרת מדין רוב דפריש, מקום תושבות האשה לדין זה ולדין ישיבת הסוכה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תנב)

תנאי כפול בהשבעת אליעזר – ובקריאת שמע [בספק אם יעבור זמנה, תנאי כפול, משפטי התנאים, בדבר שלא מועילה בו שליחות] מלאכת מחשבת, תשפ"ג

שבועת אליעזר [מושבע מפי עצמו, מפי אחרים, מושבע ועומד, שבועת ביטוי ושבועת הדיינים] שיעורי הגר"ד פיינשטיין שליט"א, תשפ"א

קידושי כסף [באמה העבריה, ובבת חורין, בדינר או בפרוטה, יציאה בגרעון כסף בכל מקרה או רק בנקנית בכסף, האם כל אשה מתקדשת בפרוטה, אומדנא, רוב נשים, קפידא, קידש אשה לאחר זמן ובנתיים ירד ערכו של החפץ לפחות משוה פרוטה, האם החפץ בנתיים כפקדון, כסף, בגט, נתאכלו המעות, אחזו קורדייקוס, מדוע בספק קידושין אמרינן שהיא מקודשת ולא מעמידים הממון בחזקת בעליו ולא קיבלה פרוטה] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תכה)

קידושי יצחק לרבקה [ע"י אליעזר שהיה שליח, מצוה בו יותר מבשלוחו, אליעזר היה שליח של אברהם שהיה שליח של יצחק, אין שליח עושה שליח, מילי לא ממסרי לשליח] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' שא, שז)

חיוב עבד שנשתחרר [גר שנתגייר וקטן להגדיל] בברכת המזון על סעודה שאכל בעברו נוה ההיכל, תשע"ג

מדוע שלח אברהם עבד ולא איש נכבד? דרכים בתורה אלשיך, תשע"ז

מדוע יצחק לא נצטווה שלא להינשא לכנענית? משנתה של תורה, תשע"ט

מדוע לא חיפש ליצחק שידוך מ'הנפש אשר עשו בחרן'? [הרחקה ממידות רעות העוברות בתורשה] מנחת אשר, תשע"ו

מצוה בו יותר מבשלוחו [מצוה קיומית או חיובית, נטילת ידים במים רבים בכדי לקבל שכר, בעשיית חסד] שיעורי הגר"י זנגר שליט"א, תש"פ

הנשבע בתפילין האם צריך להורידם מראשו? [עטור בתפילין של יד ועטור בתפילין של ראש מי קודם בכניסה, השבעת אליעזר בנקיטת חפץ, מילה אינה חפצא דמצוה אצלו אבל כלפי האחרים כן, כיצד מילה היא חפצא דמצוה אחר סיום מעשה המצוה, נקיטת חפץ של יוסף] מפיק מרגליות, תשפ"א

מדוע לא הלך אברהם בעצמו לחפש שידוך ליצחק [מצוה בו יותר מבשלוחו] מעדני אשר, תש"פ

כיצד קידש אליעזר את רבקה ליצחק ללא שיצחק ראה אותה? [אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה] מעדני אשר, תש"פ

מה יותר חמור, לקחת ליצחק אשה מבנות הארץ או להשיב את יצחק לחרן? [מעלת ארץ ישראל, ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה] (השמר לך פן תשיב את בני שמה) [כד, ו] ממשנתה של תורה, תשע"ו

קידושין בקבלת מתנה ע"י אדם חשוב [קבלת אליעזר את השתיה, וקידושין ב'ספק אדם חשוב'] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

המקדש את האשה על דעת שהקידושין יחולו בקנין אחד, אבל אותו קנין לא מהני, האם יכולים הקידושין לחול בקנין אחר? הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

מדוע ביקש אליעזר ששליחותו תסתיים בזריזות? [חזקה שליח עושה שליחותו היום] שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תש"פ

מדוע לא רצה אליעזר לאכול רק אחר שידבר? חמדת ההלכה, תשע"ט

אכילת אליעזר עבד אברהם מקערה אחרת מזו שהוגשה לו [החלפתה ע"י המלאך להצלתו, אם אכל את המנה המוחלפת ברשות בעליה, כיצד ברך על המנה שהוגשה לו, מנה המכילה סם מוות וא"א לברך עליו, האם הברכה חלה על המנה השניה, כיצד ניצל ע"י ברכת המוציא, באיזה שלב הוחלפה המנה ע"י המלאך, ברכה לבטלה, מאכלים שהיו מונחים על השולחן לפניו] מים זכים, תש"פ תשפ"א

האם אליעזר עבד אברהם ברך את ברכת האורח לבעל הבית? [בקשו להרעילו, שכר מעשה טוב שנעשה למטרה רעה כמו אצל עוג-הפליט, נתכוין לבשר חזיר, כיצד אכל אליעזר מהמנה שהוחלפה ללא רשות בעל הבית, דין 'זוטו של ים' על מנתו האבודה של בתואל, זכיית אליעזר מן ההפקר, אליעזר לא אכל ממנת בעל הבית אלא ממנת הפקר ואין עליה ברכת אורח לבעל הבית, יתכן והפת לא היתה מורעלת ורק התבשיל היה מורעל, האם אורח מחוייב לברך ברכת האורח גם אם מסלקו בעה"ב, הכרת הטוב על האכילה או על האירוח, ברכת אורח לבעל הבית שהוא עכו"ם] מים זכים, תשפ"ב

קידושין בשליחות כשהמשלח לא ראה את האשה [כד, ד] מעדני אשר, תשע"ג

ארמי אובד אבי - בתואל שרצה למנוע את יצחק להינשא ע"י שיהרוג את אליעזר שליח קידושין [האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם, ומת השליח בדרך אסור המשלח לשאת את כל נשות העולם, מדוע לא נשים שאין להן קרובות בחרן, או נשים שבזמן השליחות לא היו להן קרובות, מדוע לא הולכים לפי העיר הקרובה, כמו שהולכים אחר הרוב, קבוע, חזקה] הגר"א גניחובסקי, תש"פ

למה אברהם לא הרג את אליעזר? [מדין לא תחיה כל נשמה הנאמר בכנעני, קיים אברהם אבינו כל התורה קודם שניתנה] טעמא דאורייתא, תשפ"ב

 

נישואי יצחק ורבקה

 

כיצד קידש יצחק את רבקה בהיותה קטנה? (ויקח את רבקה) [כד, סז] אשכול יוסף, תשע"ז קולמוס יוסף, תשע"ח ו' תירוצים

כיצד קידש יצחק את רבקה קודם שראה אותה? (ויקח את רבקה) [כד, סז] אשכול יוסף, תשע"ז קולמוס יוסף, תשע"ח ז' תירוצים

אברהם שהיה אלמן מדוע השיא בנו לפניו [קדימויות בנישואין - הוא או בנו?] [כה, א] מעדני אשר, תשע"ד

מדוע המנהג לברך כלה בברכות לבן לרבקה? [בעל כרחו יענה אמן] (אחותינו את היי לאלפי רבבה) [כד, ס] שבילי פנחס, תשע"ז

מדוע יצחק לא נשא אשה רק בגיל ארבעים הרי בן י''ח לחופה? תורת המעדנים, תשע"ט

איך קידש יצחק את רבקה כשהיתה קטנה הרי אסור לקדש קטנה? תורת המעדנים, תשע"ט

מעלותיה של רבקה אמנו [מדוע העלימה מיצחק את מה שהודיע לה שם אודות התאומים, הסיבות להיתר השתמשות בבגדי עשו שהופקדו בידה, מעלת ברכות יצחק, 'עלי קללתך בני', הלימוד לדורות] אורחות חיים במשפטי התורה, תשפ"ב

כשושנה בין החוחים - כיצד רכשה לעצמה רבקה את מעלותיה? - מבט האמת על סיפורי התורה [בין שמיעה להקשבה, חסד לאברהם, צלך נאה ופירותיך מתוקים, לחפש הזדמנויות, הכנסת אורחים, פותח את ידך, חסד מתחיל בבית] תורת אביגדור - הרב אביגדור מילר זצ"ל, תשפ"ב

 

חתן

 

מדוע נהגו החתן והכלה להתענות בערב חופתם? טבעת יוסף, תש"פ ח' תירוצים

הכלה מביאה לחתן באירוסין מתנה ש"ס וארבעה טורים (שני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם, ברש"י) טבעת יוסף, תש"פ

המנהג להתברך ביום החופה מפי ההורים (ויברכו את רבקה ויאמרו לה) [כד, ס] טבעת יוסף, תש"פ

חתן שאין מי שילוה אותו לבית הכנסת האם יתפלל ביחידות? מעדני אשר, תשע"ח

שמירה לחתן [שני חתנים ההולכים יחד, קטן המלווה חתן] מעדני אשר, תשע"ב

הבאת קרבן תודה ע"י חתן [דברי רבינו בחיי, שיצא מקריאת ים סוף, שהוא גוף שלם כחולה שנרפא, הקמת מקדש מעט] מעדני אשר, תשע"ח כיצד מרקדין לפני החתן, תשפ"ב

חתן דומה למלך [כשחתן עולה לתורה ובשעת החופה האם חייבים כולם לעמוד, חתן שמחל על כבודו האם כבודו מחול, האם חתן חייב לקום בפני תלמיד חכם, האם מותר לקרוא לחתן בשמו] מעדני אשר, תשע"ח

 

הוצאות הנישואין

 

עניני הכנסת כלה [מהי הכנסת כלה, הכנסת כלה יותר מחומש, נתינת תכשיטים לכלה, ביטול תלמוד תורה להכנסת כלה] עומקא דפרשא, תשע"ו

"סידור מלא" חיוב ההורים להשיא את בניהם ובנותיהם [האם וכמה חייב האב לתת לבתו או לבנו בעת נישואיהם. האם כופים לקיים התחייבות זו, אב שלא התחייב מראש, האם חייב לתת לבתו ממון בעת נישואיה, ואם כן כמה חייב לתת לשם כך, והאם ניתן לכפותו לתת סכום זה. מנהג העולם בענין נתינת הנדוניה לבת ["עישור נכסים" או גם פחות]. מעלת המשיא בתו לתלמיד חכם ואמרו: "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישיא בתו לתלמיד חכם". האם זו חובה, והאם ומדוע יוציא למצוה זו יותר משליש או חומש ממונו. האם צריך להיכנס לחובות [ולחזר על פתחים] כדי להשיג תלמיד חכם לבתו. חיוב האב להשיא את בנו, האם כולל גם חיוב ממוני. על מי יוציא האב יותר בנישואין - על בן או על בת, והאם רשאי האב לתת לבת על חשבון הבן. להשיא בן או בת בוגרים המתפרנסים בעצמם. חיוב נדוניה לבת שאינה שומעת בקול הוריה. תשלום התחייבויות הוצאות נישואי הצאצאים בכספי מעשר כספים. חובת האם להשיא את בתה או בנה. חובת בני הזוג להקל על הוריהם] עולמות, תז

נתינת נדוניא וממון לנישואי הילדים אשכול יוסף, תשפ"א

הבטיח לחתן נדוניא גדולה, כי חשב שהוא מצוין, ונודע שהוא בינוני [מקח טעות, קנין] פניני חשוקי חמד, תשע"ט

מתי חייב אדם לתת נדוניא לאשה זרה כדי שתוכל להתחתן? [אונס אשה והיא או אביה אינם מסכימים שישאנה. או שהוא נשוי לאשה אחרת אחר חרם דרבנו גרשם, וכשאין לו יתכן ויצטרך למכור דירתו ולדור בשכירות, הוצאות על מצוות עשה, על מצוות עשה תדירה כמו מזוזה] פניני חשוקי חמד, תשע"ט

מדוע מותר למכור רכושו לשאת בת תלמיד חכם? [אסור לבזבז יותר מחומש] מעדני אשר, תשע"ח

מכירת ספר תורה לנישואין [והפקעת עצמו ממצות כתיבת ספר התורה] מעדני אשר, תשע"ז

מכירת ספר תורה להשיא ביתו [שאינה מחויבת בפו"ר] מעדני אשר, תשע"ז

 

שמלת כלה

 

מסדר קידושין ששפך יין על שמלת כלה [שלמו סכום רב על נקיון מיוחד לבגד בזמן שמחת החתונה. לכלוך חפץ אינו דומה לכל נזק אחר, שכן הלכלוך רק מכסה את החפץ ולא משנה אותו מהותית, והחלק הממוני להסיר את הלכלוך אולי אינו אלא גרמא בעלמא, זרק מטבע לים הגדול, גרמא בנזיקין או נזק ישיר, נזק לשחרוריתא דאשייתא, נזק של כיבוס בחלוק מושאל, הבדל בין לכלוך בבגד ללכלוך בתקרת דירה, אדם מועד לעולם, מזיק ברשות בעה"ב, ב"חתונה ספרדית" יפסקו כהמחבר עפ"י הרמב"ן ויחייבו את הרב לשלם. ובחתונה "אשכנזית" או מעורבת - אי אפשר להוציא ממון, עפ"י הרמ"א ההולך כדעת התוספות ופוטר באונס כעין גניבה. טענת פטור מכוח תקנת הסבלים, טענת חיוב מדין שומר, מעמדו של מקבל שכר, דין שונה אם מקבל שכר או עושה בחינם, דין שונה באדם חשוב, דין קבלת כבוד כתשלום שכרו, פטור של מזיק בשעת שמחה] דפי עיון, תשע"ט

צלם שקלקל את שמלת הכלה [כלה שכרה ליום חתונתה שמלת כלה יוקרתית שכירות גבוה. היא תכננה ללובשה בחדר שיוחד לה ליד האולם, הצלם תלה את השמלה על צינור הכיבוי שבקצה החדר, וגרם להפעלת יחידת הכיבוי, מים רבים וקצף חריף ניתזו על שמלת הכלה והשחיתו אותה לגמרי. בעל השמלה תובע תשלום על השחתת השמלה, הכלה תובעת מהצלם לשלם לה את דמי השכירות שכבר שילמה לבעל השמלה. חלק שני: בעל השמלה ראה את עוגמת נפשה של הכלה, מחל לה על חובותיה כלפיו, ואפילו החזיר לה את הכסף ששילמה עבור השכירות. הכלה דורשת מהצלם את תשלום השכירות, הצלם כמזיק והכלה כשומר, פטור נזיקין מחמת אונס, מחילה לכלה, נזק לחפץ משומש] דפי עיון, תש"פ

צלם שקלקל את שמלת הכלה [שומר חים חייב רק בפשיעה, שאין הה כלל. שומר שכר חייב גם בגיבה ואבידה, שהה משכר שמירה. ושואל חייב באוסין, שכל ההאה שלו. ושוכר דיו כשומר שכר, שאף על פי שהה, אין דיו כשואל כיון שמשלם על ההאה, לכן דיו רק כשומר שכר. אדם המזיק חייב באוס. חלקו הראשוים במי שהזיק באוס גמור, שיטת רמב"ן ועוד, שפועל שמזיק איו חייב באוס, אלא כשומר, שאם עוסק בשכר חייב רק בגיבה ואבידה, ובעוסק בחים חייב רק בפשיעה. ואין להוציא ממון כגד שיטה זו. ויש אומרים שלא פטרו פועל מזיק מדין אדם המזיק, רק אם התעסק לצורך היזק, ולא במתעסק לצורך שיהם. שוכר פרה, שהשאילה לאחר ואסה, חייב השואל לשלם למשכיר, ואין משלם לשוכר, אף על פי ששוכר פטור מאוסין. או מפי שהשוכר זוכה בפרה שאסה רק בשבועה, ואומר המשכיר לשוכר אל תשבע, ואי אתבע מהשואל, או מפי שטוען המשכיר דמי פרתי שקיבלת מהשואל הוא כפרתי, ופרתי אצלך. וכל זה בשוכר שיש לו רשות להשתמש בחפץ, אבל שומר חים או שומר שכר, שהשאילו, חייבין באוסין משום שליחות יד. שומר חים שמסר לשומר שכר, וגבה או אבדה, משלם השומר שכר למפקיד מאותן טעמים שכתבו לעיל בשוכר פרה והשאילה ומתה באוס. המזיק חפץ השכור, משלם לבעלים שווי גוף החפץ, ולשוכר משלם כמה ששווה ההשתמשות בימי השכירות בחפץ השכור. אם קלקול זה שקלקל הצלם את השמלה דיו כאוס גמור, מעיקר הדין הצלם פטור מהכל, ויש לשלם לו כל דמי פעולתו, כיון שהוא פטור הן מתשלום דמי השכירות, והן מתשלום שווי השמלה. והשוכר חייב לשלם דמי השכירות, ופטור מתשלום שווי גוף השמלה. וכיון שמחלה בעלת הבית על תשלום השכירות, הוא מחילה לשוכר שהיה חייב לשלם, והצלם שמחל על דמי פעולתו הג לפים משורת הדין, ואין לתבוע ממו יותר מזה. אם זה שהצלם קלקל הוא בגדר גיבה ואבידה, השוכר חייב לשלם שכירות השמלה, כי התחייב בכל גיבה ואבידה, וכן השואל חייב, וותים את התשלום לבעלת השמלה. הצלם פטור לגמרי. ועל צד ספק, אפשר לחייבו בחצי שווי דמי שכירות השמלה, מצד פשרה, והרי הצלם מחל על דמי פעולתו שהוא כחצי שווי השכירות, לכן אין לתבוע מהצלם מידי] בינת המשפט, תש"פ

הנישאת בזיווג שני וחפצה לצאת בהינומא [ולהקיף החתן שבע פעמים, ההבדל בין שטר שנכתב שלא כדין לבין הנהגה שיש מי שיטעה בה] שואלין ודורשין, תשפ"א

 

עד כשר לנישואין

 

האם מנהל התזמורת יכול להיות עד בחתונה? [נוגע בעדות כי מקבל שכר] בינת המשפט, תשע"ט

האם תלמיד חכם המקבל תמיכה כלכלית קבועה או אחרת יכול להיות עד בחתונה? [נוגע בעדות] בינת המשפט, תשע"ט

האם המקבל "מי שפרע", כשר לעדות? [אופן אמירתו ע"י הנתבע הש"ץ או בי"ד] נוה ההיכל, תשע"ו

לא שילם תשר ['טיפ'] למלצר - האם נפסל לעדות? [פועל שלא נקצץ שכרו, האם 'טיפ' הוא שכר, למי שייך 'טיפ', האם מלצר יכול לתבוע 'טיפ', התנה עם בעל השמחה לתת טיפ, לא נתן טיפהב שחייב לתת האם נפסל לעדות, עברה שלדעתו אינה עברה לא פוסלת אדם לעדות, פסול אדם לעברה ע"פ שני עדים או גם בהודאת פיו] בינת המשפט, תשע"ח

קבילות עדותם של עדים 'בזויים' [האוכל בשוּק, מהו 'שוק' ומה היא האכילה הפוסלת, אוכל מזון מהיר, באכילה או בישיבה, במזנון פתוח לפני אירוע, באוטובוס או בחוף הים, המחטט בפחי אשפה לאיסוף בקבוקים, ההולך ברשות הרבים בגופיה או מכנסים קצרים, המקבל צדקה מגוי, בפרהסיה או בצנעה, תמיכות מגופים וישויות זרות] עולמות, שצו

חדר יחוד של חתן וכלה שיש לו שני פתחים [העמדת שני כיתות עדים לצד כל דלת, קנין חופה בזמן הזה, יחוד אחר החופה, האם צריך עדים לחופה, שיעור זמן לחדר יחוד, כשהמפתח השני נמצא בידי בעל האולם, האם העדים רשאים לשבת מחוץ לחדר היחוד] שיעורי הגר"י זנגר שליט"א, תשע"ח

האם מנהל התזמורת כשר לעדות בחתונה? [מקבל שכר באותו ערב, האם הוא נחשב כנוגע בעדות, בין אם תבוטל החתונה ויקבל כל שכרו ובין אם לא יקבל, אין לו הנאה ממשית מעדות זאת] בינת המשפט, תשע"ט

האם תלמיד חכם המקבל תמיכה כלכלית מצד החתן או הכלה כשר לעדות בחתונה? [אין לו הנאה ממשית בעדות זאת ולכן הוא כשר, ולמרות שהוא 'אוהבו' זה רק פסול לדיין ולא לעד] בינת המשפט, תשע"ט

 

שמחת חתן וכלה

 

אכל בקבלת פנים לחתונה האם 'נהנה' מסעודת חתן? מעדני אשר, תשע"ח

הגיע לחתונה והחתן לא באולם, ואכל, האם חייב להמתין לצאת החתן? מעדני אשר, תשע"ח

מדוע המשמח חתן זוכה לתורה? מעדני אשר, תשע"ח

חתן וכלה שמחים משמחים או משומחים? אספקלריא, תשפ"א (עמ' פב)

מדוע הותר לשבת חתן ברבים, ולא חששו שמתוך שבחו יבואו לידי גנותו? מעדני אשר, תשע"ט

האם להשתמט מללוות חתן בשבת קודם החתונה כדי לשבת בסוכה? גם אני אודך - בעניני סוכה וארבעת המינים, תשע"ז (עמ' קכד)

מתי יחדש בגדים - לכבוד החג או לכבוד חתונה הסמוכה אחר החג? [הגר"י זילברשטיין שליט"א] בנתיבות ההלכה - שבועות, תשע"ח (עמ' ק) וישמע משה, תשע"ח

קנה בגדים לחתונה וחל יום טוב לפני זה האם צריך ללבשו בחג דאין מעבירין על המצוות? מעדני אשר, תשפ"א

אין מערבין שמחה בשמחה [נישואין בחג] עומקא דפרשה, תשע"ז

האם יש מצוה לטרוח ולהכין את סעודת החתונה בעצמו - מצוה בו יותר מבשלוחו או הידור מצוה [לקיים מצוה בעצמו, מצוה בו יותר מבשלוחו או לקיימה בהידור משום 'חיוב הידור מצוה', מדוע מצוה יותר בו, הכנה לכבוד השבת ובכל המצוות, מדוע לא נהגו העולם להכין בעצמם את סעודות המצוה בחתונה בברית מילה, מהתורה או מדרבנן, חיוב 'הידור מצוה הוא' מהתורה או מדרבנן, כתיבת ספר תורה בעצמו או על ידי שליח בכתב מהודר יותר, חולה המרותק למיטתו כיצד והיכן ידליק נר החנוכה [בעצמו סמוך למיטתו או ע"י שליח בפתח הבית, האם עדיף להדליק נר חנוכה פשוט בעצמו או להדליק בשמן זית ע"י שליח] עולמות, ל

שמחת חתן וכלה – זריקת פירות עליהם [האם מותר לזרוק פירות של איסור הנאה, מצוות לאו ליהנות ניתנו, קריאת ספרי קודש במודר הנאה מחברו, פירות ערלה] צבא הלוי, תשפ"ג

שמחת חתן וכלה כעין תוספת על העיר והעזרות [השראת השכינה, בניית חורבה מחורבות ירושלים] זרע ברך, תשע"ט

שמחת חתן וכלה [כד, סז] עומקא דפרשא, תשע"ה עומקא דפרשא - שער הציון, תשע"ה כיצד מרקדין לפני החתן, תשפ"ב

המשמח חתן וכלה כאילו הקריב קרבן תודה משנת מהר"ל, תשע"ט כיצד מרקדין לפני החתן, תשפ"ב

חיוב השתתפות בסעודת מילה ובשמחת נישואין נוה ההיכל, תשע"ג

החיוב לשמח חתן וכלה [והברכה המיוחדת שנתקנה לשמחם כדמות אדם הראשון וחוה, מחמת מעלת קדושת הנישואין בעם ישראל, מה טובו אוהליך יעקב, וכהן גדול ביום הכיפורים היה נשוי, ועושין כך להוציא מליבם של צדוקים, המשמח חתן וכלה זוכה לתורה] גליון תורת רבותינו - קובץ גיליונות, תשע"ט (עמ' יא)

השתתפות הדורות הקודמים בשמחת נישואי צאצאיהם [דרשות ר"י אבן שועיב, מהכתוב ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו] נר לשולחן שבת, תשפ"א

 

מחילת עוונות

 

תענית חתן ביום חופתו [השלמת התענית] זרע ברך, תשע"ד

מדוע מוחלין לחתן על עוונותיו? מעדני אשר, תשע"ח

האם חתן יכול ללקות בצרעת? [הבאה על עבירות, וחתן נמחלו לו] מעדני אשר, תשע"ח

 

ברכת אירוסין ושבע ברכות

 

ברכת אירוסין ע"י שליח נועם אליעזר, תשע"ח

ברכת אירוסין [בעשרה, ע"י שליח, עמידה, חתימת הברכה, ברכת אירוסין כשהחתן חרש האם המסדר מוציא את הכלה - ערבות לנשים, חתן שלא היה מרוכז ונגרש ושמע ברכת חתנים מחופה אחרת האם דומה לשמע קול שופר וכיון ליבו] צבא הלוי, תשפ"א צבא הלוי, תשפ"ב

ברכת אירוסין [האם היא ברכת המצוות, קידושין בטבעת אחרת אחר הברכה, האם צריך החתן להחזיק את הטבעת בעת הברכה כדין חפץ של מצוה שאוחז בידו בשעת הברכה, האם צריך להוציא בברכה רק את החתן בברכת האירוסין או גם את הכלה, כאשר החתן חרש ואינו שומע, חתן שלא הקשיב שמע ברכות מחופה מחמת הרעש לברכות אך שמע ברכות בחתונה באולם סמוך, היה ביתו סמוך לבית הכנסת, כיון ליבו יצא] צבא הלוי, תשפ"ג

ברכת אירוסין עובר לעשייתן אספקלריא, תשפ"ב (עמ' לז)

בעניין ברכת אירוסין וברכת נישואין והמסתעף לדין גרות קודם מ"ת אספקלריא, תשפ"ב (עמ' נו)

ויברכו את רבקה - ברכת אירוסין או נישואין אספקלריא, תשפ"ב (עמ' ס)

בברכות תחת החופה האם יש להקפיד שלא לאומרם באמצעות רמקול [שמיעה טבעית באמצעות האוזן, צירוף חרש שאינו שומע למנין, הנפת סודר לאמירת אמן בבית כנסת באלכסנדריה, קריאת מגילה ברמקול] האיחוד בחידוד, תשע"ח

ברכת אירוסין [מקור הדין, ברכת המצוות או ברכת השבח, זמן הברכה, ברכת אירוסין ע"י אחר, ברכה טעונה כוס, בנוכחות עשרה אנשים, מנהגי החופה, ברכת האירוסין אצל בועז, עובר לעשייתן, ברמקול] מסביב לשולחן, תשפ"א

ברכות האירוסין והנישואין גיליון מעשה כהן, תשע"ח (לב עמ')

שבע ברכות ["ברכת חתנים" דהיינו "שבע הברכות" נאמרת בעשרה, לפרסום השבח וההודאה להשי"ת, או נובע מהיות ברכת חתנים "דבר שבקדושה", האם "שבע ברכות" טעונות סעודה וברכת המזון, האם מסדרים את ה"שבע ברכות" על הכוס של ברכת המזון, או שצריך כוס אחת לברהמ"ז ואחרת ל"שבע ברכות", האם ה"שבע ברכות" הם חלק מברכת המזון, או לא [היה בחתונה אך לא אכל בסעודה, האם רשאי לברך שבע ברכות], האם חיוב "שבע ברכות" הוא על הציבור, או על כל יחיד המשתתף בסעודה. ונפקא מינה, האם מותר לעזוב קודם אמירת ה"שבע ברכות" [כיצד ינהג למעשה מי שנצרך לעזוב את האולם לפני השבע ברכות], היו עשרה בתחילת ה"שבע ברכות" ויצאו חלקם, האם מותר לסיים את שאר הברכות. ומה הדין אם היו עשרה בתחילת ברכת המזון, וחלק מהם יצאו, סעודת "שבע ברכות" שאין בה עשרה שאכלו פת - האם מברכים "שבע ברכות" [ומה הדין אם החתן או הכלה לא אכלו פת], "שבע ברכות" שהתחיל ביום השביעי והסתיים לאחר חשיכה, האם מברכים "שבע ברכות". ומה הדין כאשר הסעודה התחילה בשבת ונמשכה עד מוצ"ש, נוכחות החתן והכלה ב"שבע ברכות" [הגיעו באמצע הסעודה או עזב אחד מהם לפני סיומה, נמצאים בחדרים אחרים מהמסובים, האם הכלה חייבת להיות נוכחת בשעת אמירת שבע הברכות] עולמות, רל

כשיש בתחילת סעודת 'שבע ברכות' מנין ואח''כ עזבו כמה אנשים ואין מנין האם מברכים שבע ברכות? מעדני אשר, תשפ"ב

מדוע אין מברכים ברכת שהחיינו בשעת הנישואין? [מצוה פעם ראשונה] מעדני אשר, תשפ"ב

שני גביעים אחד מכסף ואחד מזכוכית על מה יזמן ועל מה יברך שבע ברכות? מעדני אשר, תשפ"ב

מה ניתן לתקן בסעודות השבע ברכות? שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ד

סעודת שבע ברכות שנמשכה לתוך הלילה שלאחר שבעת ימי המשתה הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

ההתחדשות - הכוח הגדול של עם ישראל - מהותה של שמחת נישואין שיעורי ליל שבת - הגרב"מ זילברברג שליט"א, תשע"ח

האם לערוך שבע ברכות בסוכה לחתן וכלה שנשאו בחתונה קונסרבטיבית? דרישה וחקירה, תשפ"א

שירה באמצע אמירת "שבע ברכות" [ברכה אחריתא] אספקלריא, תש"פ (עמ' צו)

ברכה אחריתא בשבע ברכות המורכבת מפסוקים, נביאים וכתובים - אמירתה בעל פה [דברים שבכתב] עומקא דפרשה, תשע"ו

ברכת שבע ברכות [מדוע ברכת הגפן בסוף ובחופה בתחילה] מעדני אשר, תשע"ח

במנין מיוחד לתפילת ערבית ליל שבת, לרגל שמחה משפחתית התקיים באולם המשמש לפרקים כעזרת נשים שחלונותיו שקופים אל עבר בית הכנסת, האם מברכים שם ברכת ׳מעין שבע׳. ואם אין לאומרה, מה הדין אם הש״ץ פתח בברכה וכבר הזכיר השם, אם מפסיקים אותו האיחוד בחידוד, תשע"ח

לברך בשבע ברכות כדי למנוע בושה [מה, א] שמעתתא עמיקתא, תשע"ג

מסדר קידושין שכיבד אחר בברכת האירוסין לאחר שבירך את ברכת הגפן, האם הוציא בברכתו את החתן והכלה או שהיא ברכה לבטלה? שיעורי ליל שבת - הגרב"מ זילברברג שליט"א, תשע"ח

האם מסדר קידושין יכול להימלך לשתות את היין לאחר הברכה? שיעורי ליל שבת - הגרב"מ זילברברג שליט"א, תשע"ח

לא כיון להוציא את החתן בהגפן של ברכת חתנים, האם סומכים על הגפן של ברכת אירוסין? שיעורי ליל שבת - הגרב"מ זילברברג שליט"א, תשע"ח

האם ניתן תחת החופה לכבד בברכת הגפן? מעדני אשר, תשע"ח

ברכת יוצר האדם [טוב לו שלא נברא, ולכן אין ברכה שעשני ישראל] מעדני אשר, תשע"ח

כשמחך יצירך בגן עדן מקדם [ה' טעמים] מעדני אשר, תשע"ח

שירה באמצע אמירת "שבע ברכות" אספקלריא, תשע"ח (עמ' סג

בירור הלכות בהלכות זימון [הצירוף לזימון בעשרה בסעודת אירוסין, שבע ברכות, צירוף לזימון למי ששתה משקה קל תה או קפה, צירוף אנשים האוכלים מכשרות שונה] (כי שם ה' אקרא) [לב, ג] עיון הפרשה, תשס"ט (עמ' מו)

טעה בחופה וברך 'שהכל נהיה בדברו' ובברכה אחריתא תוקן [ופתחו בשהכל ברא לכבודו] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

טעה וברך על המים 'שהכל ברא לכבודו' האם יצא? הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

ברכת חתנים בעשרה (ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וילך) [כד, י] זרע ברך, תשע"ד תשע"ז

ברכת אירוסין ונישואין [בכל אשה, וביבום] מאור השבת, תשע"ז

דינים למקדש על הכוס בברכת האירוסין אספקלריא, תש"פ (עמ' כו)

הפסק אחר ברכת נישואין [הליכת החתן והכלה לחדר יחוד שהוא מעשה הנישואין, והפסק באמירת מזל טוב לחתן ולכלה ע"י קרוביהם, ברכת נישואין ברכת השבח או ברכת המצוות, האם הליכה מרובה היא הפסק, חופה בחצר האדמו"ר והליכה רגלית לאולם, חתונה] מנורה בדרום (טז), תשפ"א (עמ' קסד)

מדוע לא מברכים "שהחיינו" על נישואין? נר לשולחן השבת, תשע"ח יא תירוצים

לברך שבע ברכות בליל שמיני כשהתחילו הסעודה ביום שביעי [הזכרת רצה ויעלה ויבוא בסעודה שהחלה בשבת או ר"ח, ונמשכה ללילה שלאחריו] פניני הלכה - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' נד)

 

"פנים חדשות"

 

חתן היה בסעודת שלישית בשולחנו של האדמו"ר [טיש], ואחר ברכת המזון ברכו שבע ברכות, האם המשתתפים בטיש זה לא יוכלו להיות "פנים חדשות" לסעודה אחרת עם החתן? וישמע משה, תשע"ח

חתן וכלה העולים לארץ ישראל בעיצומם של ימי המשתה, האם 'עליה' לא"י תחשב כ"פנים חדשות"? [שבע ברכות, סעודה שלישית בשבת, פנים חדשות] (והבאתי אתכם אל הארץ) [ו, יב] אספקלריא, תשע"ח (עמ' כד)

פנים חדשות בשבע ברכות [מהי הגדרתו של דין 'פנים חדשות'? האם ומתי ניתן לברך 'שבע ברכות' גם בלי 'פנים חדשות'? האם קטנים יכולים להיחשב 'פנים חדשות'?] תורה והוראה, תשע"ט

פנים חדשות בשבע ברכות [מהו דין 'פנים חדשות' האם הוא נובע מחמת הברכות, או מדין ריבוי השמחה, פנים חדשות בשבת ויום טוב, אשה וקטן כ'פנים חדשות', נכח בחופה ולא בסעודה, היה בחתונה ולא בזמן שבע הברכות, הגיעו 'פנים חדשות' רק בברכת המזון, מי נחשב פנים חדשות, מלצר בסעודה, אדם שבא לאסוף צדקה] עולמות, נח

"פנים חדשות" המשתתף בשבע ברכות על ידי מסך [וידיאו קומפרנס, סקייפ] אספקלריא, תשע"ט (עמ' פו)

האם ניתן לברך שבע ברכות ב' פעמים באותה סעודה? [בסעודה שלישית רצו החתן וחלק מהמסובים להמשיך את הסעודה בטיש שעורך האדמו"ר, ומקצת המסובים רצו לילך לביתם, ומאחר שנתחייבו בשבע ברכות ברכו ברכת המזון ושבע ברכות בפני החתן והכלה ואחר כך הלכו החתן ומקצת המסובים לסיים את הסעודה בטיש. האם ניתן לברך בטיש שבע ברכות, או שמכיון שבסעודה זו עצמה כבר ברכו שבע ברכות אי אפשר לחזור ולברך] וישמע משה, תשע"ח

גר שהיה בחתונת חברו ונתגייר אחריה, האם יכול לשמש "פנים חדשות" בשבע ברכות (כי יקח איש אשה חדשה) [כד, ה] וישמע משה, תשע"ד

הלכו החתן והכלה קודם ברכת המזון, או הלכו ה'פנים חדשות' הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

הגיע לחתונה כשהחתן היה כבר בחדר יחוד, האם נחשב כ'פנים חדשות' לשבע ברכות בסוף הסעודה? האיחוד בחידוד, תשע"ט

 

שונות

 

גיליון מיוחד בענייני נישואין מעדני אשר, תשע"ט

גיליון מיוחד ובו הערות בעניני נישואין [לשבח חתן ברבים, מדוע אין חוששים שמתוך שבחו יבא לידי גנותו. לשבח חתן במעלות שאין לו. לדבר לה"ר על אשתו (מצא או מוצא). חתן שאינו מוצא מי שילווה אותו לבית הכנסת. מדוע אין חשש 'זוגות' בחתונה. כיצד מברכים 'שהשמחה במעונו' הרי למחותנים יש צער בגלל ההוצאות המרובות. על תפילה בבית ולא בבית הכנסת. מדוע בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים] מעדני אשר, תשע"ט

קובץ מיוחד בעניני נישואין עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' קמט-קעז) [חטא מניעת פריה ורביה, ברכה על יצירת האדם, שליחות אליעזר לקדש, שבועת אליעזר לאברהם, קידושי רבקה קודם שראה אותה יצחק, קידושי ציפורה למשה] עיון הפרשה ליקוט תשובות (תפז-תקמד)

ארוסין ונישואין והיחס בין עם ישראל לתורה [שמחת אירוסין מחמת התועלת העתידה לבוא, שמחת נישואין החתן והכלה, בחנוכת המקדש אכלו ושתו ביום כיפור דהיו בחינת ארוסה ואין לה הנאה אלא בסעודה, אך לעתיד לבוא השמחה בקב"ה עצמו, וכך בלימוד התורה בתחילה לומד להנאת עצמו ואח"כ זוכה לידבק בתורה עצמה, לימוד בפני עם הארץ] (תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב) [לג, ד] בינת החכמה על משך החכמה, תשפ"א

ענין סוכה כנגד נישואין וגמר קנין הקידושין שפת אמת, תרל"ד

המנהג שכלה מתחילה להדליק נרות שבת אחר ארוסיה [ברכת שהחיינו בהדלקה הראשונה, בקיום מצוה בפעם ראשונה, ספק ברכות, פמוט חדש ובעל ערך, אם מדליקה ללא פמוט חדש תכוון לפטור גם בגד חדש או פרי חדש, שהחיינו ולא הטוב והמטיב] שואלין ודורשין, תשפ"ב

עניני נישואין [תפילה תחת החופה, כבוד האישה, אין לחנך את השני, ברכה לשלום בית ויתור, זהירות בשלום בית, בריאה חדשה] (על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו) [ב, כד] כאיל תערוג, תשע"ז

מדוע קטן שקידש אשה אינה מקודשת מספק? [שמא הקטן חריף ונבון, וחלו קידושיו] תורת המעדנים, תשע"ט

מדוע מצות נשואין אין חייבים מגיל י''ג כמו שאר מצוות? תורת המעדנים, תשע"ט

גיל הנישואין [בבן, בבת, בן עזאי] פניני אי"ש, תשפ"ב

האם מותר להתיר קשר החיתון כשהטעו את החתן בשנות הכלה? תורת המעדנים, תשע"ט

מדוע קטן שקידש אשה אינה מקודשת, הרי כ'שדעת אחרת מקנה' קונה מן התורה? תורת המעדנים, תשע"ט

קדימה בנישואין ובשידוכין [בבנות, בבנים] אשר ליהודה, תשע"ד גבורת עקיבא, תשע"ב בארה של תורה, תשע"ו מעדני אשר, תשע"ח פניני אי"ש, תשע"ח דברי שי"ח, תשע"ט

למנהג אשכנז - האם אפשר לעשות חופה בתוך בנין כשיורדים גשמים חזקים או כשקר בחוץ? [חופה בבית כנסת] (ארבה את זרעך ככוכבי השמים) [כב, יז] מעדני אשר, תש"פ

נישואין אזרחיים [נישואין בנימוסי הגויים - חשש קידושי ביאה. "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, וגמר ובעל לשם קידושין". "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות" - באדם פרוץ עובר עבירה. באופן שלא עובר עבירה אחרת בבעילתו [כדוגמת איסור נדה], או גם כשמדובר באדם פרוץ עובר עבירה, בזמן הזה שלא בקיאים בהלכות, וענין הקידושין בביאה לא ידוע לרבים, חשש לקידושין בשטר. "שלא יאמרו אשת איש יוצאת בלא גט". נישואין אזרחיים - גדר אישות "קניינית" ללא אישות של "איסור" חידושו של הגאון מרוגאצ"וב ובירור דבריו. נישואין אזרחיים - הכרעת פוסקי הדור האחרון.  מנהג בתי הדין למעשה. כאשר אין הבעל לפנינו האם צריך להחמיר על האשה לקבל גט לחומרא. נישואין אזרחיים פיקטיביים] עולמות, תצח

מנהגי שידוכים ונישואין [אמן על ברכת אירוסין, שמחת נישואין במועד, תענית ביום החופה, האוהלה, ענית הכלה על ברכת אירוסין] עומקא דפרשה, תשע"ד

חופה [משעת כניסה לחופה נחשבת האישה לנשואה ובעלה מפר נדריה נטמא לה ויורש אותה, דעות הפוסקים בזיהוי החופה ומהותה, הכנסה לביתו, עדים לייחוד, עדים לחופה עדים להינומה, מנהג "חדר יחוד", נעילתו, אכילה בו, חדר יחוד עם שני פתחים, יחוד אלמנה ובעולה, בנישואין בערב שבת וערב יום טוב] עולמות, שסב עומקא דפרשא, תשע"ד

בעניני חופה [ברכת הגפן בברכת נישואין, עניית הכלה על ברכת אירוסין, סדר הברכות בחופה וברכת המזון, סדר חופה וקידושין, יציאת הכלה בברכת היין של ברכת האירוסין, טעמי מנהגים בחופה, חילוקי המנהגים בקידושין תחת החופה, חתן וכלה שלא רצו לטעום מהכוס, ברכת חתנים בעשרה, חופה וקידושין, ברכת נהנין על כוס של ברכה, מנהגי החופה כמתן תורה] עומקא דפרשה, תשפ"א

האם דין שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה נוהג בחו"ל? [דעת נוב"י בבעל אחר י' שנים בחו"ל שרוצה לעלות לארץ שניתן לגרשה ממ"נ, אם מותר לשבת בחו"ל כי ישיבת א"י מסוכנת אזי חייב לגרשה אחר עשר שנות נישואין כי אין חטא בישיבתם בחו"ל, ואם ישיבת א"י אינה מסוכנת יכול לגרשה כי מעכבת ממנו עליה לארץ ישראל, דעת ההפלאה דאם סיבת השיבה בחו"ל אינה מחמת הסכנה אלא מחמת העדר רצון לעלות לארץ יש בישיבה זאת חטא ויתכן שלכן לא ילדה שם, ולכן אין עשר השנים נספרות כדי שיוכל להוציאה, כאשר יש אונס אך מאידך גם רצון כיצד אנו דנים, הבדל בין אונס בביטול מצוות עשה לבין אונס בעשיית עבירה, לבישת בגד ללא ציצית בשבת כשלא ניתן להטיל בו ציצית, מי שהיה אסור לו לברך מפני הסכנה ובירך והוציא את חברו לא יצא חברו בברכתו, ההבדל בין אונס ורצון לבין פיקוח נפש ורצון, אוכל נבילה מחמת פיקוח נפש אך היה אוכלה גם בלא זה, פרש מצודה להעלות דגים והעלה תינוק, נתכוין לבשר חזיר ועלה בידו בשר טלה, מעשה ומחשבה, כפיית הר כגיגית, הצלת המילדות את הילדים בימי פרעה] (מקץ עשר שנים לשבת אברהם בארץ כנען ותתן אותה לאברהם אשה לו לאשה) [טז, ג] עשר עטרות, תשפ"א

העברת ירושה [בנתינת מתנה, נתינת אברהם את כל אשר לו ליצחק, גזירת הכתוב מנבואת שרה, כי ביצחק יקרא לך זרע, התורה הפקיעה יחוסם של בני ישמעאל גם לענין ירושה, העברת נחלה בבני פילגשים, ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, מכח יצחק, או בלא קשר ליצחק, ירושת מומר, בארץ ישראל או בחו"ל, תושבות] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תקעא)

חיוב מזונות כשהגיע זמן ולא נשאה [חיוב מזונות מצד תקנת חכמים וללא תקנת חכמים, אם מזונות דרבנן או מזונות דאורייתא] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' תקמד)

קידש אשה במנה שהוגשה לפניו באירוע, האם מקודשת? דפי עיון, תשע"ג

לבישת טלית [אחר החתונה, עטיפת ישמעאלים] מעדני אשר, תשע"ח

חתן שיצא מבית הכנסת קודם תחנון, האם יפלו הקהל על פניהם? שמעתתא עמיקתא, תשע"ד

חיוב מזונות בהגעת זמן הנישואין [כד, נה] הגר"א עוזר, תשע"א

האם מידות מושחתות בהורים, משפיעות לרעה על צאצאיהם? אספקלריא, תשע"ט (עמ' מה)

אב המוחה בבנו מלישא אשה שאין האב חפץ [כיבוד אב בדבר שאין לאב הנאה ישירה] (אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני) [כג, ד] זרע ברך, תשע"ז תשע"ח

האם חייב הבן לשמוע לאביו בענין שידוך אספקלריא, תשע"ט (עמ' סה)

הורים שנשבעו זה לזה להשיא את ילדיהם, האם הדבר מחייב את הילדים? פניני אי"ש, תשע"ט

קידושין וקניינים בפחות משווה פרוטה [כג, יג] נוה ההיכל, תשע"ד תשע"ח

כיצד נשא יעקב שתי אחיות? [שמירת התורה קודם מתן תורה רק בארץ ישראל, גר שנתגייר כקטן שנולד, רחל ולאה היו אחיות רק מן האב, נישואין אזרחיים, פילגש בבני נח, אישות דבני נח, אין איסור אחות אשה באישות דבני נח] (ונתנה לך גם את זאת) [כט, כז] הגר"א עוזר, תשע"ג תשע"ז הרב ברוך רוזנבלום, תשע"ה אספקלריא, תשע"ח (עמ' 8)

נישואין לכהן בכדי לאכול תרומה [נישואין פיקטיביים, קידושין ללא שני עדים, אפילו שניהם מודים, דברים שבלב אינם דברים, האם "אזלינן בתר אומדנא" [האם ניתן לקבוע את מציאות המעשים ע"י הערכת נסיבותיהם], וב"אומדנא דמוכח" [דברים שמצד עצמם ניכר שנעשו בכוונה מסויימת] לכולי עלמא אזלינן בתר אומדנא". ברם בענייני קידושין פסק הרמ"א כי "אין הולכים אחר אומדנות והוכחות", בירושלמי "רבי טרפון [שהיה כהן] אביהן של כל ישראל, קידש שלוש מאות נשים בשנות רעבון, על מנת להאכילן בתרומה", אשה שנשאת בחופה וקידושין בשביל רישיון כניסה למדינה [ולא לשם נישואין] צריכה גט, ואם לאחר ה"נישואין הפיקטיביים" נישאה לאדם אחר, האם מותרת לבעלה השני, אלמנה שנשאה לזקן כדי שלא לאבד אישור מגורים ונעשו חופה וקידושין ע"פ רב הממשלה, רק כלפי חוץ האם חייבת להתאבל במות הזקן, עגונה שטוענת שהתקדש לצורך תעודת מסע ויש לבעלה אח, האם צריכה ממנו חליצה, נתגרשה משום 'קול קידושין' ומסדרין גט לחומרא בעלמא, אך נפסלה לכהונה, אשה שנתגרשה מבעלה שהיתה נשואה לו פיקטיבית, האם מותרת לכהן] עולמות, רסא

שתיית כוס אירוסין ונישואין לאחר טעימת החתן והכלה, ע"י אדם שהוכן לכך [האם מסדר הקידושין יכול להוציא אדם זה בברכת הנהנין] פניני הלכה - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' נב)

'כוס חד פעמית' לקידוש ['תבניות אלומיניום' לגבי טבילת כלים] אספקלריא, תש"פ (עמ' כט)

קריאת הפרשה לחתן אספקלריא, תש"פ (עמ' פז)

אשתו כגופו - ובעלה כגופה [קללת הוריו, גוף ונשמה, שליח לחרטת הבעל בהתרת נדרים] קב ונקי, תשפ"א

קידושין ע"י ביאת איסור [קנין הנעשה באיסור האם מועיל, קידושי נדה, הבא על ארוסתו] [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] מקרא העדה, תשע"ז (עמ' סז)

זמן חיוב אדם בפריה ורביה [גיל החיוב, גיל הנישואין, האם יש זמן למצווה כמו מילה ביום השמיני, פטור בן עזאי] שיעורי ליל שישי - ישיבת ברכת יצחק, תשע"ב תש"פ

קידושי אשה בכוס של בית מלון [קידושין בממון שאינו שלו, בממון הגזול מישראל או מגוי] אורחות חיים במשפטי התורה, תשפ"א

 

חתונה בתקופת הקורונה

 

דחיית חתונה בעקבות נגיף הקורונה אספקלריא, תשפ"א (עמ' קלז)

חתונה מצומצמת שנערכה בנוכחות עשרה והתברר שצירפו אליה שוטר דרוזי? [עד כמה מעכב 'עשרה' לקידושין לכתחילה ובדיעבד, ובקריאת התורה] צבא הלוי, תש"פ צבא הלוי, תשפ"א

האם עדים יכולים להעיד על חתן וכלה הלובשים מסיכה, האם עדים הלבושים מסיכה כשרים לעדות קידושין? [פרצוף פנים עם החותם, מסכה שקופה, עדות דרך חלון, בעששית, משקפיים, זיהוי האדם, עדות שאי אפשר להזימה, עדי קיום, בחתונה, בכתובה] שיעורי הגרב"מ זילברברג שליט"א, תש"פ (המשך) אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' טו) מים חיים, תש"פ

הקדמת תאריך הנישואין בכדי לעורכם בקהל רב יותר [הרב שלמה שרגא שליט"א] משנת יוסף, תש"פ (עמ' שעא)

דחיית (והקדמת) חתונה מחמת המגפה [הרב נחום חנן שליט"א] משנת יוסף, תש"פ (עמ' תט)

חופה חוזרת לנישאים בחתונה מצומצמת - וחופה בלי מנין [הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א] משנת יוסף, תש"פ (עמ' פח)

האם ראוי ונכון לערוך חתונה מצומצמת [הוצאות לקיום מצוה, התורה חסה על ממונם של ישראל, בהוצאות גדולות, בהכשר מצוה, גם עשיר צריך לשמור על ממונו, דין פרוט כדין מאה, שלוות הנפש של הזוג ושל הוריהם] אוצרות אורייתא, תש"פ

נישואין במוצאי תשעה באב בתקופת הקורונה [הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א] משנת יוסף, תש"פ (עמ' קמ)

לחתונה הנערכת בבוקר מתי יצומו החתן והכלה ביום חופתם? וישמע משה, תש"פ

חתן וכלה שלא רצו לטעום מכוס של ברכה אירוסין מחמת הקורונה [הבדיל במוצאי שבת חזון ע"ד קטן שישתה ונעלם הקטן, מסדר קידושין שברך בטעות שהכל, ברכת בורא פרי הגפן בברית מילה ביום כיפור, ברכה על הכוס, חתן שאינו שומר תורה ומצוות והחתונה בתחילת השבוע טרם שמע החתן הבדלה, מסדר קדושין מוציא חתן בברכת הנהנין אע"פ שאינו טועם בעצמו, השותה כוס של רשות האם יכול לצאת ידי חובה מהמברך על כוס של ברכה, ברכת אירוסין חובת חתן או חובת הציבור, הגפן על כוס ברכה והגפן על שתיה שתי ברכות הן, שמע קידוש ע"ד שלא לטעום ונמלך לטעום] [הרב אברהם זנגר שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר

חתן וכלה שנשאו בעת המגפה, ומפני חשש ההידבקות מאנו החתן והכלה לשתות מהכוס שברך עליה מסדר הקידושין ברכת אירוסין [נותרה הכוס בלא שישתו ממנה, האם שתיית הכוס מעכבת את הברכה וצריך לחזור ולברך, אם רוצה מסדר הקידושין לשתות בעצמו מן הכוס - האם צריך לחזור ולברך בורא פרי הגפן] וישמע משה, תש"פ

חתן שאינו רוצה לדחות את החתונה, והוריו רוצים לדחות [רבי חיים שלום הלוי סגל שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (יא), תש"פ (עמ' רסח)

נישואין בסוף חודש ניסן ואחרי ל"ג בעומר בימי מגיפת הקורונה [רבי ברוך אבערלאנדער שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (יא), תש"פ (עמ' רעב)

לברך ברכה בחופה ממרפסת ביתו [צירוף לעשרה לברכת חתנים, מדוע צריך עשרה לברכת חתנים, כדבר שבקדושה, לפרסום הדבר, האם הוא לעיכובא, דעת מרן בצירוף שתי חצרות, כשיש תחת הבניין עשרה במקום אחד ניתן לצרף, לכבד בברכה אדם במרפסת אחרת שאינו מצטרף למנין] [רבי משה שמואל דיין שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (י), תש"פ (עמ' שסד)

 

נזק כלכלי בביטול חתונה

 

מכת מדינה - נגיף הקורונה [שכירות פועלים, שכירות בתים] דבר חוק ומשפט, תש"פ

ביטול הזמנת קייטרינג [בשל נגיף הקורונה, מכת מדינה, מקדמה, אולם וקייטרינג, צלם ותזמורת, שירות או מוצר] עומק הפשט, תש"פ

וירוס הקורונה והשלכותיו [ביטול ארועים באולמות] מכתלי בית הדין, תש"פ

הלכות 'מכת מדינה' בשל נגיף הקורונה עלון המשפט, תש"פ

'מכת מדינה' בביטול שכירות בתים ופועלים מחמת המגיפה [בעלי אולמות המוכנים לספק את הארוע אך חוששים מלעבור על החוק, שכר אולם ל 400 והתירו לו רק 100, עובדי הוראה, מטפלות] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר - אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' מח)

דיני ממונות בעקבות נגיף הקורונה [גננות ומטפלות, בעלי אולמות] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר - אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' מט) שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תש"פ דבר חוק ומשפט, תש"פ תורה והוראה, תש"פ משא ומתן, תש"פ

כח אומדנא לבטל קנין [אומדנא אחת לברר מה אירע בעבר, אומדנא אחרת לשער מה היתה כוונת העושה מעשה שיש בו חלות כגון קידושין, גילוי דעת, ביטול הקנין, כל שאי אפשר לעשות ע"י שליח אי אפשר לעשות תנאי, מכר מותנה, מקח טעות, דברים שבלב, חמשה מצבים של תנאי, חוזה לשכירת אולם שנעשה קודם נגיף הקורונה] מנחת אשר, תש"פ

האם חייבים לשלם לבעלי האולמות על ביטול האירועים? [האם חייבים לשלם 'דמי ביטול' כמופיע בהזמנת האירוע, שכירת האולם, תשלום הכנת האולם לאירוע המסוים, תשלום להוצאות חומר הגלם להכנת הסעודה שנקנו ע"י האולם, האם בעל האולם דינו כפועל או כבטלן, הגדרת 'מכת מדינה', הזמנת תזמורת] וישמע משה, תש"פ

אולם אירועים ששבת בקורונה [אירוע שבוטל, מכת מדינה, שכירות האולם, שכירות הקייטרינג, דמי קדימה ששולמו מעבר לסכום המקדמה, דמי המקדמה, שידוך שבוטל ובעקבותיו בוטל הארוע] עומק הפשט, תש"פ

אירוע באולם שבוטל מכוח הנחיות הרשויות [החזר דמי קדימה ששולמו לאולם, תשלום שכרו של הצלם או המנגן, חזרה משכירות מחמת אונס, חזרה משכירות מחמת מכת מדינה, חזרה משכירות בתים, חזרה משכירות פועלים, יחסי עובד ומעביד או נזיקין, דינא דגרמי ודין ערב, אומן שעשה מלאכה בביתו - כמכר, הבדל בין צלם לבין נגן בהגדרת עבודתו] דפי עיון, תש"פ

הלכות בעקבות הקורונה [ניקיון לפסח בשעת הדחק, הכנסת מבקרים למי שנמצא בבידוד, הצטרפות לתפילה מחלון ביתו הסמוך לבית הכנסת, מתי ניתן לצרפו למנין עשרה, קדיש וקדושה בטלפון, ברמקול, הזמין אירוע למאות איש ועתה יצאה הגבלה למאה איש, אם הוכנו המנות או עדיין לא הוכנו, מכת מדינה] לענין הלכה - אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' נג)

ביטלו אירוע חתונה מפני הנגיף, האם צריך לשלם? [רבי חיים שלום הלוי סגל שליט"א] מה טובו אהליך יעקב (יא), תש"פ (עמ' רפז)

שאלות מצויות בחושן המשפט בעקבות נגיף הקורונה [חולה קורונה שנכנס לאולם שמחות וגרם לבעלי התזמורת לשהות בבידוד הלשנה על אדם שהפר את הוראת משרד הבריאות ויצא מחדר בידוד חיוב תשלומים למטפלות וגננות פרטיות השובתות מעבודתן בימים אלו החזרים כספיים עבור ביטולי אולמות, תזמורות, נגנים וקייטרינג כלה שביטלה את שכירות 'שמלת הכלה' בעל השמחה הודיע על ביטול האירוע אחר הכנת הקייטרינג את האוכל] משפט כהלכה, תש"פ

שאלות מצויות בעניין הקורונה בשכירות בתים ופועלים ]באולמות ומטפלות[ מהדורת ניסן תש"פ (מ' עמ')

דיני עובד ומעביד בתקופת הקורונה [מורה המבקשת חופשה שבועיים לפי החתוה, מחשש שתצטרך בידוד, האם מקבלת חצי שכר כמכת מדיה. האם תשלם למוסד את השכר, שמשלם למורה אחרת. אם המוסד מוצא רק מורה מחליפה בשכר גבוה יותר מי משלם את ההפרש, חזרת עובד מחמת נישואין אינה אונס] בינת המשפט, תש"פ

 

נושא בפרשה: תפילת מנחה

 

התפלל בטעות מנחה גדולה וגם קטנה, האם פטור ממעריב ? [כד, סג] הגר"א גנחובסקי, תשע"ה

זמן תפילת מנחה [זמנה וסוף זמנה, עד השקיעה או עד צאת הכוכבים, תלוי במחלוקת המג"א והגר"א לגבי סזק"ש וסזת"פ, ובמחלוקת האם היום מזריחה לשקיעה או מעלות השחר לצאת הכוכבים, זמן לילה לר"ת, היום הדיני והיום השמשי, גבול היממה וגבול היום והלילה אינם חופפים] הגר"א עוזר, תשע"ג תש"פ רוממות, תשע"ז עיון הפרשה, תשע"ד (עמ' נד)

בתפילת מנחה הולכים אף בבבל לפי זמן ארץ ישראל [תושבות] קב ונקי, תשפ"א

מעלת תפילת מנחה אספקלריא, תשפ"ב (עמ' עב)

יכול להתפלל בכותל המערבי מוסף או מנחה, מה יעדיף? פניני חשוקי חמד, תשע"ט

השלמת תפלה מנחה בערבית בחול ובשבת [כיצד יוצאים בערבית שהיא רשות מנחה שהיא חובה, שמיעת ברכה מעין שבע מהש"ץ] חמדת ההלכה, תשע"ט

מדוע נקראת תפילת מנחה בשם זה? אספקלריא, תשע"ח (עמי' כו)

השלמת תפילת מנחה בתפילת ערבית בחול ובשבת [תפילת תשלומין] (ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב) [כד, סג] מחמדי התורה, תשע"ז תשע"ח

לא אמר "טל ומטר" במנחה ביום שישי, האם צריך להתפלל ב' ערבית בליל שבת? אספקלריא, תשע"ט (עמ' כד)

שגב תפילת המנחה אספקלריא, תשע"ז (עמ' כ)

מדוע נקראת תפילת מנחה בשם זה? אספקלריא, תשע"ח (עמ' כו)

כיצד התפלל אברהם אבינו מנחה לפני תקנתה ע"י יצחק? [תפילות אבות תקנום] אוהל מועד, תשפ"ב

תפילות אבות תקנום - "כי אליך אקרא כל היום" - התפילות הקבועות הן העיקר חשבתי דרכי משנתו של הגר"מ שפירא זצ"ל, תשפ"ב

נפילת אפים במנחה [אי אמירת תחנון, תחנון השלמת התפילה, מנחה אחר השקיעה] נוה ההיכל, תשע"ו

תחילת זמן תפילת המנחה [כנגד תמיד של בין הערביים, זמן מוסף למתפלל ותיקין, מנחה בין חצות לשש וחצי, שחרית מצות עד שש וחצי] עיון הפרשה, תשע"ה

מנחה גדולה ומנחה קטנה [העדיפות לכתחילה, משמעות השם 'מנחה', לאחר חצות קודם מנחה גדולה, מנחה גדולה ביחיד או מנחה גדולה בציבור, כאשר ברצונו לקבוע סעודה, בבית החתן או בבית האבל או במקום שקשה להשיג מנין, מנחה קצרה, סוף זמן תפילת מנחה, מנחה בזמן רבינו תם, נפילת אפים במנחה] עולמות, תמב

סוף זמן תפילת מנחה מלאכת מחשבת, תשע"ט

האם ניתן לצרף שתי תפילות לענין 'תפילה בציבור'? [מתפלל מוסף בזמן שהציבור מתפלל שחרית, מתפלל מנחה בשעה שהציבור מתפלל ערבית, תרתי דסתרי] עיון פרשה, תשפ"א (עמ מב)

 

תפילה בשדה ובמקום פתוח

 

תפילה בשדה אספקלריא, תשע"ז (עמ' כח)

האיסור להתפלל במקום פתוח, גדרו ופרטיו אספקלריא, תשע"ט (עמ' צד)

האם ראוי להתפלל בשדה? [במקום ללא מחיצות, בכותל המערבי, בין אילנות] (ויצא יצחק לשוח בשדה) [כד, סג] מאור השבת, תשע"ז

 

נושא בפרשה: העברת נחלה

 

העברת ירושה [מחיים, מבן שאינו נוהג כשורה] (ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק) [כה, ה] עיון הפרשה, תשע"ד (עמ' מח)

כיצד חשש אברהם שאליעזר עבדו יירש אותו? [ולא קרובי אברהם, ירושה רוחנית, פריה ורביה ע"י תלמוד תורה] קולמוס יוסף, תשע"ח

הדרה מירושה (רש"י: נתן כל אשר לו ליצחק) [כד, י] מחמדי התורה, תשע"ג

העביר כל נכסיו לבנו העוסק בתורה, האם עשה כהוגן? [איסור אעבורי אחסנתא, ירושה מדין תורה] פניני חשוקי חמד, תשע"ט

נכרי הבא להתייעץ האם להעביר את הנחלה מבנו [איסור אעבורי אחסנתא בבני נח, העברת ירושת אברהם מלוט, ירושת יעקב מראובן, ירושה מדין תורה] פניני חשוקי חמד, תשע"ט

העברת נחלה למי שאינם יורשים ע"פ דין תורה [ההיתר להעביר נחלה, באילו מקרים ניתן, כיצד מבצעים זאת, מצווה לקיים דברי המת] תורה והוראה, תשע"ג

חלוקת מענקים מהירושה על פי ציווי האב דפי עיון, תשע"ג

ירושה בשררה וברבנות [האם דין 'ירושה' נאמר גם ברבנות, קדימות יורשי הרב על פני מועמדים אחרים, ירושה ברבנות כאשר הציבור אינו מעוניין בבנו של הרב המנוח, האם שונה דין ירושה ב'רבנות המדינה' מכל ירושת רבנות קהילה, חתן, קרובים ובן הבת - בירושת שררה ורבנות, הגדרת תפקידו של הרב בזמנינו - ונפקא מינה לדין ירושה ברבנות, ירושה באדמו"רות, זכות ירושה בהגדת שיעורים בישיבה, דיני 'תפיסה' ו'מוחזקות' ברבנות כאשר יש מחלוקת, העברת השררה ליורש אחר או אדם אחר] עולמות, סג נוה ההיכל, תשע"ו תורה והוראה, תשע"ד הגר"א עוזר, תשע"ו

התנאה בירושה - העברת חלק ירושה למנשה ואפרים [העברת נחלה מבכור, הורשה ירושה למי שאינו בנו] הגר"א עוזר, תשע"ה מלאכת מחשבת, תשע"ח

אם מותר לכתוב צוואה להשוות הבנות לבנים? [מתנה מחיים, העברת נחלה מיורש, העברת נחלה חלקית, נתינת צדקה לפני מותו, המסר בכך שהתורה לא אפשרה לאדם לצוות אחר מותו] בינת המשפט, תשע"ה

העברת נחלה ממשפחה למשפחה [בתוך אותו שבט] אספקלריא, תשע"ט (עמ' קל)

ספק מי הוא המוטב בצוואה - הנכד הראשון שיהיה על שמו [נולד נכד ואח"כ נולד נכד נוסף, והראשון נפטר, מחלוקת התוה"ד וקצוה"ח באח שהלך למדינה אחרת עם אשתו ונפטר האם חוששים שהשאיר אחריו בנים, הוצאת ממון מדין רוב, אמר על מי שרואי ליורשו שירשנו, האם רק בשכיב מרע או גם בבריא, ספק שכיב מרע ] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

 

שאר עניני הפרשה:

 

נושאים בפרשה [הרב ישראל קנייבסקי שליט"א] חדוותא דאורייתא, תשפ"ב (כא עמ')

שיחות המחנך הגר"מ טורק זצ"ל שנמסרו לתלמידים זכרו תורת משה, תשפ"ב

אוצר חידות לפרשת חיי שרה אוצר החידות והידיעות, תשפ"ב

וארטים לפרשת חיי שרה הרב שלמה קולודצקי, תשפ"ב

מאוצרו של הגרח"ב נבנצאל שליט"א א ישיבישע'ר חומש, תשפ"א

חידות לפרשת חיי שרה פלאי התורה, תשפ"ב

מוסרי הפרשה אשיחה בחקיך, תש"פ

'סידרן של כתובים' - פסוקים וזמנם פרשיות ותקופתן [באיזה שנה נפטרה שרה, בן כמה היה יצחק כשנפגש עם רבקה, בת כמה רבקה, בן כמה היה אברהם כשנשא את קטורה, באיזה חודש נפטר אברהם] אספקלריא, תש"פ (עמ' קט)

חידות לפרשת השבוע אוצר החידות והידיעות, תשפ"א

חיי שרה כוללים גם את סיכון ההריון והלידה [אשה המסתכנת בלידה, הפסקת הריון, פיקוח נפש] נועם אליעזר, תשפ"א

שליטה על הטבע [חליצת הנעל של היבם על חוסר שליטתו העצמית, תנועת התשובה כח כיבוש הטבע] (שני חיי שרה, ברש"י) [כג, א] מדברי המשגיח הגר"ד יפה זצ"ל דברי אמת, תשע"ח

המסר בקשר בין שנות חיי שרה למדינות שמלכה עליהן אסתר [חסד בכל מצב ובכל גיל, התעוררות] (מאה שנה ועשרים שנה) [כג, א] האיחוד בחידוד, תשע"ג

פתרון החידה של רבי עקיבא שעורר את הציבור עם הקשר הנפלא בין אסתר המלכה לשרה אמנו (מאה שנה ועשרים שנה) [כג, א] שבילי פנחס, תשפ"ג

חיי שרה כסדר חורבנות בית ראשון ושני עינינו גל, תשפ"א

ימי הנעורים [בת ק' כבת כ'] (מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, ברש"י) מדי שבת, תשע"ז

אלה קורות חיי [ימי הזקנה] היא שיחתי, תש"פ

גיל חיוב עונשין קודם מתן תורה [מאה שנה, הבדל בין עונש מיתה לעונש אחר] (מאה שנה ועשרים שנה) [כג, א] מחמדי התורה, תשע"ז יאיר נזרו, תשפ"ב

טעם מנהג קריאת פרשת 'ואברהם זקן' לחתן אחר כבר בחר את הכלה המיועדת לו [שבת חתן] דרישה וחקירה, תשפ"א (עמ' כ) אספקלריא, תשפ"ב (עמ' מט)

כיצד יקיים האדם את תרי"ג המצוות בימי חייו? (ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל) [כד, א] מעינות בני יששכר, תשע"ח

חיבור האדם ל'זמן' ועבודתו בתיקון הזמנים [א. עומק המשמעות בהתחדשות הזמנים. ב. "אין לך אדם שאין לו שעה", כל אדם נברא לתקן נקודת זמן. ג. תיקון הזמן הוא חלק בלתי נפרד מיצירת האדם. ד. הצדיקים מתקנים את כל שנותיהם. ה. ענין ההסתר שיש בבריאת הזמן. ו. עומק הגלוי של תורה שאפשר להפיק דווקא מתוך הסתר הזמן. ז. "צדיקים מקיימים את העולם" מלשון "קיום שטרות". כי שורש הכבוד מוטמן בבריאה עצמה. ח. ההתגלות של העולם העליון היא דווקא ע"י העבודה, והגלוי מתוך ההסתר. ט. דברי המדרש "הקב"ה הוא גדול ואיקונין שלו גדולה מכל העולם כולו." י. דוד המלך הרגיש כי הנשמה האלוקית גדולה ממה שהיא מתגלית בעוה"ז. יא. ההארה האלוקית בעוה"ז היא גדולה ממה שמתגלית כאן. יב. כח הצדיקים להמשיך הארה למעלה מדרך הטבע. יג. ביאור דברי חכמים "זקן – זה שקנה חכמה" יד. ביאור הפסוק "יראת ה' היא חכמה" טו. הברכה מופיעה מכח המשכת החכמה בהאי עלמא] (ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל) [כד, א] שיעורים בספר שפת אמת [תרמ"ד], תשפ"ג

עבודת והשפעת כל יום ויום מחיי האדם [בא בימים] (ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל) [כד, א] עשר עטרות, תשפ"א

עולמך תראה בחייך - ברכת בכל [האם היתה לו בת, מצוות חסד מתוך קיום התורה, שופר של מתן תורה] (ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל) [כד, א] וידבר משה, תשפ"א

האבן הטובה שהיתה תלויה בצווארו של אברהם אבינו וגלגל החמה (ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל) [כד, א] שבילי פנחס, תשע"ט

'הצעיר באלפי ישראל' או ה'ישיש התורני' (ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל) [כד, א] שלמים מציון, תשע"ח

תופעה ושמה 'זקנה' [ההזדמנות שבזקנה, הכנה לימי הזקנה] (ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל) [כד, א] תורת אביגדור- הרב אביגדור מילר זצ"ל, תשפ"ג

הורים שנשבעו להשיא ילדיהם זה לזו [אין הדבר בידם, השבועה בטילה, בידם רק להשתדל, אין חובה לילדים לקיים את השבועה] פניני אי"ש, תשפ"ב

שבועה בנקיטת חפץ [כד, ב] הגר"א גנחובסקי, תשע"ד ממשנתה של תורה, תשע"ו אספקלריא, תש"פ (עמ' קמו)

נאמנות על 'רוחניות' מול נאמנות על 'ממונות' [השבעת אברהם את אליעזר] הפרשה המחכימה - אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' מט)

ההבדל בין מציאת רבקה לבין תיאור הדברים ע"י אליעזר [כד, ד] רוממות, תשע"ז

זיווג של מידות טובות [כד, ד] היא שיחתי, תש"פ

הזכיה ברוחניות כמידת היגיעה ומסירות הנפש (ה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ) [כד, ז] כאיל תערוג, תשע"ח

שימוש במכשירי חשמל המופעלים ע"י שעון שבת [גרמא, המעמיד בהמה על קמת חברו, עלוקה לשאיבת דם בשבת, צידה בשבת ע"י כלב ציד, טחינה בשבת בריחיים של מים, נמוקי יוסף-הדלקת נרות שבת אשו משום חציו] (ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו) [כד, י] נוה ההיכל, תשע"ה

יצחק אבינו מסר נפשו בעקידה על 'תורה שבעל פה', הכניע את הגמלים [קליפת בבל] שנתגלה שם תלמוד בבלי (ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו) [כד, י] שבילי פנחס, תש"פ

בהמתם של צדיקים [מדוע הוצרך אברהם לזמום את גמליו, הימנעות מגזל, חמורו של רבי פנחס בן יאיר] [כד, י] שלמים מציון, תשע"ו בית מדרש ישיבת מיר, תשע"ח אספקלריא, תשע"ח, (עמ' לה, סו) מלאכת מחשבת, תשע"ח מלאכת מחשבת, תש"פ [היתר אכילת תרנגולי הודו ללא מסורת] נוה ההיכל, תש"פ צבא הלוי, תשפ"ב

המותר שימוש במונח 'אדון' ? [כד, יב] במשנת הפרשה, תשע"ה

האכלת בעלי חיים קודם האדם [אסור לאדם ש'יאכל' קודם שיתן מאכל לבהמתו, או ש'יטעם', שיעור האכילה האסורה, טעם האיסור לאכול קודם שיאכיל בהמתו, מהתורה או מדרבנן, אם שכח להאכיל בהמתו, להפסיק בין המוציא לטעימת פת הלחם, הבדל בין אכילה ושתיה, כמות האוכל שצריך לתת לבהמה להתיר אכילה, כמה פעמים ביום צריך להקדים האכלת הבהמה, יצא מביתו ושכח להאכיל מהו שיעור הטורח שמחויב בו, מינה אדם להאכיל בהמתו האם רשאי לאכול, מי קודם בהמתו או ילדיו הקטנים, נתן לחברו אוכל במתנה האם צריך להאכיל קודם את בהמותיו, האם דין האכלה שווה לגבי כל בעלי החיים, משמעות הפסוקים אצל נח, משמעות הפסוקים לגבי שמיטה, משמעות הפסוקים אצל אליעזר ורבקה, בשבת ויום טוב [שיש מצוה בסעודה] האם מחוייב להקדים מאכל בהמתו, המנהג להאכיל עופות ב'שבת שירה'] [כד, יד] הגר"א גניחובסקי, תשע"ד מאור השבת, תשע"ג אשכול יוסף, תשע"ג אשכול יוסף, תשע"ו עולמות, רכז יאיר נזרו, תשפ"ב

שתיית האדם קודם לבהמתו [באכילה ובשתיה, בשעת הסכנה, בבעלי חיים שלו ושל אחרים, מינקת המתאווה לאכל מאכלות הרעים לה או לוולד האם בעלה רשאי למונעה] נועם אליעזר, תש"פ

אכילה קודם לבהמה [אכילה שתיה, אקווריום עם דגים, תינוק, בן נח, אורח, טעימה] מסביב לשלחן - קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' כא) וידבר משה - קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' לה)

הצדיק מותר לאכול לפני שמאכיל בהמתו אספקלריא, תשפ"א (עמ' קע)

שיעור כדי גמיעה [לענין שיעור הוצאה בשבת, מלוא לוגמיו, גמיעה או גמיאה, קידוש היום בשבת, שיעור כוס קידוש ביין שרף, צירוף כמה אנשים לשיעור] (הגמיאיני נא מעט מים) [כד, יז] מחמדי התורה, תשע"ז תשע"ח

השאיל חפץ לאדם חשוב [האם הוי הנאה כמו נתינת מתנה לאדם חשוב] (ותאמר שתה אדוני) [כד, יח] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

מהותו של חסד [מאמר באגדה וכולל סיפורים נפלאים] אספקלריא, תש"פ (עמ' פא)

חסד מתחיל בבית [גמ"ח - גז חשמל מים] ואני בחסדך בטחתי, תש"פ

מהותו של חסד - תורה תחילה חסד וסופה חסד אספקלריא, תשפ"א (עמ' קט)

חסד מושלם הפרשה המחכימה, תשפ"ב

אם יש מידות יש הכל ואני בחסדך בטחתי, תשפ"א

תורה בלי חסד - לא שווה [עזרה לאשה קשת יום בחדר האוכל בישיבה אינה פוגעת בלימוד התורה אלא תנאי הכרחי לגדילה בתורה] (שתה וגם גמלך אשקה) [כד, יד] נאה דורש, תש"פ

מושגי החסד של אמא יהודיה [חסד ללא גבולות ואמירת קדיש] עינינו גל, תשפ"א

מדוע בחן אליעזר את רבקה בסימנים? [אברהם התבשר בלידתה שהיא בת זוגו של יצחק] י' תירוצים דרישה וחקירה, תש"פ

מדוע אין ברכה על חסד? [על מצות חסד ולהכניסו בבריתו של אברהם אבינו, חיים של חסד, תורה עם חסד] ארחות חיים - אוצר הפרשה, תש"פ (עמ'