שאל את הרב

‫כל השאלות יועברו לאב"ד הגר"י סילמן שליט"א‬‎

 

 

שאלה:


האם מותר להשתמש בבול של מעטפה שנשלחה ולא החתימו את הבול?
והאם תוכנות או שירים שהופצו באינטרנט מותירים מדין זוטו של ים שאבודה מממנו ומכל אדם?
והאם הרב עונה את התשובות או מישהו מטעמו?

  

א) מותר 

ב) אין זה זוטו של ים שהעובדה שהבעלים ממשיך בכ''ז להרויח

ג) אני עונה בעצמי

שאלה:   בעידן הקורונה שהתפללו בין בנינים והכהנים נושאים כפיהם יש שאמרו היות ויש מתפללים בביתם בצד מזרח שיש לומר לחלק מהכהנים לישא כפיהם לצד מזרח [ולא להסתובב כלפי מערב כמו בביהכ"נ] וטענתי שלא מצאנו כן וא"א כך אלא יש לישא כלפי מערב לאלו המתפללים שם והיושבים בביתם [אחורי הכהנים] בכלל הברכה כמו העם שבשדות כי אנוסים המה לרדת האם נכון? 

  

תשובתך נכונה אם יש אנשים שהברכה תהא מולם. 
שאלה:

אדם שילם על כניסתו למקוה ביום שישי, ורק אחרי שנכנס ראה שאין מים חמים עקב תקלה,

ובודאי שאם היה יודע זאת מראש הוא לא היה הולך למקוה הזה,

האם הוא יכול לתבוע את כספו בחזרה או לחילופין להיכנס למקוה בפעם אחרת בלי תשלום,

והאם יש חילוק אם התשלום למקוה הוא סמלי כמו בבני ברק שזה עולה רק 5 ש"ח,

לבין מקואות בערים אחירות שזה יכול להגיע עד 20 ש"ח?

לתבוע לא יוכל שאינם מחויבים להאמין לו שזה מום אלא אם יצא מיד ולא טבל ולכן עכ"פ רשאי להכנס פעם אחרת

אין בזה הבדל בין הערים.

 

שאלה:  

אני שוכר דירה, האם בכח המשכיר להחליף את השלט שתליתי על הדלת מבחוץ (שם משפחה),

כי רוצה לקבוע שלט אחר? 

   

  

בדרך כלל לא אלא אם השלט שלך יכול לפגוע בו. 
שאלה:   האם ישנה בעיה הלכתית או מוסרית לקנות דירה מכונס נכסים ששייכת לבן אדם 
שהסתבך בהוצאה לפועל? 

  

אם הדירה שייכת לחרדי ישנה בעיה שיתכן שאינו מתייאש דחושב לתבוע בד''ת ולכן מותר לקנות דירה של חילוני ואילו במקרה של חרדי צריך לבקש את רשותו

 

שאלה:  


אשתי בעלת משפחתון בבית. כשהתחיל הסגר בגלל הקורונה אחרי פורים,

היא קיבלה הוראה ממשרד התמ"ת להפסיק לעבוד. משרד התמ"ת הורה לה ולכל המטפלות להחזיר להורים חלק מהכסף שקיבלה בחודש בו הפסיקה לעבוד (חודש מקץ).בכל שנה המטפלות מקבלות חופשה בכל חג הפסח וכמה ימים לפני, כשההורים משלמים עליהם (כלומר לא מורידים מהתשלום החודשי).
השאלה האם אפשר לחשב את הימים שהיה מגיע לה חופשה אם היא היתה עובדת בהם, כימים שההורים צריכים לשלם לה (למרות שמשרד התמ"ת הורה במפורש שלא לגבות כסף עבור ימים אלו). 

עבור החופש הקבוע ודאי מגיע תשלום.
שאלה:  

א. רכשתי אוצר החכמה. האם אני יכול לקרוא ספרים שלמים בלי לחשוש כלל,

    הגם שיש ספרים שהייתי קונה אותם לולא התוכנה.
ב. אותה שאלה לגבי השירות החינמי hebrewbooks / היברובוקס. 

  

כמדומה שבאוצר החכמה לא מכניסים ספר בלא רשות הבעלים ולכן מותר ברשת אחרת יש לברר הנוהג.  
שאלה:

לאשתי יש משפחתון מטעם משרד הרווחה והם חזרו לעבוד לפני מספר שבועות כרגע הודיעו לנו 
שבננו צריך להיכנס לבידוד ועל כן לפי ההוראות אנו צריכים לסגור את המשפחתון לכמה ימים עד לגמר הבידוד .

השאלה היא לגבי תשלומי ההורים האם הם צריכים לשלם על ימים אלו וכמה?
תודה רבה!

  

לכאורה לא מגיע תשלום 
שאלה: האם מותר להעתיק למחשב ספרים שלמים מאתר אוצר החכמה?

לפי ההוראות שלהם מותר 
שאלה:   בפסק דין שהתפרסם לגבי תשלום לגנים בזמן הקורונה פסק הרב שמנכים מההפסד 
את המענק שקיבלו מהמדינה, האם זה כולל את ימי הפסח או שעליהם צריך לשלם מלא? 

  

אמנם על ימי הפסח צריכים לשלם מלא אבל ממילא המענק הוא עבור שאר הימים עבורם ירד. 

 

 

שאלה: כל שנה אני מתקין בריכה לילדים בחצר.
עכשיו אחד השכנים מתלונן שריח הכלור (ששמים בבריכה לחיטוי) מפריע לו. האם הוא יכול לעכב אותי מלבנות את הבריכה?

רק אם מהריח מפריע מאד
שאלה: אני גר בקומת קרקע, מעלי שני קומות נוספות, היה נזילה בגג הרעפים,
האם אני חייב להשתתף בהוצאות התיקונים.

מנהג המדינה שכל הדיירים משתתפים
שאלה: אדם שלא סיכם עם קבלן (ששיפץ לו את הבית ובנה לו קומה מעל) על יום מסוים שנקרא סיום עבודה 
והקבלן סי'ים לבנות אך חסר לבעל הבית לשלם לו עוד עשרים אלף והנה בעל הבית רק התחיל לגור 
ומצא קלקולים בבניה ורוצה להחזיק בידיו מלשלם לקבלן את ה20,000עד שיבדוק כשלושה חודשים שאין עוד קלקולים כי חושש בעה"ב שכשישלם לקבלן את הכסף ישכחהו הקבלן ואולי אף לא יענה לו לטלפון אם ח"ו יהיו קלקולים 
האם יכול לעכב בידו אתשארית התשלום ה20,000?

החיוב לשלם הוא מיידית עם סיום הבניה וכמובן שיש לו זכות לדרוש שיתקן קודם לזה קלקולים שכבר נתגלו בבניה אבל אינו יכול לעכב משום חשש לקלקול עתידי אלא אם התגלתה ריעותא מיוחדת בבניה
שאלה: האם ניתן להרים אבידה רק כדי 
לבדוק אם יש בה סימן, ובתנאי שאם אין סימן לא 
יזכה בה כדי להתחייב בחיובי ההשבה?

נ' שבהגבהה מתחייב על כרחו
שאלה מאן דהו קשר אופניים (לא תקינות) למעקה בתוך חדר המדרגות, בצורה מפריעה. שכן שהפריע לו שם פתק בקשה על האופניים לסלקם ואין תגובה. 
בפניה לשכנים אף אחד מהדיירים בבניין אינו יודע למי זה שייך. שמנו פתק גדול עליהם שאם לא יפנו את האופניים עד יום שלישי (שעבר) נסלק אותם ללא אחריות.
האם אכן מותר לחתוך את המנעול ולהוציא את האופניים לחצר - כאשר עשה כן יעשה לו?

בעקרון אם אינו דייר בבנין מותר להוציא אחרי זמן הראוי להתראה (נ' לא פחות מ15 יום)

דייר בבניין רשאי לשים חפצים כפי הסטנדרט המקובל בעיר  ולמשל עגלה או אופנים אם אין מקום אחר המיועד לזה

ובכה''ג יש לשאול עם כל הפרטים הנוגעים לשאילה זו

שאלה  

לגבי מה שכתוב בגמרא ונפסק בשו״ע שאין להתפלל כשדבר חוצץ בין המתפלל לבין הקיר, רצוני לשאול האם דבר זה דוחה תפילה בציבור.

עוד ברצוני לשאול מה המקור למנהג לברך את ברכת הגשמים פעם אחת בשנה, כאשר בכל הראשונים והפוסקים לא הזכירו דבר זה (מלבד הבנה אחת במשנ״ב שגם לה אין מקור ברור), ואדרבה מצאתי בירושלמי (ברכות פ״ט ה״ג) מפורש שיש לברך מספר פעמים בשנה (שכתוב שברביעה ראשונה יש לברך משתסרח המקפה 

  

א) כל הדין שלא יהא דבר חוצץ כ' במ''בסי' צ סקכ''ג שאינו אלא למצוה מהמובחר ופשוט שאין לבטל תפילה בציבור בגלל זה וכ''מ במ''ב שם.

ב) כמדומה שלא נהגו היום בתפילה זו שאיננו כ''כ בצער וביותר עכשיו שמתפילים מים ואיננו תלוים כ''כ בגשם

שאלה: איך אפשר והרי צריך להכות ילדים 
היום הרי היום יש בכל גיל ''לפני עוור'

כ''ז שהילד לא בר מצוה וכל חיובו הוא משום-חינוך הרי ג''ז בכלל חינוךו גם מעל בר מצוה  צריך שיקול דעת ואם הוא לתועלת שלא יעבור איסורים אחרים יתכן שאין בו לפנ''ע

אבל צריך להדגיש שבתנאים של היום אסור מאד להרבות בזה וגם אם מכה שיהא רק המינימום הנדרש ומעבר לזאת הוא נזק ולא תועלת

שאלה: רציתי לשאול האם יש סברא כזאת לומר היכא שרוצים לצרף מנין במרפסות, אבל למעשה לא רואים בפועל העשרה ביחד זה את זה, אלא רק אם כל אחד יוציא ראשו אז יראהו, והיינו שבכל מהלך התפלה הוא לא רואה אותו, אלא יכול לראות אותו (וגם זה רק את ראשו ובדוחק)
אשמח לקבל תשובה מנומקת...

לדעתי אם כתוב בשו''ע שרואים זה את זה לא מספיק אם יכול להוציא ראשו ולראות
שאלה: הלכתי עם עגלת תינוק ונתקלתי בבור קטן באמצע מעבר חציה והעגלה התהפכה וניזוקה מחמת 
המהירות והעצירה הפתאומית (השילדה התעקמנה)  האם מתור לתבוע את הביטוח של העירה ומ"ה בבית משפט

בהחלט כן
שאלה:
אנחנו חתמנו על דירה בי-ם לשנה ולחג חזרנו להורים שלנו באנגליה ואסרו לנו לחזור לארץ 
האם עדיין צריכים לשלם שכירות או שזה כח עליון ופטורים?

תלוי אם בשעה שנסעתם היה מקום לחוש שלא תוכלו לחזור לארץ
שאלה: לגבי נפילת אפים במקום שאין ס"ת ויש רק ספרי קודש, שבמשנ"ב סימן תל"א ס"ק י"א 
הביא מחלוקת בזה ולא הכריע. איך לנהוג למעשה? וכן אם יש רק סידור תפילה האם זה נחשב גם לספר קודש ?

רבינו הקה''י היה אומר תחנון בחדר ספרים אבל לא מספיק אם הכניסו עכשיו ספר לחדר
שאלה:

לגבי תשלום לגנים הפרטיים בתקופת הקורונה:

בגן של בני משלמים כל ראש חודש על החודש הנוכחי(על העתיד) וכן בראש חודש ניסן על חודש ניסן

אע"פ שיש חופש מראש חודש עד אחרי אסרו חג,השנה מיד אחרי פורים הופסק הלימודים בגלל הנגיף

וגן זה המשיך לפעול עד ראש חודש ניסן נגד ונשמרתם לנפשותיכם ונגד החוק אבל אני לא שלחתי את בני.
השאלה היא מה עם התשלום לגן לגבי חודש אדר שכבר שילמתי ולגבי חודש ניסן שטרם שילמתי וכן על החודשים הבאים

עד שיתחיל הגן (עכשיו עדיין אין גן)

  

התפרסם פסק מביה''ד בנושא זה ותוכנו כך:1) עד המועד של חופש פסח הרגיל 35%

2)בחופש פסח הרגיל-מלא

3) אחרי פסח 42%

שאלה:
אדם מארה"ב שכר דירה לפסח בא"י וחתם על חוזה שיש בו סעיף שגם במקרה אונס עליו לשלם,לבינתיים השוכר שילם מקדמה וכמובן שלא היה יכול להגיע לדירה לפסח מחמת הקורונה.
האם חייב לשלם? או שמא צריך להחזיר לו את דמי המקדמה? או שכל מוחזק ישאר בשלו.
וכן, למעשה המשכיר נשאר בדירה בפסח מחמת שהשוכר לא הגיע.
   

לכאורה צריך לשלם בניכוי השיווי לשוכר שיכל להישאר בדירתו
שאלה: מתקנות נגיף הקורונה שלא יתפללו יותר מ 19 אנשים במרחב פתוח, אם התכנסו מנין כחוק ואח"כ הגיע המתפלל ה 20 ולפתע הגיע משטרה ונקנסו כל אחד על סך 500 ש"ח. מי חייב לשלם, האחרון או כולם?
תודה רבה מראש.

הוא כעין נידון הגמ' ב''קי: שיש נ''מ אם יכלו להספיק לקום או לא יכלו וכ''ש הכא שהוא רק גרמי
שאלה: מה הדין בבנין מגורים של כמה קומות, ובקומת הכניסה מחוץ ללובי של הבנין יש ב' כניסות של ב' דירות לענין חיובם בתשלום וועד הבית ההכרחיים (שו"ע חו"מ קס"א ס"א) ובפרט בהוצאות המעלית- נוסיף שביררנו ע"פ החוק של וועדי הבית כל דייר בבנין בלי יוצא מן הכלל צריך לשלם את ההוצאות הנ"ל, האם הוי מנהג המדינה או דינא דמלכותא, והאם זוהי מח' הפוס' לענין שיוכל הנתבע לומר "קים לי" ?
נשמח למענה הלכתי מנומק,
תודה רבה

אוסיף שלדעתינאין זה ספק אלא ודאי אבל נכון שגם אם היה ספק יכל הנתבע לומר קים לי
שאלה:   האם החזקה של צ'קים נחשבת כמוחזקות לעניין דין המוציא מחבירו וכו'

לדעתינו אין צ''ק אלא הוראה לבנק לשלם ואינה נותנת דין מוחזק 
שאלה: שמועה רווחת בציבור שמי שעלה לאוטובוס ולא היה עודף לנהג או שהמכשיר לתיקוף לא עבד שאי"צ לשלם בפעם אחרת השאלה, האם זה נכון?

השמוענה נכונה והסיבה שהוא הוראה קבועה לכל החברות ועד''ז הן מסיעות את הנוסעים
שאלה:  
הכניסה מחוץ ללובי של הבנין יש ב' כניסות של ב' דירות לענין חיובם בתשלום וועד הבית ההכרחיים (שו"ע חו"מ קס"א ס"א) ובפרט בהוצאות המעלית- נוסיף שביררנו ע"פ החוק של וועדי הבית כל דייר בבנין בלי יוצא מן הכלל צריך לשלם את ההוצאות הנ"ל, האם הוי מנהג המדינה או דינא דמלכותא, והאם זוהי מח' הפוס' לענין שיוכל הנתבע לומר "קים לי" ?
נשמח למענה הלכתי מנומק,

אוסיף שלדעתי אין זה ספק אלא ודאי אבל נכון שגם אם היה ספק יכל הנתבע לומר קים לי
שאלה:
בתחילת השנה אשתי רשמה את ביתי לגן פרטי לאחר התלבטות רשמה אותה גם לצהרון בעלות של 500 לחודש ולטענתה קבעה איתה בפירוש שאם תתחרט במהלך השנה תוכל להוציא מהצהרון מיד בתחילת השנה ביקשה הגננת 12 צ'יקים עבור 
הצהרון וקיבלה וגם קיבלה ממני אישור להעביר את הצ'יקים הדחוים לצד שלישי (שמוכר לי)
בר"ח אייר ביקשנו להוציא את הילדה מהצהרון והגננת לא הסכימה בטענה שלהד"מ, ולא התנינו כך בתחילת השנה
וראייתה מנתינת ה12 צ'יקים מראש וכו' כדלעיל מצד שני אשתי טוענת בברי שהתנתה מפורש! וכך זכור לי גם(אינני זוכר למה נתתי מראש ,מסתמא כיוון שחשבתי שלמעשה כן נשאיר את הילדה כל השנה ולא נצטרך להוציאה..)
השאלה א.עם מי הדין לעניין הוצאה מהצהרון?
ב. אם כן, מה הדין לעניין תשלום חודש אב שהוא חודש חופשה האם צריך לשלם וכמה?
נ.ב.השאלה נשאלת בהסכמת 2 הצדדים להעמדת השאלה על ידי

  

א) קובע האמת מה סיכמואבל נתינת הציקים אינה ראה להסכם על כל השנה

ב) בדרך כלל גם אם יכולים להוציא במשך השנה צריך להודיע חודש מראש

 ג*)לגבי חודש אב צריכים לשלם חלק יחסי של החופשביחס לכבודה.

 

שאלה: מה הדין בבנין מגורים של כמה קומות, ובקומת הכניסה אל הלובי של הבנין יש על 'כניסות של ' דירות לענין חיובם בתשלום וועד הבית ההכרחיים "א ס"א) בהוצאות ובפרט המעלית- יוסיף שברר ע"פ חוק של ועדי בית כל דייר בבניין בלי יוצא מן הכלל צריכה לשלם את ההוצאות הנ"ל, הוי מנהג המדינה האם או דינא דמלכותא, והאם זוהי מח 'הפוס' לעניין שיוכל כתובבה לומר "קים לי"?
נשמח למענה הלכתי ממנומק

א) החוק לא יכול לקבוע מכמה סיבות (הש''ך דלא מהני בין אדם לחבירו ובפרט בארץ ישראל)
ב) אין מנהג מדינה באיזורים החרדים לחייב וצריכים לשלם רק על מה שנהננים
 
שאלה  
האם החזקה של צ'קים נחשבת כמוחזקות לעניין 
דין המוציא מחבירו וכו' 

לדעתינו אין צ''ק אלא הוראה לבנק לשלם ואינה נותנת דין מוחזק
שאלה: שמועה רווחת בציבור שמי שעלה 
לאוטובוס ולא היה עודף לנהג או שהמכשיר 
לתיקוף לא עבד שאי"צ לשלם בפעם אחרת השאלה 
האם זה נכון?

השמוענה נכונה והסיבה שהוא הוראה קבועה לכל החברות ועד''ז הן מסיעות את הנוסעים
שאלה:  
יש לי דירה בקומה אחרונה עם יחדת דיור מעליה. יש נזילה תמידית בדירה כבר שנים ועדיין לא ברור לגמרי מה הבעיה. בכל הקומה האחרונה יש 4 דירות כולם בנו על הגג ולשלושה דירות יש רטיבות. בדירה של שכני יש רטיבות משמעותית. הוא איש קשה יום, דירת עמידר, ומתוסכל מאוד מהנזילה רבת השנים במרכז דירתו.כשקניתי את הדירה לפני 4 שנים הוא 'שיגע' אותי שבגלל שאין לי איטום על היחדת דיור שלי לכן מגיע אליו המים אע"פ שהדירה שלו היא באלכסון לדירתי ואין לנו כלל קיר משותף (יש חלל באמצע ) בכל מקרה בזמנו עשיתי יריעות ואיטום. ולא עזר לו כמובן.לאחרונה הביא איש מקצוע (אחרי רבים שכבר היו ולא עלו על הבעיה) והוא חפר בגג שבין הדירות עשה כמה איטמים וטען שסידר את הבעיה. ולקח 5000 ש"ח. לטענת השכן האיש מקצוע אמר שהרטיבות מגיעה ממני ולכן עלי לשלם הכל. נפגשנו יחד עם האיש מקצוע והוא אמר ששמונים אחוז שזה מדירתי ולדעתו צריך לחלק את עלות התיקון לכל ארבעת הדיירים.אין לי ביטחון כלל שהאיש יודע מה הוא מדבר. מה גם שלטענתו המים מגיעים מסדקים שיש בקיר החיצוני של דירתי והוא לא תיקן את הסדקים אלא 'חסם' את מעבר המים אל השכן. גם לפי תמונת הבניין ומיקום הנזילה נראה רחוק מאוד   בהיגיון שלי  שהרטיבות ממני אך לטענת האיש מקצוע 'למים אין הגיון'השאלה שלי האם אכן אני צריך לשלם רבע מהסכום דהיינו 1250 ש"חוגם אם אני לא חייב אולי ראוי לשלם או שזה סתם רצון להפיל עלי תשלום ואני צריך להציל את ממוני מידיהם
מתנצל על האריכות ובתודה רבה מראש

  

כיון שהמציאות לא ברורה הרי הדרך היחידה שתביאו איש מקצוע המקובל על שניכם ותסכימו שהחלטתו תחייב את שניכם אבל כמדומה שבמקומך לא הייתי מתווכח עם השכן ומשלם חלקי והקב''ה ימלא חסרונך ממקום אחר

 

שאלה: תרם כסף לצורך שיפוץ במוסד תורני וכבר נתן הכסף לגבאי ומאז עבר זמן והשיפוץ מתעכב האם רשאי לדרוש כספו חזרה כדי לעזור למוסד אחר, עד שבמוסד הא' יתחילו את השיפוץ בפועל

תהא הצדקה לדרישה כזו רק אם הדבר נמשך שנים ולא רואים את התאריך באופק
שאלה: אני שוב שואל בעניין הוצאת ילד מהגן באמצע השנה,אם הגננת טוענת שאצלה המנהג בגן בסתמא שאין אפשרות כלל להוציא באמצע השנהואני טוען שהתניתי כן בתחילת השנה שאוכל להוציא.
מי נחשב "המוציא" האם הגננת שרוצה שאני אשלם על החודשים הבאים (כי עדיין לא שילמתי על החודשים הבאים..)
או אני שרוצה להוציא מהמנהג שאצלה (לטענתה)
תודה רבה !!

  

המנהג משנה רק אם הודיעה להורים או שהם היו אמורים לדעת אותו גם בלא הודעתה, כשיש ספק ההורים הם המוחזקים 
שאלה
אכן ראיתי את מכתב הבי"ד בעניין אך לא יצא לי ברור למעשה. לאשתי יש משפחתון מטעם משרד הרווחה והיא הפסיקה לעבוד בהוראת המדינה, ב15.3. בימים כתיקונם ההורים בדרך כלל משלמים בערך 775 ש"ח והמדינה משלמת 1268 ש"ח.
השאלה שלנו כזו:
1. כמה ההורים צריכים לשלם על התקופה שמ15.3 ועד 14.5 שאז חזרה לעבוד. ונניח למשל שהם צריכים לשלם 42 אחוז - הכוונה מתוך תשלומי ההורים או מתוך כל הסך כולל תשלומי המדינה שלא הגיעו.
2. על חופשת פסח (וכן יום העצמאות שהוא גם חופש?) הכוונה תשלום מלא מתשלומי ההורים או כולל גם תשלומי המדינה שלא הגיעו.
3. לגבי הפיצוי מהמדינה . נכון לעכשיו יש הסדר שהמשפחתונים מקבלים פיצויים מסויימים. אשתי לא זכאית לפיצויים האלו כיון שהיא מפעילה חדשה ולא בקריטריונים לקבל את הפעימות המדוברות. אולם בס"ד היא קיבלה דמי אבטלה עקב כך שהייתה שכירה עד לפני שנה וחצי לערך ואח"כ תבעה אבטלה וקיבלה וכיון שנשאר לה זכאות לעוד ימי אבטלה אז ברגעשהפסיקה לעבוד ונרשמה בלשכת התעסוקה קיבלה דמי אבטלה (בלי קשר לשכרה או לעבודתה במשפחתון). האם צריך לחשב ולהוריד מההורים תשלומיהם עקב כך שקיבלה דמי אבטלה? וכיצד לחשב?
4. ואם צריך להוריד ולהתחשב בדמי אבטלה, האם גם לגבי חופשת פסח צריך להוריד או ששם הם צריכים לשלם מלא?

  

א)ההורים משלמים אחוזים מחלקם

ב)הסכום שהתקבל מהמדינה יש להחשיבו במקום התשלום הקבוע מהמדינה ורק אם הוא עולה על סה''כ שהמדינה צריכה לשלם ז''א 1268כפול מספר ההורים יש לקזז העודףאבל אני מניח שהוא הרבה פחות ואין מה לקזז 

שאלה:
אם ראיתי סרט, ואח"כ ראיתי שהמחברת של הסרט כתבה שמי שראה אחד מהסרטים שלה צריך לשלם.
האם אני צריכה לשלם?

  

צריכה לשלם רק מי שיודעת שאם לא ה יה בחינם היתה מוכנה לשלם  
שאלה:   בבנין שלי יש חדר לריכוז פחי אשפה וזה מופיע כך בחוזה המכר שלי, והשכן בקומה הראשונה טוען שבחוזה שלו זה רשום כחלק מהחצר שלו ,למעשה העירייה בנתה פחים מוטמנים, והמקום משמש את כלל הדיירים למחסן ,והשכן בקומה הראשונה מעוניין לחבר את השטח לבית שלו ,האיך מכריעים לפי ד"ת ,כלומר האם יש איזה רישום שיכול להכריע ,יצויין ,שבשכונה אין טאבו וכל הרישומים הם מול המינהל רמ"י, כנראה לא יסודר הטאבו בעתיד הקרוב ,עוד יצויין שבזמן הבנייה לא היה כזה דבר פח מוטמן 

  

זה נושא לד''ת שבו יתברר בין השאר איזה חוזה היה קודם 
שאלה:

אדם שפגע ברכב ועשה לו קמט, ישנם ג' אפשריות

 

א. ללכת לפחח וליישר ובזה יהיה רושם

ב. להחליף דלת לא מקורית
ג. להחליף למקורית שהיא יקרה ויותר טובה יותר אטומה מרוחות .


מה צריך לשלם ולמה לא ישלם שיוכל להשיב למה שהיה. 

החיוב לתקן כפי שדרכם של בני אדם בתוך שלהם לתקן ואם גם אח''ז ישנה ירידת ערך חובתו להשלים

שאלה:    

במאגר אוצר החכמה מוגבלת אפשרות ההדפסה לקובץ PDF רק לעשרים עמודים כל פעם.
רציתי לשאול האם מותר להוריד ע"י כמה פעמים.
ומה הדין באופן שבעלי הספרים העלו את הקובץ למאגר כך שאין נראה כ"כ שהם מקפידים על  הורדתו

האם אסור מחמת שאוצר החכמה זכה בזה? 

א) מותר להוריד כמה פעמים

שאלה:  

ארחנו לסעודת ליל שבת שכן שגר כמה בניינים לידינו אורח שאינו שומר מצווות (ע"מ לקרבו וכו') והוא הביא לנו עציץ מתנה.

בשבת לא  נגענו בו.

שאלתי, האם לאחר שבת (ומתי לאחר  שבת?) מותר ליהנות ולהשתמש בעציץ עם הצמח שבתוכו, לא נראה לי שהוא זרע או קנה אותו  
בשבת אלא ביום שישי אבל אינני בטוח בכך.

מותר

שאלה


אני גר בקומת קרקע עם חצר פרטית ומתחתי יש  גובה בערך של קומה שניתן לחפור שם ולבנות עוד קומה, וכך עושים רבים בעיר.

בחוזה המכר  [מהקבלן] לא מצאתי התייחסות למי שייך השטח שמתחת הבניין, רציתי לדעת אם אני יכול לבנות  שם ואם לשאר דיירי הבניין יש זכות בשטח זה.  
אולי יש חילוק בין שטח החצר [עליו אין לדיירים שום זכות להשתמש בלי רשותי] לבין השטח מתחת הבניין שבעצם כל הבניין עומד  עליו. וכן אם זה שייך גם לשכנים, האם רק אלו שגרים מעלי [באגף שלי] או גם שאר דיירי הבניין, או כל דיירי החלקה בטאבו [בניין נוסף לשלי]. וכן על איזה נוסח עלי להחתים אותם שיתנו לי לבנות בשטח זה, כשאני רוצה להסתיר מהם את האפשרות שהשטח שייך גם להם - אולי נוסח 'אנו מרשים לא. לבנות בשטח מתחת הבניין ואין לנו שום תביעות בנושא' וכדו', שנשמע כאילו הבעיה רק מצד הבטיחות בנושא וכדו', או שצריך להוסיף 'וקנינא מיניה וכו' שיותר מרמז  להם שיתכן והשטח שייך גם להם, או שבכלל חייבים להודיע להם על כך שלא יהיה אונאה?
תודה רבה על המענה.

1) השטח שמתחת לחצר שייך לכל דיירי הבנין(אבל לא לבנין הסמוך)

2) בכ''ז נ' שאם לא ידועה התנגדטות מותר לחפור בלא לשאול שלא מקובלת כק''כ דרישה עבור חפירה מתחת לחצר) אמנם אם מישהו מהדיירים יתבע יגיע לו תשלום עבור חלקו(לפי הערכת מתווךו וכנראה שהמדובר יהא על סכום לא גדול)

3) כמובן שעדיפה הסכמה בלשון שכתבת וקנינא מיניה אבל לפעמים זה נקרא לעורר דובים)

שאלה:  

הולך רגל התפרץ לכביש [שלא במעבר חציה] ונפגע מרכב. הנהג אינו בעלי הרכב כי אם ידיד של בעל  הרכב, הנהג טרח לברר שעניני הביטוח מסודרים  ובעל הרכב אמר לו כי הביטוח 'מכסה' אותו. הנהג קלט ברגע האחרון את האדם, עיקם את הרכב  כדי שהולך הרגל לא יקבל מכה חזיתית, וב"ה  הולך הרגל יצא עם פגיעות קלות בלבד. 

כרגיל, לאחר תאונה הנפגע מעונין לפנות  לביטוח של הרכב כדי לקבל סכום כסף אבל אז  התברר שסוכן הביטוח רימה את בעל הרכב וסייג  את הביטוח כך שספק גדול אם בעת תביעה חברת  הביטוח תשלם לנפגע את הכסף או שמא יחייבו את  הנהג [שכפי שרשום לעיל, נקלע לתאונה ללא   
אשמה כלל, הולך הרגל נהג שלא כדין, ויש על כך עדי ראיה].האם הולך הרגל רשאי לפנות לביטוח  בידיעה שיש סיכוי שחברת הביטוח תתנער מן  
התשלום ותשית אותו על הנהג?
ואם לפי ההלכה מותר לפנות במקרה זה לביטוח,  
האם יש ענין של 'לפנים משורת הדין' מתוך התחשבות בנהג?

בעיקר השאילה מותר לתבוע את הביטוח בתנאי שהעובדות יסופרו במדויק

אמנם אם יחייבו את הנהג יהא אסור לקחת ממנו תשלום כשלא מגיע שהוא ישלם אבל אם לפי חוקי הביטוח הביטוח חייב מותר לתבוע את הביטוח

שאלה:  

האם מותר להלכה לקנות מוצר מחול ולמוכרו פי כמה ממה שעלה והמחיר יצא הרבה יותר פחות מהארץ
מותר בהחלט

שאלה:  

האם מותר לאדם למכור את הדירה שלו [בחו"ל] לרופא שמצהיר בבירור שהוא הולך לפתוח את הקליניקה שם בשבת
מותר

שאלה:  

מצאתי השבוע ברשות הרבים כוס חד פעמי חמה (כוסות של קפה) ובתוך הכוס היה הרבה שטרות של כסף, וכמה שטרות היו קרועים (שטר אחד קרוע לגמרי כשלצידו נא חציו האחר הקרוע, ועוד שטר קרוע בצורה מוזרה) ובתוך הכוס היו גם מטבעות כסף, ובנוסף לכל הכוס היתה מלוכלכת במשקה קפה, באופן כזה שהמטבעות והשטרות היו ממש מלוכלכלים. - לקחתי את הכוס הזאת מרה"ר, ופירסמתי השבת אבידה, לע"ע עוד לא הגיע אדם לבקש.
רציתי לשאול את הרב שליט"א, מאחר שהכוס היתה מונחת דרך הינוח ולא בצורת נפילה, ופלא הוא שהניחו כוס עם מעות ברה"ר במקום יחסית גלוי לעוברי אורח, ובנסיבות כאלו שהשטרות חלקם קרועים, ונמצאים יחד עם לכלוך של משקה קפה, אם צריך להמתין עם המעות הללו? או שמן הסתם איניש דלא מעלי איבד אותם..ומה עלי לעשות בהם.
מותר לך להשתמש אבל תרשום את הסכום ואם יבא אדם עם סימן אז נברר המציאות אם זה מצב של יאוש

שאלה:  

אימי נפטרה לפני 5 שנים אבי ירש את נכסיה אך עדיין הדירה היתה רשומה על שם האם ע"ה בטאבו האם הבן הבכור מקבל פי שניים בדירה או שמא זה ראוי
לדעתי זה מוחזק והבכור מקבל פי שנים

שאלה:  

האם מותר לקנות קרקע במחיר מוזל  משמעותי ממחיר השוק כשהקונה לחוץ
אם הקונה יודע את המחיר האמיתי מותר
אם הוא טועה אסור ואע''פ שאין אונאה בקרקע ע' חו''מ סי' רכ''זסעיף כ''ט בסמ''ע רע''א ופ''ת ועולה מדבריהם שנחלקו בזה הראשונים דלרמב''ן ולרא''ה עובר על לאו של אונאת ממון ולחולקים הוא איסור אונאת דברים אבל לכו''ע יש בזה איסור דאורייתא
שאלה:  
אני ניכנסתי לבית עם מזגן מראש  אבל בשנה האחרונה התקלקל המזגן בגלל שהוא  ישן  ועכשיו הוא רוצה לקנות מזגן אבל שאנחנו  השוכרים נשלם את ההתקנה . אין לנו את האפשרות  האם בעל הבית לא  צריך לשלם את ההתקנה .הרי  הבית והמזגן שלו
אם אין סעיף מפורש בחוזה החוב מוטל על בעל הבית שהשכיר דירה עם מזגן
שאלה:  
הכניסו ספר תורה חדש לבית כנסת  וקוראים בו ואחרי ארבע חודשים הכניסו עוד  ספר תורה. שאלה: באיזו ספר תורה יקראו? והרי  כל ספר תורה חדש קוראים בו יב׳ חודשים ?
אין בזה כלל ואם לא היתה התחייבות מפורשת צריך לחלק בין שני הספרים
שאלה:  
 
נסיעה “חופשי יומי” המאפשר לנסוע ללא  הגבלה במשך אותו יום, כרטיס זה ניתן לטעון  ב”רב קו אנונימי” בניגוד לכרטיס “חופשי  שבועי” ו”חופשי חודשי”, אשר החברה מאפשרת  
לטעון רק ב”רב קו אישי”.
שאלתי היא, האם ניתן לראות בכך כעין ויתור של  החברה שמקובל על דעתה נסיעה של מספר אנשים  באותו כרטיס? שהרי כיוון שאין להם דרך לכפות  בוודאי רוב האנשים מנצלים אפשרות זו לפעמים?
מותר אם לא כתוב על הכרטיס במפורש לאסור

שאלה:  

האם צריך לברך שהחיינו על מישקפיים שהם יקרות היינו שווי500 ש"ח שיש לכך דין של תכשיט שאם זה היה רק בשביל הרפואה שבדבר לא היה קונה במחיר יקר אלא ביותר זול א"ד זה אינו מדד וכיון שלרפואה אין ברכת שהחיינו
 
שהחיינו מברכים על חפץ שחשוב ויתכן מאד שבמחיר כזה נחשב חשוב וההחלטה לפי הקונה

שאלה:  

מה הדין במי שברשותו רב קו טעון בחופשי, ושכח את הכרטיס, האם יכול לנסוע בלי לתכף על סמך הכרטיס שבבית (במקרה שאין חשש חילול ה', למשל באוטובוסים שעולים בהם מדלת אחורית)?
לא ! מפני שזה בדיוק התנאי שהחברה דורשת 

שאלה:  

האם ניתן לברך שהחיינו על תפוחי ענה מכיוון שזה מצוי  שלושה חודשים בשנה?
אם בשאר השנה לא מצוי אפשר לברך שהחיינו

שאלה:   

שלו' וברכה
רציתי לשאול על מי שביקש מחבירו שישלם עליו בנסיעה באוטובוס ברב קו שלו, האם המבקש צריך לשלם אח"כ את המחיר המלא של הנסיעה כפי שחברת האוטובוס גובה על נסיעה בודדת, או שצריך לשלם כפי שעלה לחבר לאחר הפחתת ההנחה שקיבל בגלל שהטעין הרבה כסף ברב קו. והאם ישנו חילוק בין אם לנוסע לא היה בכלל כסף מזומן לשלם על הנסיעה ולכן הוא ביקש מחבירו שישלם עבורו, או שהיה לו כסף מזומן אלא שרצה להרויח את ההנחה בתשלום ברב קו.

אם לא היה לו כסף צריך לשלם מחיר מלא

אם רצה להרויח את ההנחה צריך להתנות מקודם
  • שאלה:   

אבי שליט"א מתפלל בנוסח ספרד ואף מניח תפילין ספרד - כתב אר"י- בבר המצווה שלי נתן לי אבי תפילין כתב אר"י בעוד שאני מתפלל נוסח אשכנז, שאלתי היא האם צריך/מותר/כדאי להחליף לכתב בית יוסף.
תודה רבה.
(אני כיום אברך בן 30)
כדאי להחליף מפני שזה נקרא שעברת לקהילה כזו (בעלת אופי ליטאי)ויש בזה עוד טעמים
שאלה: נסעתי באוטובוס אגד בינעירוני ושילמתי במאתיים ש"ח והנהג החזיר לי עודף על מאה ש"ח ואמר לי שבהמשך הנסיעה הוא יהיה לו שטר של מאה ש"ח וישלם לי, למעשה הנהג שכח לקרוא לי וגם אני שכחתי מזה, השאלה היא אם אפשר עכשיו ליסוע בלי לשלם בחברת אגד עד שווי של מאה ש"ח.
לא מפני שיש להניח שלא העביר את הכסף לחברה שההעברות מבוצעות לפי חשבון מדויק
 
 
שאלה: החלפתי בטעות מגבת במקוה עם אדם אחר, מה לעשות - אין לי שום דרך למצוא אותו?
מותר להשתמש ולרשום במחברת (שו''ת פאת שדך בשם חזו''א)
שאלה: אם אני משכיר דירה ויש בעיות בדירה שבעל הבית לא מתקן כמו נזילות וכ"ו מה אני יכול לעשות מצד ההלכה כדי שיטפל בבעיות?

1)לעכב תשלום

2) ויותר רצוי להודיעו שאם לא יתקן עד תאריך מסוים אני אתקן על חשבונו ואנכה מהשכירות
כמובן שכ''ז מותנה שברור שהוא תיקון שעל המשכיר לתקנו
שאלה: האם מותר להתעסק על פי ההלכה במסחר בשוק ההון במעו"ף ובמניות ואין חשש?
יש בזה חששות של שותפות בדברים האסורים.
שאלה: מישהו גנב מחנות מוצר שנמכר בחנות במאה שקלים ולבעל החנות המוצר עולה חמישים שקלים המוצר הושמד אצל הגנב האם הוא צריך לשלם מאה או חמישים?
יש הבדל אם תפסו אותו או שהחליט להחזיר מיוזמתו?

 
מרן הגר''נ שליט''א היה מורה שקובעים לפי המחיר הסיטונאי.
שאלה: יש לי עצי פרי. האם עליי להפריש תו"מ על כל פרי שאני קוטף או שניתן להפריש על פרי אחד ולכוון על הפירות שבעץ. (אני קוטף פרי אחד לפי הצורך ולא כמות)   תודה

א''א להפריש מהתלוש על המחובר כמבואר יו''ד סי' של''ד סעיף ה ואם תרם אין תרומתו תרומה

אלא שאם אמר שיחולו שיתלשו אם שניהם הביאו שליש דבריו קיימים ול''ח דבר שלא בא לעולם דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי וכמבואר קידושין סב:
שאלה: האם יש ביטול ליין נסך ? וכמה זה מתבטל
ע' ש''ך סי צ''ב ס''ק י''ד שיין נסך  שנפל ליין כשר בטל בשישים.
שאלה: מה המקור לומר ותן טל ומטר בחו"ל אם התחילו בז' מר חשוון בא"י ונסעו לחו"ל
האם כך לנהוג?

א) בן א''י שהתחיל בא''י לומר ברכת השניןם ונסע לחו''ל ודאי שימשיך וכהכרעת הברכ''ישנארה כחוכא ואיטלולא

ב) בן חו''ל שהיה בא''יוהתחיל בא''י כשהגיע לחו''/ל מסתבר לנהוג כמ''ש במנחת יצחק חלק עשירי סי' ט ולהפסיק.
שאלה: מה הדין מי שאכל עוגה פחות מכזית ועליה שומשום, האם יש ליזהר בזה משום בריה (ולכ' מדברי הא''א והשבט הלוי ח''ח ס' לד' אין ראייה כלל לנד''ד דאפשר דאיירי כשאכל כזית מהעוגה).
יורנו מעכ''ת דעתו בזה
תודה רבה
גם בפחות מכזית נ' דבטל.
שאלה: אני עובדת כעצמאית, גיליתי שנכנסו לי 40 שקלים לחשבון. (מאד יכול להיות ששלמו לי על חוב מהעבר)
אינני מכירה את מי שהכניסה לי את הכסף לחשבון, קיבלתי את שמה מהבנק, לא הצלחתי להשיג אותה או את הטלפון שלה, וכן אין אפשרות להחזיר את הכסף לחשבון שלה (לשון הפקידה בבנק)
מה דין הכסף הזה? מה מוטל עלי לעשות במצב כזה?
אין לך יותר מה לעשות ואת יכולה להשתמש בכסף הזה.
שאלה: עבדתי במקום עד לפני חצי שנה ואז עזבתי מרצוני, מסיבות של המשרד הם המשיכו להעביר לי משכורת בעוד חצי שנה עם תלוש אך החזרתי להם את זה במזומן, לבקשתם. אמנם הפרישו לי פנסיה וביטוח לאומי באותם חודשים, עכשיו הם נתנו לי מכתב פיטורין, האם ראוי שאני אקח מעכשיו דמי אבטלה מהביטוח לאומי או כיון שאני יודע שכבר לא עבדתי שם אין זה ראוי שאקח דמי אבטלה?
באופן כללי אסור לשקר אמנם יש לשמוע את כל הפרטים פנים אל פנים.
שאלה: אנו משווקים ערכות עבודה לתעסוקה ויצירה של ילדים, וכעת מצאנו לרכישה ספרים שיש בהם רעיונות של יצירות לילדים השאלה היא האם ניתן לקחת משם רעיון וליצור ערכות לשיווק שהרי מחברי הספרים אין פרנסתם מעצם היצירות אלא ממכירת הספרים שבהם עשרות רעיונות וכו' ,  כמו"כ במידה ואסור להעתיק משם את הרעיון האם מותר לקחת את עצם הרעיון ולשנות אותו בצורה קצת שונה ובכך לשווקו ע"י יצירת ערכות עבודה כנ"ל
בברכה וייש"כ
מסתבר שרעיון אחד מספר לא מזיק למכירה ומותר לקחת.
שאלה: אני מנהל את קופת ועד הבית אצלי בבנין מזה שנתיים. מדי חצי שנה אני גובה מעשרת הדיירים סך סך 360 ש"ח, ובזה משלם נקיון, חשמל, תיקונים ושירותי אינסטלציה מפעם לפעם.
יש לי רשימה מפורטת וברורה של כל ההוצאות וההכנסות, רובן עם תאריכים מדויקים וחלקן עם תאריכים קרובים.
בגביה האחרונה החלטתי לא להכריח את כולם לשלם מיד, כי הרי ההוצאות מתפרסות לאורך חצי שנה קדימה, לכן הנחתי לחלק מהדיירים לשלם באיחור. שנים מהם לא שילמו לאורך החודשים, ובחודש האחרון פניתי אליהם שישלמו. להפתעתי הם השיבו ששילמו, וכשאמרתי שברשימות שלי מופיע שלא שילמו וכך גם זכור לי, התוכחו וטענו בתוקף ששילמו. אחד אמר ששלח את בנו - ילד בן 10 - עם הכסף והוא אמר שהביא לי ביד. השני אמר שהביא לי אישית ביד.
אני לא זוכר שהם שילמו, אדרבה בזכרוני עמדה הידיעה שמהם טרם גביתי, וכך גם לפי הרשימות שבידי.
יצוין שלא הייתי מקפיד לרשום כל הכנסה עם רגע קבלתה, אלא לעיתים הייתי מתעכב יום יומיים עם  הרישום.
עוד יצויין כי לא החזקתי קופה עם מזומנים שאוכל לבדוק לפי תכולתה, אלא הייתי מערב את  הכספים עם כספיי האישיים, ומדי חודש עורך חשבון כדי לדעת מה המצב בקופת הועד הוירטואלית.
שאלתי האם אפשר לחייב את השכנים האלו לשלם, האם אפשר לחייב אותי לשלם? ואת"ל שאני פטור, האם יש לי לחשוש לדיני שמים שמא טעיתי ולשלם, או שאם הדין הוא המע"ה אין לי לחשוש מדיני שמים.

א) השכנים האלו ודאי פטורים כיום שהם טוענים ברי

ב)אתה פטור בדיני אדם אבל יש מקום לחוש לפשיעה ולכן מן הראוי בד''ש להתפשר 
שאלה: לפני כמה ימים נסעתי ברכב אחורה ובטעות פגעתי ממש קלות ברכב חונה הרכב שייך לחברת השכרה ["הרץ" נפק"מ אולי לגבי בעלות שאינה יהודית]השוכר לא היה שם וכמובן השארתי שם פתק עם המקרה והפרטים שלי אבל הוא לא חזר אלי.
עכשיו ישנם 3 אפשרויות 1שהפתק נפל 2 שהוא ראה אותו וסבר שחברת ההשכרה לא תשים לב 3שהוא ראה את הפתק והוא שכר את הרכב בצורה כזאת שהוא פוטר עצמו מכל נזק שהוא עושה לרכב וישקר ויאמר שהוא עשה זאת.   השאלה מה אני עושה עכשיו?
אם הקלקול ברמה כזו שאין הדרך לתקן וערך הרכב לא ירד פטורים מלשלם ואין צורך להודיע.
אם הנזק ברמה יותר גדולה צריכים להודיע לחברה אם א''א למצוא את השוכר. ובכל אופן לבדוק טוב מה שידרשו ממך שאינו מוגזם.
שאלה: האם יש עניין לעשות ביטוח רפואי מעבר לביטוח המינימלי שהמדינה נותנת?
אני לא גר בישראל ויש פה ביטוח בריאות אך לא מכסה את כל מה שיכול לקרות ח"ו.
וכן האם יש צורך לעשות ביטוח מתאונות וכדו'?
כלומר האם חובת ההשתדלות מחייבת לעשות ביטוח מעבר למה שיש.
אין חיוב אבל מי שיכול מבחינה כלכלית יש בזה מעלה.
שאלה: קניתי ספר במכירת עודפים של בית הוצאת ספרים ידועה. בבית גיליתי שיש על הספר חתימה של אדם כלשהו, שהצלחתי לגלות מיהו. האם אני חייב להחזיר לו את הספר והאם הוא צריך להחזיר לי את שוויו. והאם את שוייו האמיתי או רק את הוצאותי [הספר נקנה בהוזלה משמעותית]
וכן האם יש טענת מקח טעות כלפי המוכרים? 
גם אם יש חתימה אין לחותם זכות לדרוש דמים שמא החזיר לחנות את הספר.
שאלה: שני שכנים גרים בקומה אחרונה שכן א' הגג מוצמד לו בטאבו על הדירה והוא בנה על הגג, האם לשכן א' יש חלק בגג מעל שכן ב'? ובמידה שכן, האם הוא יכול לבנות מעל שכן ב'?
חלק יש לו . לבנות בפועל רק אחרי שתיעשה חלוקה בינם.
שאלה: לכבוד הרב
חבר ביקש ממני לקנות לו חפץ שעולה 40 שקל.
מכיון שקניתי שם לעצמי גם כן בסכום גדול אז המוכר נתן לי את החפץ ב 30 שקל.
 למי שייכת ההנחה?

 
צריכים לחלק לשניכם
שאלה: אני משכיר נפח אכסון במחשב שלי לחברת"קירוס" ואני צריך להשאיר את המחשב מופעל עשר שעות ביום והתשלום הוא לפי יום שאלתי אם כשאני משאיר את המחשב מופעל מיום שישי עד מוצאי שבת יש בזה בעיה של שכר שבת או לא, יישר כח
אסור
שאלה: רציתי לדעת האם על פי ההלכה כשאני רוצה לתבוע בדין תורה מותר לי לקחת טוען רבני ?

ובמידה שתביעתי תתקבל האם על הנתבע לשלם לי את ההוצאות של הטוען רבני ?

אשמח לקבל מקור מהפוסקים תודה...
א) מותר ליקח טוען רבני והוא מוגדר בשו''ע כמורשה וכמבואר בחו''מ סי' קכ''ג קכ''ד
ב) בדרך כלל הנתבע פטור אלא אם היה מזיד וניהל דיון רק לקנטר שאז חייב בדיני שמים
שאלה: אם המוכר הפר את הוזה הפרה יסודית, ונגרמו לקונה נזקים גדולים. האם הוא יכול לתבוע את כל סכום הפיצוי המוסכם ללא הוכחת נזק, או רק את הסכום המשוער של הנזקים כולל הכל.
א)בסכום המוסכם יש נידון של אסמכתא ולכן מובן שאם נכתב נוסח המסלק בעיא זו(כגון שמודה שקיבל קנין בב''ד חשוב-רמ''א סי' ר''ז סעיף ט''ו  או עצת חכמי ספרד המבוארת בשו''ע שם בסמוך)יכולים לגבות
ב) אם לא נכתב נוסח זה נידון כספיקא דדינא אם חוזה הנחשב כסיטומתא מסלק אסמכתא ולכן הדין תלוי מי המוחזק
ג) תביעת הנזיקין היא עפ''ר גרמא ויש מח' הראשונים במי שקיבל סכום יותר גדול מהנזק אם חייב עכ''פ לשלם את הנזק או שג''ז דינו כאסמכתא  וגם בזה תלוי מי המוחזק
אלא שחייב במה שיש מנהג ברור לשלם
ועכ''פ ודאי שישנה  זכות לבטל המקח
שאלה: מה מברכים על פיצה ?
והאם יש הבדל אם אוכלים אחד או במקרה שאוכלים שנים או שלוש
א) אם קובעים סעודה ברכתו המוציא
ב)גם אם לא קובעים אם העיסה ממים וקמח ג''כ ברכתה המוציא
ג)וה''ה אפילו העיסה ממי פירות אם טעמם לא ניכר
ד) ואם הטעם ניכר ולא אכל שיעור קביעות סעודה מברך מזונות ועל המחיה
שאלה: ברצוני לשאול במעשה שהיה בעובד ומעביד שהסתכסכו ומחמת כן המעביד במזיד ביטל את פוליסת הביטוח של העובד ללא ידיעתו ולא שילם לביטוח את הסכום החודשי וזה אף שידע שהעובד שהיה מאד קרוב אליו שהוא חולה מאד ולא יכול להמשיך לעבוד בשום עבודה אחרת זאת אומרת שיצטרך לתבוע "אובדן כושר עבודה" וחשוב לציין שכל זה ארע שהיה עדיין עובד רשמי במשרד.
ועתה לאחר פיטוריו פנה לתבוע את הביטוח על אובדן כושר עבודה שהחמיר, אך הופתע לשמוע שהמעסיק שלו ביטל לו ללא ידיעתו ע"י שלא התייחס להתראות של הביטוח.
 ושאלתי א. האם ניתן לחייבו על פי ד"ת את המעסיק בתשלום הנזק כלומר שהוא יצטרך לשלם מה שהביטוח היה אומר לשלם?
ב. כמובן לאחר שהמעסיק נתבע על כך שיקר ואמר שהוא העביר את ההתראות לידי העובד אך כמובן אין לו הוכחה כך. כיצד ניתן להתגבר גם על בעיה זו?
בברכת התורה ושוב יישר כח לכם על האתר הנפלא הזה תזכו למצוות.
אשמח מאד לקבל תשובה מנומקת עם מקורות כדי שאוכל להחכים עוד
דבר כזה מוגדר בהלכה כגרמא כיון שלא עשה מעשה וחייב לצי''ש  ובכלל זה שנקרא רשע אם אינו משלם והמאירי ב''ק נו כ' שנפסל לעדות ובתוספתא שאין מוחלים לו מן השמים עד שישלם
שאלה: האם מותר לפרסם בחדר המדרגות את תשלומי הדיירים בבניין.
חלק מהדיירים משלמים חלקית ויש להם חובות.
מן הראוי לפרסם הזהרה שהולכים לפרסם ואם הדייר לא משלם או לכה''פ מציע הסדר תשלומין מתקבל על הדעת, אפשר לפרסם.
שאלה: בחוזה בין בעה"ב לקבלן הי' כתוב שהוצאות הפועלים על בעה"ב. פועל נפל והקבלן חשש לתביעה מהפועל וקנסות כי הוא לא שילם ביטוח לאומי וכו', לכן הוא פיצה/שיחד את כל הפועלים ביום חופש.
האם בעה"ב צריך לישא בתשלום יום זה, או דלמא כיון שהפועלים רשומים ע"ש הקבלן, והוא עשוי להנזק, עליו לשלם יום זה.
אם חוקית אין תביעה על בעה''ב הרי הוא פטור גם מהשוחד.
שאלה: ראובן היה חייב לשעון כסף ונתן לו המחאה עבור פרעון החוב שמעון התרשל ולא פרע את ההמחאה עד שעבר הזמן ואי אפשר שוב לפדותה האם חייב ראובן לפדות את החוב ומה הטעם.
לדעתי  אם התרשל אינו יכול  לתבוע תשלום  מפני שנתינת המחאה היא פרעון על תנאי שינהג בו כראוי ורק אז אם לא נפדה חייב הנותן פעם שניה.
שאלה: אני זו''צ המתגוררים בי-ם, ביח''ד  בגודל כ-27 מ''ר (חדר וחצי-) על גג בנין בתוספת מעל בית המשכיר.
המדרגות הנוספות ליח''ד הם בשטח בית המשכיר, אין מעלית, ונדרשנו על ידי ועד הבית לשלם סכום מלא (85 ש''ח) וכן רטרואקטיבית. ועד הבית לא מציע להוסיף ניקיון בחדר המדרגות של היחידות (קיימת יחידה נוספת).
אני יכולים להשתמט, ובקרוב נעזוב. האם אנו מחויבים לשלם?
צריכים לשלם חצי.
שאלה: נסעתי במונית מירושלים לתל אביב בבוקר, ובכניסה לתל אביב היה פקק תנועה, הנהג הציע שנשתמש בנתיב המהיר בתשלום (תוספת 30ש"ח) ונתחלק בתשלום חצי חצי. כשהנהג הגיע לעמדת התשלום התחיל להתוכח עם הפקיד (כי לנהג מונית עם 4 נוסעים לא גובים תשלום) וטען שגם הוא זכאי לעבור בחינם. בסופו של דבר הפקיד ויתר לו.
(איני זוכר בדיוק את הטענות שטען הנהג) המשכנו בנסיעה, וכמובן לא שלמנו את התוספת. שאלתי, האם אני חייב לחברה המתפעלת את התשלום המלא או חציו, או שאיני חייב בכלל? יש לציין כי התשלום נגבה רק מנהג הרכב בכל מקרה ולא מהנוסעים.

האם הפקיד מוסמך לותר ולתת לעבור ללא תשלום
הפקיד מוסמך לוותר
שאלה: גמ"ח שנתן הלואה לפלוני שיחזיר עד זמן פלוני והגיע הזמן, וביקש להאריך, אלא שהמצב בקופה היה קשה, רצה פלוני לתת לגמ"ח מכסף מעשר לא בתורת בריבית אלא ככסף מעשר כדי שיהיה כסף בקופה ושיסכימו להאריך את הזמן של ההלואה, האם מותר?
לא
שאלה: השאלה שלי:
א.      דייר בקומת קרקע סתם את פתחו הפונה לחדר מדרגות בבניין של קבע (ללא בקשת רשות מהשכנים) ומשתמש בפתח הפונה לחצר הבניין. ואין לו הנאה מהחשמל ומהמעלית, אלא מניקיון ומעט תחזוקה.
אם מתחייב בתשלומי 'ועד בית'. ובאיזה מהם.


ב.      בבניין מותקנת מערכת אינטרקום ונכנסים ע"י מפתח. ולאחמ"כ על דעת רוב השכנים הותקן 'קודן' לדלת הכניסה.
אם ניתן לחייב את השכנים המתנגדים להשתתף  בהתקנתו. ואם יכולים אלו להשתמש בו מדין זה נהנה וכו'.


ג.      דייר שאינו מתגורר בביתו תקופה ממושכת (מחמת מחלה או דירה העומדת להימכר) אם חייב בתשלומי 'ועד בית'.
מעלית – חשמל, ביטוח, בדיקה חצי שנתית.
תאורה – חשמל. אחזקה.
ניקיון – שבועי, תקופתי.
אחזקה – תיקונים, פחים וכדו'.


ד.      דייר שהותיר חוב ל'ועד הבית'. אם ניתן לתבוע זאת מהיורשים.  ואם יכולים לומר שישלמו לאחר מכירת הדירה.

עד חצי שנה חייב בכל

יותר מחצי שנה ביטוח מעלית וכן בדיקה חצי שנתית חייב ,חשמל פטור
תאורה פטור
ניקוי חלקי
אחזקה חייב
שאלה: האם מותר בשבת לשים עדשות רכות במי מלח (כלומר לא במי ניקוי אלא רק במים השומרים על העדשה מקלקול)
מי מלח נחשב מים שאין בהם חומרי ניקוי ולכן שריית עדשות נקיות במים אלו תלויה במח' הפוסקים לשרות בגד נקי במים ע' רמ''א סי' ש''ב סעיף ט שמעיקר הדין מותר ומחמירים לכתחילה  ויש בזה סניף נוסף שיתכן שאינו נחשב כבגד וכ אפשר להקל בתנאי שלפני שבתינקו אותם וכן שמעתי בשם הגרי''ש אלישיב זצ''ל
שאלה: אני משכיר מחסנים בבנין לסופר סת"ם וכדו', יש מחסן שתדירות השימוש היא כחמשה ימים בשבוע, ויש מחסן שאולי פעמיים או שלש בשבוע. האם צריכים לשלם ועד בית עבור המחסנים וכמה ?
תודה
1}אם הכניסה מבחוץ פטור מתשלומי מעלית ובשאר ההוצאות רק תשלום קטן -אולי עד רבע
2}אם הכניסה מחדר מדרגות הרי לגבי המעלית תלוי אם יש שימוש בו ז''א שקומת קרקע פטור אא''כ יש לו חניה ויורדים לה במעלית
ואם יש לו שימוש התשלום מלא אלא שאנו נוהגים לפסוק שבאיזורים חרדיים עד שני חדרים ישלם חצי שני חדרים או יותר ישלם מלא
3}באיזורים חילוניים התשלום כפי החוק-דהיינו חלק יחסי בטאבו
שאלה: רצינו לארגן מכירה גדולה של מוצרים, ולקיים את המכירה בחניה של הבנין שלנו [יצויין כי מתקיים בו באופן קבוע מכירה שבועית מזה כמה שנים].
אחד השכנים הקים קול צעקה, שהוא לא מוכן בשום אופן, האם אנו צריכים להתחשב בדעתו? והאם באמת צריכים אישור מכל השכנים לעשות שימוש כזה בחניית הבנין?
בשעות פעילות סבירות מותר לבצע מכירה חד פעמית ובתנאי שאין התקהלות ברמה המפריעה לשימוש השוטף
 
 
שאלה: מזיק בגרמי שטוען שהוא לא פשע, מי צריך להוכיח את זה, האם המזיק צריך להוכיח שלא פשע כמו שבממון המזיק צריך להוכיח ששמר, או שהניזק צריך להוכיח שהמזיק פשע.
א}בכל מזיק דן החזו''א ב''ק סוף סי' ז והוא נוטה שחובת ההוכחה על המזיק וע' ראייתו שם מב''ק צט:ולכמה ראשונים חיובו מדין מזיק
שאלה: קנינו דירה על הניר מקבלן
בשלב של הריצוף קיבלנו מכתב מהחברה שאנו יכולים לבחור ריצוף בחנות מסויימת שיש לה הסדרים עם הקבלן ואז הקבלן ישלם לחנות על הריצוף או שבאפשרותנו לקנות במקום אחר ולשלם מכספנו ולאחמ"כ לקבל החזר כספי מהקבלן.
אנו קנינו בחנות אחרת ושילמנו הכל מכספנו ע"ד שנקבל את כספנו לבסוף חזרה.
אחרי שקנינו ושילמנו לפני שהסחורה בפועל הגיעה קיבלנו מכתב נוסף מהחברה שלא ינתנו החזרים כספיים למי שיקנה בחנות אחרת שלא בהסדר עם הקבלן.
האם הקבלן יכול לפטור עצמו מלשלם לנו מכוח המכתב השני?
תודה רבה
הקבלן לא יכול לפטור עצמו אחרי שכבר קנו.
שאלה: האם ידועה אם ישנה חששות כלשהם (ריבית וכדו') לגבי תביעת החזרי מס ותרומות שמגישים למס הכנסה?
אין חשש
שאלה: פסק בשו"ע שיש בנין בכלים בחיבור תקוע בחוזק, חיבור מהודק אסור מדרבנן, ורפוי מותר.והט"ז ומג"א כתבו שגם הברגה נחשבת חיבור אסור (דאוריתא או דרבנן) אלא שאם עשוי לפתוח ולסגור בתדירות מותר.
מה הדין לגבי מחזיק המפתחות המצוי, העשוי משלושה חלקים: גוף המחזיק המתחבר אל לולאת המכנסיים, טבעת המתכת האוחזת את הפתחות, והמפתחות.
האם מותר לחבר מפתח לטבעת או לנתק ממנה, האם נחשב חיבור של תקיעה בחוזק, או נחשב הידוק, או נחשב רפוי.
וכן השאלה לגבי חיבור או ניתוק הטבעת של המפתחות אל גוף מחזיק המפתחות.

ואת"ל שאין בזה משום בנין, האם חיבור טבעת אל המחזיק דמי לחיבור שרוך אל הנעל שאם לא היה בה קודם לכן אסור, ואפילו היה קודם לכן אם יש טירחה אסור, וכאן יש לדון האם נחשב טירחה.

תודה רבה
נ' שמותר שאין זה כלל בנין וגם ל''ד לשכרוך שאיסורו הוא תיקון הנעל
שאלה: שלום כבוד הרב
ברצוני לשאול אודות המנהג שהתפשט בזמן האחרון בישיבות, לפי מה ששמעתי
נהוג להסתפר מל''ג בעומר והילך ללא חשש, האם המנהג נכון ואכן מותר?
ישר כח
מי שמתחיל ליזהר מפסח ,מותר מעיקר הדין מל''ג בעומר אמנם מנהג האר''י להימנע מזה
שאלה: קומקום האם צריך הגעלה, וטבילה?
אם הוא תוצרת חוץ -גויים צריך טבילה
הגעלה-רק אם יש חלקים מבריקים
שאלה: אני מנהל את קופת ועד בית בבניין שלי, בא אלי היום אחד השכנים בשאלה כזאת.
בערב פסח היתה לו סתימה בניקוז שבמרפסת ביתו, הוא הזמין אינסטלטור שאמר לאחר שבדק שהסתימה נמצאת בקו של הבניין ולא בחלק הפרטי שלו. השכן שילם 350 ש"ח עבור פתיחת הסתימה והניקוז במרפסת הסתדר.
כעת הוא שואל האם עליו לספוג את כל התשלום או שכל הבניין צריך להשתתף בהוצאה או שרק השכנים השייכים לדירות שמעל או מתחת לשכן זה או רק הדירות המחוברים לניקוז זה?

תודה רבה
צריכים לשלם כל השנים המחוברים לניקוז זה
שאלה:  מנהל שפיטר מורה אחרי זמן ההודעה האחרון כדי שתוכל למצוא עבודה אחרת, היא תובעת תשלום משכורת לשנה נוספת והוא מוכן להמשיך להעסיק אותה עוד שנה. האם הוא יוכל לחזור בו מהפיטורין בסוף השנה, או שאחרי שהמורה קיבלה את הפיטורין אינו יכול לחזור בו כמ"ש ברמ"א ס"ס של"ג, וזה שממשיכה לעבוד זה רק תמורת המשכורת שמשלם לה על איחור ההודעה, ולא שמחלה על הפיטורין.
היא יכולה לבחור לעצמה אחת משתי האופציות אם היא ממשיכה לעבוד המשמעות שאי פיטורים שלא חלו כיון שעבר זמנם.
שאלה: סתימה באמבטיה וכדו' בדירה שכורה על מי חל חובת תשלום התיקון
וכן האים יש מקום לטעון לשוכר היית צריך לשים לב בהתחלה ואז היה אפשר לסדר לבד בחומרים ידועים ונגישים

החיוב הוא על המשכיר   

אמנם אם יתברר שהשוכר הגדיל הנזק בשימושו החיוב עלחיו אבל לזה צריך לשמוע שני צדדים
שאלה: 1. בבנין שלי יש לאישה אחת שתי דירות כמה עליה לשלם דמי ועד.
2.  וכן מי שלא שילם דמי ועד מה עלי לעשות ע"מ לגבות כספי.
1ׂ אם בשעת הכניסה לבנין היו שתי דירות משלמת כפול אפילו אם איחדו אח''כ.
 
2ׂ. מותר לפרסם שם החייבים בחדר המדרגות אחרי הזהרה ואם לא יועיל לתובעו בב''ד.
שאלה: כלה שכרה שמלה מסלון כלות . השמלה נתפרה באורך מסוים לפי גובה הנעליים .הכלה הורידה נעליים  לפני הריקודים אחרי החדר ייחוד הכלה הורידה נעליים השמלה נהיתה ארוכה ודרכו עליה . לכן השמלה נקרעה. הכלה תובעת את הסלון . מה הדין? האם הסלון אשם שהורידה נעליים?
לכאורה לא אבל חשוב גם לשמוע מה הכלה טוענת.
שאלה: מה שהרב אמר שמותר להיות יקרן זה לכאור' מצד הלכות אונאה.
השאלה למה מצד לפנ"ע או מצד דרכי היושר יהיה ראוי להמליץ לללקוח לעשות העסקה במקום שיותר זול לו?
אם שואלים עצתך ודאי יש להמליץ על המקום הזול.
טם לא שואלים אם התוספת לא בגדר אונאה למה להתערב בזה.
שאלה: כמורה בתיכון אני מקבלת שיחות של בירור על התלמידות לצורך שידוכים. יש לי תלמידה שאני יודעת שהיו לה נפילות נפשיות בעבר וטופלו. מצבה המדויק היום לא ברור לי. האם יש צורך לספר זאת? ואם שואלים באופן כללי על מצב בריאותי?

ברור שיש כאן מילכוד אם הנפילה רצינית א''א להעלים שהוא בכלל להכשיל אדם בעצה רעה והוא בכלל לפנ''ע מצד שני בתואר מורה המורה תהיה בצרות אם יתברר למשפחה שסיפרו על הבת

והעצה הנכונה לומראת השבחים הנכונים ולהוסיף שיש כאן שאילות ושווה להוסיף ולברר 
או לומר שאת כמעט לא מכירה אותה.
שאלה: בבנין שלי ישנה מערכת חימום מים מרכזית אשר ממנה יוצאים צינורות לדוד חימום הפרטי של כל או"א [ישנו ברז בבית של כאו"א מהדיירים שעל ידו אפשר להתנתק מהמערכת]. בצינור שאצלי בבית החלה נזילה לפני מס' שנים, הנזילה הינה בצינור בין הברז הנ"ל לדוד-חימום שלי. ישנן מס' שאלות [התלויות אחת בחברתה]: א. על מי לתקן את הנזילה, עליי או על כלל דיירי הבנין?
ב. ועד הבית טוען שכיון שמחמת הנזילה נכנסים מים חדשים למערכת,   הרי"ז מגדיל את כמות האבן בצינור  ויכול לגרום לסתימה בעתיד [הנזילה הינה כוס מים ביומיים], באם נאמר שעליי לתקן, האם אני חייב מדין מזיק לתקן?  [גם לא התברר -אפשר ולא ביררנו- האם עצם הטענה של ועד הבית נכונה].

בברכה רבה וישר כח גדול

1)חובת התיקון עליך

2)צריך לברר קודם את המציאות
שאלה: אחלק את השאלה לכמה דרגות האם מותר ללמסור לטכנאי מחשב שיתקין בו תוכנות העולות סכום יקר יותר אצל המקור. ואם אסור האם יהיה מותר כאשר אני קונה ממנו מחשב מוכן והוא יתחייב לי מחשב ומצידו הוא מכניס את התוכנות הגנובות אך מאחר וזהו מחשב מטכנאי עולה יותר בזול אך לא רק מחמת זה שאי"ז התוכנות המקוריות. וכן אם כל אלו האופנים אסורים האם אדם אשר לא קנה זאת אלא קיבל מתנה מאחר מחשב עם תוכנות אלו האם מותר לו השימוש. תודה רבה!
בכל האפשרויות האלו אין זה איסור ממש אבל הוא דבר מכוער ליהנות צעבודה של אחר שעובד לפרנסתו ואני הייתי מוכן לשלם לקבלה ומצאתי שיטה ליהנות ממנה בלא לשלם.
שאלה: א.      השבת אבידה בדברי דואר
תופעה מצויה היא בבניני מגורים, שבסביבות תאי הדואר של הדיירים מפוזרים דברי דואר שונים אשר מסיבות כאלו ואחרות לא הגיעו אל יעדם והונחו ליד תיבות הדואר. חלקם ממוענים לדייר המתגורר בבנין, אלא שנפלו מהתיבה בעקבות עומס דברי דואר ועיתונים שגרם לדוור להכניסם למחצה לשליש ולרביע והם נפלו החוצה. אחרים ממוענים לדיירים שהתגוררו בעבר בבנין וכהיום אין להם תיבה בבנין זה, והדוור החליט לא להחזירם לשולח אלא להניחם ליד התיבות. ויש הממוענים למי שמעולם לא התגורר בבנין זה, אלא שמחמת טעות נכתבה כתובת של בנין זה, או שהדור מחמת טעות או רשלנות השאיר בבנין דבר דואר הממוען לכתובת אחרת.
ונשאלת השאלה האם יש חיוב השבת אבידה לאסוף את דברי הדואר האלו ולהכניסם בתיבות המתאימות. ואלו ששייכות לדיירים שכבר אינם מתגוררים בבנין תהיה חובה להודיע להם ולשמור עבורם את דבר הדואר עד שיבואו לקחתם מהמוצא.
והשאלה הקשה יותר היא באלו דברי הדואר שממוענים למי שאינו מוכר לאף אחד מדיירי הבנין, אם מחמת שהתגורר בבנין זה לפני שנים רבות, ואם שמחמת טעות נכתבה הכתובת של בנין זה והוא כלל לא דר כאן מעולם, ואם מפני רשלנות הדוור שהניח בבנין זה דברי דואר הממוענים לכתובת אחרת. ואם נאמר שיש חיוב להשיב את דברי הדואר, הרי שצריך לחקור אחר כל מעטפה ומעטפה לפי השם הרשום עליה מי האיש ומה הטלפון שלו, ויש בכך קושי רב כיון שהדבר מצוי כמעט מדי יום שמגיעים כמה דברי דואר שלא ממוענים לדיירי הבנין הנוכחיים (וכיון שחברות רבות וכן עורכי שמחות רבים שולחים באמצעות חברות פרטיות ולא באמצעות דואר ישראל, א"א להכניס מעטפות אלו לתיבות האדומות של דואר ישראל).
ויש להוסיף ולדון האם דבר הדואר אבוד מהנמען או מהמשלח, ולמי חייבים להשיבו. כי יש לומר שכל זמן שלא בא לידי הנמען, הרי הוא אבוד מהמשלח ואליו יש להשיבו, ויש לברר את הטלפון שלו ולהודיע לו על אבידתו (ולעיתים זה מיקל על הדבר, כשהשולח הוא חברה ידועה כגון בזק וכד').

ושמא י"ל שאין חיוב השבת אבידה בדברי דואר אלו כי זה בגדר 'אבידה מדעת'. שהרי השולח דבר דואר בחברת הדואר או בחברת שליחויות אחרת מסכים שדבר הדואר יונח בתוך תיבה הממוקמת ברשות הרבים, ולעיתים פתוחה לרווחה וכל אחד יכול לבוא וליטול ממנה מה שירצה, ונמצא שהסכים שהדבר יונח במקום שאינו משתמר כלל (אך אם נכריע שהאבידה שייכת לנמען, ואינו מכירו לדעת האם יש לו בביתו תיבה נעולה ושמורה או לא, לא שייך זה) ובפרט שידוע כי חלק משמעותי מדברי הדואר אינו מגיע לידו עקב התרשלות הדוורים שממהרים להשליך ליד תיבות הדואר דברי דואר שאינם מוצאים את מענם (כשהבחנתי פעם בדור שאינו מוצא שם של נמען והשאיר את המעטפה בחוץ, ושאלתיו 'למה לא תחזיר לשולח', ביטל את דברי והשאיר ביודעין את המעטפה ברשות הרבים על מנת שלכאורה לא תגיע ליעדה). ואכן הרוצה לשלוח דבר דואר באופן שודאי יגיע למקבל, שולח בדואר רשום עליו יש אחריות. וכן הרוצה לשלוח דבר ערך או כסף בד"כ אינו שולח בדואר רגיל.

ולסיכום השאלה:
א. האם יש חיוב להשיב מעטפות ודברי דואר המונחות ליד תיבות הדואר לבעליהן.
ב. והאם החיוב להחזיר לשולח או לנמען.
ג. ועד כמה חייב לטרוח לברר פרטי השולח/נמען בכדי להשיב לו.
ברוב המקרים לא שוה לשולח לשלוח שליח לקבל המכתב והחיוב לטרוח עליו ולכן א''צ להודיע
במקרה של דבר חשוב יש להכריז בעיתון במדור חינמי או כה''ג
וקשה לסמוך על הסברא שהוא אבידה מדעת שברוב רובם של המקרים הדואר מגיע.
שאלה: יש לי דירה באיזור בית שמש והשכונה כולה היא בבנינים בני ארבעה קומות ועכשיו קבוצה השיגה אישורים לבניה באיזור של בנינים בני 8 קומות ולטענת התושבים אישורים אלו השגו שלא כדין ונערכים להגשת עירור בועדה המחוזית האם מותר להגיש עירור זה ומה הדין אם יש לי פגיעה באויר ובנוף בעקבות שינוים אלו האם מותר להתנגד.
עפ''ר אין זכות להתנגד. ועכ''פ אם נראה לך שיש זכות הרי פשוט שאתה צריך קודם לתבוע בד''ת כדי שיתברר אם אכן יש לך זכות כזו.
שאלה: האם מותר להשקיע בהומרים אייטריד אחרי הכתבה הזאת(כוונתי אם זה לא משחק בקוביא) תובענה ובקשה להפיכתה לייצוגית הוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כנגד חברות האופציות הבינאריות הפועלות בישראל, איטריידר, מנקס אונליין (iMarkets) וטוונטי פור גרופ והבכירים באותן החברות. בין אותם בכירים ניתן למצוא את נציבת מס הכנסה לשעבר, טלי ירון אלדר, המשמשת היום כיו"ר הדירקטוריון של איטריידר, דירקטור ובעלי המניות שי דטיקה, שי כחלון, שי בן אסולין, רועי שגן ועידו פישמן.

התובענה שהוגשה על ידי עו"ד מירב איידן ממשרד עו"ד עידן איידן הינה בשמם של שלושה אנשים פרטיים, שרית בר-אור, לירון ששון, עידן ויצמן, שהפקידו בידי החברות הנתבעות סכומים של 500-100 שקל והפסידו אותם תוך זמן קצר, נאמדת על סך של 127 מיליון שקל. במסגרתה מתבקש בית המשפט להצהיר כי אופציות בינאריות הינן משחק הימורים אסור לפי חוק העונשין, ולתת לנתבעים צו מניעה האוסר הפעלת זירת "מסחר" באופציות בינאריות ובכך לשווק לציבור משחק הימורים אסור.

על פי כתב התביעה, עשרות אלפי אנשים בישראל, מרביתם משכבות מוחלשות, מפסידים סכומי עתק (ולעיתים את כל כספם) בזירות מסחר מקוונות שמתפקדות כצד לעסקה. בניגוד לבורסות לני"ע, זירות המסחר המקוונות מארגנות למעשה משחק סכום אפס, בו זירות המסחר המקוונות מרוויחות רק בעת הצרכן מפסיד, בדיוק כפי שפועלים אירגוני ההימורים המקצועיים.

בכתב התביעה צוין כי "עניינה של תובענה הינו אפוא באחת מהמוטציות המסוכנות יותר של זירות הפורקס, שהחלו לפעול בשנים האחרונות במרחב המקוון - זירות ה"מסחר" באופציות בינאריות". בנוסף צוין כי "לא זו בלבד, שזירות ה'מסחר' באופציות בינאריות מתנהלות בהתאם למודל יצירת הרווחים המאפיין את זירות הפורקס - כאשר ה'מסחר' אינו משקף פעילות אמיתית בשוק ניירות הערך, הלקוחות פועלים נגד הזירה עצמה, והזירה מרוויחה רק כאשר הלקוחות מפסידים - דהיינו, בדומה לאופן בו מתנהלים ארגוני הימורים מקצועיים, אלא, שהן משווקות לציבור מוצר הימורים מובהק במסווה של מוצר פיננסי".

לטענת התובעים "אין כל ספק, בנסיבות אלו, כי 'מסחר' באופציות בינאריות תלוי יותר במזל ופחות ביכולת נרכשת (אם בכלל), ולפיכך, מהווה משחק אסור לפי הדין".

התובעים צירפו לתביעה חוות דעתו של פרופ' קרמר, ונשענים עליה בטענתם כי ה"מסחר" באופציות בינאריות הינו בעל תוחלת רווח שלילית באופן מובהק, והוא כרוך בעלויות גבוהות באופן משמעותי מהעלויות הכרוכות במסחר בנכסים פיננסיים אחרים בבורסות השונות לניירות ערך".

"הזהות המוחלטת בין ה'מסחר' באופציות בינאריות למשחקי הימורים מוכרים, מהווה סמן ברור ומובהק לגגי האופי האינטרינסי של חוזה האופציה
הבינארית. ראשית - וכאן העיקר - יש לבחון האם מדובר בחוזה שיש בעריכתו "תועלת חברתית, כלכלית או אחרת, או שמא הוא מסב בעיקר נזק למשתתפים בו".

התובעים טוענים עוד, כי החברות המנהלות את ה'מסחר' באופציות בינאריות מטעות את הצרכנים כשהן מפרסמות את עצמן תוך מתן הבטחות כמו "רווח של 70% תוך דקות! אין צורך בניסיון" או "מהיום להרוויח בשוק ההון זה משחק ילדים". כמו כן, הן מציגות את הצרכנים כ"אנשים רגילים", חסרי כל ניסיון בהשקעות, שהרוויחו אלפי שקלים בדקות". והכל בכדי להטעות את הצרכנים לגבי הסיכונים האמיתיים הכרוכים באופן חד-משמעי - כפי שאף זירות המסחר מכירות בכך, באותיות הקטנות - ב'מסחר' באופציות בינאריות.

עו"ד אהוד ארד, בא-כוח חברת איטריידר, מסר בתגובה: "לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, כפי שפורסמה, אין על מה לסמוך. פעילות החברה נעשית בהתאם לחוק ובידיעת הרשויות המוסמכות".
אם אכן נכונה העובדה שזה אופי הפרסומים יש לעשות כל שבידינו למנוע הצטרפות אנשים כולל פניה לערכאות בתביעות
אמנם בסופו של יום אם יגזר חיוב כספי יצטרכו לשאול חכמים אם מגיע לו סכום זה.
שאלה: ראיתי שהרב כ' שלא ידוע לו על מכונת גילוח כשירה, האם הדברים אמורים אף על מכונת תספורת כאשר רואים בבירור אשר נשאר וודאי כדי קריצת  הצפורן.
יש להימנע מכל מכונה.
שאלה: האם יש ענין להחמיר היום במשקים מגולים, ומהו שיעור הגילוי דהיינו האם יציאה מהחדר לרגע זהו גילוי.
מצד הדין מותר
אמנם היו גדולי עולם כגר''א וחזו''א שהחמירו לעצמם.
שאלה: מדוע אין איסור מתקן מנא בלבישת נעליים חדשות בשבת, שבד"כ קודם לבישה ראשונה הן קשות ולוחצות ולעיתים אף פוצעות את הרגל, וע"י לבישה ראשונה במשך כמה שעות מתרככות ונעשות ראויות ונוחות לשימוש.
 והאם מותר ללבוש הנעליים בביתו קודם שיוצא לדרכו בכונה תחילה כדי לרככן.
שלכתחילה הם ראויות ללבישה קצרה  ואח''כ הוא ג''כ בעיקר התאמה לאדם מסוים שאם רגלו קטנה במשהו הרי היא מתאימה ללובש.
שאלה: לקוח שמקבל שירות גרוע, מעובד,
האם מותר להתלונך על העובד אצל מעבידו, גם במקום שיש אפשרות שהמעביד יפטר את העובד, בגלל התלונה?
או שצריך לפנות לבית דין רבני, בתלונה כלפי העובד?

והאם יש הבדל בזה, בין תלונה על עובד במקום פרטי, לבין תלונה על עובד במקום עבודה ממשלתי?
אם המטרה כדי לדרוש השלמת השירות מותר
אבל אם המטרה תיקון כללי צריך לשאול עם הפרטים כדי שיוחלט אם הוא חסרון ברמה המצריכה פיטורים
שאלה: אדם שמספק שרות מסויים [אדריכל, קבלן וכד'] ויודע שיש בעלי מקצוע ברמה שלו שנותנים אותו שירות במחיר יותר מוזל [הפרש גדול של כמה אלפים אולי אך ביחס לעסקה פיות משתות] האם חייב מצד היושר או מדין לפנ"ע לעדכן את הקונה שלא כדאי אצלו מצד המחיר?
וכן במוכר דירה ויודע שבבנין שלו מוכרים דירה אחרת יותר בזול והיא דומה לדירה שלו, האם מחוייב או ראוי להודיע?
ואם חייב להודיע בהנ"ל, האם בעצם יוצא לעולם לא ראוי למכור במחיר לא הכי זוך בשוק, כי זה לא מומלץ לקונה?
אם המחיר שהוא לוקח עדיין קיים בשוק ביחס לרמתו מותר להיות יקרן.
שאלה: מי שמתגלח למעלה מחיבור הלחי עם מכונת גילוח כשרה האם צריך להוכיחו הרבה או שמא כיון שמרן הביא דיעה שגם שם האיסור בתער עדיף להימנע אם יש ספק גדול שישמע
לא ידוע על מכונת גילוח כשירה ואין לסמוך בזה על ההכשרים.
שאלה: סירוק פאות חסידיות בשבת,
בשבת בבוקר אני קם עם פאות מבולגנות אבל ללא קשרים ואני מתבייש לצאת כך לתפילה,האם מותר לי לסרוק אותם עם מסרק בעל שיניים רחבות או מסרק רגיל למרות שיתכן שבשני סוגי המסרקים  אני תולש  שיער באותה מידה, או שאסור סירוק הפאות בכל אופן, ועלי לצאת מן הבית באופן מוזר
במסרק רגיל אסור,במברשת שהשערות רכות מותר   ובתנאי שהיא מברשת מיוחדת לשבת (סי' ש''ג סעיף ז ומ''ב סקפ''ו-ז).
שאלה: ברצוני לשכור רכב מחבר לשימוש מועט,הבנתי שבחוזה הביטוח כתוב תנאי שהרכב לא להשכרה (אין לי ציטוט מדוייק אך הבנתי שכך כתוב בכל ביטוח) ,האם מותר במקרה כזה שהבעלים משתמש כרגיל ברכב ורק מידי פעם משכיר לחברים (20₪ לשעה בתוספת מחיר הדלק,הוא טוען שזה בגלל הבלאי של הרכב), ומה הדין במקרה שמשכיר רק לעיתים רחוקות?
אסור בצורה גורפת.
שאלה: מי שמתגלח למעלה מחיבור הלחי עם מכונת גילוח כשרה האם צריך להוכיחו הרבה או שמא כיון שמרן הביא דיעה שגם שם האיסור בתער עדיף להימנע אם יש ספק גדול שישמע
לדעתנו וכך אנו מקובלים מגדולי הדור אין כלל מכונה כשירה.
שאלה: אני גר בבנין משותף בקומת כניסה (יחיד בקומה) ואני לא משתמש ואין לי צורך במעלית בשביל הדירה שלי (אמנם יש קומה אחת למטה עם חדר משאבות ויציאה לחניון אחורי אך גם בקומה זו אין שימוש ואני חונה רק בחניון הקדמי) אך הילדים עולים לעתים רחוקות מאוד לשכנים, וכן פעם אחת עליתי לגג לפתוח ברז של המערכת סולארית וגם זה לצורך כל הבנין, במה אני צריך להשתתף?
1.ביטוח,בדיקה שנתית?
2.תיקונים?
3.חשמל?
לדעתי כדי לחייב הקובע לא השימוש המעשי היום אלא למה עמד השטח בשעת הקניה שאז חל החיוב על השותפים.ולכן אם קנית יחידה צמודה בשטח הקדמי ואין לך שום תביעה לזכות בשטח הטחורי או למטה אתה פטור. אבל אם בחרת לחנות קדימה אין זה פוטרך ובמקרה זה אתה חייב בכל.
שאלה: קבלן שרשם בחוזה כי הוא נותן דירה בשטח אשר לא יפחת מX מטרים.

בהמשך החוזה יש סעיף האומר כי החוזה הוא בהתאם לכתוב בחוק המכר, ופסקי בתי המשפט וכו'.

בתשריט יש בפועל כעשר אחוז פחות מטרים וזאת אם מודדים לפי חוק המכר.
בתשריט אין קנה מדידה.

השאלה - מה גובר, התשריט או החוזה.
התשריט
 
 
שאלה: מצד החוק נוסע שעולה לאוטובוס ואין לנהג עודף להחזיר לנוסע או שמכשיר התיקוף של הרב קו אינו תקין אין מחויב הנוסע בתשלום אותה הנסיעה, ושאלתי היא האם מצד ההלכה ג"כ פטור מלשלם או שסו"ס מכיון שנהנה מחויב לשלם בפעם אחרת את דמי הנסיעה שנסע.
אינו מחויב לשלם שדרישות החברה הם בהתאם לחוק.
 
 
שאלה: מכרתי אופנים משומשות לחבר שמיועדות לרכיבה בהרים וקפיצות שהיו בשימוש מועט של פעם בשבוע לאורך ג שנים ולאחר שלושה שבועות נשברה מסגרת האופנים היינו השילדה ,האם אני מחויב לפצות אותו או להחזיר לו את הכסף?
אם בשעת המכירה היה במצב תקין פטורים והוא ק''ו מהמבואר בחו''מ סי' רכ''ד.
שאלה: מוניתי להיות אחראי על ועד בית ויש לי כמה שאלות.
אציין שכמעט כל השכנים אינם שות"מ.

א. האם יש בעיה מבחינה הלכתית להצטרף לאגודת תרבות הדיור. ולתבוע דרכם שכנים שלא משלמים.

ב. הבניין הוא עם שלוש כניסות, האם אני מחוייב לקבוע מזוזות גם בכניסות שאני לא גר בהם.
(בכניסה הראשית קבעתי בעבר ומישהו הסיר אותה) והאם אני יכול לחייב את השכנים בהוצאות של המזוזות (אפי' זולות).

ג. יש שכן שעוזב את הבניין ויש בקופה המשותפת סכום של כ-5000 ש"ח, האם הוא זכאי לקבל את חלקו בקופה בחזרה.

א. כל תביעה צריך קודם לתבוע בב''ד כי לאגודה הזו כיון שהיאפועלת ע''פ החוק יש דין של ערכאות.

ב מצד השו''ע לא , אבל לפעמים הנוהג בבנין שמשתתפים בכל ההוצאות גם שאינן נוגעות לי ואז צריך לנהוג כפי הנוהג. אם לא ידוע נוהג ברור פטורים  ואני משער שבבנין שרובם חילונים המנהג שמשתתפים בכל ההוצאות.
ג לא
 
 
שאלה: בבנין שלנו אין לאף אחד חניה בתב"ע, כל אחד חונה באיזו חניה שפנויה.
אחד השכנים שבבנין שאין לו רכב, רוצה לתת את הזכות חניה שיש לו, לבן שלו, שלא מתגורר כלל בבנין, למשך שבועיים, האם יש לו זכות לכך?
לא.
שאלה: תיקוני נזילת מים בבנין משותף, כאשר הנזילה היא לאחר הפיצול מהצינור המרכזי,ולפני השעון הפרטי של הדייר,  אבל הנזק הוא ברכושו הפרטי של הדייר, מי חייב לתקן? הדייר טוען שכל הדיירים צריכים להשתתף כי הם משלמים על המים שהולכים לאיבוד.
אני טענתי לאותו דייר שמצידי אני יחתוך לו את הצינור ישים פקק וכך אף אחד לא יצטרך לשלם על המים.
שאלתי היא מי צודק? ואם הצדק איתי האם אפשר לחייב אותו על המים מדין מחיצת הכרם שנפרצה?

1) התיקון מוטל רק על השכן שהצינור מוביל עליו.

2)השכן פטור על הנזק כד שנודע לו על הנזילה מאח''ז הוא חייב.
שאלה: האם מותר להוציא הלואה בחשבון העו''ש ברבית עפ''י היתר עיסקא לא לצורך השקעה
שמעתי שיש שמתירים בגלל שבכך אני חוסך מלמכור את הדירה שלי לצורך הוצאה זו

בגלל מה שחוסכים א''א להציר.

ההיתר בנוי ע''ז שהבנק נהיה שותף בדירה שלי.
שאלה: לאחרונה שומעים על מהומות בענייני קברים, ומשום מה רוב הרבנים לא משמיעים את דעתם.
מה אני אמור לעשות? לצאת למחות או לומר שלום עלי נפשי?!
לא יוצאים למאבק אלא בהוראת גדולי ישראל.
שאלה: אברך שהוצא מהכולל בו לומד בטענה שהוא מפריע לאוירה (מחליש את הציבור ומדבר בקול רם) ולסדרי הלימוד התקינים האם הראש כולל חייב לתת לו מילגה מלאה עד סוף הזמן (ואם כן האם גם בין הזמנים בכלל) שהרי האברך לא יכול להתחיל ללמוד בכולל אחר לפני הזמן הבא? 
אם העובדות מוסכמות אין חיוב לשלם לו מפני שההתחייבות היא תמורת לימוד תקין אבל אין התחייבות לתת למי שמפריע.
שאלה: אדם שמתפלל מטבעו יותר מהר, וכשמסיים שמו"ע בלחש מחכה זמן רב עד שיתיחלו וכד', וכן בשאר הקטעים, האם מותר לצורך ת"ת לסיים התפילה לבד [חוץ לביה"כ] [כמובן אחרי שהתפלל שמו"ע בציבור ודואג לשמוע קדושה וברכת כהנים]
השאלה מחמת שבמשנ"ב נראה שכן, וביותר דבתפילה בציבור דנו הפוסקים, אך הכא מתפלל עם הציבור, מאידך לא ראיתי מורין כן.
לא מן הראוי לעשות כן.
שאלה: אשתי עוסקת בהוצאת היתרי בניה בירושלים.
התב"ע מוגשת כמה שנים בצורה מקוונת דרך האינטרנט, כך שכל אדריכל מגיש את התוכנית שעשה לעירייה והקובץ נשמר בעירייה, והקובץ ניתן להורדה ע"י העירייה באופן רשמי. אמנם הקובץ יורד במסמך שמור באופן שא"א לעשות בו שינוי וכד', ורק ניתן להעזר בו לצורך שרטוט חדש. אולם אשתי הצליחה לפתוח את הקובץ כך שחלק מהשרטוט כבר נמצא לפניה בצורה שיכולה להמשיך ממנו הלאה [אמנם באיכות יותר גרועה ונדרש עבודה לתקן את זה וכד'] השאלה האם ניתן להשתשמש בזה אחרי דעצם הקובץ הגיע לעירייה והעירייה מאפשרת להוריד את זה, או שזה בבעלות האדריכל שעשה את זה וצריך לשלם לו על זה אח"כ [על שרטוט מושלם נהוג לגבות תשלום]