עיון מראי מקומות ויקהל פקודי תשפ"ג
פרשות ויקהל ופקודי ושבת 'החודש'
קישורים לעלונים שבועיים בנושאי הפרשה [לפי סדר א' ב']
לע"נ
הרופא החרדי
הר"ר ד"ר דב ב"ר משה ארליך ז"ל
איש אשכולות וענק רוח
אשר יראת שמים ורוחב דעות חברו בו יחדיו
פעל במסירות נפש למען הכלל
השיב נשמתו לבוראו ביום אשר נאמר בו "בקרובי אקדש"
ר"ח ניסן תשמ"ו
ת.נ.צ.ב.ה
לע"נ
הגאון הצדיק רבי משה איבגיצ"ל
בן רבי ישראל ז"ל
מחבר ספרי "חכמת המצפון" דברי נפתלי" עה"ת ומועדים
וראש מוסדות "אור ישראל" בני ברק – תל אביב
שמסר נפשו למען הכלל
הרביץ תורה לעדרים והציל אלפי נפשות
בהכנסתם למוסדות תורה והשקפה טהורה
הקים מוסדות תורה וישיבות במרוקו צרפת וארה"ק
כא אדר תשפ"ג
ת.נ.צ.ב.ה
קישורים לעלונים שבועיים בנושאים שונים [לפי סדר א' ב']
פרשת ויקהל
תוכן עניינים של הנושאים בפרשה: [לחיצה על שורת הנושא, תעביר אל מיקומו של הנושא]
מעניני דיומא: שבת מברכין "ניסן"
מעניני דיומא: מניית החודשים מניסן
מצות עונג שבת בפת של איסור [לה, ב] מחמדי התורה, תשע"ב
תלמוד תורה בשבת (שבת שבתון) [לה, ב] עומקא דפרשה רמת שלמה, תשע"ב עומקא דפרשה מודיעין עילית, תשע"ב
שבעים ריבוא שבתות כנגד שישים ריבוא מישראל שבילי פנחס, תשע"ז
לימוד תורה בעיון בשבת (שבת שבתון) [לה, ב] מחמדי התורה, תשע"ו תשע"ט
רוממות קדושת השבת (שבת שבתון) [לה, ב] דברי אמת, תשע"ח
וביום השביעי יהיה לכם קודש - הנהגת האדם בשבת [לה, ב] מדי שבת בשבתו, תשע"ו
השבת - בית המקדש של הזמן [הכנה לשבת, דיבור והילוך של שבת, אימת שבת, שביתה מתוך מחשבה, בנין בשבת, הכניסה לזרים אסורה] תורת אביגדור - הרב אביגדור מילר זצ"ל, תשפ"ב
יום מנוחה וביטחון - שבת תורת הביטחון, תשפ"א תשפ"ב
השבת מקור הברכה [לימוד תורה בשבת, שיעורי תורה לנשים, החיוב לזכרו בכל יום את השבת, כל השומר שבת כהלכתו – ולא חמשה ימי עבודה בשבוע, מטרת הנשמה היתירה בשבת, באמירת 'ויכולו' נעשה שותף במעשה בראשית, ניצול הזמן הרוחני בשבת, אין סתירה בינו לבין עונג שבת] אורחות חיים במשפטי התורה, תשפ"ב
הראשונים והגר"א בעניין קו התאריך - שמירת שבת ו'נדידת היבשות' מלאכת מחשבת, תשפ"ב
פועל המחלל שבת בשליחות אדונו האם האדון חייב מדאורייתא? [זקן ששכר מטפל סיעודי עובד זר, הדואג לכל צרכיו, הזקן אושפז בבית החולים, האם מותר לגוי לקחת מונית שנהגו מחלל שבת כדי לבא אליו בשבת בבוקר בשעה מוקדמת. א] האם גוי מוזהר על לפני עור ב] האם ישראל מוזהר שלא להכשיל ישראל כשיד גוי באמצע. ג] האם איכא איסור אמירה לעכו"ם. ד] האם פועל שמחלל שבת חמור מאמירה לעכו"ם. תוס' בע"ז כתבו דגוי אינו מוזהר על איסור לפני עור, הפמ"ג כ' דגוי מוזהר, רא"ש ומאירי כתבו דהא דאמר אביי דאלפני עור מפקדינן אלפני דלפני לא מפקדינן, היינו רק כשישראל גורם לגוי להכשיל גוי אבל כשגורם לגוי להכשיל ישראל איכא איסורא דלפני דלפני. ולפי"ז הזקן עובר על לפני דלפני. פני משה ז"ל חידש דישראל המכשיל ישראל אחר ואם הוא לא יכשילו ישראל אחר יכשילו אין כאן לפנ"ע דאורייתא דהוי כחד עברא דנהרא דבלא"ה יכול ליכשל ע"י אחר, הנהג בלא"ה יכשל ע"י נוסע אחר. ואע"ג דגם בחד עברא דנהרא איכא עכ"פ איסור דרבנן, מ"מ הרי גוי אינו מוזהר על איסורים דרבנן. גם לדעת המל"מ ז"ל דפליג על סברת הפ"מ ז"ל מ"מ הכא שרי, כשהמכשיל השני אינו עובר בלפנ"ע, מודה הוא לסברת הפנ"מ ז"ל הנ"ל דמותר לראשון להכשילו, ולפי"ז להסוברים דהמכשיל בשוגג את חבירו לא עבר בלפנ"ע, אם המכשיל השני הוי שוגג, מותר לישראל הראשון להכשילו. גם אם הגוי לא יכשיל את הנהג, הרי אחרים שאינם יודעים עיקר שבת ושוגגים הם יכשילו אותו, והם אינם עוברים בלפנ"ע דשוגגים הם ושוב מותר לגוי להכשיל את הנהג. באיסור אמירה לעכו"ם דכיון דהגוי המטפל אינו יכול לבוא בשעה מוקדמת אא"כ יקח מונית, והנה בפתיחת הדלת של המונית נדלק האור דהוי מלאכה דאורייתא וא"כ הוי כאילו הזקן אומר לו לקחת מונית ולהדלק האור, לצורך חולה שאב"ס מותר לומר לעכו"ם לעשות מלאכה דאורייתא. מחנ"א חידש דאע"ג דאין שליחות לגוי מ"מ פועל גוי עדיף, דהוי כיד בעה"ב. אע"ג דאין שליח לדבר עבירה, כ' המנח"ח ז"ל דבפועל איכא שליחות אפי' בדבר עבירה, והאמרי בינה ז"ל הביא דכ"ה מפורש בדברי ראב"ן ז"ל. דעת רש"י ז"ל דגם במלאכות שבת איכא שליחות, ודעת הרמב"ם ז"ל דלא שייך שליחות במלאכת שבת דגוף המשלח נח ולמען ינוח כתיב. אדם האומר לפועל שלו גוי לחלל שבת עובר הבעה"ב על איסור תורה, דכיון דבפועל איכא שליחות לגוי וכיון דגם לדבר עבירה איכא בפועל, וכיון דבמלאכות שבת איכא שליחות נמצא דהבעה"ב השולח את הפועל קעבר איסור דאורייתא של חילול שבת. [אבל בקבלנות גם לדעת המחנ"א ז"ל לא אמרי' ידו כיד רבו ובהרבה ישיבות איכא גוים שעושים מלאכה דאורייתא בשבת והתם הוי בקבלנות]. נתה"מ ז"ל כ' דגם לעת התוס' דבשליחות מעשה איכא שליחות לגוי מ"מ בשולח גוי לחלל שבת ליכא שליחות דהגוי השליח לא קעבד כלל מעשה עבירה ולפי"ז לכאו' ה"ה בפועל דאין כאן מעשה עבירה כלל, מיהו מדברי הנוב"י ז"ל נראה דכהן טמא השולח כהן טהור לאכול תרומה, לולי הסברא דלא מצינו זה נהנה וזה מתחייב הי' המשלח חייב. רק לגבי שליחות דהמעשה הוא של השליח אלא דמתייחס למשלח בזה כ' נתה"מ דהיכא דליכא מעשה עבירה אין זה מתייחס כעבירה למשלח, אבל לענין פועל דאין זה 'התייחסות' אלא נחשב כאילו הבעה"ב עשה המעשה דיד פועל כיד רבו, בזה לא מהני הא דאצל השליח אין זה עבירה כלל. לפי"ז לדעת המחנ"א ז"ל הי' מן הדין דאסור לגוי לקחת נהג מונית יהודי דנמצא דעי"ז הזקן עובר בחילול שבת דאורייתא, דיני עבודה, פועל זר] עשר עטרות, תשפ"ג
נשמה יתירה בשבת - מקרינה [אור פניו של אדם, השינוי החל במי שהתחיל לשמור שבת, שמירת הרושם לימי החול] ממגד גרש ירחים - אוסף גיליונות, תשפ"ב (עמ' יא)
לימוד התורה ביום השבת תוספת שבת- אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' מה)
שביתה בשבת [שניים שעשאוה, אב ובנו, אמירה לגוי, הסיבה במקום כבוד אביו] מפיק מרגליות, תשפ"א
אזעקת השבת הראשונה בהיסטוריה... אז נדברו - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' לז)
האם מותר לפרוץ דלת בשבת כדי להוציא ילד שננעל? [מלאכת בונה בכלים ובקרקע, חיתוך חבלים שנועלים בהם כלים, פירוק חבל מהכלי ללא שבירתו, מנעול של כלי, שבירת מנעול שאינו חלק מכלי, ע"י עכו"ם, מנעול המחובר לקרקע, פתיחה ע"י מנעולן, לשבור את המנעול או את הדלת, קטן שננעל, פיקוח נפש, הצלה] שמעתא עמיקתא, תשפ"ב
קדושת השבת ברוך שאמר - שיעורי הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, תשס"ה
מדוע הזהיר משה על מלאכת הוצאה רק כשראה שהעם הביא מספיק? מעדני אשר, תשע"ח
בדברי החפץ חיים בענין "ריבוי בהוצאה" [חייל המוציא ציוד הכרחי וציוד פרטי, ריבוי בשיעורים, העלאת תינוק שטבע אף כשמכוין להעלות דגים, נתכוין לבשר חזיר] נשיח בחוקיך, תשע"ח
מחבר ספר האם מותר לקרוא בשבת בספר כדי להגיה את הספר מחר? מעדני אשר, תשע"ט
מלאכה הנעשית בשבת ע"י אחרים מקרא העדה, תשע"ח ( עמ' רצד)
'מתעסק' בהלכות שבת ובשאר איסורים [אוכל מצה ללא כוונת מצוה, אוחז שני אתרוגים אחד למצוה והשני סתם האם עובר בבל תוסיף, נתכוין להיתר ונמצא אסור, חובל, מלאכת מחשבת, שכן נהנה] מקרא העדה, תשע"ח ( עמ' רצה)
שו"ת במלאכות שבת (ח"ב) [ריסוס במטהר אויר, שימוש בבושם בשבת, סבון אסלה בשבת, צחצוח שינים, הליכה בגשם בשבת, שימוש בבגד שהיה רטוב בכניסת שבת, עיון בספר טלפונים בשבת, משחק 'קליקס', פתיחה או קשירה באזיקון בשבת, חבישת כובע רחב שוליים בשבת, חיתול מחליף צבע, סידור שיער בשבת לסובל מנשירת שיער, שימוש במברשת שיער בשבת, הוצאת תולעים בשבת, היצאת כינים בשבת, סגירת בקבוק בשבת באופן סופי כשזורקו אחר הקידוש, אטמי אוזניים בשבת, כיבוס בגדים ביום שישי אחר חצות היום, לבישת בגדי שבת ביציאה מהמקווה, חיתוך נייר טואלט בשבת קודם הבדלה] אזמרה לשמך, תשפ"ב
מלאכת מחשבת בשבת [מלאכה שאינה צריכה לגופה, פסיק רישיה, מתעסק] (תעשה מלאכה) [לה, ב] הגר"א עוזר, תשע"ה מחמדי התורה, תשע"ו הגר"א גניחובסקי, תשע"ו
מלאכת מחשבת בשבת [מלאכה בגברא ובחפצא, מלאכת מחשבת בפחות מכשיעור, במלאכת הוצאה] (תעשה מלאכה) [לה, ב] זרע ברך, תשע"ח
מלאכה שאינה צריכה לגופה בשבת [לא נתכוין להנחה, לשרוף העצם כדי לאכול את הבשר, בקרבן פסח, מוחק כתובת קעקע, לחלל שבת כדי להציל מחילול שבת, הוצאת מעדר לחפור קבר] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב
גדרי מלאכה שאין צריכה לגופה בשבת ממגד גרש ירחים, תשפ"ג
חיוב נשים בעשה דשביתה בשבת (כל עדת בני ישראל) [לה, א] זרע ברך, תשע"ד
להתבונן על עבודת גוי בשבת, בכדי ללמוד ממנו מעדני אשר, תשע"ח
שבת, עולם אחר אספקלריא, תשע"ט (עמ' פו)
רצה נא במנוחתנו אספקלריא, תשע"ט (עמ' קטו)
הלבשת ילדים בשבת אחה"צ בפיג'מה לצורך הלילה [הכנה משבת לחול] (שבת שבתון) [לה, ב] מעדני אשר, תשע"ב
ביטול כלי מהיכנו (שבת שבתון) [לה, ב] מאור השבת, תשע"ד
אתר אינטרנט הפתוח בשבת [השארת אתר אינטרנט פתוח בשבת, אתרי מידע בלבד ללא פעילות מסחרית, אתרי מסחר או קניות בהם ניתן להזמין מוצרים או שירותים המסופקים לאחר השבת, אתרי מסחר בהם ניתן לרכוש תוכנות או שירותים לשימוש מידי בשבת, שביתת כלים [אתר האינטרנט עצמו], הנאה ממעשה שבת, איסור מקח וממכר בשבת, קנין בסחר באמצעות מחשב, איסור כתיבה במחשבת בשבת, איסור שכר שבת, מראית העין בהשארת אתר פתוח בשבת, זילותא דשבת בהשארת האתר פתוח, לפני עור - הכשלת האחר, מסייע לעוברי עבירה, בשל הפרשי שעות גיאוגרפיים כיצד נקבעת השבת האם כזמן מקום המכר, מקום השרת והאתר, לכמה שעות צריך לסגור את האתר] (שבת שבתון) [לה, ב] עולמות, צז
הנאה בשבת ממלאכה שעשה יהודי בחו"ל דרך המחשב אספקלריא, תשפ"א (עמ' סו)
גרמא במלאכת שבת [מלאכת מחשבת, ודאי פעולה או ספק פעולה, הסקה בכלים, גרמא בחק תוכות, גרמא באפיה בישול וצידה, חרישה ע"י מכונה, גרם מלאכה בשבת] מנחת אשר, תשע"ט
איסור מלאכה בשבת שלומדים מהמשכן על הפרשה, תשפ"ג
חשמל בשבת [השימוש בחשמל בשבת. איסור תורה או איסור דרבנן, התפתחויות טכנולוגיות והשפעתן על היסודות ההלכתיים של חשמל בשבת, המנהג בפועל, בית חכם בשבת 'אלקסה'] תורה והוראה, תשע"ט
טעם איסור ל"ט מלאכות בשבת טעמא דאורייתא, תשפ"א
מדוע דווקא ל"ט מלאכות בשבת [ל"ט מלקות] [הרב משה בצרי שליט"א] בעמק הפרשה, תשפ"ג
שביתה בשבת, אי עשית מלאכה, או מצוה בפועל (שבתון) [לה, ב] אורות הגבעה, תשע"ד
הצטרפות לגוי הנוסע ברכב לצרכיו (שבת שבתון) [לה, ב] נוה ההיכל, תשע"ד
מלאכת טוחן בשבת [חיתוך ירקות לסלט, טיח לח האם נחשב כטחון, טחינת מאכל מבושל, טוחן אחר טוחן] מסביב לשולחן - קובץ גיליונות, תשע"ט (עמ' ז)
מלאכת שבת בשינוי (שבת שבתון) [לה, ב] הגר"א עוזר, תשע"א
בשיטת הגאונים והראשונים דרה"ר דאורייתא דווקא בשישים רבוא [רשות הרבים ורשות היחיד, כרמלית, הוצאה, טלטול] אספקלריא, תשע"ט (עמ' לו)
'ששת ימים תעשה מלאכה' אספקלריא, תשע"ט (עמ' מז)
בדין חלל שבת אחת כדי לשמור שבתות הרבה אספקלריא, תשע"ט (עמ' קט)
טלטול בשר חי בשבת אספקלריא, תשע"ט (עמ' קיט) מעדני אשר, תשע"ט
הפעלת 'בוילר' בערב שבת ע"י שעון שבת [שיופעל שעתיים קודם צאת השבת] אספקלריא, תשע"ט (עמ' נו)
אורים ותומים בשבת [כתיבה, שאילת אורים ותומים בלילה] [כח, ל] מעדני אשר, תשע"ו
כתיבה בשבת על אבני החושן והאפוד [כתיבה סגולית ע"י השמיר] מציון מכלל יופי, תשע"ט
מדוע נכתב לגבי שבת - העושה מלאכה 'יומת' ולא 'מות יומת'? משך חכמה, תשפ"ב
איסור צביעה בשבת, וצביעה באוכל (התכלת והארגמן) [כח, ה] דברי הלכה, תשע"ו
השבת אינה למכירה נאה דורש, תשפ"א
משיחת כהן גדול בשמן המשחה [צורת המשיחה, השינוי בנמשח, משיחת מלך וכהן גדול בשבת, ביום כיפור, נזירות בשבת, שימוש בשמן המשחה ע"י הכהן הגדול, טלטול שמן המשחה ביום הכיפורים, איסור בורר במשיחת כוהן גדול בשבת, איסור סיכה] פקודיך דרשתי, תשע"ט
נושא בפרשה: שביתת שבת - בספק ישראל
אסופי [ספק ישראל] שחילל שבת האם נהרג? (כל העושה בו מלאכה) [לה, ב] אורות הגבעה, תשע"ד
גוי שקיבל עליו כל התורה - האם דינו כעכו"ם ששבת (יום ולילה לא ישבותו) [ח, כב] פניני אי"ש, תשע"ח
גר מדאורייתא וגוי מדרבנן [טבל לשם גירות והיתה חציצה במיעוט המקפיד, או טבל שלא בפני שלושה, טבל בפני בי"ד בלילה, גר שמל ולא טבל, ספק ישראל ספק עכו"ם, אסופי, דינו בגזל מדרבנן, חילול שבת באיסורים דרבנן] (שבת שבתון) [לה, ב] פניני הלכה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' ל)
שמירת שבת לגר שמל ועדיין לא טבל [מעשה בירושלים בשנת תר"ח] (יום ולילה לא ישבותו) [ח, כב] נוה ההיכל, תשע"ה פניני אי"ש, תשע"ח
כיצד קיימו האבות את התורה אם היו כבני נח? [שמירת שבת, דין בני נח, מצא תינוק מושלך בעיר שמחצה גוים ומחצה ישראל שדינו כישראל לחומרא מה דינו לגבי שבת, יום גויי ויום יהודי מאימתי, בשבת ויום כיפור סמוכים, אברהם עצמו קידש את החודשים, לצאת בשבת לרה"ר לבוש ציצית דלבן נח הוי משאוי, יציאת אשה בשבת לרה"ר בציצית האם הוי משאוי, תינוק שנמצא והטיל בעצמו ציצית מקיים בה לא תשבותו] (יום ולילה לא ישבותו) [ח, כב] שלמים מציון, תשע"ח
דין הטבילה קודם מעמד הר סיני [גר שמל ולא טבל] (וכבסו שמלותם, באונקלוס) [יט, י] בינת המשפט על משך חכמה, תשע"ח
שמירת שבת של גר שמל ולא טבל (אתם ושביכם, ברש"י) [לא, יט] נוה ההיכל, תשע"ד
שמירת שבת לגוי - מאימתי, מליל שבת או מיום שבת? [ח, כב] הגר"א גניחובסקי, תשע"ד
קיבל שבת מבעוד יום האם יכול לחזור בו? נוה ההיכל, תשע"ט
שמירת השבת ע"י האבות [כלה, ארוסה או בעולה, מעלת תורה ושבת שנתנו בחשאי ועכו"ם ענינם פרהסיא] אברך, תשפ"ג
מי שהוא ישראל וגם בן נח - כיצד ינהג בשבת? [ח, כב] הגר"א גניחובסקי, תשע"ד
גוי ששבת [איסור גוי ששבת, שמירת שבת לגר שמל ולא טבל, לפני מתן תורה] (יום ולילה לא ישבותו) [ח, כב] עומקא דפרשה, תשע"ז
גוי ששבת [מדוע חייב מיתה, סיבת האיסור חיוב מלאכה או חידוש דת, גר שמל ולא טבל, האבות קודם מתן תורה, מלאכה שאינה צריכה לכופה] מסביב לשולחן, 636
חשמל בשבת [שינוי מתח חשמלי בשבת, מכניס עצמו לאונס בשימוש בחשמל בשבת, מבעיר ומכבה בחשמל בשבת, הגברת זרם החשמל ע"י השימוש, נר שבת ע"י חשמל, שימוש בחשמל המיוצר בחילול שבת] עומקא דפרשה, תשע"ז
מלאכת מבעיר - עשיית האש, עשיית האפר או כליון הנשרף [ובגדרי 'מבעיר' ו'מכבה'] (לא תבערו אש ביום השבת) [לה, ג] מנחת אשר, תשע"ח
טלטול דלת שנר מחובר אליה [מכבה או מבעיר, פסיק רישיה דלא ניחא ליה, דבר שאינו מתכוין, בהבערה לא בעינן מלאכת מחשבת] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח
מלאכת מבעיר על הפרשה, תשפ"ג
האם יש עניין לישון בשבת יותר מביום חול לקיים 'עונג שבת'? מעדני אשר, תשפ"ב
האם לילד מותר לקרוא בשבת לאור הנר? [כשנהנה לראות אותו כבה] מעדני אשר, תשפ"ב
היתר הדלקת נרות בערב שבת (לא תבערו אש ביום השבת) [לה, ג] מחמדי התורה, תשע"ו תשע"ט
האם להתיר לילד קטן לראות מכוניות נוסעות בשבת כדי להפיג בכיו? [הנאה מחילול שבת] (לא תבערו אש ביום השבת) [לה, ג] פרי עמלנו, תשפ"א
אל תעש עצמך 'בער' [לא להתגאות וליפול לאש השטן בשבת ובחול] גינת נוי, תשפ"א
הבערה ללאו יצאה או לחלק יצאה מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שיד) מעדני אשר, תשפ"א
מבעיר דרך השחתה [קלקול או תיקון אצל יצרו] מקרא העדה, תשע"ח ( עמ' שטו)
אשה ששכחה להדליק נר שבת אך החשמל דלק [לה, ב] מעדני אשר, תשע"ד נוה ההיכל, תשע"ד
מומר למלאכת שבת אחת בצנעה, האם נחשב מומר? (לא תבערו אש ביום השבת) [לה, ג] מלאכת מחשבת, תשע"ז
אמירה לעכו"ם באיסורי שבת שאין בהם סקילה [האם נכרי שהדליק בשבת - שליח לדבר עבירה] צבא הלוי, תשפ"ב
האם הבערה ללאו יצאת? [בגדים השרויים במים אין להעמידם ליד האש בשבת, מבשל, הדלקת נר חנוכה בשומן שנתבשל בחלב או בחמאה] צבא הלוי, תשפ"ב
הדליק נר לחולה בשבת, האם חייב לכבותו בצאת השבת ולהדליקו שוב? (לא תבערו אש) [לה, ג] הגר"א גניחובסקי, תשע"ו
חולה שיש בו סכנה בשבת שצריך כמה דברים ויש את זה לשכנו האם יש לו חיוב לתת את זה כדי למנוע חילול שבת? [חיובו של הזולת בהצלת החולה, טומאת כהן לקבורת המת כשניתן לקוברו ע"י אחר בשכר, אין צורך לחפש עצות כשיש לכך עלות והוצאה כספית] מעדני אשר, תשפ"ג
איסור בישול בשבת [גם אוכל נפש, איסור בישול ושמא יחתה בשוגג, ספק מבשל, מים שנצטננו, ערוי כלי ראשון, פינה ממיחם למיחם, בישול כשיעור בן דרוסאי, קצת יותר מבן דרוסאי] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט
האם יש איסור הבערה ביום טוב? מלאכת מחשבת, תשע"ט
הדלקת נר שבת - לימוד בשבת [הלימוד וההבנה המיוחדת בשבת, הקשר בין הדלקת הנר לבנים תלמידי חכמים] פקודיך דרשתי, תשע"ט
איסור טלטול נר דולק [נר שלהבת, פמוט, אין דרך לטלטל נר, וביום טוב, טלטול תנור חשמלי מופעל, טלטול תנור ע"י דחיפתו ברגל] שלמים מציון, תשע"ח
הדלקה בערב שבת הנמשכת בשבת [דברי הנמוקי יוסף ב"ק 'אשו משום חציו', והקצוה"ח] [לה, ג] הגר"א גניחובסקי, תשע"ו אספקלריא, תשע"ט (עמ' סד)
אזהרה מיוחדת מפני מחלוקת בשבת [לה, ג] מעדני אשר, תשע"ה מדי שבת בשבתו, תשע"ו מעיינות מהרצ"א, תשע"ו בארה של תורה, תשע"ז מדי שבת בשבתו, תשע"ז מעדני אשר, תשע"ז הפרשה המחכימה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' לח) אשיחה בחקיך, תשפ"א תשפ"ב באר הפרשה, תשפ"א (עמ' ט) בית מדרש ישיבת מיר, תשפ"א בינת זקנים, תשפ"ב
כעס חמור ממלאכת הבערה בשבת שואלין ודורשין, תשפ"א
כפייה על המצוות בשבת [דרבנן או דאורייתא] על הפרשה, תשפ"ג
גרם להחזרת שלום בית בערב שבת, האם יכול לקבל החזר כספי? (לא תבערו אש) [לה, ג] פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' ו)
הבערה לחלק יצאה (לא תבערו אש) [לה, ג] מעדני אשר, תשע"ה הגר"א גניחובסקי, תשע"ה זרע ברך, תשע"ה הגר"א עוזר תשע"ב
חימום תבשיל בשבת על כיריים מכוסות (לא תבערו אש) [לה, ג] נוה ההיכל, תשע"ה
תאורה חשמלית לנרות שבת ולשאר מצוות (לא תבערו אש) [לה, ג] תורה והוראה, תשע"ב
הדלקת חשמל בתורת נר [שבת, הבדלה, חנוכה, נר נשמה, בדיקת חמץ, האם צריך נר ממש, והאם צריך אש, מעשה הדלקה ע"י המדליק, הדלקת נורה הדולקת באמצעות רשת החשמל או מצבר, הדלקת חשמל - מעשה הבערה בידים או ב"גרמא" בעלמא, קיום מצוות בגרמא, להדליק נר לכבוד שבת או נר דלוק לכבוד שבת, נורה פלואורסנטית, ברכת בורא מאורי האש בהבדלה על אור החשמל, שלהבת, אבוקה, נר הנמצא בתוך אספקלריא, ברכה על נר שבת והבדלה מחשמל המיוצר על ידי חילול שבת, נר חנוכה בחשמל, בנורת חשמל אין זרם למשך זמן ההדלקה, כי החשמל נוצר בכל רגע בתחנת הכוח, הדלקת חשמל במצבר, בדיקת חמץ בברכה, כיבוי חשמל בשעת בדיקת החמץ לאור הנר, נר נשמה, נר למאור בבית הכנסת - הנודר נרות האם יוצא ידי חובה בחשמל, ההבדל בין "נר תמיד" זכר למנורה שבמקדש לשאר נרות שעיקרם להאיר למתפללים, מנורת חשמל בעלת שבעה קנים - האם אסור לעשותה] עולמות, רצ
לבישת בגדים הטעונים חשמל סטטי (לא תבערו אש) [לה, ג] שלמים מציון, תשע"ו
השימוש בתאורה בשבת בלא חילול שבת ['חילול ה' חמור מ'מעשה שבת'] (לא תבערו אש) [לה, ג] נשיח בחוקיך, תשע"ו נשיח בחוקיך, תשע"ז
נושא בפרשה: העל טבעי במלאכת המשכן ובשבת
מלאכה בשבת ע"י נס? [פטירת משה רבנו בשבת וכתיבת י"ג ספרי תורה בהשבעת קולמוס ע"י משה, השבעת קולמוס ואמירה לנוכרי, הקמת המשכן ע"י משה, בישול בשבת ע"י מחשבה בירידת המן, שאלה באורים ותומים בשבת, הקלדת אותיות במחשב בשבת, בריאת אדם בספר יצירה בשבת, הריגה ע"י שמות קדושים בשבת, על טבעי, קפיצת הדרך, הבדל בין אם הארץ קפצה אליו או הוא קפץ] אוצרות אורייתא, תשע"ח
בריאת גולם בשבת [איסור בונה] (שבת שבתון) [לה, ב] בארה של תורה, תשע"ד
מלאכת הקמת המשכן [במשכן היתה תולעת השמיר "חי נושא את עצמו", נדבת המשכן ומעשה האומנים, מלאכות טבעיות ועל טבעיות] (לדעת לעשות) [לו, א] עומקא דפרשה, תשע"ד
נושא בפרשה: עונשי בית דין בשבת
הריגה ע"י בי"ד בשבת (לא תבערו אש) [לה, ג] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה
הריגת בא במחתרת בשבת (לא תבערו אש) [לה, ג] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה
הריגת בא במחתרת בשבת [עשיית דין עצמית ע"י יחיד, בעל הבית אינו חייב ליתן כל ממונו למנוע הריגת בא במחתרת שהוא בדיני בין אדם לחברו, אך יתכן שבדיני בין אדם למקום-חילול שבת חייב ליתן כל ממונו ולא להיכשל בחילול שבת, היתר הריגה בשבת מדין פיקוח נפש, והיתר הריגה בחול מדין נרדף, הרואה חברו מנסה להתאבד האם חייב להוציא כל ממונו למונעו, מניעת הריגת הרודף ע"י הנרדף] (לא תבערו אש) [לה, ג] עשר עטרות, תשפ"א
הריגה כדי למנוע חילול שבת (לא תבערו אש) [לה, ג] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה
שריפה כעונש על חילול שבת (לא תבערו אש) [לה, ג] אשכול יוסף, תשע"ה אשכול יוסף, תשע"ג מעדני אשר, תשע"ב אורות הגבעה, תשע"ז
מיתת בי"ד בשבת [בעידניה] (לא תבערו אש) [לה, ג] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח
מיתת בי"ד בשבת בהריגה כלאחר יד (לא תבערו אש) [לה, ג] הגר"א גניחובסקי, תשע"ד
הרג בשבת מי שחייב מיתת בי"ד, האם דינו כהורג טרפה? (לא תבערו אש) [לה, ג] הגר"א גניחובסקי, תשע"ז
איך הרגו את המקושש עצים לפי רבי עקיבא? פניני חשוקי חמד, תשפ"א
האם בית דין מלקין בשבת? (לא תבערו אש) [לה, ג] הגר"א גניחובסקי, תשע"ד
מאסר ומעצר אדם בשבת [צידה באדם, מאסר כעונש, או רק כאמצעי הגנה מפשיעה, הסמכות לאסור לזמן קצוב, מאסר כאמצעי כפיה לתשלום חוב ממוני, כאמצעי כפיה לקיום פסק בי"ד, הכנסה למעצר או מאסר בשבת - איסור עשיית "דין" בשבת] עולמות, רנט אורות הגבעה, תשע"ג נוה ההיכל, תשע"ד אשכול יוסף, תשע"ג תשע"ו
כיצד יצא לבן מהגיהנום בשבת? [זמן יציאת שבת בגיהנום, הפרשי שעות, קו התאריך, תושבות, העוסק בהלכות שבת אחר השבת, קדושת השבת] מים זכים, תשע"ט מים זכים, תשפ"ב
הקדמת ציווי המשכן - גילוי אהבתו ית' לישראל [עושי רצונו של מקום, עבודת נדבה מולידה אהבה] וידבר משה, תשפ"א
האם מי שנותן צדקה לפי מה שרואה שחבירו נותן האם אינו מעולה? מעדני אשר, תשפ"א
ההשתוקקות - מפתח להצלחה בתורה ובעבודת ה' מתוקים מדבש, תשפ"א
משכן, שבת והכנסת הבורא לכל פינה הרב מרדכי דוד נויגרשל שליט"א, תשפ"ג
מדוע האריכה התורה בספר שמות בארבע וחצי פרשיות בענין בניית המשכן שהוא מבנה ארעי? [נפח גדול לבית קטן, פעולה הנעשית ע"י העם כולו, לב האומה, המשכן הוא מרכז העולם וכל מחנה ישראל סובב סביבו, שלוש מאות ששים ותשע שנים עמד המשכן בשילה, גם אחר שהעם לא חנה בפועל סביבו, זכר לאותה תקופה, עידוד העליה לשילה בימי אלקנה, קיום מצוות עליה לרגל, והשבת הרעיון בדבר מרכזיותו של המשכן, חנה מקדישה את בנה שמואל למשכן שילה, התופעה מתרחבת בחיי העם ונערו דוד מחבר את ספר התהילים המרבה בשבחי ותהילת ה', בכל בית יהודי, דוד מתמנה כמלך, חנוכת בית המקדש ע"י שלמה המלך היתה שיא מפעלו של אלקנה בהנחלת רעיון המקדש בחיי העם היהודי, חלום בניית בית המקדש התחיל בתוך ביתו הצנוע של אלקנה, ועלה האיש-נתעלה בביתו, אלקנה לא חביר את תהילים וגם לא בנה את בית המקדש, אך הקדשי את הזנן לבנות את ביתו שלו, וכך בנה לבסוף את המקדש. נתעלה בביתו-בחצרו- בעירו-בכל ישראל, הדביק את העם בהתלהבותו, סיפורו של אלקנה הוא 'מודל' עבור כל יהודי, התעלות בבית לאיש, והתעלות בבית לאשה, ברכת המזון בכוונה, קופות צדקה, וסיפור מעשי חכמים] תורת אביגדור - הרב אביגדור מילר זצ"ל, תשפ"א
השראת השכינה במקדש [הסיבות להשראת השכינה, למ"ד קדושה בטלה, תפילה לנוכח המקדש והמשכן, מי יבנה את בית המקדש השלישי, תכלית בניית המשכן] עומקא דפרשה, תשפ"א
חוסר ערכיותו של ה"בערך" (כאשר ציוה ה' את משה) [לח, כב] משנתה של תורה, תשע"ו
תרומת האדנים [במחצית השקל היה ציווי לא להרבות אך בצדקה בזמנינו יתן כפי כוחו, גדול כוח רבים המשתתפים בהקמת ישיבה אף שתרומתם אינה מרובה מתרומת שני גבירים אשר יחד תרמו כל אחד חצי ישיבה, גדר שניים שעשאוה בהלכות שבת, זה אינו יכול וזה אינו יכול - נחשב שעשו יחד, וכדי לזכות את בני ישראל הוגבלה תרומת האדנים בכך נעשה כל אחד אינו יכול ושוב היה לו חלק בכל המשכן] [רבי אליהו ברוך קמאי זצ"ל] ישיבת מיר, תשפ"א
מדוע נבנה המשכן רק ע"י בני ישראל, ובבניית המקדש שותפו גם גויים? [מדוע לפי"ז לא נבנו בתי המקדש ע"י משה ודוד? מדוע צווה העם להביא סוגים שונים של תרומות למשכן?] (ויביאו כל איש... נדבה רוחו אותו) [לה, כא] שיעורי הרב רוזנבלום, ויקהל תשע"ד
האם יש מעלה לתקוע בשופר שיוצר ע"י ישראל יר"ש? [שופר כשר מעיקר הדין ע"י גוי, אך מעלה יש בעשייתו, דברי הספורנו במעלת משכן משה מול מקדש שלמה, דברי הגר"א להסתופף תחת אילנות מעשה ה', מעלת רבי חייא, דברי הגר"ח מוולוזין על ספרים שהדפיסם מי שאינו הגון] פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' לג)
טהרת בניית המשכן [גדולים מעשי חייא] (ויביאו כל איש... נדבה רוחו אותו) [לה, כא] כאיל תערוג, תשע"ו הפרשה המחכימה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' לט) נר יששכר, תשע"ח
מסירות גוף ונפש לבנית המשכן [היגיעה להבנת התורה, 'דור השוטשטיין והמתיבתא', תלמידי חכמים היכן הם] אספקלריא, תשע"ט (עמ' עג)
ההבדל בין ציווי מלאכת המשכן לפני חטא העגל לאחריו [הקשר לשמירת השבת, ההבדל בין חומרים לבניית המשכן לבין חומרים לעבודת המשכן] פניני זאת ליעקב [הגרש"י בורנשטיין זצ"ל] - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' ח) נחל אליהו - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' נב)
תשובת המשקל - נדבת המשכן וחטא העגל ברוך שאמר - שיעורי הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, תשע"ט
מדוע הביאו את המשכן אל משה? [ולא הלך משה אל בעלי המלאכה, כמה דברים מתוקנים מפני דרכי שלום] אספקלריא, תשע"ט (עמ' נז)
העמל בתורה ובמצוות - תכלית לא אמצעי אספקלריא, תשע"ט (עמ' צ)
חכמי לב [''ויבואו האנשים על הנשים'', מדוע לחלק מהדעות הקדימו הנשים לתרום לפני הגברים, מה כוונת שאלת המטרוניתא את ר' אליעזר מדוע לא נענשו כל החוטאים העגל באותו עונש, מה התכוון ר' אליעזר בענותו - ''אין חכמה לאשה אלא בפלך, מי ראוי להיקרא חכם לב, מדוע צוותה התורה ''קחו מאתכם תרומה'' ולא ''תנו מאתכם'', המשמעות לתת חכמה לאדם שהוא כבר ''חכם לב'', מדוע דווקא משה טיפל בארונו של יוסף, מדוע רק בכיור כתבה התורה מי הביאו וממה הביאו, מדוע באמת מהמראות הצובאות הכינו כיור דווקא, ''נשים - במאי קא זכיין''] עמל משה, תשס"ג
שבח הנשים בנדבת המשכן [נתנו תכשיטים יפים ולא שבורים, היו פטורות מתשובה על חטא העגל שהרי לא חטאו בעגל, כוח בניית הבית בחכמה ורתימתו למשכן, שעשני כרצונו אינו צידוק הדין אלא בעלמא די ברא כרעותיה, ויקחו לי לשמי, עשה רצונך כרצונו] גל עיני, תשפ"ג
מי 'שעושה' יכול! - הקדים אזהרת 'שבת' לצווי 'מלאכת המשכן' נחל אליהו, תשפ"ג
נדבת הלב ופלאיה [עיקר הנדבה בלב, מדוע דווקא בלב. ה"מושכל" וה"נעלם" בתרומת המשכן. נדיבות הרוח - כפי יכולתו; נשיאות הלב - יותר מכפי יכולתו. דרגות בנדיבות הלב. הנדבה לתרומת המשכן - בשלמות. בזריזות. לכן כאשר הנשיאים הביאו את תרומתם באחרונה, נגרעה האות י" משמם, ובשל כך גם מעלת אבני השוהם והמילואים נגרעה, ועל כן נכתבו בסוף י"ג הדברים שנצרכו למשכן [או שהסיבה לגריעות זו היתה, כי בהבאתם [על ידי ענני הכבוד - על פי דעה אחרת במדרש] לא היה כל טורח. הנסים והנפלאות במלאכת המשכן - לכבודם של ישראל. ישראל זכו לניסים גדולים ומופלאים, שכל תרומתם הספיקה בדיוק למלאכה ולעשיית המשכן להשראת השכינה בישראל. ביאור הכתוב "והמלאכה היה דיים והותר" שהם לכאורה "שני דברים הפכיים"] שיעורים בחומש ע"פ אור החיים [עולמות], כב
נשים בבניין בית המקדש אספקלריא, תשפ"א (עמ' כד)
מדוע דווקא בצלאל
החברותא היחודית שהקב"ה סידר בכבודו ובעצמו [בצלאל ואהליאב, נכדו של חור שנהרג בגלל העגל שנעשה ע"י מיכה משבט דן, שבטו של אהליאב, דן הוא דין, סוף זמן קריאת שמע, מאסף לכל המחנות, מגדיר את ההתלהבות האינסופית של בצלאל, הערכה הדדית בין בצלאל ואהליאב, הכבוד ההדדי בין השניים, בכל קהילה ובכל קבוצה, בחודש ניסן שמונים פסוקים לקורבנות הנשיאים להוכיח שלכולם יש מקום שווה, לכן אין אומרים תחנון כי יש י"ב ימי חג לכל שבט] אז נדברו, תשפ"א
מדוע דווקא בצלאל נבחר לעשות את הארון והכרובים [חור אביו מסר נפשו נגד חטא העגל, וודאי שבנו לא היה חשוד בכוונה זרה בעשיית הכרובים, זכות אבות] בינת החכמה על משך החכמה, תשפ"ב
חכמת בצלאל (עשה את כל אשר צווה ה') [לח, כב] שבילי פנחס, תשע"ו נר יששכר, תשע"ב מלאכת מחשבת, תשע"ו
מדוע העביר משה את מלאכת המשכן לבצלאל ולא ביצעה בעצמו? (ובצלאל בן אורי עשה) [לח, כא כב] נר יששכר, תשע"א
בין פרשיות ויקהל פקודי לשבת החודש - בצלאל ברוח קדשו השתמש לקודש הקודשים רק בזהב שתרמו הצדיקים ועושי תשובה מאהבה על חטא העגל שבילי פנחס, תשפ"ג
בצלאל הקדים את המשכן שהוא קדושת משה רבינו לכלי המשכן שרומזים על קדושתם של ישראל [הוויכוח בדרך מחשבה בין משה רבינו לבצלאל האם להקדים עשיית הכלים לעשיית המשכן] שבילי פנחס, תשפ"א
"שמא בצל אל היית וידעת"? בצלאל זכה לכוון ליעקב אבינו שנקרא א"ל שנטע ארזים לקרשי המשכן כנגד קריאת שמע שבילי פנחס, תשפ"ב
בוני המשכן בשלמות – בצלאל ואהליאב [הרב משה בצרי שליט"א] בעמק הפרשה, תשפ"ג
הוויכוח בין משה רבינו לבצלאל [אם להקדים עשיית הכלים לעשיית המשכן, עשיית המשכן היא מצוה אחת, ועשיית כל כלי בנפרד מצוות רבות, עשיית כמה מצוות קטנות מול מצווה אחת גדולה הלוקחת זמן רב, יש לו כסף לקנות תפילין או מזוזה וציצית, כמות המצוות או חומרתן] מים זכים, תשפ"א
הוויכוח בדרך מחשבה בין משה רבינו לבצלאל [אם להקדים עשיית הכלים לעשיית המשכן] שבילי פנחס, תשע"ט
נושא בפרשה: הכנה לשבת
הכנה לשבת [רץ בערב שבת והזיק, רץ לצרכי שבת והזיק, רץ לדבר מצוה אחרת והזיק] (והכינו את אשר יביאו) [טז, ה] שיעורי ליל שישי - ברכת יצחק, תשע"ח
האם יש שכר פסיעות בהליכה לקניות של צרכי שבת? [שכר פסיעות בשאר המצוות, ביטול תורה במי שמרבה פסיעות] אספקלריא, תש"פ (עמ' קב)
חיוב הכנה לשבת [בהשכמה, לפני התפילה, תדיר ושאינו תדיר, רץ לצורך מצוה] מאור השבת, תשע"ט אספקלריא, תשפ"א (עמ' לד)
הכנה לשבת (והכינו את אשר יביאו) [טז, ה] נשיח בחוקיך, תשע"ו זרע ברך, תשע"ה עומקא דפרשא, תשע"ב תורה והוראה, יתרו תשע"ה מעיינות מהרצ"א, תשע"ו מחמדי התורה, תשע"ז תשע"ט פרי ביכורים, תשע"ז משנתה של תורה, תשע"ח מאור השבת, תשע"ח
הכנה לכבוד שבת ע"י ת"ח [הפטור מהשבת אבדה כי "אינה לפי כבודו"] (תעשה מלאכה) [לה, ב] אשכול יוסף, תשע"ו
הכנה לכבוד שבת אף שהמצוה יכולה להיעשות ע"י אחרים [ביטול תורה] [לה, ב] אשכול יוסף, תשע"ו
הכנה לפני שבת למנוע חילול שבת [להכין צרכי החולה היולדת והמילה לפני שבת, יולדת בסוף הריונה לשהות בשבת בקרבת בית חולים, להכין עצמו קודם פסח להיות בירושלים, להשכיר עצמו כפועל עבור רכישת מצות סוכה ארבעת המינים וסעודת שבת] (והכינו את אשר יביאו) [טז, ה] מנחת אשר, תשע"ח
כבוד הלילה וכבוד היום בשבת זרע ברך, תש"פ
הכנה למצוות שבת ולמצוות בכלל [מצוה הבאה לידך, מצוה בו יותר מבשלוחו, העושה מקצת המצוה חשוב יותר מהמסייע לכול המצוה, סנדק ומוהל בברית] נועם אליעזר, תשפ"א
כבוד ועונג שבת [שלוש סעודות, מלבושי שבת, מאכל ומשתה לשבת, וביום טוב, מצוות שביתה, מצוות שמחה] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שמב)
שינה בערב שבת כהכנה לשבת [כהכנה לזמירות, סעודת שבת ותלמוד תורה] מעינות בני יששכר, תשע"ח
ההכנה לשבת [איך להפוך את השבת שוב למתנה, מי שטרח בערב שבת, כגודל ההכנה בימי המעשה כך גודל השפעת השבת, שבת אין לה מדיליה] תוספת שבת - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' מה)
הלכות הכנה לשבת אשיחה בחוקיך, תש"פ (30 עמ')
בין הכנה לקבלת התורה להכנה לקבלת שבת [החלפת בגדים, הכנה, היציאה לקרת השכינה, הכנה לשבת, תוספת שבת מזרזת את הגאולה] תוספת שבת - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' מו)
הכנת משה לדבר עם ה' [קודם מתן תורה ואחר מתן תורה] בינת החכמה על משך החכמה, תשפ"א
מצוות הכנה לשבת [מקור וטעם, מדאורייתא או מדרבנן, קדימות לתפילה וביטול תלמוד תורה] עיון הפרשה תשע''ב (עמ' מו') אספקלריא, תשע"ח (עמ' נה)
אפרים ומנשה - ההכנה לשבת והשבת כהכנה לשבוע הבא: מי קודם למי? [סור מרע ועשה טוב, הביצה והתרנגולת] אספקלריא, תש"פ (עמ' כו)
הלבשת ילדים בשבת אחה"צ בפיג'מה לצורך הלילה [הכנה משבת לחול] (שבת שבתון) [לה, ב] מעדני אשר, תשע"ב
איסור הכנה משבת למוצאי שבת [הכנסת אוכל למקרר כדי שלא יתקלקל, ללכת לחליבה, טבילת אשה בשבת כשהבעל יגיע במוצאי שבת, טלטול מחמה לצל, הצלה מפני הדלקה, הבאת יין להבדלה, החזרת לולב למים, החזרת שופר לביתו, הפרת נדרים בשבת, צורך מצוה, צורך הצלה, השקאת ירקות תלושין, להכניס מרור למים, רדיית פת לצורך מחר, העלמת המצות בערב פסח שחל בשבת מפני הקטנים, מצות אינן מוקצה, קולט שומן מהחלב, הדחת בשר ביום השלישי, אותו ואת בנו שנפלו לבור ביום טוב] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"א
חיוב הכנה לשבת [בהשכמה, לפני התפילה, תדיר ושאינו תדיר, רץ לצורך מצוה] מאור השבת, תשע"ט
העלמת המצות בערב פסח שחל בשבת מפני הקטנים [איסור הכנה משבת למוצאי שבת, מצות אינן מוקצה] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"א
נושא בפרשה: בעלות על משאבי טבע [תכלת]
בעלות על משאבי טבע [בעלות על מעין ומי נהר, בארות המים שחפרו יצחק ואברהם, בעלות זבולון על התכלת שבים] מלאכת מחשבת, תשע"ז
זכות בני זבולון בחילזון התכלת [משאב טבעי] [לה, ו] אשכול יוסף, תשע"ד מידי שבת בשבתו, תשע"ו
מצא מעיין, האם זכה במימיו? [בעלות על משאבי טבע, מצא זהב או מעיין בקרקע שלו האם זכה בהם. חפר בקרקע חברו, ומצא מעיין, האם יש לו זכות במעיין. חפר בקרקע רשות הרבים, ומצא בה מעיין, וגדר את המקום שיהא ראוי לטבילה, האם מותר ליטול שכר טבילה. חפר בקרקע המדינה, ומצא בה מעיין, מה דינו] בינת המשפט, תשע"ח
נושא בפרשה: איסור בניית המשכן והמקדש בשבת
בנית המשכן או המקדש האם דוחה תוספת שבת [לה, ב] זרע ברך, תשע"ו
המשכן אינו דוחה שבת [קודש היא לכם] שיחת הג"ר נתן רוטמן שליט"א - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' יב)
הקמת המשכן שבת ותורה - הערובה לקיום העולם יסודות אמונה בפרשה [רבי דוד מרדכי נויגרשל שליט"א] - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' לב)
מדוע הקדים משה את הציווי על שבת לפני הציווי על מלאכת המשכן? [ומה ההקבלה ביניהם?] (ששת ימים תעשה מלאכה) [לה, ב] שיעורי הרב רוזנבלום, ויקהל תשע"ב
בנית המשכן אינה דוחה שבת, פתיחה לבנית המשכן (ששת ימים תעשה מלאכה) [לה, ב] מאור השבת, תשע"ה מחמדי התורה, תשע"ו מערכי תורה, תשפ"א
בניית המשכן לא דוחה שבת [ההתחדשות בשבת, החזרת ענני הכבוד, ע"י שבת יש מקדש, לעשות את השבת מול 'לא תעשון כן' בנתיצת אבן מהמזבח, עשייה] יאיר נזרו, תשפ"א
דין אוהל בכיסוי כלים אספקלריא, תשע"ט (עמ' סא)
גוזז בשבת ואינו צריך את השיער (ועורות אלים מאודמים ועורות תחשים) [כה, ה] מעדני אשר, תשע"ג
לא הוכשרו למלאכת שמים אלא טהורה [מן המותר בפיך] (ועורות אלים מאודמים ועורות תחשים) [כה, ה] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' של)
מקור מלאכת קורע בשבת - תיקון היריעות (ואת המשכן תעשה עשר יריעות שש משזר) [כו, א] אספקלריא, תשע"ח (עמ' סו)
יריעות העיזים – כאהל [צמר עיזים או יריעות פשתן, אהל פשתן מחובר לקרקע] (ואת המשכן תעשה עשר יריעות שש משזר) [כו, א] [הרב יצחק קורלנסקי שליט"א] טהור שבמקרא-אהלי טהרות (קלז), תשפ"ג (עמ' ו)
בנין בית המקדש האם דוחה שבת? (ועשו לי מקדש) [כה, ח] מעדני אשר, תשע"ג הגר"א גניחובסקי, תשע"ו שלמים מציון, תשע"ז תשע"ח מקרא העדה, תשע"ח ( עמ' רפא) מערכי תורה, תשפ"ב
בנין בית המקדש האם דוחה שבת? [האם בית המקדש הינו 'ישות' והוא גם חייב בכבוד שמים, בניית המקדש מצוה או הכשר מצוה, בניית בית המקדש בזמן תוספת שבת, בניית בית המקדש בשניים שעשאוה] (ועשו לי מקדש) [כה, ח] מקרא העדה, תשע"ח ( עמ' רפו)
מדוע חזרה התורה שוב שבניין המשכן אינו דוחה שבת? למעשה, תשפ"א פניני אור החיים, תשפ"א
תיקון כלי שרת האם דוחה שבת? מקרא העדה, תשע"ח ( עמ' רפח)
האם מלאכות שבת הם רק לצורך הקמת המשכן או גם לצורך הקרבת הקרבנות? מקרא העדה, תשע"ח ( עמ' רצא)
מלאכת המשכן אינה דוחה שבת מקרא העדה, תשע"ח ( עמ' שכא)
פרשיות התורה שאין בהן וורט לאופרוף אז נדברו, תשע"ט
האם מותר לתלמיד חכם להימנע מלבוא לדרשת גדול הדור? [ביטול תורה אישי מול כבוד התורה, מבזה תלמיד חכם] פניני חשוקי חמד - קובץ גיליונות, תשע"ט (עמ' ז)
חשיבות התפילה בציבור ומעלתה (ויקהל משה) [לה, א] באר הפרשה, תשע"ט (עמ' ח)
מדוע נאמרה פרשה זו בהקהל? [להראות הסליחה למחרת יום הכיפורים, לכרות ברית חדשה אחר ברית חורב שהופרה בחטא העגל, אסיפה כללית] (ויקהל משה) [לה, א] שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תשע"ט אספקלריא, תשע"ט (עמ' נד)
'הקהל' ליצירת קשר של קדושה [אחדות, שמע ישראל, 'לגלות' את הקץ] הרב מרדכי דוד נויגרשל שליט"א, תשפ"ב
עדת בני ישראל - מעלת ה'דעת' (עדת בני ישראל) [לה, א] משנתה של תורה, תשע"ו
עשיית מלאכה לשם שמים [בכל דרכיך דעהו] (ששת ימים תעשה מלאכה) [לה, ב] שלמים מציון, תשע"ז
האם יש חיוב מלאכה בימי החול? (ששת ימים תעשה מלאכה) [לה, ב] מעדני אשר, תשע"ה מחמדי התורה, תשע"ב
האם ליל שבת דומה לליל הסדר מבחינת "שמירה"? [לה, ב] מעדני אשר, תשע"ה
האם כל מלאכת שבת ביד שמאל הוי שינוי? [לה, ב] מעדני אשר, תשע"ו
מי הם חכמי הלב שבנו את המשכן? [ההשגות בתורה וברוחניות תלויות בבקשה והשתדלות, השאיפות וכוחן, כמעט כל בן ישיבה בספק שיכול להיות מגדולי הדור, כוח התפילה להצלחה בתורה] דברי אמת, תשע"ט
מתי נצטווה משה על המשכן? [מדוע פתח ראשית בציווי על השבת? ומהי ההקבלה שבין בניית המשכן ומלאכת הבערה בשבת - לתיקון חטאו של אדם הראשון] (ששת ימים תעשה מלאכה) [לה, ב] שיעורי הרב רוזנבלום, ויקהל תשע"א
עשיית מקדש וכליו [האם המצוה היא עשיית המקש או שיהיה מקדש בנוי, הזמנה מילתא] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שלב)
אמה טרקסין [הבדלת הפרוכת] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שלד)
מעשה חושב ומעשה רוקם מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שלה)
מצוות 'תמיד' בלחם הפנים מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שלח)
שולחן מעצי שיטים [כלי המקדש ממתכת או מעץ] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שמב)
מזבח הקטורת [צורת המזבח וגודלו] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שמב)
עשיית הקטורת בקודש מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שמה)
פיטום הקטורת המבואר אשיחה בחקיך, תשפ"א תשפ"ב (נו עמ')
מזבח שנפגם מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שמח)
האם בהתראה בחילול שבת יש להתרות בשם המלאכה המסוימת או די בהתראה 'לא תעשה כל מלאכה'? [לה, ג] מלאכת מחשבת, תשע"ו
מלאכת אוכל נפש בשבת [ביאור דברי הרמב"ן] (לא תבערו אש) [לה, ג] מחמדי התורה, תשע"ב מחמדי התורה, תשע"ו
חילול שבת לחולה, כשהחולה יכול לבצע הפעולה בעצמו [לה, ג] מעדני אשר, תשע"ד
קירוב בני משפחה המתרחקים (אל כל עדת בני ישראל) [לה, ד] בארה של תורה, תשע"ח
הקדיש חפץ להקדש במחשבה האם יכול להשאל עליו? [על הקמה בלב אי אפשר להשאל, על הקדש שחל במחשה האם ניתן להשאל, התרת נדרים] (כל נדיב ליבו יביאה) [לה, ה] עשר עטרות, תשע"ט
"בעל יוזמה" ברוחניות, "אדם גדול הוא" אספקלריא, תשע"ט (עמ' מד)
קבלת תענית במחשבה אספקלריא, תשע"ט (עמ' קיב)
מעילה בריח הקטורת (לקטורת הסמים) [לה, ח] הגר"א עוזר, תשע"ו
דרגות הקדושה בכלי המשכן ובבגדי כהונה [כפורת מול בדי הארון, ובגדי כהן גדול מול כהן הדיוט] [לה, יא] פניני רבינו האור החיים הקדוש, תשע"ז
חשיבות לימוד התורה והחזקתה [המיוחד בעשיית הארון, כל אדם יכול להיות קשור לתורה] אורחות חיים במשפטי התורה, תשפ"א
מה הם בגדי השרד? [בגדי כהונה ובגדי שרד, דין 'זרות', כהן שאינו לבוש בגדי כהונה הרי הוא כזר, לעבודות מסוימות אין צורך ב'לבישת' בגדי כהונה, כלאיים, שחיטה הכשרה בזר האם מצריכה לבוש מיוחד, בגדי משה בשבעת ימי המילואים, לבישת בגדי כהונה או בגדי שרד מחוץ לשעות העבודה] מקרא העדה, תשע"ח ( עמ' שכד)
מצוות לבישת בגדי כהונה בכהן גדול ובכהן הדיוט מקרא העדה, תשע"ח ( עמ' שכז)
עשיית המשכן והכלים בשונה מהציווי בפרשת תרומה מלאכת מחשבת, תשע"ח תשפ"ב
האם ראוי לאדם לוותר על מצוה כדי לכבדה שתעשה בגדולים? [האם לכבד אחד במצווה או לזכות את הרבים, האם מצות בניית המשכן היא מצוה פרטית או מצוה על הציבור] (ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה, באור החיים) [לה, כ] שיעורי ליל שישי - 'ברכת יצחק', תשע"ד
איך הקדישו נשים חפצים ומלאכות למשכן? (וכל אשה חכמת לב בידיה טוו, ויביאו מטוה) [לה, כה] מעדני אשר, תשע"ג שמעתתא עמיקתא, תשע"ד
אשה חללה שבת בשוגג ותרמה לצדקה דמי כבש, האם בעלה חייב לשלם? (וכל אשה חכמת לב בידיה טוו, ויביאו מטוה) [לה, כה] פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' ט)
אשה שעברה על תקנת קהל, האם בעלה מחויב לשלם הקנס? (וכל אשה חכמת לב בידיה טוו, ויביאו מטוה) [לה, כה] פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' יא)
חכמת הלב - תמצית עבודת ה' של האדם בחייו מתוקים מדבש, תשפ"ב
חוטי ציצית שנסרקו שלא לשמה (ויביאו מטוה) [לה, כה] נוה ההיכל, תשע"ז
תרומת הנשיאים והנשים למשכן [אם אין אני לנו, מי לנו] (והנשאים הביאו) [לה, כז] נר יששכר, תשע"א תשע"ו
באור הפגם בתרומת הנשיאים [מעלתה של הזריזות בקיום המצוות] (והנשאים הביאו) [לה, כז] שיעורי הרב רוזנבלום, ויקהל תשס"ט מציון מכלל יופי, תשע"ט
שלושה שמות לו לאדם [הוריו, בני האדם, ומה שקנה לו] [לה, ל] שלמים מציון, תשע"ו
זמן בניית בית המקדש מעלות השחר או מהנץ החמה (לדעת לעשות) [לו, א] אשר ליהודה, תשע"ד
הזמנה להזמנה לדבר קדושה חלה הקדושה [הזמנה לאו מילתא, והזמנה לעשיה שהיא גופה מצוה כן מילתא, טווית חוטים לתכריכים למת, עשיית תפילין, מלאכת המשכן] (ויכלא העם מהביא) [לו, ו] בינת החכמה על משך חכמה, תשע"ח
איסור הוצאה בערב שבת סמוך לחשיכה [שמא ישכח] (ויכלא העם מהביא) [לו, ו] שלמים מציון, תשע"ו
גדר רשות הרבים לאיסור הוצאה בשבת (ויכלא העם מהביא) [לו, ו] נשיח בחוקיך, תשע"ו
אשה שלבשה תפילין, האם נחשב מלבוש לעניין יציאה בשבת לרה"ר (ויכלא העם מהביא) [לו, ו] מעדני אשר, תשע"ו
עודפי תרומה במשכן (לעשות אותה והותר) [לו, ז] תורה והוראה, תשע"ד
מדוע ציוה ה' לעשות במאה ככר כסף אדנים ובשארית ווי העמודים? [ומדוע עשה ה' שמשה שכח את חשבון ווי בעמודים, מדוע כשרואה עשרת אלפים מישראל אומר בזימון בברכת המזון "יושב הכרובים[" (לעשות אותה והותר) [לו, ז] בינת החכמה על משך חכמה, תשע"ט
שכחת ווי העמודים [הרב משה בצרי שליט"א] בעמק הפרשה, תשפ"ג
מדוע הוסיף שלמה המלך במקדש עוד 2 כרובים? [מדוע עשאם שונים מהשניים שבמקדש? ומדוע דווקא זהב הכפורת יש בכוחו לכפר על חטא העגל?] (ויעש שני כרובים זהב) [לז, ז] שיעורי הרב רוזנבלום, ויקהל תשע"ה
מדוע בפרוכת הקדים "מעשה חושב" ל"כרובים", וביריעות המשכן הקדים "כרובים" ל"מעשה חושב"? בינת החכמה על משך חכמה, תשע"ט
מראות הצובאות - זכות נשים צדקניות (מראות הצובאות) [לח, ח] עינינו גל - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' כב)