עלונים לשבת

עלוני פרשת השבוע באתר בינינו. עשרות עלונים תורניים בקבצי PDF
       , הניתנים להורדה ולהדפסה. עלוני הפרשה ניתנים לחיפוש לפי שם הפרשה גם משנים עברו.
       עלוני שבת ניתנים למיון גם לפי שם העלון. ניתן גם לחפש עלוני פרשת שבוע  לפי נושא מרכזי בפרשה.
       באפשרויות החיפוש ניתן גם למצוא עלונים נושאיים לפי מעגל השנה, החגים והמועדים. העלונים רבים ומגוונים,
       בחלקם בנושאים הלכתיים סביב פרשת השבוע,
       ובחלקם דברי תורה מחשבה ומוסר. במאגר האתר מספר עלונים בלעדיים,
       לדוגמא : עלון פרשת השבוע – שיעורי הרב אריאב עוזר שליט'א,
       - הלכה בפרשה. הרב ישראל ארנון – דפי עיון . בתוך מאגר עלוני שבת ברשת,
       גם עלון שבת לילדים, דפי פרשת השבוע, גיליונות פרשת השבוע, עלונים לפרשת השבוע.
       ליד כל עלון לשבת קיים תקציר העלון. בחר גיליון לפרשת השבוע, הדפס אותו בביתך,
       ושתף את בני ביתך בדברי התורה סביב שולחן השבת.
You don't have Javascript enabled. Hover for more information! But don't worry: you can still use this web site! You have two options:
  • enable Javascript in your browser and then refresh this page, for a much enhanced experience.
  • click the Update button every time you want to update the selection.

עלונים

גולש יקר! באפשרותך למלא שדה אחד או יותר לסינון תוצאות יעיל.
בכדי לקרוא או להדפיס קבצי PDF, יש צורך בתוכנת Adobe Reader® במחשב. ניתן להוריד בחינם את תוכנת Adobe Reader® מהאתר של Adobe.
למצוות שמיטת כספים ישנם פרטים והלכות רבים. להלן יידונו בס"ד הפרטים הבאים: מה גדר המצווה כיום, היכן ומתי היא נוהגת, דינם של הלוואות והשאלות, ובגדר האפשרות להחזיר חובות שנשמטו.
שמיטת כספים
ראה,
תשע"ה
מאמר השבוע הוא אודות חכם שהורה לאסור. השאלות שדנו הם מה הטעם לאסור? האם לפעמים מותר? האם יש איסור אם הרב הראשון התיר ומה אם הרב השני הוא ת"ח יותר גדול? ואם נשאל האם הרב יכול לענות? ואם הרב הראשון טעה? בשאלות אלו, ועוד, נדון במאמר השבוע
פרשת שופטים
שופטים,
תשע"ה
מאמר השבוע הוא על החיוב של אדם לקיים את הבטחותיו ונדריו לצדקה. האם הבטחה מחייבת את האדם לפעול על פיה? ומה הדין אם אמר בלי נדר? האם יכול להתחרט? ומה הדין שכנדר במחשבה ולא בדיבור? בשאלות אלו, ועוד, נדון במאמר השבוע.
נדר לצדקה
כי תצא,
תשע"ה
ימי הדין קרבים ובאים. הריח כבר נישא באוויר, ומנהגי חודש אלול מזכירים לנו זאת בכל הזדמנות. קול השופר מנסר את אוויר הבוקר בכל יום, ופרק כ"ז "לדוד ה' אורי וישעי" נאמרת לאחר התפילה פעמיים בכל יום. בבתי הכנסת הספרדים עולה ומסתלסל ניגון הסליחות, ובימים הקרובים יחלו אף האשכנזים באמירת סליחות. כיצד יודעים מתי האשכנזים מתחילים באמירת הסליחות, ומדוע יש נוהגים לדלג על הפזמון ''מכניסי רחמים'': להלן נדון במקורות ובטעמים הקשורים לסליחות. בנוסף, נצטט כמה הלכות מפורשות
סליחות
כי תבוא,
תשע"ה
פעם השתתפתי בחתונתו של חבר. תוך כדי הריקודים ושמחת החתן, ירד בחור אחד לרצפה לפני רגלי החתן והתחיל להתאמן בשכיבות שמיכה -- כנראה הלה סבר שזה יוסיף לשמחה התוססת. אברך אחד עמד לצידי ומלמל בכעס, ''איך הוא מעז לעשות כך? הרי כתוב בתורה 'ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה' )ויקרא כו:א(. כשמשתחווים בימים הנוראים נוהגים להניח דבר שחוצץ בין המתפלל לרצפת בית הכנסת!" האם באמת אסור להתעמל באופן כזה? יש הנוהגים אף פעם לא לשבת על הברכיים, גם לא על מנת לחפש חפץ כלשהו במקום נמוך. האם יש מקור לזה? בתפילות בימים הנוראים הגבאי מחלק ניירות לפני זמן הכריעות, מדוע יש המחלקים ניירות גדולים ויש המחלקים ניירות קטנים? לכבוד הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה והתפילות המיוחדות נעיין בגדרים והחיובים של האיסור ''אבן משכית''.
איסור אבן משכית
ניצבים,
תשע"ה
המדרש מתאר מונולוג מרתק המתרחש בעולמות העליונים בכל יום כיפור. מלאך שתפקידו לקטרג רואה את כלל ישראל ביום הכיפורים ואומר "רבון העולם יש לך עם אחד בארץ כמלאכי השרת מה מלאכי השרת יחיפי רגל -- אף ישראל יחיפי רגל ביה"כ. מה מלאכי השרת אין להם קפיצה, אף ישראל אין להם קפיצה. עומדין על רגליהם ביום הכפורים. מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא. מה מה"ש שלום ביניהם כך ישראל ביום הכפורים והקב"ה שומע עדותן מן המקטרגין ומכפר עליהם" (פרקי דרבי אליעזר טו.) כשהשם שומע עדות לטובת עם ישראל מפי מלאך המקטרג הוא נאלץ למחול להם. מבין שלל המצוות והמנהגים של ערב יום הכיפורים, בקשת מחילה הינה מהחשובים ביותר. בכתבה זו נעיין בהנהגות והלכות הקשורות לבקשת מחילה והתפייסות עם חברים
יום כיפור
יום הכיפורים,
תשע"ו
אדם, חוה, קין, הבל. נורית, אילנית, אלון, שגיא. ידידי רוצה לקרוא לבנו איגור; שכנתי קראה לבתה סיגלית. קרובנו נתנו שם לבנם עוד בהיותו עובר. מאז אדם הראשון -- קורא השמות הראשון שקרא שמות לבעלי החיים ולאשתו חוה, היה תפקיד נתינת השם לתפקידו של האדם. בורא עולם הוא הנופח באדם את נשמת החיים, אולם את השם שלו – מעניק לו אדם אחר. מהו עומק מהות הדבר? ומה משמעות השמות הניתנים, והשלכותיהם? למה נחוץ לאדם שם, ומה יחסר לו מבלעדיו? אחי ניצל ממאורע מסכן חיים ורוצה לקרוא לבתו "תודה על הנס". האם יש בכך פגם? מתי ומדוע נותנים שם? על כך, במאמר הבא
קריאת שם
בראשית,
תשע"ו
במאמר שלפנינו נסקור בקצרה את שבעים השפות: האם יש למספרן משמעות, או שמא מקרי הוא לחלוטין? האם השפות שאנו מכירים כיום נחשבות ל"שבעים לשון" למרות שאין לנו כל מידע אם הן היו ברשימת השפות הנעלמת? איזו השלכה הלכתית יש ללשונות אחרים אותן דוברים בני האדם? על כל זאת, ועוד בשורות שלפנינו.
שבעים לשונות
נח,
תשע"ו
מאמר השבוע ינסה לסקור מעט את קנין "כיבוש מלחמה" ומה הן הזכויות הקנייניות אם בכלל שיש לכובש ברכוש הנכבש. וכמובן שנבדוק את הנושא מכל זווית במחלמת המלכים עליה מסופר בפרשתינו
כיבוש מלחמה
לך לך,
תשע"ו
בפרשת השבוע אנו קוראים על קניית מערת המכפלה, וחשיבותה של העיר חברון ביהדות. יש לציין כי העיר חברון מוזכרת בתורה כמה פעמים, ואילו ירושלים -- בשמה הנוכחי, אינה מוזכרת בתורה ולו פעם אחת! אברהם אבינו רכש את שטח השדה והמערה בכסף מלא, קבר בה את רעייתו, ומאז השטח שייך לאברהם ויורשיו, כלומר לעם ישראל. לפני כשבועיים קבע האו"ם שמערת המכפלה שייכת לישמעאלים. כנראה שנציגי האו"ם לא נכחו בשעת קריאת התורה.... אכן, מיהם הבעלים החוקי על שטחה של מערת המכפלה? האם יש הבדל בין הבעלות על שטחה של ארץ ישראל, לבין הבעלות על מערת המכפלה? מהי מעמדה ההלכתי מבחינה קניינית?
קניית מערת המכפלה
חיי שרה,
תשע"ו
מאמר השבוע עוסק בהלכת מכירת "דבר שלא בא לעולם", זאת לאור מכירת הבכורה – זכות הירושה – מעשו ליעקב. מה הטעם למה שאין אדם קונה דבר שלא בא לעולם? מהם החריגים להלכה זו, ואיך ניתן להסביר על-ידם את מכירת הבכורה? איך הדבר בא לידי ביטוי במסחר המודרני, שיש בו עסקאות רבות של "עתידות" ו"דבר שלא בא לעולם". בשאלו בשאלות אלו, ובשאלות נוספות הנוגעות לסוגיה זו, נעסוק במאמר השבוע.
דבר שלא בא לעולם
תולדות,
תשע"ו
במאמר השבוע נדון בחרם דרבנו גרשום, ובפרט באיסור על ביגמיה – לקחת אישה נוספת על אשתו. מה תוקפו של חרם דרבנו גרשום? מאיזו סיבות תיקן רבנו גרשום איסור זה? היכן הוא חל, ומה המצב בארץ ישראל של היום? בשאלות אלו, ועוד, נדון במאמר השבוע.
פרשת ויצא
ויצא,
תשע"ו
מאמר השבוע עוסק בכלל ההלכתי לפיו "מצווה בו יותר מבשלוחו". מדוע עדיף לקיים מצוות על-ידי החייב עצמו? האם מדובר בחיוב, או בעצה טובה? מה הדין כאשר יש התנגשות בין הכלל של "מצווה בו" לבין הידור מצווה )כגון בהדלקת נרות חנוכה(? בשאלות אלו, ועוד, נדון במאמר השבוע.
מצווה בו יותר מבשלוחו
וישלח,
תשע"ו
מאמר השבוע דן בעניין דיני "הטבת חלום" לאחר חלום רע. מהן האפשרויות השונות להיטיב חלום רע? מפני מה יש בכך צורך, והאם דינים אלו נוגעים אף היום? מתי מן הראוי לצום על חלום רע? בשאלות אלו, ועוד, נעסוק במאמר השבוע.
הטבת חלום
וישב,
תשע"ו
מאמר השבוע עוסק בעניין הבעלות על השמן או הנרות בהדלקת נר חנוכה. האם יש דין של "לכם" בנוגע לנר חנוכה? אם לא, למה אנו מוצאים חובה על אכסנאי להשתתף בשמן של בעל הבית? מהן הדעות והראיות בנוגע לסוגיה האמורה? בשאלות אלו, ועוד, נעסוק במאמר השבוע.
נרות חנוכה
חנוכה,
תשע"ו