עיון מראי מקומות וארא תשפ"ג


 

פרשת וארא (קישורים להורדה חינם)

 

 

לעילוי נשמת

הרבנית החשובה

 

מרת פרידה יפת ע"ה

בת הר"ר משה חסני ז"ל

אשת יבלחט"א הגאון רבי ישראל יפת שליט"א

ראש כולל "שמחת יום טוב"

ורב קהילת "אוהל ישראל" ת"א

 

כ"ד טבת תשפ"ג

 

ת.נ.צ.ב.ה.

 

 

לעילוי נשמת

האשה החשובה

שנזדככה ביסורים

וקבלתם באהבה

 

מרת צפורה בודנשטיין ע"ה

בת הרה"ח ר' אלעזר כהן זצ"ל

אשת יבלחט"א הרב ר' אריה בודנשטיין שליט"א

 

כ"ד טבת תשפ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

 

קישורים לעלונים שבועיים בנושאי הפרשה [לפי סדר א' ב']

 



אוסף גליונות - מבית 'צוף'

אוצר פניני החסידות

אורות הגבעה

אז נדברו

איש לרעהו

אספקלריא

אשיחה בחוקיך

אשכול יוסף

באר הפרשה

בארה של תורה

בינת המשפט

בית מדרש - ישיבת מיר

במחשבה תחילה

במשנת הפרשה

דברי אמת

דברי יושר

דברי ישרים

דברי שי"ח

דרישה וחקירה

דרכים בתורה

האיחוד בחידוד

היא שיחתי

המצוות בפרשה

וישמע משה

וכל מאמינים

זרע ברך

זרע שמשון

יחי ראובן

יסודות החינוך

יקרא דאורייתא

יתרון דעת

כאיל תערוג

לאור הנר

להתעדן באהבתך

לקראת שבת מלכתא

מאור השבת

מאורות הפרשה

מגישי מנחה

מדי שבת בשבתו

מדשן ביתך

מחמדי התורה

מים זכים

מלאכת מחשבת

משנתה של תורה

מנחת אשר

מעדני אשר

מעינות בני יששכר

נוה ההיכל

נועם אליעזר

נחלתנו

נשיח בחוקיך

נר יששכר

נר לשולחן שבת

סיפורים להלכה שלמה

סיפורי צדיקים

עולמות

עומקא דפרשה

עיון הפרשה

פאר מקדושים

פניני אי"ש

פניני דעת

פניני הסופר

פנינים משולחן רבינו

פרי ביכורים

קב ונקי

קובץ גליונות

קול יעקב

שבילי פנחס

שיעורי הגר"א עוזר שליט"א

שיעורי הרב יו"ט זנגר שליט"א

שיעורי הרב רוזנבלום שליט"א

שלמים מציון

שמעתא עמיקתא

שפת אמת

תורה והוראה



 

קישורים לעלונים שבועיים בנושאים שונים [לפי סדר א' ב']

 





 

תוכן עניינים של הנושאים בפרשה:

[לחיצה על שורת הנושא, תעביר אל מיקומו של הנושא]

 

לשון הרע סיבת הגלות - וגאולת מצרים

"יציאת מצרים" [מהותה הרוחנית]

תפילה ומצוות במקום שאינו ראוי

מסירות נפש [קל וחומר מצפרדעים]

ארבע כוסות בליל הסדר

כבוד המלכות

החושד בכשרים

הכבדת לב פרעה

הכרת הטוב

הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה

מטה משה ואהרן

מכות מצרים

מעשה כשפים ומעשה שדים

שאר עניני הפרשה...

מענייני דיומא: גשמים וברקים [חורף]

מעניני דיומא: ימי השובבי"ם

לבית ולמשפחה

 

נושא בפרשה: לשון הרע סיבת הגלות - וגאולת מצרים

 

חטא לשון הרע - כח הדיבור ויציאת מצרים [חרשו נותן לו דמי כולו, חומר הנזק המגיע משמיעת דברים אסורים, דתן ואבירם, השפעת הדיבורים על המקום שיושבים ומדברים בו, סוף דבר הכל נשמע, בית כנסת הנבנה בטהרה, שמעו ותחי נפשכם] מגיד דבריו ליעקב-אוסף גליונות, תש"פ (עמ' יא)

שכרם של הכלבים לדורות מול שכר הצפרדעים לשעה [מסירות נפש לנצור לשון גבוהה ממסירות נפש לקפוץ לאש, לשון הרע, אדם לחברו] באר הפרשה, תשע"ח (עמ' ח)

מדוע קבלו הכלבים שכר [על שתיקתם] להם ולכל הדורות, ואילו והצפרדעים [שמסרו נפשם וקפצו לכבשן האש] קבלו שכר רק להם עצמם? [גדול המצווה ועושה, לכלבים היה ציווי מפורש ומפורט, ולצפרדעים היה ציווי כללי, והן בחרו מעצמן מי תקפוץ לתנור, גדר 'מצווה ועושה', לשתוק קשה יותר מלמות] (לכלב תשליכון) [כב, ל] מים זכים, תש"פ

החושד בכשרים לוקה בגופו [מיד, ולא בסוף כמבואר ברמב"ם במדבר לשון הרע] עיון הפרשה, תשע"ה (עמ' פה) יג תירוצים

תפילה מועילה נגד צפרדעים אף לא נגד נחש שרף [שנשיכתו בשל לשון הרע] דברי השירה, תש"פ

הקשר בין דברי משה לבין העברת הכהונה לאהרן אחיו ['ויען' 'וענו הלוים', דין וחסד, דיבור לשון הרע על ישראל] בינת החכמה על משך חכמה, תשע"ח

ענין של ניסוח [הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה, ומהם מצפה הקב"ה שמעשיהם יהיו בתכלית השלימות, ומכיוון שהתנסח בלשון שנשמע ממנו דברי גנאי על כלל ישראל כעם חסר אמונה, לכן נענש על כך לפי גודל מעלתו כאילו חשד בכשרים ולקה בגופו. לשון הרע] היא שיחתי, תש"פ

חומר איסור לשון הרע ועונשו אשיחה בחקיך, תש"פ (כ' עמ') תשפ"א

 

נושא בפרשה: "יציאת מצרים" [מהותה הרוחנית]

 

המשתדל השתדלות יתירה עדיין הוא משועבד בשעבוד מצרים [ושמתי פדות בין עמי ובין עמך, המאמין בה' בן חורין] באר הפרשה, תשע"ח (עמ' א)

'העבדות' - הסיבה לכך ששמונים אחוז סרבו לצאת ביציאת מצרים [חסידים של השיטה, בפורים לא נפטרנו מפרעה אלא מהעבדות של עצמנו למצרים, העבדות כיום למ"ט שערי אפליקציה] אז נדברו, תשפ"ב

טעותם של שמונת מיליון הרשעים [שלא יצאו ממצרים ומתו במכת החושך, היסחפות אחר הפוליטיקה ] עינינו גל, תשפ"ב

הנהגת האבות והגילוי שביציאת מצרים חשבתי דרכי ע"פ הגר"מ שפירא זצ"ל - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' ד)

זכרון יציאת מצרים אספקלריא, תשע"ט (עמ' צז)

יציאת מצרים לחיים במציאות אמת ["יצר האדם", היצרים מעצבי צורת העולם של האדם, תפיסת המציאות של מצרים סותרת את מציאות האמת, האדם 'יוצר' את עולמו ומציאותו לנצח, מעשה כשפים ושדים במצרים, קבלת התורה - הוצאה מ'מצרים'] חשבתי דרכי - במשנת הגר"מ שפירא זצ"ל - אוסף גליונות, תשע"ח (עמ' ד)

יציאת כלל ישראל ממצרים - גילוי המציאות האמיתית המתגלה בשם הוי'ה [מצרים שורש השורשים של הרע, שורש הרע אצל פרעה "ואני עשיתיני", תפיסת עצמו כעצם המציאות- שורש לכל הרע, נסי מצרים לעומת נסי האבות, "ולא קיימתי" המציאות נראית היפך הקיום האמיתי, זה העולם שנברא בניסן - המציאות האמיתית, למאמין במציאות האמיתית הישועה היא מוכרחת] חשבתי דרכי - במשנת הגר"מ שפירא זצ"ל - אוסף גליונות, תש"פ (עמ' ו)

שלהי גלות מצרים ועקבתא דמשיחא הרב מרדכי דוד נויגרשל שליט"א - אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' מח)

תכלית הירידה לגלות מצרים ושאר גלויות [ה' מהלכים] התבוננות במועדי השנה שיעורי הגר"נ רוטמן - אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' כב)

מבית עבדים פדיתנו [אנחנו עם סגולה, וככל שהגויים יהיו רשעים יותר, אנו נדע כיצד להיות טובים יותר] היא שיחתי, תש"פ

 

נושא בפרשה: תפילה וקיום מצוות במקום שאינו ראוי [יציאת משה מארמון פרעה]

 

תפילה בקול רם (ויצעק משה אל ה') [ח, ח] מעדני אשר, תשע"ו

המתפלל במקום רעש, האם יצעק כדי שישמע באוזניו את תפילתו? מעדני אשר, תשע"ט

האם מותר לחתל ילדים קטנים ליד נרות שבת? (כצאתי את העיר) [ט, כט] מעדני אשר, תשפ"א

תפילה במקום ריח רע [ריח בואש שמתיזים לפיזור הפגנות, אם מתיזים בושם במקום בו יש ריח רע] מעדני אשר, תשפ"ב

האם מותר להשתין כשהוא לבוש תפילין? (כצאתי את העיר) [ט, כט] מעדני אשר, תשפ"א

האם מותר לתת צדקה במקום מטונף? [בתוך מקוה] (כצאתי את העיר) [ט, כט] מעדני אשר, תשפ"א

תפילה כשמחמת רעש אינו שומע את דיבורו (ויצא משה ואהרן מעם פרעה) [ח, ח] נוה ההיכל, תשע"ה מחמדי התורה, תשע"ב תורה והוראה, תשע"ב עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' עח) עומקא דפרשה, תשע"ז שלמים מציון, תשע"ט

להתפלל על גוי חולה שיתרפא [תפילה לטובת פרעה, לא תחנם] מעדני אשר, תשע"ט

להתפלל בכותל המערבי למרות הרעש, או להתפלל בבית כנסת אחר? האיחוד בחידוד, תשע"ח

מקומות שאינם ראויים לתפילה [בקעה, בקתה, בית ללא תקרה, כותל מערבי, בית שמעליו דר גוי, ע"ז] (כצאתי את העיר) [ט, כט] נוה ההיכל, תשע"ד תשע"ח הגר"א גניחובסקי, תשע"ד מעיינות מהרצ"א, תשע"ו

האם מותר לומר בבית הכסא ברוך המבדיל בין קודש לחול במוצאי שבת לפני שעושה מלאכה? [לחתוך נייר טואלט בשירותים, הבדלה] מעדני אשר, תשע"ט [תגובות] מעדני אשר, תשע"ט

הזכרת המילה "שבת" במקווה או בבית הכנסת [שמות קדושים] מעדני אשר, תשע"ח

מנגינות נוכרים בתפילה [שיר גוי מתורגם, לחן גוי מולבש לתפילה, חשיבות תפילה בנעימה, מנגינות ידועות לקהל, אי אריכות בנגינה] עין יצחק - הראשון לציון, תשע"ח

העתירו אל ה' - הקב"ה שומע תפילת כל פה באר הפרשה, תשפ"ב (עמ' ט)

כצאתי מן העיר אפרוש כפי אספקלריא, תשע"ט (עמ' קח)

התפלל במקום שאינו ראוי, האם יחזור? [ט, כט] הגר"א גניחובסקי, תשע"ו

הזכרת שם אדם 'שלום' במקום לא נקי [ט, כט] מעדני אשר, תשע"ו

'מודה אני' כשידיו אינן נקיות [ט, כט] מעדני אשר, תשע"ד

צעקת משה בתפילה אספקלריא, תשע"ט (עמ' יב)

בענין המתפלל במקום ע"ז אספקלריא, תשע"ט (עמ' מט)

קיום מצוות במקום שאינו נקי אספקלריא, תשע"ט (עמ' סב)

נתינת צדקה במקום שאינו נקי [במקווה] [ט, כט] מעדני אשר, תשע"ד

כניסה לבית הכיסא עם דפים של דברי תורה [ט, כט] מעדני אשר, תשע"ג

סוד התפילה ופעולתה [ד' תנאים הנצרכים לקבלת התפילה: תפילה כעני, שיבקש ממקור הרחמים, זמן תפילה, תפילה מפורשת. תפילה לעני כי יעטוף - מעלת התפילה מתוך צרה. גם בזמן החורבן והגלות. מעלת התפילה שקבלתן אינה צריכה 'אמצעי' - מלאך, בכוח התפילה למתק את הדינים, התפילה עיקר גדול באמונה ובהשלמת הנפש, כוח תפילת הצדיקים, המתפלל צריך שיפרש תפילתו, תפילה בלב נשבר - כגרזן הפותח כל השערים ומשתיק את הקטרוגים, תפילה מעומק הלב] שיעורי אור החיים - עולמות (יד), תשפ"א

 

הרהור כדיבור

 

הרהור בדברי תורה במקום מטונף, ובמקום שיש עבודה זרה (כצאתי את העיר) [ט, כט] מעיינות מהרצ"א, תשע"ו תשע"ט

המתפלל צריך להשמיע לאוזניו [האם דיבור הוא הוצאת הברות מהפה, או שידור והבעת רצונו והדרך לעשות כן הוא ע"י הפה והשפתיים, חרש שאינו מדבר, הרהור כדיבור, נדר במחשבה] טעמא דאורייתא, תשפ"א טעמא דאורייתא, תשפ"ב

כיצד לא חשש דוד המלך ממלאך המוות בהיותו בבית הכסא? [הרהור ולימוד תורה במקום מטונף, חשש פיקוח נפש] מעדני אשר, תשע"ח

הרהור כדיבור - כל שומע ברכה מאחר הרי הוא גם 'מהרהר' בעצמו [אשה החייבת בברכת המזון דרבנן אינה יכולה להוציא איש החייב מדאורייתא, מדוע לא יצא בשמיעתה מדין 'הרהור', מכוין שלא לצאת בהרהור, לכתחילה הדאורייתא הוא בדיבור, מכח תקנת חכמים מדרבנן לא יצא גם מדאורייתא, בלא נתכוין לשמוע, מתעסק, שומע כעונה הוי 'מעשה', אין רואי לצאת מדרבנן קודם שיוצא מדאורייתא, והשמיעה מהאשה קודמת להרהור שלו, בדיבור אין צריך הבנה מליאה של המילים אך בהרהור כן, יש דין 'השמעה לאוזניו' ובהרהור אינו משמיע] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

חולה או המשמש את החולה המצוי במקום שאסור בדברי תורה - האם רשאי לאכול בלא ברכה? [עוסק במצוה פטור מן המצוה רק במצוות או גם באיסורים, אונן הרשאי לאכול ללא ברכה, הכניס מאכל לפיו בטעות בלא ברכה, האם מועיל להרהר את הברכה, או ללחוש באופן שלא ישמע לאוזניו] מעדני כהן, תשפ"א

הרהור כדיבור במצווה דרבנן [ברכת הטוב והמטיב, כשאשה מברכת לו הוי תרי דרבנן] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

 

נושא בפרשה: מסירות נפש [קל וחומר מצפרדעים]

 

ק"ו הנלמד מן הצפרדעים [קידוש ה' לבן תורה בזמנינו, חובה ש'בפנים' וחובה ש'בחוץ'] שיחת הגר"ד כהן שליט"א - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' יד)

ק"ו הנלמד מן הצפרדעים [חנניה מישאל ועזריה, להחמיר על עצמו למסור נפש כשאינו מחויב, האם צפרדע אחת היתה או רבות, מכת צפרדע כנגד - לא יהיה לך, כשמגיבים מתוך כעס מוסיפים רעה על רעה] וידבר משה, תש"פ תשפ"א

יהרג ואל יעבור [ג' חמורות, פרהסיא, שומרי מצוות או כל עשרה, עבר ולא נהרג, הלבנת פנים, חילול שבת להצלת העומד למות על קידוש ה', חייך קודמין, מצוות עשה ומצוות לא תעשה] מסביב לשולחן, תשפ"א

מסירות נפש שלא לעבוד ע"ז [רפואה בעצי אשרה, תינוק בן יומו שאין בו דעת, להסתתר בבית עבודה זרה, ספק רפואה, ספק ספיקא, עבודה זרה או חילול שבת, ספק חילול שבת בפרהסיא] הגר"א גניחובסקי, תש"פ

איך למדו חנניה מישאל ועזריה ק"ו מהצפרדעים? אספקלריא, תש"פ (עמ' יט) מפיק מרגליות, תשפ"א מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קלח)

מצפרדעים נלמד דשייך במצוות שימות בהם אספקלריא, תש"פ (עמ' קמג)

"שם עולם אתן לו טוב מבנים ומבנות" [הק"ו שלמדו חנניה מישאל ועזריה מן הצפרדעים. מיהם ג' עמודי העולם. מדוע נמשלו הצדיקים לתמר. שליחת יחזקאל להחיות מתים בבקעה דורא. מדוע נשלח גבריאל להצילם. ומדוע לא גילה להם יחזקאל שהקב"ה עתיד להצילם. ההבדל ביו הלל הגדול להלל המצרי] [הרב אברהם משה בר שליט"א] עמל משה, תשס"ג

ביאור הק"ו שנשאו חנניה מישאל ועזריה מהצפרדעים אספקלריא, תשע"ט (עמ' מ) מלאכת מחשבת, תש"פ

עניני פיקוח נפש [מלאכה דאורייתא במלחמת המפרץ, ההולך ליסקל ויכול להציל נפש, להורות שלא כהלכה מפני פיקוח נפש, הרג יהודי במלחמת עולם הראשונה, ספק רודף, לא תעמוד על דם רעך בתפילה, קטיעת אבר להינצל מאיסור, רשות להרוג את הרודף, שנים עם קיתון מים ואחד מעולף, ברכה על מסירות נפש, להציל חבירו בחיי שעה ע"י הריגה, הרוגים על שם קדשך, חילול שבת בפיקוח נפש] (ועלו ובאו... - ק"ו מצפרדעים) [ז, כח] כאיל תערוג, תשע"ד

חיוב מסירת נפש על עבירה בפרהסיא [כשעשרה לא יודעים את העבירה, מי הם העשרה, גדולים, בני נח שאינם עובדי ע"ז, ישראל עבריין] [ז, כח] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה תשע"ח

נכרי הכופה יהודי לאכול איסור בפרהסיא [כשהמאכל כשר, כשניתן להינצל מהאיסור ע"י איסור קל] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

נכרי הכופה יהודי לאכול איסור בפרהסיא [כשהיהודי חולה ומותר לו לאכול מצד הדין] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

מסירות נפש להביא חלק מגופו לקבורה בארץ ישראל [איסור חבלה] להתעדן באהבתך, תשפ"א

מי שגוי אונסו לבשל בשבת ויכול להציל עצמו ע"י שיברח חוץ לתחום של אלפיים אמה האם מותר לו? [האם יאכל שביעית או נבילה, האם ישחטו לחולה בשבת או יאכילוהו נבילה, פיקוח נפש דחויה או הותרה, לעבור עבירה קלה שאינו אנוס עליה] עשר עטרות, תשפ"ב

נוכרי חולה העומד להתגייר היום, וחייב מבחינה רפואית לאכול 'אבר מן החי', האם יאכלו מיד או לאחר שיתגייר? [וכן אם הוא המאכל הוא גזול שלגבי נוכרי הוא חיוב מיתה, ולגבי ישראל לאו, הקל הקל תחילה, חומרת העונש או חומרת העבירה, כמות האיסורים או איכותם] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

האם שייך חילול השם במי שאינו שומר תורה ומצוה? [מיעוט חילול ה' בתינוק שנשבה, לפני עיוור, חילול שבת, הפגנה בשבת] אספקלריא, תשפ"ב ( עמ' מ)

מי שמחמיר על עצמו ליהרג ולא לעבור [מופלג בחסידות, ורוצה להציל עצמו ע"י חילול שבת, לחלל שבת כדי לא להלבין פני חברו, להציל נרדף ע"י חילול שבת] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

להציל ע"י חילול שבת נרדף בג' עבירות, שאחרת יהרג [רודף הצלה ולא עונש, להציל מאבד עצמו לדעת, להציל מי שהולך לעבור עבירה שחייבים עליה מיתת בי"ד] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

מסירות נפש מצפרדעים או מאברהם [ז, כח] אשכול יוסף, תשע"ו עומקא דפרשא, תשע"ה

האם היה ציווי מפורש לצפרדעים להיכנס לתנור [והאם יש ק"ו לבני אדם שלא נצטוו במפורש, חיוב כללי וחיוב פרטי] שלמים מציון, תשע"ח האיחוד בחידוד, תשע"ו

קטן שכופים אותו לעבור על ג' עבירות החמורות האם צריך להרג על כך? (ועלו ובאו ובמשארותיך בביתך ובתנוריך) [ז, כח] מעדני אשר תשע"ג

אדם שאנסוהו ועבר על ג' עברות חמורות, האם נהרג בבית דין? והאם כשר לעדות? (ועלו ובאו ובמשארותיך בביתך ובתנוריך) [ז, כח] מעדני אשר תשע"ב

ליהרג על קידוש השם באופן שיכול לברוח אספקלריא, תשע"ט (עמ' כג)

למסור את נפשו בפרהסיא על קידוש ה' [להנאת עצמן, חומרת פרהסיא, פרהסיא בשאר עבירות] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ג

ראובן נתן גט לאשתו על מנת שלא תשתה אשתו יין עשר שנים והלכה ונשאת לשמעון, ואחר כך היא במצב של פיקוח נפש וצריכה לשתות יין. האם היא מותרת לשתות יין? [ע"י שתיית היין כעת יתבטל הגט, ונמצא שהיא אשת איש וחיה באיסור עם שמעון, תחולה רטרואקטיבית, על שתיית היין יש איסור אשת איש, והוא ביהרג ואל יעבור, רודה פת בתנור, איסור בשב ואל תעשה, המגרש אשה על מנת שלא תאכל מצה וניסת לאחר לא תאכל מצה כדי שלא תעבור על איסור אשת איש, המגרש אשה על מנת שתאכל בשר חזיר, לא תאכל חזיר, ההבדל] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ג

רודף אחר נערה פנויה [האם מצילין בנפשו על דעת שהיא נידה, האם יש רוב שסתם נשים בחזקת נידות כי לא טבלו בים או בבריכה] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ג

לשאת אשה מפני פיקוח נפש [מעוברת שהריחה בשר קודשים, ולפניה חזה ושוק המותרים רק לכהן והיא אלמנה, והכהן מוכן לשאתה והיא מסרבת, האם מותר לה לאכול, או בכדי למעט באיסורים עליה להתקדש לכהן ואז אכילתה תהיה בהיתר] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ג

לחיות על קידוש השם - מסירות נפש גדולה הפרשה המחכימה, תשפ"א תשפ"ג

ברכה במיתה על קידוש השם [ברכת השבח או המצוות, למהר מיתתו שלא יסבול, המתת חסד, קדושי השואה, קטן] אוצרות אורייתא, תשע"ח תשע"ט

אדם שנשבע שלא יגלה רפואה שגילו לו, האם מותר לו לספר במקרה של פיקוח נפש? (ועלו ובאו ובמשארותיך בביתך ובתנוריך) [ז, כח] מעדני אשר, תשע"ב

האם כשנראה כמשתחווה לעבודה זרה צריך ליהרג על זה אע"פ שאינו משתחווה לע"ז? (ועלו ובאו ובמשארותיך בביתך ובתנוריך) [ז, כח] מעדני אשר, תשע"ב

מצוות קידוש ה' [ק"ו מצפרדעים, חולה שיש בו סכנה, איבוד עצמו לדעת בג' עברות, קטן, למסור נפש כשאינו מחויב, ספק נפשות במצוות קידוש ה', זריזין מקדימין, מסירות נפש על לימוד התורה, שימוש בשמות הקודש] אשיחה בחקיך, תש"פ (כד עמ') אשיחה בחקיך, תשפ"ב

קידוש ה' בבן נח [חנניה מישאל ועזריה] מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קמ)

קידוש ה' שיעורי הגר"א עוזר, תשע"ח

מצות קידוש ה' [ק"ו מצפרדעים, פסל נבוכדנצר, חולה שיש בו סכנה, שמות הקודש, הצלת אדם ממיתת בית דין, מסירות נפש ללימוד התורה, קטן, למסור נפש כשאינו מחויב, חיוב גוי, זריזין מקדימין] אשיחה בחקיך, תשפ"א

קידוש ה' [ג' עבירות חמורות, האם רציחה חמורה מעבודה זרה, ברכה על קידוש ה] מנחת אשר, תשע"ט

נוכרי שכופים אותו להרוג אחר או שיהרג הוא, האם צריך למסור נפשו? [מסירות נפש בבן נח] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

גזירת שמד [מסירות נפש, על דאורייתא, על מנהג, ערקתא דמסאנא, בצינעה או בפרהסיא, להנאת עצמו של הגוי, גזירת הלבוש, גזירה שווה על שאר האומות, כיסוי ראש, גזירת הקנטוניסטים] מנחת אשר, תשפ"א

חנה ושבעת בניה - קידוש השם בשעת השמד [האם חנה מתה מדעתה או נשתטית, בשעת השמד ימסור נפשו אפילו על מצוה קלה, האם מותר להרוג עצמו רח"ל או להרוג אחרים כדי לא לעבור על דת, או כדי לא להתייסר,האם בשעת גזירה או מחמת יסורים מותר לאבד עצמו לדעת, האם מותר להרוג תינוקות בשעת השמד כדי שלא יעברו על דת, שאול המלך שהרג עצמו כדי שלא יפול ביד הפלישתים, והאם נלמד מזה לכל אדם, מעשה בד' מאות תינוקות שהפילו עצמם לים כשרצו לאונסם לעבירה, מעשה ברבי חנינא בן תרדיון שלא רצה לפתוח פיו שתיכנס בו האש ויקרב מיתתו, אנשי מצדה הרגו עצמם ובני משפחותיהם כדי לא ליפול בשבי הרומאים, ויש לדון האם נהגו על פי ההלכה [ויש להעיר כי בדברי חז"ל לא צויין כלל מעשה זה, והדבר אומר דרשני], המאבד עצמו לדעת משום כפרת עוונות, המאבד עצמו לדעת יש לדון - האם איסורו משום רוצח, ונפקא מינה לשאלות הנ"ל, להרוג עצמו או אחרים בשעת השמד או מחמת יסורים, "נוהל חניבעל" [לפיו יש לפעול מיידית ובכוח למניעת חטיפה, גם אם יש חשש לפגיעה בחטוף] על פי ההלכה [האם לחייל החטוף דין "רודף"] עולמות, פה

 

נושא בפרשה: ארבע כוסות בליל הסדר [ארבעת לשונות הגאולה]

 

תקנת ארבע כוסות בהלכה (והוצאתי) [ו, ו] עומקא דפרשא, תשע"ד

תקנת ארבע כוסות באגדה (והוצאתי) [ו, ו] שבילי פנחס, תשע"ה

ארבע כוסות בליל הסדר [סוג היין, שונה או דומה לקידוש ליל שבת] מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קב)

סוף הגאולה - השראת השכינה בישראל נחל אליהו - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' יח)

הסימן האחרון בסימני תקופת ערב הגאולה, בימים ההם ובזמן הזה הרב מרדכי דוד נויגרשל שליט"א, תשפ"ג

דברים נפלאים בענין ארבע לשונות של גאולה וארבע כוסות ממשנת 'תורת חיים' מלאכת מחשבת, תשפ"ב

כיצד שייכות ארבעת לשונות הגאולה לט"ו ניסן [קבלת התורה] מערכי תורה, תשפ"א

ארבע כוסות וכוס של אליהו עינינו גל, תשפ"ג

הדרך לגאולה - ע"י תשובה [בדור האחרון ההזדמנות האחרונה] ארחות חיים, תשפ"א

גאולת מצרים שבכל שנה מחדש - בזכות נשים צדקניות - להיזכר בקריאתה של מרים [ביטול שיקולי הכדאיות, הכנת תוף של מרים, לחוש כמו תינוק הגדל ומקבל שיקול דעת עצמי] שלהבת - מדור לנשים מבית אז נדברו, תשפ"א

לשון הגאולה הרביעי מתן תורה עינינו גל - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' לב)

אין 'וגאלתי' בלא 'ולקחתי' - ולכן בין כוס ג' לכוס ד' לא יפסיק הרב יהודה אייזנשטיין שליט"א, תשפ"א

דרגת הכוס החמישית בארבעת הכוסות עינינו גל - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' לד)

ארבע כוסות ודיני הסיבה [מצוות ארבע כוסות שתיית יין דרך חרות, או סיפור הנס ושירת הלל והודאה על הכוס, האם יוצאים ב'חמר מדינה' ידי חובת שתיית יין דרך חרות או רק סיפור והודאה על הנס, כשאין לכולם די ממון ליין לארבע כוסות האם ישתה האחד ארבע כוסות ויוציא את האחרים יד חובה, או ישתו כולם 'חמר מדינה'] מנחת אשר, תש"פ

ארבע לשונות - גלות וגאולה [ארבעת השרויים בגלות: ישראל הקב"ה, התורה, המלאכים. וכן לעתיד לבוא והוצאתי מן העמים-המלאכים, וקבצתים-ישראל, והביאותים-התורה, ורעיתים-השכינה. ארבעת כוסות עונש הרשעים] כלי יקר, תש"פ

ד' רמזים ל'ארבע כוסות' במשנת ה'ירושלמי' אספקלריא, תשע"ט (עמ' יח)

שיעור שתייה לברכה אחרונה, ולקידוש ושאר כוסות של ברכה, ולארבע כוסות אספקלריא, תשע"ט (עמ' פ)

ארבעת הגזרות וההודיות אספקלריא, תש"פ (עמ' כו)

ארבע לשונות של גאולה וארבע כוסות ממשנתו של התורת חיים אספקלריא, תש"פ (עמ' נ)

ארבעת לשונות הגאולה [פקיחת עיניים להודאה לה' על החסדים ה'קטנים', רחל אמנו - אסף אלוקים את חרפתי] נחל אליהו - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' יא) נחל אליהו, תשפ"א

אלו הן ארבעת לשונות הגאולה? [והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, ומדוע לא 'והייתי', 'והבאתי'] (והוצאתי) [ו, ו] אספקלריא, תשע"ח (עמ' ח)

כוס הראשונה בארבעת הכוסות [קידוש היום, סיפור יציאת מצרים, שמחת יום טוב] פרי ביכורים, תשע"ז

קיום מצוות קידוש בכוס ראשון במי שאינו מקדש בעצמו [כל אחד יגביה כוסו אף אם אינו אומר נוסח הקידוש, מזיגת הכוס ע"י אחר, להודיע למסובין שיכוונו לצאת ב'שהחיינו' גם על אכילת המצה] שלמים מציון, תשע"ח

יין לבן שערבבו בו יין אדום לצובעו [האם צריך יין אדום ממש, או די שנראה אדום] שלמים מציון, תשע"ח

שיעור שתיית הכוסות [בשתיה רגילה לא ישתה כוסו בבת אחת, אך בד' כוסות לכתחילה רוב רביעית בבת אחת ולא הוי גרגרן] שלמים מציון, תשע"ח

שיעור גודל כוסו של קטן [מלא לוגמיו שלו, ולפי הרמב"ם כוס המחזיקה רביעית, וישתה פחות] שלמים מציון, תשע"ח

ארבע לשונות גאולה [ארבע כוסות, שיעבוד מצרים וגאולה בגברים ובנשים, ארבע כנפות] עומקא דפרשה, תשע"ד שפת אמת, תרנ"ב גיליון תורת רבותינו, תש"פ מערכי תורה, תשפ"ב

הקשר בין ארבע לשונות של גאולה והלקח הנשגב להתרחק בגלות מקרבת הגויים שבילי פנחס, תש"פ

הקשר בין ארבעת הכוסות לארבע לשונות הגאולה [והוצאתי - קידוש היום על קדושת עם ישראל, וגאלתי על היציאה לחירות, והצלתי בברכת המזון על האמונה בה', ולקחתי על היותם לאום מיוחד] בינת החכמה על משך החכמה, תש"פ

משמעות ארבע לשונות של גאולה בינת החכמה על משך החכמה, תש"פ

ארבע כוסות כנגד ארבעת לשונות הגאולה הרב יצחק רובין, קהילת בני תורה הר נוף

ארבע כוסות של גאולה ברוך שאמר - הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, תשע"ה

ארבע כוסות [ושיעור מלא לוגמיו ורוב רביעית] אמרי עזר, תשע"ח

ד' כוסות האם מעכבין זה את זה? הגר"א גניחובסקי, תשע"ה תשע"ג

ארבע כוסות [הגרי"ג אדלשטיין שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' רצג)

ברכה אחרונה על כוס ראשון, וגדר שיעור עיכול לברכה שלאחריה הרב יצחק רובין, קהילת בני תורה הר נוף מאור השבת, תשע"ו עיון הפרשה, תשס"ט (עמ' נב( [הגר"י זילברשטיין שליט"א] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' שלו)

ארבע כוסות מחמר מדינה [האם עדיף שישתה אחד יין ויציא את כולם, או כולם ישתו חמר מדינה בעצמם] בנתיבות ההלכה - פסח (עמ' תיח)

ביסוד מצות ד' כוסות, ובדיני הסבה מנחת אשר, תשע"ו

האם מצוות ארבע היא מצוות עשה שהזמן גרמא? [חיוב נשים בארבע כוסות, אף הן היו באותו הנס, נשים חייבות בהלל דפסח ולא בסוכות, ספירת העומר וביכורים, פטור סומא ממצוות שאף הוא היה באותו נס, חיוב עבדים שאינם משוחררים במגילה] עשר עטרות, תשע"ט

מזיגת יין לארבעת הכוסות ע"י אביו או כהן מעדני אשר, תשע"ח

דיני ושיעורי אכילות הכזיתים ושתיית ארבע כוסות ושיעורם הרב יצחק רובין, קהילת בני תורה הר נוף

מיץ ענבים לארבע כוסות [יין משמח, יין צימוקים, יין קל, מיץ ענבים רואי לבוא לידי יין, ערבוב מיץ ענבים ויין] עומק הפשט, תשע"ז

סיכום דיני יין ומיץ ענבים לקידוש כפי המציאות כיום (16 עמ') מהדורה שניה, תשע"ו

ברכה אחרונה על כוס ראשון מאור השבת, תשע"ו

יין שביעית לארבע כוסות [ובדין אין עושין מצוות חבילות חבילות, מצוות שתיית יין שביעית ומצוות ד' כוסות, "אין עושין מצוות חבילות חבילות" - בקיום שתי מצוות שהן חובה, וכאשר שתי המצוות חלות בזמן אחד, דיני ביעור יין שביעית בערב פסח - ושתיית יין זה לד' כוסות, בקידוש ובד' כוסות יוצאים ידי חובה רק ביין הראוי לנסך ע"ג המזבח האם יין שביעית בכלל זה, הבדלה ביין של שביעית [למקפידים לשפוך יין מעט יותר מהדרוש לסימן ברכה, ולנוהגים לכבות הנר ביין זה ולשים היין על עיניו], מנהג שפיכת מעט יין באמירת דצ"ך עד"ש באח"ב, "אין עושין מצוות חבילות חבילות": בכוסות היין של שבע ברכות, ובפרט בשבע ברכות בליל הסדר, בסנדקאות ומילה על ידי אדם אחד, ברכה אחת על עירובי תבשילין ועירובי חצרות, קריאת שמע שעל המטה בכוונה לצאת בה ידי חובת ק"ש של ערבית] עולמות, מח

כוס ברכת המזון בליל הסדר אחד מארבעת הכוסות [אין עושין מצוות חבילות חבילות, במילת שני תינוקות יחד, בהשקאת שתי סוטות, במצווה שאפשר לעשותה ע"י שליח, במצווה דרבנן, הואיל ואתעביד בה מצווה חדא נעביד בה מצווה אחריתי, קידוש והבדלה] מנחת אשר, תשע"ז

מצטער בשתיית יין [או הסובל ממרור, קיום מצוות שע"י כך יצטער או יפול למשכב] תורה והוראה, תשע"ה

צער וטורח בקיום מצוות [מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו, או שונאו, צריך לדחוק עצמו ולשתות, לקיים מצות ארבע כוסות, מה שיעור הסבל כדי לקיים את מצות שתיית ארבע כוסות, והאם מחוייב כאשר הדבר יגרום שיפול למשכב, האם גם באכילת מרור צריך לדחוק עצמו לאוכלו אם עלול לחלות, השונא מרור, האם מחוייב לאוכלו, קיום מצות מילה כשיגרם נזק לתינוק, בשאר מצוות מה הם גדרי החיוב לקיים מצוות, אם כתוצאה מכך יצטער או יפול למשכב [ובכלל זה יש לדון האם "מצטער" הוא פטור בכל התורה, או בהלכות סוכה בלבד], האם יש הבדל בין קיום מצוה מדאורייתא או מצוה מדרבנן, ובין מ"ע שיש בה כרת למ"ע שאין בה כרת, וכן במצות עשה שבכל רגע ורגע עובר על ביטולה. טורח בקיום מצוות: מה מידת הטרחה שיש לטרוח בקיום מצוות עשה, האם צריך לעקור מביתו לילך לעיר אחרת לקיים מצוה, המרחק והטורח להשגת מים לנטילת ידים ולהתפלל בציבור] עולמות, קצט

עניני הלכה לפסח [היכר לתינוקות, דיני הסיבה, יין אדום או לבן, ומיץ ענבים לארבע כוסות] דברי הלכה, תשע"ו

כוס ברכת המזון בליל הסדר אחד מארבעת הכוסות [אין עושין מצוות חבילות חבילות, במילת שני תינוקות יחד, בהשקאת שתי סוטות, במצווה שאפשר לעשותה ע"י שליח, במצווה דרבנן, הואיל ואתעביד בה מצווה חדא נעביד בה מצווה אחריתי, קידוש והבדלה] מנחת אשר, תשע"ז

ברכת הגפן על כוס רביעית אחר חצות [זמן קיום המצוות לכתחילה קידוש במקום סעודה, ועד חצות] פניני הלכה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' נ)

שכח להזכיר פסח בברכת מעין שלוש אחרי הכוס הרביעי [האם דינו כשכח יעלה ויבוא בסעודת שבת וחג שמחויב בה, וחוזר, או שפטור שכן יכול לצאת גם ברוב רביעית או בחמר מדינה, ואינו חוזר] שלמים מציון, תשע"ח

איסור שתויי יין לכהנים בזמנינו [שתיית יין לארבע כוסות] (ולהורות את בני ישראל) הגר"א גניחובסקי, תשע"ד

 

נושא בפרשה: כבוד המלכות

 

כבוד מלך רשע [ו, יג] זרע ברך, תשע"ה תשע"ט עולמות, רלט מעדני אשר, תשע"ח

"כבוד המלכות" בהענשת מלך קודם [בישראל, בעכו"ם, בדין, בעונש] מחמדי התורה, תשע"ו מחמדי התורה, תשע"ז

כבוד המלכות ['כבוד מלך ישראל' כחלק ממצוות העמדת מלך, ו'כבוד מלכות' בגוי או במלך רשע, כבוד המלכות למלך או לכבוד שמים, מחילת מלך על כבודו] הגר"א עוזר, תשע"ז

כבוד מלך רשע [עושה מעשה עמך, בישראל או גם בעכו"ם, האם גם מלך גוי מחויב למסגרת חוקית] זרע ברך, תש"פ

מדוע נצטוו משה ואהרן לנהוג כבוד במלכות אספקלריא, תש"פ (עמ' סב)

רכיבה על בהמה ביום טוב מפני כבוד המלכות [חי נושא עצמו] שלמים מציון, תשע"ז

כבוד המלכות מלאכת מחשבת, תשע"ז רוממות, תשע"ז עיון הפרשה, תשע"ב עמ' מב) מחמדי התורה, תשע"ח שלמים מציון,תשע"ח האיחוד בחידוד, תשע"ז עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' לג) כ"ז תירוצים

פעולות לכבוד המלכות שבד"כ אסורות אורות הגבעה, תשע"ג עולמות, רלט

מפני מה היה חייב משה בכבוד פרעה כמלך? [מלך רשע, האם משה גם היה מלך] מלאכת מחשבת, תשע"ט

עניני כבוד המלכות [דוד ושאול ודרכם בדין כבוד מלך, כבוד מלך רע בישראל, העמדת ינאי המלך, ישיבה בצד מלך ובצד אביו, מלך שמחל על כבודו, השתדלות לראות כבוד מלכים, שאם יזכה יבחין, דחיית איסור לכבוד מלכים, ברכת שנתן מכבודו למלכי אומות העולם, תפילה לשלום המלכות] עומקא דפרשה, תשפ"א

כבוד הבריות וכבודן של ישראל [אם היו מבזים את פרעה יותר מכפי השיעור היו מתכפרים עוונותיו, הרב שמחה בונים מפשיסחא לא הביא את המשיח כדי לא לגרום חלישות הדעת לגדולי הדור, משה רבנו נמנע מגאולת ישראל כדי לא לגרום צער לאהרן אחיו] מעדני כהן, תשפ"א

האם למשה היה דין מלך? [ו, יג] אשר ליהודה, תשע"ד נועם אליעזר, תשע"ח

כבוד המלכות [משה רבנו, אהרן הכהן, יעקב אבינו, דניאל, אליהו, יוסף, חנניה מישאל ועזריה, חלקו כבוד למלכות, טעם הדבר, הברכה על ראיית מלכי ישראל ומלכי אומות העולם, לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלך שאם יזכה יבחין, האם יש דין מלך בזמן הזה, במשטר דמוקרטי, ברכה על ראיית מלכה, מלך ישראל רשע, מלך או נשיא יהודי של מדינה זרה, גדרי ראיית המלך, דמותו או כבוד פמלייתו, שיירת המלך, באמצעות משקפת, בשידור חי, מלך הלבוש בגדים אזרחיים, או בחדרו בארמון ללא גינוני מלכות, מלך הנמצא בביקור מחוץ לממלכתו, לעבור על איסור דרבנן לברך מלך, ביטול תורה לצורך זה, ברכה על מלך המשיח שיתגלה במהרה] עולמות, רלט

כשפרעה יצא לחפש את משה בליל יציאת מצרים - האם מי שראה אותו בירך 'שחלק מכבודו לבשר ודם'? [אינו לבוש בבגדי המלכות אלא בבגדי השינה] מים זכים, תשפ"ב

כבוד מלך מול כבוד אב [מלך ישראל ומלך עכו"ם, כבוד המלכות] שלמים מציון, תשע"ט

למי השתחווה יעקב, לשכינה או ליוסף? [כבוד המלכות, תעלא בעידניה או שכינה מראשותיו] (וישתחו ישראל על ראש המיטה) האיחוד בחידוד, תשע"ז עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' לג) כ"ז תירוצים

כיצד התעסק יוסף בקבורת אביו - מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול? [כבוד המלכות] מחמדי התורה, תשע"ט

בנו והוא רבו ובנו והוא מלך - מי עומד בפני מי? [מח, ב] שלמים מציון, תשע"ו אספקלריא, תשע"ח (עמ' מב)

 

נושא בפרשה: החושד בכשרים [ולא שמעו אל משה]

 

החושד בכשרים [האיסור להרהר אחר ת"ח שעבר עבירה שוודאי עשה תשובה, החושד בכשרים, האם הנהגה זאת היא חיוב בין אדם למקום או בין אדם לחברו] עולמות, רכ

החושד בכשרים לוקה בגופו [מיד, ולא בסוף כמבואר ברמב"ם במדבר לשון הרע] עיון הפרשה, תשע"ה (עמ' פה) יג תירוצים

החושד בכשרים לוקה בגופו [והייתם נקיים, הרחק מן הכיעור] (ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה) [ו, ט] רוממות, תשע"ז

החושד בכשרים מול לדון לכף זכות [החושד בכשרים לוקה בגופו", וצ"ע האם דין זה הוא עונש כשעובר על מצות "בצדק תשפוט עמיתך". ועוד צ"ע, מדוע החושד בכשרים לוקה בגופו, בעוד שבכל העבירות האדם נענש קודם בממונו ורק אח"כ בגופו] עולמות, רכ

החושד בכשרים לוקה בגופו [חשד במחשבה במעשה או בדיבור, שבח למי שחושדים ואין בו, בגדרי חשד בכשרים, האם בני ישראל במצרים היו כשרים, חשד בכשרים נובע מחסרון אמונה] עומקא דפרשה, תשע"ו

החושד בכשרים [האם מותר לחלל שבת כדי למנוע הלבנת פנים, עשיית איסור כדי למנוע הכלמה, גדרי הלבנת פנים בתביעה לחשוד על ממון, מעביד החושד בעובד שגנב ומבקש לערוך חיפוש בכליו, ההיתר לתבוע בדין תורה ולא לחשוש להלבנת פנים, תיקון בעל קורא שטעה כיצד, כהן שהלבין פני חברו האם רשאי לעלות לדוכן לשאת כפיו, דברי דוד המלך למוכיחיו בגודל עונשם] עולמות, שסה

ברכה לפייס אדם שנחשד [החושד בכשרים] שלמים מציון, תשע"ו

 

נושא בפרשה: הכבדת לב פרעה

כיצד ניתן לתבוע את פרעה על סירובו ליציאת ישראל ממצרים, הרי הקב''ה הקשה לבו? (אני אקשה את לב פרעה) [ז, ג] מעדני אשר תשע"ג

הכבדת הלב - האם שוללת את הבחירה בטוב (כבד לב פרעה) [ז, יד] המצוות בפרשה, תשע"ו תשע"ז תש"פ תשפ"א מלאכת מחשבת, תשע"ו דברי אמת, תשע"ח מחשבה תורנית, תשע"ח דרכי החיזוק, תשע"ח נפלאות שמשון, תשע"ז צבא הלוי, תשפ"א ממגד גרש ירחים, תשפ"א ממגד גרש ירחים, תשפ"א משנת מהר"ל, תשפ"א אורחות חיים במשפטי התורה, תשפ"ב נחל אליהו, תשפ"ג

הכבדת לב פרעה [עונש ובחירה, בנביא, בפרשת איוב, בין בחירה מרצון לבחירה בשכל, האם בעל בחירה יכול להרוג ללא גזירה, יש נספה בלא משפט, עונש ובחירה לבעלי חיים, למלאכים] עומקא דפרשה, תשפ"ב

תליה ב'דרך מקרה' - כיצד מחליש היצר הרע את כוח ההתפעלות מן הניסים של הקדוש ברוך הוא? [השגחת הקב"ה ע"י נגיף הקורונה, והכחשתו ע"י הסברים שונים, כדי לאזן את כוח הבחירה] הפרשה המחכימה, תשפ"א

הנתק בין שכלו של פרעה לליבו הרב מרדכי דוד נויגרשל שליט"א, תשפ"א

האין חוסר הגינות בהכבדת לבו של פרעה? [הכבדת הלב נועדה לשמור על שיקול דעתו של וכדי שישלח את בני ישראל מכח בחירה חופשית] מפיק מרגליות, תשפ"ב

הכבדת לב פרעה - בכל אחד מאיתנו יכול להימצא 'פרעה קטן' מפיק מרגליות תשפ"א

האם הכביד הקב"ה את לב עבדי פרעה? דרישה וחקירה, תשפ"א

הכבדת הלב - מחמת שעבר עבירה ושנה בה אריה שאג, תשפ"א

מזל וטבע האדם אל מול כוח הבחירה והרצון [דעה א]: אין ביכולת האדם לשנות את הייעוד המדויק שבמזלו נולד, אלא להשתמש בו לדברים ראויים. דעה ב]: הנולד במזל כולל, הכולל בתוכו רמות שונות בתוך אותו הכלל, מהם מצוה, מהם רשות ומהם עבירה, ובידו לבחור מתוך אותו הכלל את הפרטים הראויים לעבודת השם, ולדחות מעליו את שאינם ראויים. דעה ג]: הבחירה גוברת על כל מזל כלשהוא, ואין שליטה למזל אלא מבחינת הנוחות והקלות של הבוחר לבחור במה שבחר בו. דעה ד] הדבר תלוי בזכותו של האדם, בעל זכות יוכל לשבר את מזלו לגמרי, ומי שאין לו די זכויות מוטל עליו להטות את מזלו לבחירה טובה] אספקלריא, תש"פ (עמ' סד)

הכבדת לב פרעה כנגד שלילת חרות עם ישראל [עבדות, יציאת מצרים הפיכה לבני חורין, אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה] בית מדרש ישיבת מיר, תשע"ז

היראה מפני נעילת דלתי התשובה [עצם הכבדת לבו של פרעה, שלפי הסבר הרמב"ם הוא נעשה כדי שימות ויאבד בחטאו אשר עשה. ובנוסף נשלח משה להתרות בו - כדי להודיע לבאי עולם, שבזמן שמונע הקב"ה את התשובה מן החוטא אינו יכול לשוב אלא ימות ברשעו שעשה בתחילה מרצונו] מתוקים מדבש, תשפ"ב

מי זה מלך הכבוד? [וינהגהו בכבדות, בהיכבדי בפרעה, כבוד המלכות] משנתה של תורה, תשפ"א

האכלת אווזים מפוטמים [הכבדת כבדם] (כבד לב פרעה) [ז, יד] קב ונקי, תשע"ח

הנשמה לך - הגוף נגרר אחר הנשמה - הכבדת לב פרעה [חמור זה אין לו לב, וינהגו בכבדות, מעלת האדם המדבר, השולט על ליבו] באר הפרשה, תשע"ח (עמ' ה)

הכבדת הלב [משמעותה בהל' טריפות, עוף שלא נמצא בו לב אחר שחיטתו האם הוא מותר באכילה, משל הארי שועל והחמור] (כבד לב פרעה) [ז, יד] נפלאות שמשון, תשע"ז נוה ההיכל, תשע"ז תש"פ

ליבו הכבד של פרעה (כבד לב פרעה) [ז, יד] כאיל תערוג, תשע"ח

שחטו תרנגול ולא מצאו בו לב, האם הוא כשר? פניני חשוקי חמד, תשפ"א

 

נושא בפרשה: הכרת הטוב [גם לדומם]

 

הכרת הטוב ברוך שאמר - שיעורי הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, תשס"ו

הכרת הטוב [אפילו לבעל חיים ולדומם. גודל חיוב הכרת הטוב. הפותח פתחו לחברו נפשו חייב לו, מונעת כל אפשרות של נזק או צער עם מטיבו - כפי שיש ללמוד מיוסף הצדיק מבני ישראל כשיצאו ממצרים. חיוב הכרת הטוב לעבד על חסד שגמל עמו, גורם כי שחרורו הוא בגדר מכירה, ובשל כך אדונו לא עובר על איסור "לעולם בהם תעבודו". חיוב הכרת הטוב - מעיקרי האמונה. "כל הכופר בטובתו של חברו סופו שיכפור בטובתו של הקבה". פגם בהכרת הטוב - חסרון מהותי בנפש האדם. חיוב הכרת הטוב מחשיב כל גמול רע ל"בגידה" • הכרת הטוב אפילו למצרים שהרעו לנו לפני אלפי שנים. חיוב הכרת הטוב, אינו קשור כלל לעמל של המיטיב, אלא נובע מההטבה שנתקבלה. חיוב הכרת הטוב בהלכה. תביעת רופא שהסכים לנתח בחינם ולבסוף התרשל וגרם לנכות • חולה המתבקש להעיד נגד רופא שריפאו • רופא המבקש להפנות חולים לבית החולים שהשתלם בו כהכרת הטוב על לימודיו שם. חיוב הכרת הטוב לנכרי תרומת כליה לרופא נכרי שחייב לו הכרת הטוב  • האם צריך להשיב לנכרי שטעה כהכרת הטוב על כך שהנכרי השיב לישראל שטעה • מכירת מוצרים לנכרים ידידי ישראל בהמלצת הכנסיה שתגרום לחיוב הכרת הטוב כלפיהם • הכרת הטוב לכומר או לגוי של שבת. עובדות והנהגות] עולמות, תעח

מידת הכרת הטוב [מדוע תולה הפסוק ידיעת ועבודת השם ביציאת מצרים וכתב והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם, הרי ידיעת ה' יותר מוכרח ממה שבראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ. בדיברה הראשונה מעשרת הדברות כתוב אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. ושואלים הראשונים מדוע לא כתוב אנכי אשר בראתי העולם וכל הבריאה שזה יותר מחייב את האדם לעבוד את בוראו. הרמב"ן בסוף פרשת בו מדוע התורה תולה הרבה מצוות בזכירת יציאת מצרים. מדוע התורה מספרת לנו שביציאת בנ"י ממצרים לא חרץ כלב לשונו עליהם, הרי אין הדבר קשור לגאולת עם ישראל] אספקלריא, תשפ"ב (עמ' עד)

מדוע לא מצינו הכרת הטוב לפרעה הרשע? אספקלריא, תשפ"ב (עמ' צט) ה' תירוצים

הוצאת בני ישראל בעל כרחו של פרעה למנוע חיוב הכרת הטוב אליו בארה של תורה, תשפ"א

הכרת הטוב וכפיות טובה אספקלריא, תש"פ (עמ' מא)

הכרת הטוב גאון יעקב - קובץ גיליונות, תש"פ

מעלת הכרת הטוב וגנות כפיות טובה אספקלריא, תש"פ (עמ' פה)

הכרת הטוב כלפי הגוי שהיה הגורם להצילו ממוות [לתרום רימונים לספר תורה לכבוד גויה שהצילה אותו] פניני חשוקי חמד, תש"פ

חיוב הכרת הטוב (ויואל משה) [ב, כ] פניני דעת, תשע"ה

שלח מתנה לחברו בטעות משום שחשב שעשה לו טובה פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' טו)

הכרת הטוב, מאי הכאת משה את היאור [הכרת הטוב לדומם] (אמור אל אהרן קח מטך) [ז, יט] במשנת הפרשה, תשע"ו מרבה תורה, תשע"ז בית מדרש ישיבת מיר, תשע"ז שיחת הרב אליהו אליעזר דסלר, תשע"ז

הכרת הטוב, מאי הכאת משה את היאור ['אדם' מכיר טובה, ושאינו מכיר טובה נקרא נבל, כבהמה במותה שהיא נבלה, וכצמח שנותק מן החיות שהוא נובל, הכרת הטוב לדומם] (אמור אל אהרן קח מטך) [ז, יט] משנתה של תורה, תשע"ח

מדוע מכת שחין בוצעה ע"י משה למרות הכרת הטוב מן הגחלים בבית פרעה? [מכת שחין היתה ע"י פיח כבשן, הכרת הטוב לדומם, לא לקו כל גחלי מצרים, המכה היתה בידי שמים, הבדל בין הכאה דרך ביזיון לזריקה, מהגחלים גם ניזק] (וקחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן) [ט, ח] אספקלריא, תשע"ח (עמ' עא)

האם היה דין קנין ממון ובעלות 'לכם' בפיח הכבשן? (וקחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן) [ט, ח] אספקלריא, תשפ"ב ( עמ' לד)

הכרת הטוב לדומם [בור ששתית ממנו, זכויות אדם או חובות אדם] (אמור אל אהרן, ברש"י) [ח, יב] מרבה תורה, תשע"ז

הכרת הטוב [הכרת הטוב למתכוון להרע, הכרת הטוב למי שעשה טובה וגם רעה, הכרת הטוב מביאה לעוה"ב, התיקון שבהכרת הטוב במצרים, הכרת הטוב בין אדם לחברו או למקום, חשיבות מידת הכרת הטוב] עומקא דפרשא, תשע"ח

הכרת הטוב של הרב אריה לוין לבעל האכסניה [על חשבון קפידת הגאון רבי ברוך בער בעל הברכת שמואל] בארה של תורה, תשע"ט

 

נושא בפרשה: הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה

 

הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה (אחות נחשון, ברש"י) [ו, כג] קב ונקי, תשע"ח תשפ"א דרכים בתורה [אלשיך הקדוש], תשע"ז מעדני אשר, תשע"ח האיחוד בחידוד, תשע"ב משנת מהר"ל, תשפ"ב

הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה [לא הועתק ברמב"ם ובשו"ע, כשיש אחים מכל סוג, בעלי מידות בלא תורה, בת תלמיד חכם, שאר המעלות] (אחות נחשון, ברש"י) [ו, כג] פניני אי"ש, תשע"ז תשע"ט תשפ"ב

"הנושא אשה צריך לבדוק באחיה", כמה יש לשקול דין זה בשידוך? אספקלריא, תשע"ט (עמ' נא)

לשאת אשה שאינה מיוחסת אבל היא תועיל לו פניני חשוקי חמד, תש"פ

מנין נלמד דין "יבדוק באחיה"? [מה שונה פסוק זה מהכתוב אצל עשו] מלאכת מחשבת, תשע"ט תשפ"א

בדיקת יחוס המשפחה - משפחה שנטמעה מלאכת מחשבת, תשפ"א

יש לו בנים צדיקים ואחד סר מן הדרך , האם מותר לקרא לאב 'רשע'? [מרים בת בילגה, שותא דינוקא בשוקא] פניני חשוקי חמד, תשע"ט

כשאח אחד ירד מהדרך האם יקח את אחותו לאשה? פניני חשוקי חמד, תשע"ט

 

נושא בפרשה: מטה משה ואהרן

 

כמה מטות היו? [למה שמשו, וכיצד בכל מכה ומכה, באיזה מטה השתמשו במי מריבה] (קח את מטך) [ז, ט] אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' מט) אספקלריא, תשע"ח (עמ' עד)

מטה האלוקים [מה היו סגולותיו ולמה נצרך? איך הפיכתו לנחש תשכנע את העם? גלגוליו של המטה וגניזתו במשכן] (קח את מטך) [ז, ט] שיעורי הרב רוזנבלום, תש"ע

מדוע בנס של המטה נצטווה אהרן לעשות במטהו ולא משה? (ואמרת אל אהרן קח את מטך..) [ז, ט] מעדני אשר, תשע"ד

מטה משה וחקיקת שם המפורש עליו שבילי פנחס, תשע"ט שיעורי הגר"ח פיינשטיין, תש"פ תשפ"א תשפ"ב

השוני בין מטה משה למטה אהרן [פרעה משל בפרעה ובעמו ואהרן רק בפרעה] כלי יקר, תש"פ

מטה אהרן ומטה משה אספקלריא, תשע"ט (עמ' לד)

מטהו של משה [נברא בערב שבת בין השמשות] (קח מטך ונטה ידך) [ז, יט] שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תשע"ח

הכאה במטה – הכאה ע"י הקב"ה שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תשפ"ג

 

נושא בפרשה: מכות מצרים

 

עשרת המכות - מידה כנגד מידה [פירוט והדגמה בשם המכה] כלי יקר, תש"פ

מכות למצרים - מידה כנגד מידה אספקלריא, תש"פ (עמ' קמה)

סדר המכות - להסרת ג' סוגי כפירה משנת מהר"ל, תשפ"א

לחיות רגוע - עשרת המכות עינינו גל, תשפ"א

עשרת המכות כנגד עשרת הדברות ברוך שאמר - שיעורי הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, תש"פ

מדוע דוקא עשר מכות? ברוך שאמר - שיעורי הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, תש"פ

עשר מכות כנגד עשרה מאמרות ועשרת הדיברות טעמא דאורייתא, תשפ"א טעמא דאורייתא, תשפ"ב

מצב הרוח בשבת [המכות שבתו בשבת] אספקלריא, תש"פ (עמ' קכה)

מכות מצרים היו לחיזוק הביטחון בה' [גם דתן ואבירם הרשעים זכו להיגאל בזכות הביטחון] תורת הביטחון, תשפ"א

סדר תקופת עשרת המכות אספקלריא, תשע"ט (עמ' פד)

סיכום השיטות במכות מצרים - חלק א' [כמה שיטות: א] המכות היו רק למצרים, ובני ישראל ניצלו מכולם. ב] כל מכה התחילה רגע אחד גם בישראל. ג] ג' מכות ראשונות היו גם לבני ישראל. ד] מכת כינים לא נזכר בתורה שניצלו ממנה בני ישראל, אבל לא הזיקו לבני ישראל. ה] במכת כינים הלכו מהמצריים לגושן, והכו המכות גם שם. ו] מכת ערוב לא היתה בארץ גושן, גם למצריים שהיו שם. ז] מתו בהמות לישראל בדבר. ח] מכת שחין פגעה קצת בבני ישראל. ט] מכת ארבה שימשה בארץ גושן. י] פרעה ועוד אנשים במצרים לא סבלו מכמה מכות [חוץ ממכת בכורות שמבואר כן לגבי פרעה בפירוש]. הפדות וההפלאה הנזכרת בתורה במכת ערוב, ההפלאה הנזכרת בתורה במכת דבר, והפסיחה הנזכרת במכת בכורות. האם אומות אחרות לקו בעשרת המכות] אספקלריא, תש"פ (עמ' צ)

סיכום השיטות במכות מצרים - חלק ב' [בארץ גושן, אצל בני ישראל ומי סבל מהם] אספקלריא, תש"פ (עמ' פח)

עשרת המכות - ולא 'זבנג וגמרנו' נאה דורש, תשפ"א

עשרת מכות מצרים - נגוף ורפוא [כמה זמן היו: א] דעת רבינו בחיי אחר מעשה הסנה והגעתו של משה מצרימה בחודש ניסן ב' תמ"ז, חזר משה למדיין ונכסה שם שלושה חודשים, אייר סיון תמוז, ובתשע החודשים אב אלול, תשרי, חשון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, שימשו תשעת המכות דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך ומכת בכורות היתה גם כן בניסן. ב] ספר זרע ברך על התורה משה רבינו אכן התכסה שלושה חודשים, אבל זה היה לאחר מכת דם. מכת דם היתה בסוף ניסן או בתחילת אייר, ואז התכסה משה אייר סיון תמוז, ובחודשי אב, אלול, תשרי, חשון, כסלו, טבת, שבט, אדר, שימשו המכות צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך. ובניסן היתה מכת בכורות. ג] שפתי כהן על התורה משה רבינו לא נכסה אחר התגלותו, וסובר שעשרת המכות מחולקים לחמש ועוד חמש. וחמשת המכות הראשונות אירעו בחודשי ניסן, אייר, סיון, תמוז, ואב. ד] מדרש שמות רבה סובר שמשה רבינו התכסה שישה חודשים מניסן עד תשרי. לפי מדרש זה, כל עשרת מכות מצרים נפרסו על פני תקופה של שישה חודשים בלבד תשרי עד ניסן] אספקלריא, תש"פ (עמ' קטו)

האם סבל פרעה באופן אישי מעשרת המכות? [מחלוקת הלבוש ואור החיים] פנינים מרבינו אור החיים, תשפ"ב

צעקת משה על צער המצרים [רבי מאיר, מעשי ידי טובעים בים, ורחמיו על כל מעשיו] ממגד גרש ירחים, תשפ"ב

עשרת המכות היו קיום הבטחת "דן אנוכי", וכיון שהיו ישראל טפלים למצרים הוצרכו לניסים להינצל פניני זאת ליעקב-אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' ח)

התוכן הפנימי של מכות מצרים מסמרות נטועים - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' י)

מהות ההתראה שהתרה משה את פרעה לפני המכות? [דן אנוכי] מלאכת מחשבת, תשע"ט

"בדבר או בחרב" - ביאור שתי המערכות בעשר המכות אספקלריא, תשע"ט (עמ' ח)

הסימנים במכות מצרים [ז, יז] מחמדי התורה, תשע"ו

הקשר בין מכות מצרים לשמירת הלשון [ז, יט] בית שלמה, תשע"ו

יציאת מצרים יסוד האמונה [מבחן עושים פעם אחת, בחנוני גם ראוי פעלי] ארחות חיים, תשפ"ב

הקשר בין מכות מצרים לאמונה בה' [ז, יט] נר יששכר, תשע"ה

אמונה בה' – מצוות תמידיות להשיב נפש, תשפ"ב

מכות מצרים שפתי כהן - הגר"ד קוק שליט"א - אוסף גיליונות פסח, תשע"ט (עמ' נ)

מכות מצרים באמצעות המטה - הכאה רוחנית בשם המפורש [יציאת מצרים ע"י הקב"ה בעצמו לקיים הבטחה לאברהם] שיעורי הגר"ח פיינשטיין, תשע"ט

 

דם

 

האם היה הנילוס עבודה זרה? [מאגר מים טבעי או מאגר מים שנבנה בידי אדם] מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קלא)

האם היה ניתן לקיים מצות טבילה במים שהפכו לדם? מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קלג)

תיאור מכת דם ע"פ מדרשי חז"ל ערב פסח, תשע"ו

מכת דם או מכת הדגים ביאור? דברי השירה - קובץ גיליונות, תשע"ט (עמ' יז)

האם היתה מכת דם גם בבית פרעה? [ולא שת לבו גם לזאת] צבא הלוי, תש"פ תשפ"א

הכרת הטוב לדומם [בור ששתית ממנו, זכויות אדם או חובות אדם] מרבה תורה, תשע"ז

הכרת הטוב, מאי הכאת משה את היאור [הכרת הטוב לדומם] במשנת הפרשה, תשע"ו מרבה תורה, תשע"ז בית מדרש ישיבת מיר, תשע"ז שיחת הרב אליהו אליעזר דסלר, תשע"ז

הכרת הטוב, מאי הכאת משה את היאור ['אדם' מכיר טובה, ושאינו מכיר טובה נקרא נבל, כבהמה במותה שהיא נבלה, וכצמח שנותק מן החיות שהוא נובל, הכרת הטוב לדומם] משנתה של תורה, תשע"ח

האם יש איסור לאכול דגים שמתו במים? מעדני אשר, תשע"ט

בזכות מה ניצל פרעה ממכת דם? נאה דורש, תשפ"א

מדוע נענשו הדגים שמתו ביאור, במה חטאו? מעדני אשר, תשע"ט

המיוחד במכת דם ב'יאור' בשונה מכל מצרים דרישה וחקירה, תש"פ

התעשרות ישראל ממכירת מים למצרים במכת דם [הנאה ממעשה נס, נס על טבעי ונס הנראה טבעי, צירוף למנין אדם שנברא בספר יצירה] (ויחפרו כל מצרים סביבות היאור מים לשתות) [ז, כד] עומקא דפרשה, תשע"ג שיעורי ליל שבת, תשע"ז תשפ"ב

התעשרות ישראל ממכירת מים למצרים במכת דם [מדוע היה צורך להעשיר את בני ישראל כבר בתחילת המכות, קשה עניות בביתו של אדם יותר מחמישים מכות] (ויחפרו כל מצרים סביבות היאור מים לשתות) [ז, כד] זרע שמשון, תש"פ תשפ"ב

 

צפרדע

 

על 'דבר' הצפרדעים צבא הלוי, תשפ"ב

מוסרי השכל ממכת צפרדע [ציפור דעה] נר לשולחן שבת, תשפ"ב

תיאור מכת צפרדע ע"פ מדרשי חז"ל ערב פסח, תשע"ו

מכת צפרדע [האם חזרו הצפרדעים ליאור, מדוע ביקש פרעה שיסורו למחר ולא היום] מעדני אשר, תשפ"ב

האם אפשר לעשות כשפים במקום שיש מים? (רק ביאור תשארנה) [ח, ה] מעדני אשר תשע"ג

שכרם של הכלבים לדורות מול שכר הצפרדעים לשעה [מסירות נפש לנצור לשון גבוהה ממסירות נפש לקפוץ לאש, לשון הרע, אדם לחברו] באר הפרשה, תשע"ח (עמ' ח)

מדוע קבלו הכלבים שכר [על שתיקתם] להם ולכל הדורות, ואילו והצפרדעים [שמסרו נפשם וקפצו לכבשן האש] קבלו שכר רק להם עצמם? [גדול המצווה ועושה, לכלבים היה ציווי מפורש ומפורט, ולצפרדעים היה ציווי כללי, והן בחרו מעצמן מי תקפוץ לתנור, גדר 'מצווה ועושה', לשתוק קשה יותר מלמות] (לכלב תשליכון) [כב, ל] מים זכים, תש"פ

האם היה ציווי מפורש לצפרדעים להיכנס לתנור? [והאם יש ק"ו לבני אדם שלא נצטוו במפורש, חיוב כללי וחיוב פרטי] שלמים מציון, תשע"ח האיחוד בחידוד, תשע"ו

מכת הצפרדע [מדוע ביקש משה שתישארנה גם לאחר סיום המכה? מדוע ביקש פרעה שיסורו רק למחרת? למה נבחרה הצפרדע להיות המכה הראשונה מבין החיות שבמכות? מהי התוכחה שמופיעה בפרק שירה של הצפרדע לדוד המלך?] (נוגף את כל גבולך בצפרדעים) [ז, כז] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ג

הכרעת סכסוך הגבול בין מצרים לבין כוש ע"י מכת צפרדע [הצפרדעים שנוצרו ע"י החרטומים היו 'מוטים' לטובת גישת מצרים, מי הרוחי מהכרעת הגבול הזאת מצרים או כוש, איסור חזרה למצרים האם חל גם על השטח שהיה חלק מן המריבה, לא בשמים היא, הכרעה על טבעי, על פי נס] (נוגף את כל גבולך בצפרדעים) [ז, כז] מים זכים, תשפ"ג

המצרים הביאו עליהם את מכת צפרדע מחמת כעסם (ותעל הצפרדע, ברש"י) [ח, ב] יחי ראובן, תשע"ז דברי שי"ח, תשפ"א

כינים

 

תיאור מכת כינים ע"פ מדרשי חז"ל ערב פסח, תשע"ו

האם מכת כינים הייתה גם בארץ גושן אצל בני ישראל? (ותהי הכינם באדם ובבהמה) [ח, יג] מעדני אשר, תשע"ד [אותות ומופתים באדמת בני חם] שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תשע"ט מעדני אשר, תשפ"א

מהיכן הביאו החרטומים עפר כדי לנסות להוציא כינים? [כל עפר הארץ הפך לכינים] דרישה וחקירה, תש"פ

מכת כינים אספקלריא, תשע"ט (עמ' סח)

האם גם במכת ערוב היו כינים? [בתוך כל החיות] נאה דורש, תש"פ

הטבע – אצבע אלוקים [תכלית המכות, מי היו הערב רב במצרים, השכבה המשכילה במצרים, פרעה-שוטה או פרופסור, עלילות הדם בנצרות, רקיקים שהיו עליהם טיפות 'דם', הסבריו של עקשן על מכת 'דם', פרעה ואנחנו, ניסים בלימודי הרפואה, ניסים טבעיים, סוד הבריאה, מקום לטועים לטעות, החיים הם נסיונות לאדם ותכלית האדם לעמוד בניסיון, מי הצמחי קוצים סביב הורד, מי גרם לתפוח ליפול מהעץ-כח המשיכה, מפעלה העצום של הדבורה] הרב אביגדור מילר זצ"ל - תורת אביגדור, תשפ"ב

כינים בזמן הזה - שבת [השתנות הטבעים בהלכה, בשו"ע הוכרע על פי סוגיית הגמרא שמותר להרוג כינים בשבת, מכיון שאינם נוצרים מפריה ורביה ככל בעלי החיים, ועל כן אין בהריגתם נטילת נשמה. כיום ידוע לכל שהכינים נוצרים מביצים בדרך של פריה ורביה, ונמצא כי המציאות לכאורה מכחישה את דברי חז"ל וההלכה שמותר להרוג כינים בשבת, דברי הרב דסלר בענין ההסברים הטבעיים של חז"ל, שלא ההסבר מחייב את הדין, אלא להיפך, הדין מחייב הסבר. סיכום שיטות הפוסקים בדין הריגת כינים בזמנינו, להלכה ולמעשה, ובירור התאמת דברי חז"ל והשו"ע שהתירו להרוג כינים בשבת עם המציאות הטבעית שהשתנתה בזמנינו. נושאים נוספים בהם יש שינוי עם הטבעים שהיו בזמן חז"ל] עולמות, לט תורה והוראה, תשע"ט

הריגת כינים בשבת - הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א [אין פרים ורבים, כיני הראש וכיני הגוף, ביצי כינים, ביצי כינים המתרבים ללא רביית הזכר] קובץ מנורה בדרום - במה תורנית לבירורי הלכה ומנהג (ו), תש"פ (עמ' יא) מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קמג)

 

ערוב

 

תיאור מכת ערוב ע"פ מדרשי חז"ל ערב פסח, תשע"ו

הקשר בין מכת ערוב ל"אדמת מצרים" [אדני השדה, הרגשה טבעית לבעלי חיים, לצמצם הנס, לא דובים ולא יער] (וגם האדמה אשר הם עליה) [ח, יז] נחל אליהו - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' יא) ממעיין החיים - קובץ גיליונות, תשע"ט (עמ' טו)

הרגשת ה'בית' לאדם ולבעלי החיים, היכן ה'בית' שלך? (וגם האדמה אשר הם עליה) [ח, יז] בארה של תורה, תשפ"ג

סדר האכלת בלי חיים [סדר האכלת בעלי חיים בגן חיות לפי התורה, טהורים, גמל בעל סימן אחד, חמור השייך בפטר חמור, שאר בעלי החיים] (בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצאן) [ט, ג] פניני חשוקי חמד, תש"פ

 

דבר

 

המיוחד במכת דבר [המכה בפטיש, היד החזקה בהגדה, הכבדת לב פרעה, הרס הכלכלה המסחר והתעבורה במצרים] (דבר כבד מאוד) [ט,ג] האיחוד בחידוד, תשע"ה

האם מתו ממקנה ישראל במכת דבר? (עד אחד) [ט, ו-ז] במשנת הפרשה, תשע"ה פניני אור החיים, תשע"ז

האם מתו ממקנה ישראל במכת דבר? [בהמה שהיתה אמורה להיגבות כמס לפרעה, חוב ארנונה, מס שטרם נגבה, ישראל שבהמותיו מבוטחות בחברת ביטוח מצרית, האם מי שהזיק בהמה כזאת חייב לשלם דמיה, שבר לחברו בקבוק יי"ש לפני שהגיע המלכות האוסרת יי"ש, נזק שהפך להצלה, נתכוין לבשר חזיר, מעמדו של פרעה - דינא דמלכותא דינא בשיעבוד תושבי מצרים לתשלום מס] (עד אחד) [ט, ו-ז] מים זכים, תשפ"ב

הגדרת "מקנה ישראל" בהמתו של בן אשה ישראלית שאביו מצרי [פדיון הבן למי שאביו גוי ואמו בת לוי] (לא מת ממקנה ישראל עד אחד) [ט, ו-ז] עשר עטרות, תשע"ח

הקשר בין יראת השמים של המצרים לחששם מפני המכות בארה, של תורה, תשע"ג נחל אליהו - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' יב)

בחסד ה' משתלשלת גזירה רעה מעולם לעולם כדי שיספיק האדם לעשות תשובה טרם שתרד בארץ [אלשיך: רמז הקב"ה על הצירוף יקו"ק ביושר ועל הצירוף הוי"ה של דין. פנים יפות: מכת דבר המכה החמישית היא כנגד הצירוף של החודש החמישי אב ששולט בו הצירוף הוי"ה. אחר שקבע הקב"ה שמכת דבר תהיה מחר - מדוע כתוב: "הנה יד ה' הויה במקנך" בלשון הווה. ערבי נחל: גזירה של רחמים נעשית מיד ואילו גזירה של דין משתלשלת מעולם לעולם עד שמגעת לעולם הזה. הקב"ה מוריד גזירה רעה מעולם לעולם כדי שיוכל האדם לתקן בתשובה לפני שהגזירה מגעת לארץ. המנהג לעשות "יאר צייט" בכל שנה, הנשמה עולה לעולם יותר עליון שמדקדקים שם גם על עבירות קלות. "ארדה נא ואראה הכצעקתה". הקב"ה יורד למטה לבחון אם המעשה נחשב לעון רק בעולמות העליונים או גם למטה. "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט". הקב"ה בוחן את הגזירה בכל עולם לראות אם האדם כבר תיקן בתשובה] (מחר יעשה ה' הדבר הזה בארץ) [ט, ג] שבילי פנחס, תשפ"א

 

שחין

 

מדוע מכת שחין בוצעה ע"י משה למרות הכרת הטוב מן הגחלים בבית פרעה [מכת שחין היתה ע"י פיח כבשן, הכרת הטוב לדומם, לא לקו כל גחלי מצרים, המכה היתה בידי שמים, הבדל בין הכאה דרך ביזיון לזריקה, מהגחלים גם ניזק] אספקלריא, תשע"ח (עמ' עא)

מכת שחין ברוך שאמר - שיעורי הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, תשע"ז

 

ברד

 

הקשר בין יראת השמים של המצרים לחששם מפני המכות (הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים) [ט, כ] בארה, של תורה, תשע"ג נחל אליהו - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' יב) מערכי תורה, תשפ"א תורה והוראה, תשפ"א

מהות עבודת המוסר: התבוננות ושימת הלב בין הידיעה השכלית לעולם המעשה [מכת ברד: ההפך מירא ה' - אשר לא שם אל ליבו] ממעיין החיים, תשפ"א

הירא את דבר ה' מעבדי פרעה [אדם יכול להיות ירא שמים אך עדיין 'עבד של פרעה'] (הירא את דבר ה' מעבדי פרעה) [ט, כ] אספקלריא, תש"פ (עמ' סט) למעשה, תשפ"א

נטה ידך על השמים [כוח עליון, אין עוד מלבדו, משדד המערכות] [הרב נחום קסטנר שליט"א] בנתיבות הפרשה, תשפ"ג

הברד והשלג בהלכה (ברד כבד מאד) [ט, כד] אורייתא, תשע"ב

'אלגביש' ו'אבני ברד' דגוג ומגוג גל עינינו, תשפ"א

מדוע חס ה' על בהמות מצרים? [לצורך ישראל, צער בעלי חיים, בל תשחית בבריאה] (ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה) [ט, יט] עיון הפרשה, תש"פ (עמ' לה)

גידולי הארץ שלא ניזוקו במכת הברד אספקלריא, תשע"ט (עמ' מג)

מדוע דווקא במכת ברד יצא משה מן העיר? (כצאתי את העיר, אפרוש את כפי אל ה', ברש"י) [ט, כט] בית מדרש ישיבת מיר, תשע"ז

מדוע רק במכת ברד אמר משה רבינו שיצאו חוץ לעיר להתפלל? [תפילה במקום ע"ז] אספקלריא, תש"פ (עמ' ק) עיון הפרשה, תש"פ (עמ' לח) ל"ד תירוצים

ברד לא ירד על בתים גם אם אינם ראויים למגורים (הירא את דבר ה' הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים) [כ, יט] מלאכת מחשבת, תשע"ח שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תשע"ט

האם יכלו ישראל ששמעו את הקולות במכת ברד [וכן במתן תורה] לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם" כמו בברקים? [וכמה פעמים ברכו] מים זכים - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' ע) מים זכים, תשפ"א

המיוחד במכת הברד [מדוע נפתחו פיותיהם של בנ"י ופרעה דווקא לאחר מכה זו? מה קרה לאותם אבנים שנשארו בשמים לאחר תפילת משה שייעצרו.. ? מדוע הקב"ה קורא למכה זו 'כל מגפותי'?] (הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד) [ט, יח] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ב

ניסי מכת הברד [אבני אלגביש, גוג ומגוג, מוחזקות בידי משה] (נטה ידך על השמים ויהי ברד בכל הארץ) [ט, כב] מאמרי "עינינו גל" - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' יט)

מכת בכורות שקולה כנגד כל המכות [מפסוק במכת ברד] (את כל מגפותי, ברש"י) [כג, יט] בית מדרש ישיבת מיר, תשע"ח (ה' תירוצים)

הצלת ספק על חשבון אי הצלת הוודאי [שומר חיטים ויורד ברד, חייב להציל את הקשות ולא את הרכות, וכשיש קשות שודאי ינזקו ואחרות שהן ספק קשות ספק רכות, ואותן הציל, וכן בהצלה משריפה] [ט, לא] הגר"א גניחובסקי, תשע"ו

האם מותר לשים בשבת קוביות קרח בקנקן מים? [ריסוק קרח, שימוש בסבון בשבת, נולד, הקפאת מים בשבת] ההלכה בפרשה, תשפ"ג

האם היה מועיל למכור בהמות מצרים לישראל להצילן ממכת ברד? [קנין, קנין מים במכת דם, קניין שדות מצרים להצילן מהארבה] צבא הלוי, תשפ"ג

 

נושא בפרשה: מעשה כשפים ומעשה שדים

 

מכשפה לא תחיה - בבני נח (ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן) [ז, י-יא] משא נחום, תשפ"א

האם מותר להשתתף במופעי 'קוסם'? [אחיזת עינים, גדרי איסור "מעונן", "אחיזת עיניים" הנעשה על ידי קלות התנועה וזריזות ידיים, האם מותר לצפות במופע שהקוסם מודיע מראש שכל מעשיו נעשים בחכמה ולא בכישוף, להזמין להטוטן וקוסם לחתונה או שמחת שבע ברכות, לשמחת פורים] שמעתתא עמיקתא, תשע"ב עולמות, קלו

האם משה הכשיל את החרטומים? [לפני עיוור בבן נח, חד עברא דנהרא, מעורר את העבריין לחטא, הכאת בנו הגדול, מסחר עם עובדי עבודה זרה לפני יום אידם] (לפני עיוור בכישוף) [ז, י-יא] שלמים מציון, תשע"ו תשע"ט נועם אליעזר, תשע"ט

לפני עיוור בסיוע לעבירה [בישראל ובבני נח] (ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן) [ז, י-יא] לאור החכמה, תשפ"א

איסור בקשת ברכות מאנשים שאינם בחזקת צדיקים [האיסור להתייעץ או לבקש ברכות וישועות מאנשים בורים ועמי ארצות המכנים עצמם 'מקובלים' או בקיאים ב'חכמת כף היד והפרצוף', או כותבי קמיעות מסירי עין הרע ופועלי ישועות וכדומה. חוזים בכוכבים, תמים תהיה, דעת הרמב"ן בעניין הליכה לרופא. הפניה לנוכלים ומתחזים מזיקה לפונה עצמו] (ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן) [ז, י-יא] נוה ההיכל, תשפ"א

האם מותר לכתחילה לברוא ע"י ספר יצירה? [שימוש בשמות הקדושים במצב של פיקוח נפש, כיצד הרג משה את המצרי, בריאת גולם] (ויעשו כן חרטומי מצרים בלהטיהם) [ז, כב] אספקלריא, תש"פ (עמ' קלז)

מעשה כשפים ומעשה שדים מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קכט)

הכישוף שעשו חרטומי מצרים [לפני עיוור בין ישראל לבן נח] (ויעשו כן חרטומי מצרים בלהטיהם) [ז, כב] נועם אליעזר, תשפ"א

דין ודברים בין משה למכשפי מצרים (ויעשו כן חרטומי מצרים בלהטיהם) [ז, כב] דרישה וחקירה, תשפ"א

מציאות הכשפים [אליהו בהר הכרמל, גשמים, חובת ההשתדלות לרופא כפי מידת הביטחון] נפשו גחלים תלהט, תשפ"א

מדוע הודו החרטומים במכת כינים? (אצבע אלוקים היא) [ח, טו] האיחוד בחידוד, תשע"ג

 

שאר עניני הפרשה:

 

חידות לפרשת וארא אוצר החידות והידיעות, תשפ"א תשפ"ב

וארטים לפרשת וארא [הרב שלמה קולדצקי שליט"א] וארטים לפרשת השבוע, תשפ"ב

פלאי התורה לפרשת וארא פלאי התורה, תשפ"ב

חידושים ופנינים בפרשנות המקרא מתרגום יונתן בן עוזיאל לפרשת וארא [אני ה' מה משמעות אמירה זו, ומעבודה קשה הכיצד לא שמעו את בשורת הגאולה. ושאול בן הכנענית הקשר בן שאול לזמרי, והטעם שנכתב בן הכנענית. יוכבד דדתו כיצד נשא עמרם את אחות אביו. חיי לוי קהת ועמרם הטעם שמנתה התורה את שנותם. דבר ה' אל משה כיצד ידע אהרן את דבר ה' אל משה. המטה לתנין מדוע נבחר דוקא מופת זה. מהו התנין. המכשפים והחרטומים מי היו ומה היתה אחריתם. פרעה יצא המימה מדוע יצא פרעה אל היאור. ויפן פרעה לאן פנה, ומדוע סיפרה לנו זאת התורה. כל מגפותי אל לבך איזה מכה נשלחה אל הלב. הירא את דבר ה' האם זה אדם מסוים, מיהו. ואשר לא שם לבו אל דבר ה' מיהו. טרם תיראון מהו טרם תיראון] פניני תרגום יונתן, תשפ"ב

הערות לפרשת וארא [הרב פנחס זרביב שליט"א] למעשה, תשפ"ב

ליקוטי מוסר ודרך ארץ הנלמדים מפרשת השבוע מחז"ל וזקני הדורות ז"ל בינת זקנים, תשפ"ב

מוסרי הפרשה אשיחה בחקיך, תשפ"ב

מתי הגיע משה למעלתו הגדולה בנבואה? (רמב"ן ריש וארא) אספקלריא, תשע"ט (עמ' קו)

משה ואהרן ומעלתם דברי השירה, תש"פ

הוא אהרן ומשה - הוא משה ואהרן [הסדר קובע או שקולים, חמש דברות כנגד חמש דברות, סדר פנימי בתוך שבעת המינים, מקומו של מרדכי וחשיבותו] מפיק מרגליות, תשפ"ב

שבט לוי במצרים [החלפת 'סבל' מצרים ב'סבל' התורה, אדם לעמל יולד, אשר תייסרנו ומתורתך תלמדנו] (לכו לסבלותיכם) [ה, ד] עינינו גל - אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' לח)

'עמל התורה'- ה'סיגוף' המשובח ביותר (לכו לסבלותיכם) [ה, ד] בית מדרש - ישיבת מיר, תש"פ

מדוע לא שיעבד פרעה במצרים את שבט לוי? מעדני אשר, תשפ"ב

מנין דורות בית לוי עיון הפרשה, תשפ"ג (עמ' לט)

המיוחד בשבט לוי [הסיבות לקריאת שמו והנובע מכך, השכנת שלום, אהרן אוהב שלום ודובר שלום, יעודו של שבט לוי בבריאה, גדלו של שבט לוי] אורחות חיים במשפטי התורה, תשפ"א

שם שד"י במזוזה (וארא אל אברהם... בא-ל ש-ד-י) [ו, ג] מאמרי "עינינו גל" - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' יח) [הרב משה בצרי שליט"א] בעמק הפרשה, תשפ"ג

ההבדל בין שם 'א-ל ש-די' לשם הוי"ה [הרב משה בצרי שליט"א] בעמק הפרשה, תשפ"ג

גדולת האבות ומשה רבינו והנהגת השם הקדוש בו מנהיג הקב"ה את עולמו אורחות חיים במשפטי התורה, תשפ"ג

שמות האלוקים כמפתח להבנת התהליכים בזמן יציאת מצרים (וארא אל אברהם... בא-ל ש-ד-י) [ו, ג] הרב מרדכי דוד נויגרשל שליט"א, תשפ"ב

הקשר הנפלא בין האבות הקדושים למשה רבינו [גאולת ישראל מכל ארבע הגלויות בזכות ארבעתם] (וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב) [ו, ב] שבילי פנחס, תשע"ז מלאכת מחשבת, תשע"ז תשפ"א

ההבדל בין עבודת האבות למשה רבינו (וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב) [ו, ב] שפת אמת, תרנ"א

זכות אבות (וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב) [ו, ב] ממגד גרש ירחים, תשפ"ב

לו משה רבינו היה מדבר אל פרעה לבדו [השלבים בבירור זוהמת מצרים] פניני אור החיים, תשפ"א

האמונה בתחיית המתים [חלק לעולם הבא ותחיית המתים, המאמין מסברא, אכילה משחיטת מי שאינו מאמין, נפטרה אשתו ונשא אחת מי תהיה אשתו לעתיד לבוא] (לתת להם את ארץ מגוריהם) [ו, ד] מאור השבת, תשע"ז

ההבדל בין התגלות ה' בשם א-ל ש-די לבין התגלות בשם הוי-ה... [קץ הגאולה וקץ השעבוד] (וארא..בא-ל ש-די ..ושמי הוי-ה לא נודעתי להם) [ו, ג] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ד שפת אמת, תרנ"ב פניני אורח החיים, תשע"ח

כל דעביד רחמנא לטב עביד [לא מרירות התרופה מרפאה אלא התרופה עצמה] (וארא..בא-ל ש-די ..ושמי הוי-ה לא נודעתי להם) [ו, ג] ממגד גרש ירחים, תשפ"ג

מהות שם ש-ד-י [פריה ורביה, בשעת מיתה נטילת היוד, מצות מילה, אמירת עלינו בסיום המילה - לתקן עולם במלכות ש-ד-י] (וארא אל אברהם... בא-ל ש-ד-י) [ו, ג] נועם אליעזר, תשע"ח

יסורין ממרקין עוונותיו של אדם [המקור מיציאת עבד כנעני לחירות בשן ועין, או מברית מלח] (את נאקת בני ישראל) [ו, ה] מחמדי התורה, תשע"ב ה' הסברים

ניסיון הגלות (והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים) [ו, ו] מדי שבת, תשע"ז

גלות מצרים היא גלות הדעת - תפקידנו לחזור אל הדעת חשבתי דרכי במשנתו של הגר"מ שפירא זצ"ל, תשפ"א

והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים [ו, ו] אספקלריא, תש"פ (עמ' יד)

למה מודים על הגאולה, הרי הקב"ה הוא זה שהגלנו לארץ מצרים? [ו, ו] אספקלריא, תש"פ (עמ' עז)

מדוע לא התמרדו ישראל נגד שיעבוד מצרים? [ו, ו] אספקלריא, תש"פ (עמ' נד)

מדוע נגזר על עם ישראל להיות עבדים במצרים בשיעבוד כה נורא? אשכול יוסף, תשפ"ב ח' תירוצים

הקשר שבין חטא מכירת יוסף לגלות מצרים? [גזירת שיעבוד מצרים ארבע מאות שנה, מלידת יצחק או קודם לידת יצחק, הקשר לכתונת הפסים, השנים מלידת יצחק קודם חיי יוסף, יציאת בני אפרים לפני הזמן] טעמא דאורייתא, תשפ"ב

מצוות אמונה בה' [האם ניתן לצוות להאמין, כיצד ניתן לדרוש זאת מבר מצוה, כיצד ניתן לדרוש זאת מבן נח, תירוץ הגר"א וסרמן] (וידעתם כי אני ה') [ו, ז] אספקלריא, תשע"ח (עמ' מז)

מדוע אין התורה מזכירה את שכר העולם הבא? מפיק מרגליות, תשפ"ב

מסכת האמונה הנלמדת מניסי מצרים ומיציאת מצרים ועשרת המכות (וידעתם כי אני ה') [ו, ז] תורת אביגדור, תשפ"א

יסודות האמונה שנתגלו ביציאת מצרים להשיב נפש, תשפ"א

בעבור שנים מתוך שישים ריבוא שבאו לארץ ישראל עשה ה' את כל המופתים, וכך לימות המשיח, עבור כמה יחידים יעשה נפלאות, ועל ידם ידבקו שאר ישראל בה' [זכותם של כלב ויהושע בן נון, זכותם של יחידים] (וידעתם כי אני ה') [ו, ז] בינת החכמה על משך חכמה, תשפ"א

תורה מביאה לידי זהירות [להיות שקוע בתורה ובמצוות גם מתוך הטרדות בכלל ובפרט] (ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה) [ו, ט] עומק דעת, תשפ"א

מתנת השבת לעם ישראל (ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה) [ו, ט] אריה שאג, תשפ"א

ראוי לקיים את ציווי ה' מתוך יישוב הדעת ולא מתוך לחץ וחיפזון [דרך שלושת ימים נלך במדבר] (ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה) [ו, ט] מפיק מרגליות, תשפ"א

חובת שביתה בשבת של עבד כנעני (ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה) [ו, ט] מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קכא)

בשעת יציאת מצרים נצטוו בנ"י על מצוות שילוח עבדים [כשמבינים את חשיבות המצוה קיום המצוה נעשה בצורה מושלמת, לימוד תורה אמיתי כשהסוגיא נעשית קנין הלומד] [ו, יג] אספקלריא, תש"פ (עמ' כג) בית מדרש ישיבת מיר, תשפ"א תשפ"ב

ציפית לישועה - מדוע נצטוו על מצוות שילוח עבדים טרם צאתם ממצרים? [מדוע נסמך עניין זה לציווי לגאול את עם ישראל ממצרים, מדוע נשלחו משה ואהרן ראשית אל עם ישראל ורק לאחר מכן אל פרעה, במה תלויה הגאולה, מדוע היה חשוב ליעקב לגלות לבניו את הקץ, המיוחד שב''עיקר'' השנים עשר הנוגע לאמונה בביאת המשיח] עמל משה, תשנ"ח

שימור רגעי ההתעוררות - ציווי שחרור עבד עברי [הנוהג רק בזמן שהיובל נוהג, ונהגה רק כעבור תשעים וארבע שנים, קבלת מצוה מתוך ידיעת חשיבותה היא קבלה שלימה, יש קונה עולמו בשעה אחת, לימוד תורה אמיתי כאר הסוגיא נעשית 'קנינו' של הלומד, ידיעת הסוגיא על בוריה - התועלת הגדולה ביותר] ישיבת מיר, תשפ"א

הנהגה בנחת וזרוק מרה (ויצום אל בני ישראל, ברש"י) [ו, יג] אספקלריא, תש"פ (עמ' פא)

"וידעו מצרים כי אני ה'" או למען "וידעתם כי אני ה'"? [יתגדל ויתקדש שמיה רבה] (וידעו מצרים כי אני ה') [ז, ה] אספקלריא, תש"פ (עמ' ח)

נבואת משה להביא את יוצאי מצרים לארץ ישראל [נבואה שלא התקיימה ברובם, וברמב"ם מבואר שנבואה טובה מתקיימת] (והבאתי אתכם אל הארץ) [ו, ח] עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' פב) לב תירוצים מלאכת מחשבת, תשע"ח דרישה וחקירה, תש"פ

נבואה לטובה שאינה חוזרת (והבאתי אתכם אל הארץ) [ו, ח] נועם אליעזר, תשפ"א

ההבטחה שבנבואה [חוזרת או אינה חוזרת] מקרא העדה, תשפ"א (עמ' צו)

אילו נתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל [קול התור נשמע בארצנו - קול התורה, כל התורה ניתנה עבור א"י, הר סיני נתלש מארץ ישראל] (והבאתי אתכם אל הארץ) [ו, ח] עומקא דפרשה, תשע"ד

ירושת ארץ ישראל (והבאתי אתכם אל הארץ) [ו, ח] מקרא העדה, תשפ"א (עמ' צח)

האם היתה לאבות 'בעלות' על ארץ ישראל? [ירושה, מתנה, מוחזקת] עיון הפרשה, תשפ"ב (עמ' מד) מ"ה תירוצים

הזכות להיות בארץ אך ורק כשהולכים בדרכי האבות (והבאתי אתכם אל הארץ) [ו, ח] משנת מהר"ל, תשפ"ב

בין ירושה למתנה (והבאתי אתכם אל הארץ) [ו, ח] היא שיחתי, תש"פ

כוס חמישית בליל הסדר (והבאתי אתכם אל הארץ) [ו, ח] מקרא העדה, תשפ"א (עמ' צט)

מורשת ארץ ישראל [ו, ז-י] מדי שבת בשבתו, תשע"ו

ארץ ישראל מוחזקת מאבותינו [גדרי 'אינו ברשותו', החזקת שבעת העממין בארץ ישראל בשעתה, אע"ג דקרקע אינה נגזלת, מקרי אינו ברשותו כי לא שלם עוון האמורי, והיא יוצאת בדיינים, קנין פירות או קנין הגוף] (והבאתי אתכם אל הארץ) [ו, ח] מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קיד)

מקור לברכת המוציא [המוציא לשון עבר, או לשון עתיד] (המוציא אתכם) [ו, ט] מחמדי התורה, תשע"ו תשע"ט

סירוב משה לדבר עם פרעה - איני מדבר בשפת חנופה [לא איש דברים אנוכי] (ואני ערל שפתיים) [ו, יב] זרע ברך, תש"פ תשפ"ב

שכינה מדברת מתוך גרונו של משה - ולא מתוך פיו - איו משיחין בשעת הסעודה [חטא עץ הדעת] ברוך שאמר - שיעורי הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, תשפ"א

הוצאת ספרי קודש מארץ ישראל [יצאיה מארץ ישראל לחו"ל, הוצאת ספר תורה לחו"ל, ספרים עתיקים בכתב יד] (והבאתי אתכם אל הארץ) [ו, יב] אספקלריא, תשע"ח (עמ' יד)

הפיכת הנחש למטה בשבת [איסור צידה, איסור נטילת נשמה, טלטול מוקצה] (ויבלע מטה אהרן את מטותם) [ז, יב] אספקלריא, תשע"ח (עמ' נו)

חתן וכלה העולים לארץ ישראל בעיצומם של ימי המשתה, האם 'עליה' לא"י תחשב כ"פנים חדשות"? [שבע ברכות, סעודה שלישית בשבת, פנים חדשות] (והבאתי אתכם אל הארץ) [ו, יב] אספקלריא, תשע"ח (עמ' כד)

הוצאת ספרים מארץ ישראל לחו"ל [ספרי קודש, ספרי תורה, לקהילה בחו"ל שאין לה ס"ת מהודר, הוצאה זמנית, הוצאת ספרים עתיקים בדפוס או בכתב יד] (והבאתי אתכם אל הארץ) [ו, יב] אספקלריא, תשע"ח (עמ' יד)

כח השמיעה אספקלריא, תשע"ט (עמ' טז)

מדוע נמנו שני חיי לוי קהת עמרם משה ואהרן בלבד? אספקלריא, תשע"ט (עמ' צב)

האם ראה עמרם את יעקב? מגיד דבריו ליעקב, תשפ"ב

נישואי עמרם ליוכבד דודתו עיון הפרשה, תשפ"ג (עמ' מט) מב תירוצים

עמרם בן קהת החסיד מגיד דבריו ליעקב, תשפ"ב

כמה שנים חי לוי? [האם עמרם אבי משה רבינו היה מבאי הארץ] (ושני חיי לוי) [ו, טז] אספקלריא, תשע"ח (עמ' לט)

מדוע סירב משה לשליחות להציל את בני ישראל? [ו, יב] אשכול יוסף, תשע"ד

האם יכולים תפללי בית כנסת לכוף את אחד המתפללים להיות גבאי? [האם ראש ישיבה יכול לכוף אברך להיות מגיד שיעור] פניני חשוקי חמד, תשע"ט

'מעשה' 'דיבור' או 'שליחות' של מלאך בפרשתנו [מלאכי השרת שנשלחו לנקות ולטפל בילדי ישראל שנולדו בשדות, מלאכי השרת שהצילו את התינוקות שהושלכו ליאור וטיפלו בהם. המלאך שהחזיר את יוכבד לעמרם שישוב ויקחנה לאשה לאחר שגרשה, מלאכי השרת ששבחו את יוכבד בשעה שעמרם חזר ולקחה לאשה, מלאכי השרת שביקשו רחמים על משה בשעה שהונח ביאור, המלאך שהרג את נערות בתיה בת פרעה כשביקשה להציל את משה בתיבה, המלאך שהכה את משה כדי שיבכה ויעורר רחמי בתיה בת פרעה, המלאך שהתלוה למשה בשעה שהיה בתיבה על שפת היאור ובכה עבורו לעורר רחמי בתיה בת פרעה, המלאך שהציע לפרעה ועבדיו לבחון את חכמת משה על ידי גחלים וזהב ואף הושיט את ידי משה אל הגחלת, מלאכי השרת שישבו בדין כסנהדרין אם להרוג את איש המצרי שהכה את האיש עברי ופסקו למשה להורגו, המלאך שבא בדמות משה בשעה שבקשו להורגו ותפסוהו וכך ניצל משה וברח, ניצבים, כפיל] האיחוד בחידוד, תשפ"ב

מאיזה גיל ניתן להיות שליח ציבור? [בר מצוה, חיתוך מילים כראוי, שליח ציבור, שליח ציבור קבוע, תעניות וימים נוראים, לא נמלא זקנו, מחילת הציבור, אין אחר] (ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים) [ו, יב] אספקלריא, תשע"ט (עמ' כז)

להאשים את עצמו ולא לתלות באחרים [שידוך עם חתן שאינו לומד מוסר] (ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים) [ו, יב] שואלין ודורשין, תשפ"ג

שליחותו של אהרן לדבר אל פרעה [שליחות בברכת כהנים, שומע כעונה בברכת כהנים, כהן אחד מברך והשאר נושאים כפיהם, האם ניתן ליחס את 'קול רם' של הכהן המברך לשאר הכהנים] (ואהרן אחיך יהיה נביאך) [ו, יא] מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קכג)

מתורגמן בקריאת התורה (ואהרן אחיך יהיה נביאך) [ו, יא] מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קכח)

מאיזה גיל ניתן למנות גבאי לבית כנסת? [בר מצוה, לשפר לילד את דימויו העצמי, אם כבר מינו, כבוד האדם, כבוד הקהילה] פניני חשוקי חמד, תשע"ט

חשבון ארבע מאות שנות גלות [גלות ארבעת מאות שנה או מאתיים ועשר, קושי השעבוד השלים, הגעתם לשער מ"ט, האבות בגן עדן גם הצטערו, עבדו יום ולילה, האם היתה גזירת שעבוד על ארבע מאות שנה, ריבוי האוכלוסין השלים את המנין, ספרו גם את אלו שנהרגו] (הן בני ישראל לא שמעו אלי) [ו, יב] אספקלריא, תשע"ח (עמ' יא)

מהו הק"ו שעשה משה שפרעה לא ישמע אליו? (הן בני ישראל לא שמעו אלי) [ו, יב] מלאכת מחשבת, תשפ"ב

ערל שפתיים לגודל מעלתו [האדם מורכב מחומר ורוח, תינוק במעי אמו הנשמה אינה שייכת לגוף ועומדת בפני עצמה, ולרוחני אין גבול, 'והמכה בפטיש' ביצירת האדם היא הלידה בה מורכב החומר אל הרוח, אז סוטרו המלאך על פיו - הרוח ממללא, כח הדיבור באדם, ואצל משה לרום מעלתו לא היה ה'מכה בפטיש' הזה, ולכן היה פגום בכוח הדיבור] (ואני ערל שפתיים) [ו, יב] משנת מהר"ל, תשפ"ב

מדוע לא התפלל משה רבינו שיסיר ה' ממנו את "ערלות שפתיו" ? (ואני ערל שפתיים) [ו, יב] אספקלריא, תשפ"ב ( עמ' ס) אוצר הפרשה, תשפ"ב (עמ' טו)

'השיעור מתוק ומרתק!' [חובת המחנך כמו רב פרידא] (ואני ערל שפתיים) [ו, יב] אספקלריא, תש"פ (עמ' קמז)

מדוע צוו בני ישראל על שחרור עבדים בהיותם במצרים? (ויצום אל בני ישראל, בירושלמי) [ו, יג] נועם אליעזר, תשע"ח מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קכו) האיחוד בחידוד, תשפ"ב

איזונים [ו, יג] היא שיחתי, תש"פ

האם למשה היה דין מלך? [ו, יג] אשר ליהודה, תשע"ד נועם אליעזר, תשע"ח תשפ"ב

מינוי גר לשררה [ו, יג] הגר"א עוזר, תשע"ה

חשבון השנים של לוי קהת ועמרם [ו, טז] אספקלריא, תש"פ (עמ' נח)

שמה של אשת לוי אמה של יוכבד [כיצד נשא עמרם דודתו, האם שם אשת לוי היה 'אותה', האם גרשון קהת ומררי נולדו ללוי מאשה אחרת, יוכבד ואחיה היו רק אחים מן האב, לדעה אחת שם אשת לוי היה 'עדינה', מדוע לא נמנית עם יורדי מצרים] (ויקח עמרם את יוכבד) [ו, כ] אספקלריא, תשע"ט (עמ' מה) נר לשלחן השבת, תשפ"א

מי נקרא "נביא"? [מלשון ניב שפתים, המדבר לציבור, לעמי הארץ, לעצמו] (ואהרן אחיך יהיה נביאך) [ז, א] אספקלריא, תשע"ח (עמ' לב) דרישה וחקירה, תשפ"א אספקלריא, תשפ"ב ( עמ' לו)

השפעת הניסים על האדם [מדוע נעשו בצורה מדורגת? מדוע דווקא במצרים? מהו הלקח ממכות מצרים] (והרביתי את אותותי ואת מופתי) [ז, ג] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"א

כסיל לא יבין [ז, ד] היא שיחתי, תש"פ

לשם מה מספרת התורה בני כמה היו משה ואהרן בעת שדיברו עם פרעה? (ומשה בן שמונים שנה ואהרן בן שלוש ושמונים שנה בדברם אל פרעה) [ז, ז] אשכול יוסף, תשע"ז

מעלתם וגבורתם של זקני תלמידי חכמים [וקווי ה' יחליפו כח] (ומשה בן שמונים שנה ואהרן בן שלוש ושמונים שנה בדברם אל פרעה) [ז, ז] שואלין ודורשין, תשפ"ב

חשבון שנות משה רבינו (ומשה בן שמונים שנה ואהרן בן שלוש ושמונים שנה בדברם אל פרעה) [ז, ז] נועם אליעזר, תשע"ח אספקלריא, תשע"ח (עמ' סא)

"שמיעת מוסר" ואי שמיעת מוסר [שלום יהיה לי, הפקת לקחים מהקורה סביב] (ויפן פרעה ויבוא אל ביתו, ולא שת ליבו גם לזאת) [ז, כג] מתוקים מדבש-אוסף גליונות, תש"פ (עמ' כ) מתוקים דבש, תשפ''א

על אלו קורבנות דן משה עם פרעה [עולה או שלמים, בן נח, מצרים, אכילת אליל המצרים] (דרך שלושת ימים נלך במדבר) [ח, כב] בינת החכמה על משך החכמה, תשע"ט

אמירה בלשון הקודש ובשאר לשונות [כיצד דיבר משה אל פרעה] (ואמרת אליו כה אמר ה) [ז, כו] מקרא העדה, תשפ"א (עמ' קלו)

בהמות מצרים שהיו לעבודה זרה [פסול נעבד, האם בהמות פרעה היו עבודה זרה, בהמות מצרים האם היו שייכות לפרעה, ולד של נעבד ונעבדת] (דרך שלושת ימים נלך במדבר) [ח, כב] צבא הלוי, תשפ"א תשפ"ג

מדוע ועל מה הסכים משה עם פרעה לפני יציאת מצרים? (דרך שלושת ימים נלך במדבר) [ח, כב] פנינים מרבינו אור החיים, תשפ"ב

פסול 'נעבד' לגבוה [פרעה עשה עצמו אלוה, בהמות מצרים היו האלילים, נעבד, במכת ברד היאך משה חס על הע"ז, תפילה במקום עבודה זרה, פרעה סבר שברא את היאור, פרעה עבד ליאור, כיצד לקחו בני ישראל בהמות ממצריים לצורך הקרבת קרבן לה'] (דרך שלושת ימים נלך במדבר) [ח, כב] שיעורי צבא הלוי, תשפ"ב

עונש דרך מרמה [הטבעת בתרמית רגלי בת ענמית] (דרך שלושת ימים נלך במדבר) [ח, כב] שיחות צבא הלוי, תשפ"ב

השבת אבדת נוכרי כשיש תועלת לישראל (ועתה שלך העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה) [ט, יט] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה

האם התורה חסה על ממון גוי? [השבת אבדת גוי, פכים קטנים או בעלי חיים גדולים, תועלת לישראל, נינוה העיר הגדולה] (ועתה שלך העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה) [ט, יט] אספקלריא, תשע"ח (עמ' נט)

תפילה ליד עבודה זרה או צלב [האם מותר להזכיר שם שמים ליד עבודה זרה, או צלב. מדוע משה רבינו יצא מהעיר כדי להתפלל? מדוע התרה בפרעה דווקא על יד היאור, כיצד משה רבינו הזכיר שם שמים ליד פרעה שהיה עבודה זרה, כיצד עשה זאת על יד היאור שהיה עבודה זרה, להתפלל בעיר המלאה כנסיות, להתפלל בבית שיש בו צלב, כשאדם שיש צלב על צווארו נכנס לחדר, האם צלב נחשב עבודה זרה, צלב המצויר על מטבעות, או על בולים, האם מותר להחזיר בהם ולסחור בהם, להסתכל עליהם, אדם שאין לו אפשרות אחרת ולכיוון ירושלים יש צלב, לאיזה כיוון יתפלל, חולה המרותק למיטתו בבית חולים שיש צלב מול המיטה, כיצד יתפלל, להתפלל במועדון פרוץ שהושכר לתפילת הימים הנוראים, להתפלל בטמפל רפורמי, בבית כנסת הקורא לעצמו אורתודוקסי אולם אין בו מחיצות ומפעיל מיקרופון בשבת, כאשר בינו לבין שאר מתפללי המנין עומד אדם שיש לו צלב על צווארו האם הוא מצטרף למנין, האם מותר להזמין כומר לבקר בבית כנסת, האם מותר להזכיר שם שמים ליד נהר בהודו שתושבי המקום סוגדים לו] תורה והוראה, תשפ"ב

כניסה למקום עבודה זרה, כנסיות מסגדים ובתי תיפלה [הרחקת ד' אמות מע"ז, מעבר בעיר שיש בה ע"ז או בתחומה, דרך מיוחדת לע"ז, דין ע"ז בזמנינו, במקום פיקוח נפש, במקום הפסד ממון, כניסה לכנסיה לגביית חובות, השתתפות בטקס אשכבה במקום איבה, בית ע"ז ללא צלמים, כניסה להתרשם מיצירות אומנות, קלפי בחירות בבית ע"ז, קביעת בית כנסת במקום ששימש לע"ז, כניסה לחצר כנסיה להשקיף על נוף, כניסה למדינת הוותיקן, משחקי ילדים במגרש השייך לע"ז, כניסה למסגד, תפילה במערת המכפלה, שכירת חדר לתפילה מקונסרבטיבים, השתתפות בחתונה באולם של קונסרבטיבים, רפורמים] עולמות, רפו

מדוע איננו נוהגים להתפלל בזקיפת ידיים למעלה כבימים עברו? (אפרוש את כפי אל ה') [ט, כט] מעדני אשר תשע"ב

הלכות אכילת ה' מיני דגן [חמשת המינים החייבים בחלה, ברך מעין שלוש במקום ברכת המזון, דגן קלוי, עיקר וטפל בתערובת דגנים, ברכת אכילת מזונות בקינוח סעודה] (והפשתה והשעורה נכתה... והחיטה והכוסמת לא נכו) [ט, לא-לב] עומקא דפרשה, תשע"ו

הכנעה וענווה יסוד ההצלחה (והפשתה והשעורה נכתה... והחיטה והכוסמת לא נכו) [ט, לא-לב] מעדני כהן, תשפ"ב

כוסמת שיבולת שועל ושיפון בביכורים [הרב אברהם חבצלת שליט"א] אוסף גיליונות, תשפ"ב (עמ' פו)

הלכות אכילת חמשת מיני דגן [דינם של המאכלים שהדגן שבהם ניתן להטעים אותו בלבד [כתבלין למאכל], או שניתן להכשירו באכילה, או להרבות את נפח המאכל, שיטות הראשונים בביאור הכלל 'כל שיש בו מחמשת מיני דגן', האם צריך שיורגש טעמו של מין הדגן ושיהיה בו ממשות, האם הכלל הוא סובייקטיבי ותלוי בדעתו של מכניס הדגן לתבשיל, או אובייקטיבי, ברכה על שניצלים וקציצות דגים ובשר, סברות נוספות בדין ברכה על שניצל, הכרעת הפוסקים בדיני ברכה על: געפילטע פיש, כדורי פלאפל, חטיפי שוקולד, עוגת גבינה, לאזניה, בוטנים מצופים. ברכה על חמין שהתבשל בתוכו גרעיני חיטה, גריסים או קישקע] (והפשתה והשעורה נכתה... והחיטה והכוסמת לא נכו) [ט, לא-לב] עולמות, יח

נשים ביציאת מצרים, ומצוות הפסח (לכו נא הגברים) [י, יא] תורה והוראה, תשע"ד

 

מענייני דיומא: גשמים וברקים [חורף]

 

עניני גשמים [גבורות גשמים, חסדי ה', הודאה על הגשמים, ניקוד מוריד הגשם, ברקים לפשט עקמומיות שבלב] - הגראי"ל שטיינמן זצ"ל כאיל תערוג, תשע"ו

שו"ת בעניני גשמים - הגר"ח קניבסקי זצ"ל דברי שי"ח, תשע"ד

הגשם בשבת [סחיטה בשיער רטוב, הליכה בבגדים רטובים, טלטול בגד ומגבת רטובה, ייבוש בגדים, בגדים התלויים לייבוש מערב שבת] דברי הלכה, תשע"ז

גשמי השנה גל עינינו, תשפ"א

הלכות גשמים [טעות פעם שניה, ברכת ברקים ורעמים, ברכת הקשת] משיעורי הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל כאיל תערוג, תשע"ה

מדוע כשיורדים גשמים אין מברכים "הטוב והמטיב"? מעדני אשר, תשע"ג

מדוע לא חייבו להפסיק לשאול גשם ל' יום קודם פסח? מעדני אשר, תשע"ג

מוריד הגשם - דיני הזכרת ושאלת גשמים בתפילה [ספק אם הזכיר גשם, קודם שלושים יום ואחר שלושים יום, האם תשעים תפילות הם שלושים יום, האם ניתן לומר תשעים פעם ביום אחר, ראיה משור המועד, השוואה בין הלכות נזיקין להלכות תפילה, האם סופרים גם את מוסף, נשים שאינן מתפללות ערבית, ש"ץ קבוע המתפלל גם חזרת הש"ץ, האם ניתן לומר תשעים פעם "המלך הקדוש" בעשי"ת, החינוך בגיל הרך לערכים] עולמות, קעו

שאלת גשמים - בין ז' חשון לששים יום לתקופת תשרי [א"י וחו"ל] ובארצות הדרומיות [שבהן קיץ] [שאלת גשמים בארץ ישראל ובחו"ל, הנוסע מארץ ישראל לחו"ל או להיפך בימים אלו, ישראלי הנוסע לחו"ל קודם ליל ז' חשון, כשנוסע למקום ללא ישוב יהודי (קברי צדיקים), ישראלי הנוסע לחו"ל לאחר ליל ז' חשון האם ימשיך לשאול גשמים ובאיזו ברכה, הנוסע לתקופה ארוכה, אך אשתו ובניו בא"י, הנוסע בכוונה להשתקע בחו"ל, בן חו"ל הבא לא"י כשבדעתו לחזור לחו"ל, לעבור לפני התיבה כש"צ, טעה ולא שאל גשמים במקומות הסמוכים לא"י (הגולן או סיני) בין ז חשון ועד ס לתקופה, בחצי כדור הארץ הדרומי (ימי החורף בהם ימים קצרים ולילות ארוכים וקור שולט בין פסח לסוכות והגשמים יורדים כמעט כל השנה כיצד ינהגו בהזכרת ושאלת גשמים, ההתקדמות הטכנולוגית באפשרויות ניצול מי גשמים היורדים בקיץ, והשפעתה על דינים אלו] עולמות, תג

ברכת עושה מעשה בראשית - ברקים ורעמים [ברכה אחת לרעם ואחת לברק או ניתן להחליפה, ראה ברק ורעם כאחד, ראה רעם לבד או ברק לבד, ישב בבית הכיסא ויצא תוך כדי דיבור, ראה הבזק אור בלבד, ברכת הברק באמצע תפילה או לימוד תורה, כשידיו אינן נקיות, ההפסקה המחייבת ברכה נוספת, התפזרו העננים, בירך ונסע למקום אחר שבו השמים היו נקיים והגיעו עננים וראה ברק, או חזר לעירו וראה שוב ברק, למחרת חייב לברך פעם נוספת, בגלל הפסק שינה, ואם לא ישן, ואם ישן ביום, הקם משנתו ועדיין לא עלה עמוד השחר, ברכה על ימים ונהרות מימי הבריאה, פעם בשלושים יום, ברכה על הים התיכון, אוקיינוס, ים המלח, כינרת] עולמות, רכט

ברכת ברקים ורעמים נשיח בחוקיך, תשע"ז שלמים מציון, תשע"ז עיון הפרשה תש''ע (עמ' מב)

האם יכלו ישראל ששמעו את הקולות במכת ברד [וכן במתן תורה] לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם" כמו בברקים? [וכמה פעמים ברכו] מים זכים - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' ע) תש"פ תשפ"א

תקלות בעירובין בעונת הגשמים המבורכת [סחף הגשמים מגלה את תחתית הגדרות הרשת המשמשות כמחיצה לעירוב בפאתי הערים, נוצר חלל בגובה ג' טפחים מהקרקע, מחיצה תלויה, מקרה הפוך סחף חול סביב הגדר ה'מקטין' את גובה הגדר הנראית לפחות מעשרה טפחים, מחיצת העירוב שהיא דופן תעלת הניקוז ונתמלאה מים, ואין בה תל המתלקט, חלק המעיר שהוצף במים ואינו ראוי למגורים ולא למעבר באופן זמני, קרפף ברחוב או חניה שהוצפה ואינה ראויה לשימוש, קרפף שהוקף לדירה והוצף מים, הרי הוא ככרמלית] תיקוני עירובין, תש"פ

לקט הלכות חושן משפט השכיחות בחורף [פתיחת חלון וסגירתו מחמת קור באוטובוס ובמקום ציבורי, רוב ומיעוט, מטעמי קור או מטעמי נוחות, התיז מים משלולית במכוניתו והזיק להולך רגל או בגדיו, מהירות נסיעת המכונית, מטריה בלא סימן, השבת אבדה, הורדת כביסה של השכן ממתקן היבוש כדי שלא תרטב, הכנסת חפצי הזולת לתוך הבית, כניסה לבנין ללא רשות, הדלקת חשמל בחדר המדרגות, כניסה בנעלים מטונפות, זהירות בהתעטשות, אי נעימות לזולת, חשש הדבקה במחלה, לא להחמיר לבוא לבית הכנסת על חשבון המתפללים האחרים] מאור השבת, תש"פ

הכנת תה בשבת [התמצית, עירוי, עירוי על סוכר, מבשל עלי תה, עלי תה בכלי שני, עלי תה בכלי שלישי, בורר בעלי תה, מים פושרים, עירוי מכלי ראשון, כוס חד פעמית מפלסטיק, הכנסת נענע או פלח לימון] [הרב מרדכי יעקב מאיר שליט"א] גיליון עיטורי מרדכי, תשפ"ג

 

נושאים אקטואליים:

 

נאמנות עד אחד בפירות עכו"ם [הפרשת תרומות ומעשרות במפעלים שבבעלות נוכרית] אהלי זרעים (נז), תשפ"ג (עמ' טו)

התרת שבועה לפני שתחול [ראובן הגר בירושלים נשבע מסיבה מסוימת ביום שישי בבוקר שישבות בשבת בצפון הארץ. אלא שכשהודיע על כך לאשתו הזכירה לו שבשבת זו אחותה עושה שמחה והם חייבים להשתתף בה. האוטובוס האחרון שיוצא מירושלים לצפון הוא בשעה אחת עשרה וחצי בבוקר. כעת מסתפק הבעל, אולי הוא עדיין לא יכול להתיר את שבועתו בפני בי"ד, מכיון שהשבועה תחול רק בכניסת השבת, שרק אז יהיה אסור לו להיות בירושלים אלא בצפון, וממילא יתכן שבי"ד לא יכולים עדיין להתיר את שבועתו. או שמאחר וגם כשנשבע בבוקר דעתו היתה שיסע לצפון רק עם התחבורה הציבורית, ומציאות זו יכולה להתקיים רק אם יצא מביתו עד השעה אחת עשרה בבוקר, כדי להספיק את האוטו האחרון. לפיכך אולי כבר עכשיו נחשב שהשבועה חלה, ולכן רשאי להתירה בפני בי"ד. אם הבעל תלה את שבועתו בעשיית דבר מסויים כגון: שאם עד עשר בבוקר הוא לא הצליח לעשות דבר מסויים - הוא לא ישבות בשבת בירושלים, אלא בצפון הארץ. בנידון זה ישנה מחלוקת בין רבותינו הראשונים והפוסקים, האם הבעל יכול להתיר את שבועתו לפני שבת או לא. הפרת הבעל או התרת בית דין נדר לפני שחל, שאלה תיאורטית] אורחות חיים במשפטי התורה, תשפ"ג

מתנה שלא שולם עבורה [קיבל משלוח מנות מאדם אמיד ששומע אצלו שיעור, סט כלי בית נאים במיוחד, בשווי של אלף וחמש מאות שקלים, כאשר מדבקת המחיר עדיין מודבקת שם. האם מותר לו לתת את המתנה הזאת עם מדבקת המחיר לעסקן מסוים שמחתן את בנו, כדי שיחשוב שהוא קנה אותה עבורו בסכום הזה, ועל ידי כך יגנוב את דעתו. ובנוסך לכך העסקן ירגיש מחויב מעתה להיענות לבקשותיו. אם לא היתה מדבקת המחיר על המתנה, האם מותר לראובן לבקש מידידו בעל חנות לכלי בית, שידביק שם מדבקה בסכום אלף וחמש מאות שקלים, ולתת באופן הזה את המתנה לחתונת בן העסקן, הטעיה, גניבת דעת אורחות חיים במשפטי ה] אורחות חיים במשפטי התורה, תשפ"ג

ברכה על רסק פירות [ברכת הנהנין, ברכה אחרונה] בינת ההלכה, תשפ"ג

האם מותר לזרז לידה בשבת? [זירוז לידה, האם יש צורך רפואי, עוקר בעל חיים ממעי אמו, הריגת עובר, עוקרו ואינו מפילו, יושבת על המשבר, תרופה הגורמת להתפתחות צירים, גרמא, מסייעת בשעת הלידה, חיתוך חבל הטבור, זירוז מערב שבת או בשבת כדי שתלד בשבת, יולדת, רפואה, פיקוח נפש] שמעתא עמיקתא, תשפ"ג

קבע מזוזה תחת השליש העליון האם חוזר וקובעה בברכה? שמעתא עמיקתא, תשפ"ג

קומקום בחזקת פרווה [ניצוק חיבור: בטהרות וביין נסך ניצוק חיבור, והמערה קר על חם, הקר נטמא. לגבי איסור והיתר להלכה נוקטים כשיטת המרדכי שלכתחילה ניצוק חיבור ואסור לערות מאיסור להיתר, ובדיעבד לא נאסר. ולשיטת התרומת הדשן ניצוק חיבור רק בטהרות ויין נסך אבל לגבי איסור והיתר אין ניצוק חיבור. חם לחם: דין 'ניצוק חיבור' באיסור והיתר נאמר רק בעירוי קר לחם, אבל חם לחם מותר. ויש אוסרים גם חם לתוך חם . כלי ריק: בפסח מחמירים שאסור לערות מכלי פסח חם לכלי חמץ ריק, בבשר בחלב לא החמירו ומותר לכתחילה. ויש אוסרים גם בבשר בחלב . אדים רותחים: אדים בחום של יד סולדת שעולים ממחבת חלבית לסיר בשרי התבשיל הבשרי נאסר, אלא אם כן יש שישים כנגד החלב. ואם אין באדים יד סולדת והכלי העליון רותח, נחלקו הפוסקים האם נאסר, ולהלכה צריך ליזהר מלעשות כן ואינו נאסר בדיעבד. עירוי: אין לערות ממיחם רותח פרוה לסיר עם בשר שעומד על האש, ובדיעבד אם עירה, אם הערוי היה מעל הדפנות וספק אם האדים היו יד סולדת אינו בשרי, ואם העירוי היה בתוך חלל הדפנות נעשה בשרי מספק, ומותר רק כשודאי אין היד סולדת. אופן היתר: יש שהתירו לערות מהברז של המיחם הפרוה שעומד על האש לתוך סיר בשרי, באופן שהאדים אין היד סולדת בהם] עומק הפשט, תשפ"ג

'פת פרוה שיצאה מחזקתה' [ שיירי פת: פת שנשארה מסעודה בשרית, אסור לאוכלה עם חלב. אולם לא נאסרה לאוכלה בפני עצמה, או עם בשר. וכן שיירי סעודת חלב אסור עם בשר, ומותר בפני עצמו או עם חלבי. וצריך לעשות היכר שלא יבוא לידי מכשול. תירוצים חלוקים: טעם הדבר שלא נאסרה הפת לגמרי, נאמרו תירוצים חלוקים; א. מדובר בכמות מועטת. ב. כדי קליפה תמיד נחשב ככמות מועטת. ג. מספק לא נאסר בדיעבד. ד. בכל אופן הפת אינה נאסרת לאחר האפיה. חלה על הסיר: הניח חלה פרווה על גבי סיר בשרי שעומד על האש החלה בלעה בכדי קליפה ואסור לאכלה עם חלב, ואינו נ"ט בר נ"ט כיון שהיה בשעת בישול, ולדעות שפת אינה נאסרת לאחר האפיה אין איסור לאכלו עם בשר. עצה: כדי לצאת מכל ספק יניח את החלה על גבי סיר המים החמים שהוא פרוה, או יניח נייר כסף תחת החלה, כך שלמרות שנבלע בכדי קליפה, הבליעה כדי קליפה, כל מי ששולח עוברת רק לנייר כסף] עומק הפשט, תשפ"ג

הוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל אודות נזרע בשביעית [שמיטה בשמינית, גמר איסור ספיחין, איסור נעבד, קנס נגד המשמרים או נגד ציבור שומרי השביעית, כשהקנס מושת על שומרי השביעית, מנהג והוראת רבני ירושלים, הוראת חזו"א] עיון הפרשה, תשפ"ג (עמ' מג)

מו"מ הגר"י עדס שליט"א עם הגר"ח קניבסקי זצ"ל בעניני בני נח קובץ תורני בעקבי שיח – בתורת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (א), תשפ"ג (עמ' ז)

חליפת מכתבים בין מרן הגר"ח קניבסקי לגר"ל רבינוביץ זצוק"ל קובץ תורני בעקבי שיח – בתורת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (א), תשפ"ג (עמ' יא)

שו"ת עם הגר"ח קניבסקי זצ"ל [רבי יעקב אהרן סקוצילס שליט"א] קובץ תורני בעקבי שיח – בתורת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (א), תשפ"ג (עמ' יח)

שו"ת עם הגר"ח קניבסקי זצ"ל בעניני סליחות של עשרה בטבת ובשאר סליחות, פרשת ויחי, ובאמירת חזק חזק ונתחזק [רבי אהרן הלוי גרנדש שליט"א] קובץ תורני בעקבי שיח – בתורת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (א), תשפ"ג (עמ' כד)

שו"ת עם הגר"ח קניבסקי זצ"ל בהלכות ברכת הרעמים [רבי מתתיהו גבאי שליט"א] קובץ תורני בעקבי שיח – בתורת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (א), תשפ"ג (עמ' ל)

יחוסין במשפחת הגר"ח קניבסקי זצ"ל [מקורות המשפחה מאבות החסידות, מקור שם המשפחה קנייבסקי, קורות חיי הוריו] [רבי נפתלי אהרן וקשטיין שליט"א] קובץ תורני בעקבי שיח – בתורת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (א), תשפ"ג (עמ' לג)

לקט עובדות והנהגות, שמועות והערות, חידושים וביאורים מהגר"ח קניבסקי זצ"ל בתורת וארחות רבו המובהק רבי אליהו דושניצר זצ"ל [רבי נחום סילמן שליט"א] קובץ תורני בעקבי שיח – בתורת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (א), תשפ"ג (עמ' סא)

שו"ת עם הגר"ח קניבסקי זצ"ל בעניני פסח [רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א] קובץ תורני בעקבי שיח – בתורת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (א), תשפ"ג (עמ' עו)

מהנהגות מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל בימי הפסח [רבי משה חליוה שליט"א] רבי משה חליוה שליט"א קובץ תורני בעקבי שיח – בתורת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (א), תשפ"ג (עמ' פג)

פרטי הדינים בהא דלא גזרו על תערובת דמאי - מו"מ עם הגר"ח קניבסקי זצ"ל [רבי אליעזר הכהן רבינוביץ שליט"א] קובץ תורני בעקבי שיח – בתורת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (א), תשפ"ג (עמ' פו)

הערות בעקבות דברי הגרח"ק זצ"ל [רבי יוסף פרץ שליט"א] קובץ תורני בעקבי שיח – בתורת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (א), תשפ"ג (עמ' צג)

האם עין הרע שולטת בירושלים? [רבי שמואל ללזר שליט"א] קובץ תורני בעקבי שיח – בתורת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (א), תשפ"ג (עמ' צו)

כמה גרגרים מיוחדים מהגר"ח קניבסקי זצ"ל [רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א] קובץ תורני בעקבי שיח – בתורת הגר"ח קניבסקי זצ"ל (א), תשפ"ג (עמ' ק)

לפתות אברכים חשובים שיעברו לכולל אחר [האם מותר לפתות עשירים שיבואו לבית כסת אחר. מותר למלמד לפתוח תלמוד תורה ליד מלמד אחר. עי המהפך בחררה בדבר המצוי ושאיו מצוי. אם מותר למלמד להשכיר עצמו לבעל הבית, שיש לו כבר מלמד. האם מותר לבעל הבית לפתות מלמד של בעל הבית אחר שילמד עם בו. 'תחרות' עסקית בניהול מוסד תורני, 'מהפך בחררה' ברווח רוחני, אם יש לראש הכולל רווח כספי על ידי אברכים אלו, אסור לפתות לבוא אצלו, מטעם פסקת לחיותי, ואין היתר של מלמדים, כיון שמגרע חכמה מאחרים. קנאת סופרים תרבה חכמה, האם פיתוי אברכים למעבר כולל נכלל ב'קנאת סופרים', פיתוי מלמד לעבור מבעל בית זה ללמד אצל בעל בית אחר] בינת המשפט, תשפ"ב

איסור לימוד תורה בשכר [דינים דאורייתא ודינים דרבנן, מסכתות ידים מגילה ודמאי, חלקים במסכתות שהם מדרבנן, ללמד לאשה ללמד לגוי, נטילת שכר על לימוד עשיית פרה אדומה, טובת הנאה, חיוב תשלומים במלמד תורה לבנו, לנכדו, מחלוקת קצות ונתיבות] מנחת דבר, תשפ"ג

ממוכן - זה המן מגיד דבריו ליעקב, תשפ"ב

מלאכי - זה מרדכי מגיד דבריו ליעקב, תשפ"ב

האמורא רב חננאל מגיד דבריו ליעקב, תשפ"ב

האם יוציאו ספר תורה כשצריך לגוללו? [קריאת התורה, שבת ראש חודש חנוכה, טרחה דציבורא] וישמע משה, תשפ"ב

נזכרה לאחר הדלקת נרות שעדיין לא נטלה ציפורניים [לאחר ההדלקה לפני שברכה נזכרה שלא נטלה ציפורניה לכבוד שבת, ומכיון שהיה עוד זמן רב עד שקיעת החמה, כיבתה את הנרות ונטלה את צפרניה וחזרה והדליקה נרות בברכה. וכעת היא שואלת האם עשתה נכון או לאו. אשה מקבלת שבת בהדלקת הנר, בברכת הנר, או בכיבוי הגפרור, להישאל על קבלת השבת שלה, הדלקה מאוחרת ע"י נכרי וברכת האשה] וישמע משה, תשפ"ב

לוה יין ונתברר לו שהוא יין יקר ביותר [אחריות המלוה או הלווה ליידע, ריבית] וישמע משה, תשפ"ב

רגל קרושה [גאלע] בשרית המיוצרת מג'לטין דגים כשר [מאכל המורכב מבשר וג'לטין דגים, איסור או סכנה, האם יש חייב היצרן לפרסם את מקור הג'לטין מפני אלרגניים לדגים, פיקוח נפש, מפני המהדרים לא לאכול יחד עם בשר, אלרגיה] וישמע משה, תשפ"ב

לעיין בחשבונית בשבת בכדי לדעת אם הגילדה שנקנתה היא חלבית או פרווה? [שטרי הדיוטות, האם לחשבונית יש חשיבות של שטר, כשנזרקה לפל אשפה האם היא 'מוקצה', קריאה בשטר הדיוטות לא למטרות השטר] [המשך] וישמע משה, תשפ"ב

טעה והתחיל ברכת "אשר יצר" בין גאולה לתפילה [נצרך לנקביו בין גאולה לתפילה, סמיכת גאולה לתפילה, התחיל תפילת שמונה עשרה בלא כוונה שעומד לפני המלך, אמירת ה' שפתי תפתח, הפסק בין גאולה לתפילה בשבת, תפילת שבת מוקדמת וקריאת שבת מאוחרת אחריה, הוספת מחול על הקודש מול סמיכת גאולה לתפילה בליל שבת] הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב

האם מותר לתת אבר מן החי לגוי המצא בפיקוח נפש? [פיקוח נפש בגוי, 'וחי בהם' בגוי, מדוע נמנע משה ממילת בנו מפני הסכנה אם לא היה דין 'וחי בהם', בגוף אחד ובשני גופים, לפני עיוור כשהדבר מותר למכשיל ואסור לנכשל] הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב

חתן שאינו נוהג לטלטל אף כשיש עירוב - האם רשאי לטלטל בשבת הראשונה את שעון הזהב שקיבל? [להראותו למשפחת הכלה, ולהודות להם, הכרת הטוב, שעון מדין תכשיט, תכשיט לאיש או לאשה, איזה שעון נחשב תכשיט] תיקוני עירובין, תשפ"ב

בשר מתורבת - שאלות מודרניות בהלכות בשר כשר [אנזימים, ג'לטין, מן החי, מוצרים שנשתנו מברייתם, דם המושק, מן המותר בפיך, 'פנים חדשות' או 'עפרא בעלמא'] מנחת אשר, תשפ"ב

סעודות שבת (ח"א) [המאכלים, ברכת הבנים, הכלים, זמן הסעודות, בשר ודגים] עלון לב המועדים, תשפ"ב

סעודת מלוה מלכה במוצאי שבת [קטנים, נשים, עריכת השולחן, פת, בשר, תבשיל מיוחד, לצאת ידי חובה בדברי תורה, זמנה, לימוד זכות על מי שלא נוהג כך, סגולתה, דוד המלך, חמין מלוגמא, במוצאי יום טוב] עלון לב המועדים, תשפ"ב

דיני מים אחרונים (ב) בינת ההלכה, תשפ"ב

כניסה בפתח קרוסלה למקוה בשבת [כשהמערכת מנותקת מזרם החשמל בשבת, אך חצי המעגל החשמלי פועל, דומה ללוחץ על מתג בשבת כשהפקק הראשי מנותק, במקררים, תוכניות חשמל שונות לשבת] [הרב אליהו בייפוס שליט"א] בי מדרשא, תשפ"ב

חובת ציצית בסוודר המצוי ובמעיל [שנים לפניו ושנים לאחוריו, ששה תירוצים, לעגל פינה, כמה לעגל, סוודר עם רוכסן, להשאיל בגד לחברו לשלושים יום] [הרב יצחק גלעד שליט"א] בי מדרשא, תשפ"ב

מדיח כלים חשמלי [איסור בשר בחלב בחימום המים במדיח חשמלי, ההבדל בין מדיח כלים ביתי לבין מדיח כלים תעשייתי, כיצד פועל הליך השטיפה במכונה, האם סבון וחומרי הניקוי פוגמים את טעם המאכל, האם מותר להדיח כלים בשריים וחלביים בכיור אחד] עין יצחק, תשפ"ב

שאלות ריבית בקרנות פנסיה - קופות גמל - השתלמויות אוסף גיליונות, תשפ"ב (עמ' נה)

צינורות עוברים מעל קבר (א) [העברת טומאת מת לכל העיר ע"י צינורות הניקוז התת קרקעים, האם מותר לכהן לעמוד בסמוך לפתח הצינור, בסמוך לצינור עצמו, טומאה תחת הצינורות] אהלי טהרות (פח), תשפ"ב

שינה בבית כנסת ובבית המדרש [לצורך מצוה] קדושת בתי מקדש מעט (עא), תשפ"ב

נטילת תרופת 'ריטאלין' בשבת כדי שיוכל ללמוד טוב יותר בשבת [אבות ובנים, תרופה בשבת לחולה, כשנוטל אותה מידי יום, נטילת תרופה לצורך מצוה, קודם ואחר גיל בר מצוה, כשמפורר התרופה ומערבבה במים לפני שבת, גדרי חולה בשבת: מיחוש בעלמא-מקצת חולי-חולה שאין בו סכנה-סכנת אבר-חולה שיש בו סכנה, דיניהם וההבדל ביניהם, ויטמין, בריא לגמרי-תרופת הרזיה, וכדור שינה] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב

מסופק אם בירך ברכה ראשוה על המאכל שלפיו [מעשה בחתם סופר ששכח לאכול אך לא שכח לברך, ספק ברכות הנהנין, האם יברך ויאכל שוב, לברך ויאכל על סמך הברכה השניה, שהיא 'הפסק' בין הברכה הראשונה לאכילה, בירך המוציא וחתך לכל המסובים – וטעה ובירך שוב על פרוסתו, בין ספק בדין לספק במציאות] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"א

נידונים בהלכה בדין 'הלך אחר הרוב' האם דנים על הכלל או על הפרט? [הפולמוס אודות כשרות החלב בזמנינו, האם דנים על כל פרה בפני עצמה או על משק הפרות בכלל, ביטול ברוב בחוטי ציצית שלא נטוו לשמה, האם על ישראל להימנע מלפתוח דלתות מחלקה בבית חולים כשיש הודעה על נפטר - מפני חשש כהן הנמצא המחלקה והטומאה עוברת אליו, זהירות מלהוציא תינוק כהן למרפסת או לפתוח דלת התינוקיה שלא לצורך, להטיס נפטר מחו"ל במטוס כשלא ידוע אם יש בטיסה כהן, נסיעת אנשי חברה קדישא המלוים נפטר דרך מנהרות, סטטיסטיקה בדיני התורה, דיני ממונות ואומדנא, הלכה חמותה למדינת הים, כיצד יודעים במעשר בהמה שאין ביניהם טריפה, קידש אשה על תנאי שאין טריפה בכל העדר, הבדל בין רובא דליתא קמן לבין 'כל דפריש', דברי חזו"א שאין לסמוך על כשרות העירוב שנבדק שבוע שעבר, כשרות כל העיורב כיחידה אחת או כשרות כל צורת הפתח בפני עצמה] [הרב אברהם זנגר שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

שכח לברך ברכת על נטילת ידים בבוקר ונזכר באמצע ברכות קריאת שמע [ברכת טלית כשנתעטף אחר יוצר אור, נטילה שניה כ'תשלומין' על נטילת השחר] [הרב אורי יצחקי שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

האם מותר להודיע למלוה שחתימת הערבות שלו מזוייפת? [איסור לשון הרע, כשמלוה לא תכנן לגבות כסף מהערב שהוא תלמיד חכם, הגר"א גניחובסקי זצ"ל, הפסד תרומות למוסד, אינו מתיר סיפור לשון הרע, האם מותר לאדם שנחשד בדבר שאינו כהוגן לומר שהוא לא עשה כאשר ממילא יוודע מי כן עשה, היתר לשון הרע כדי לשמור על שמו הטוב, כבוד האדם, האם הוא מגדרי היתר לשון הרע 'לתועלת' או הוא מגדרי מניעת הגעת הגנאי אל עצמו, כמעמיד סכר בפני אמת המים לסכור את שדהו, האם מותר לפועל שנחשד בגניבה ע"י מעסיקו לספר מי עשה את העוולה, סתירה בדברי חפץ חיים וההבדל] [הרב אברהם זנגר שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

הצלת עצמו מחשד באופן שיפול החשד על הזולת [מצא בחצר ביתו חבילה האסורה בהחזקה מצד החוק ור