עיון מראי מקומות שמות תשפ"א


 

פרשת שמות (קישורים להורדה חינם)

 

קישורים לעלונים שבועיים בנושאי הפרשה [לפי סדר א' ב']

 



אוסף גליונות - מבית 'צוף'

אוצר פניני החסידות

אורות הגבעה

אז נדברו

איש לרעהו

אספקלריא

אשיחה בחוקיך

אשכול יוסף

באר הפרשה

בארה של תורה

בינת המשפט

בית מדרש - ישיבת מיר

במחשבה תחילה

במשנת הפרשה

דברי אמת

דברי יושר

דברי ישרים

דברי שי"ח

דרישה וחקירה

דרכים בתורה

האיחוד בחידוד

היא שיחתי

המצוות בפרשה

וישמע משה

וכל מאמינים

זרע ברך

זרע שמשון

יחי ראובן

יסודות החינוך

יקרא דאורייתא

יתרון דעת

כאיל תערוג

לאור הנר

להתעדן באהבתך

לקראת שבת מלכתא

מאור השבת

מאורות הפרשה

מגישי מנחה

מדי שבת בשבתו

מדשן ביתך

מחמדי התורה

מים זכים

מלאכת מחשבת

משנתה של תורה

מנחת אשר

מעדני אשר

מעינות בני יששכר

נוה ההיכל

נועם אליעזר

נחלתנו

נשיח בחוקיך

נר יששכר

נר לשולחן שבת

סיפורים להלכה שלמה

סיפורי צדיקים

עולמות

עומקא דפרשה

עיון הפרשה

פאר מקדושים

פניני אי"ש

פניני דעת

פניני הסופר

פנינים משולחן רבינו

פרי ביכורים

קב ונקי

קובץ גליונות

קול יעקב

שבילי פנחס

שיעורי הגר"א עוזר שליט"א

שיעורי הרב יו"ט זנגר שליט"א

שיעורי הרב רוזנבלום שליט"א

שלמים מציון

שמעתא עמיקתא

שפת אמת

תורה והוראה



 

קישורים לעלונים שבועיים בנושאים שונים [לפי סדר א' ב']

 





 

תוכן עניינים של הנושאים בפרשה:

[לחיצה על שורת הנושא, תעביר אל מיקומו של הנושא]

 

שנים מקרא ואחד תרגום [ואלה שמו"ת]

קריאת שם [ואלה שמות]

הריגת והצלת עובר [וראיתן על האבניים]

עבודת פרך

הפג בהלכה

הנקה [אשה מינקת מן העבריות..]

שמו של משה רבנו [כי מן המים משיתיהו]

ה'מרים יד' על חברו [למה תכה רעך]

הריגת המצרי ע"י משה [ויך את המצרי]

שבועת משה לחותנו [ויואל משה]

שנותיו הראשונות של משה

ההתגלות בסנה

כבדות הפה של משה רבינו

חליצת מנעלים [של נעליך]

שם ה'

מילת בנו של משה ע"י ציפורה

הכרת הטוב

 

שאר עניני הפרשה...

 

מעניני דיומא: ימי השובבי"ם

 

 

נושא בפרשה: שנים מקרא ואחד תרגום [ואלה שמו"ת]

 

קריאת שנים מקרא ואחד תרגום [מתי, באיזה אופן, עד מתי] [א, א] עומקא דפרשא, תשע"ה מחמדי התורה, תשע"ג מעדני אשר, תשע"ג דברי שיח, תשע"ו דברי שי"ח, תשע"ז באר הפרשה, תשע"ז (עמ' ל) עיון הפרשה, תשע"ג (עמ' מד) עיון הפרשה, תשע"ה (עמ' פא) מאור השבת, תשע"ט אזמרה לשמך, תש"פ מלאכת מחשבת, תשפ"א

קובץ שאלות וחקירות ספיקות וחידושי דינים בענייני שנים מקרא ואחד תרגום הנוגעים למעשה [ועליהם תשובות הגר"ח קנייבסקי שליט"א והגר"י ליברמן שליט"א, וקונטרס 'דיני שנים מקרא ואחד תרגום' צילום דברי הפוסקים הדנים בענינים אלו] [משמעות לשון "לעולם" ישלים פרשיותיו, חיזוק גדול לאמירת שניים מקרא, מתפלל ביחידות האם צריך להשלים פרשיותיו, לא אומר שמו"ת האם נקרא 'עבריין', דרגת חיוב קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, אבל בתוך השבעה, עוסק במצוה פטור מהמצוה בקריאת שמו"ת, האם אפשר לצאת בשמיעה מחבירו, חוזר בתשובה באמצע השנה מאיזה פרשה יקרא, קריאת פרשת המן בכל יום וביום ג' פרשת בשלח, וכן פסוקי סגולות וברכת כהנים אם עולה לשמו"ת, שירת הים האם עולה לשמו"ת, אמירת קרבנות בתוך שמו"ת, נשים, קטן שהגיע לחינוך, לחנך קטן לקרוא חצי פרשה, קטן שהגדיל ונהיה בר מצוה אם חוזר על הפרשיות שקרא, קטן שלא קרא כלל שמו"ת בקטנותו והגדיל, מהיכן יתחיל לקרוא, תחילת זמן חיובו, קריאת פרשה הבאה ממנחה, פרשת וזאת הברכה, פרשת בראשית, קודם טבילה או אח"כ, כל יום ויום במשך השבוע, מנהג החזו"א, שמו"ת קודם התפילה או קרבנות, קודם שהולך לבית כנסת, חצי פרשה ביום ששי וחצי בליל שבת, או כולו בשבת אחה"צ, האם יש ענין לגמור שמו"ת לפני שסיים הבעל קורא במנינו, לסיים שמו"ת אחר קידוש של מזונות קודם עיקר סעודה, עד המנחה, תלוי בתפלת מנחה או בזמן שראוי להתפלל מנחה, לסיים לפני סעודה שלישית, יו"ט שחל בשבת, בתשעה באב או ערב ת"ב שחל בשבת, כוונת יחוד ה' בקריאת שמו"ת, קריאה בטעמים, כשקורא פסוק במקום תרגום, קריאה בס"ת, להוציא ס"ת לקריאת שמו"ת, לצאת מביהכ"נ כשאחד קורא שמו"ת בס"ת, קריאה בלילה, בן ישיבה שלומד גמרא כל היום, הנוהג לומר מידי יום אם יוכל לאומרו בלילה, נוסע בלילה ואין לו רק חומש האם יקרא שמו"ת בלילה, בליל שישי או בליל שבת, שמו"ת בלילה לסגולה, קריאה בשעת קריה"ת, בעל קריאה אם יוצא כשקורא בתורה, קורא בכמה בתי כנסיות אם יד"ח בקריאתו, לקרוא יחד עם בעל הקריאה, אמירת פסוק שמע ישראל ב' פעמים זא"ז כשקורא הפרשה, לסיים פסוק האחרון בתורה, האם יש דין כסדרן בתוך הפרשה עצמה, הפסקה באמצע, להפסיק בשניים מקרא באמצע עניין, הפסיק בדיבור בקריאת ב' פרשיות מחוברות, הפסק בקריאת שמו"ת לד"ת אחרים, להתחיל שניים מקרא על דעת להפסיק באמצע הענין לצורך דחוף, הפסקה בשניים מקרא מפני הכבוד, עניית אמן באמצע שמו"ת של תוכחה, עניית אמן באמצע הפסוק, ענה אמן באמצע פסוק, האם צריך להתחיל עוד פעם מתחילת הפסוק, קריאת תרגום כסדרן אבל לא כסדר המקרא, תרגום כשיש פרשה סתומה באמצע פסוק, פרשת ויצא ופרשת מקץ שאין בהם פתוחה או סתומה, סימן ע"ד פרשה סתומה באמצע הפסוק מתי יאמר התרגום, קריאת מקרא תרגום ומקרא, קריאת תרגום בשעת קריה"ת, תרגום ואח"כ ב' פעמים מקרא, קריאת התרגום מחומש מדוייק, אמירת הנוסח הישן בתרגום, האם צריך להבין את התרגום, לקרוא תרגום יונתן בן עוזיאל במקום האונקלוס, אינו מבין התרגום האם עדיף שילמד רש"י, לומר פרש"י בפיו בשמו"ת, האם צריך ללמוד הפרש"י אחרי כל פסוק, פסוקים שאין עליהם פרש"י, האם במקום רש"י יכול להחליף לקרוא שאר מפרשים, פסוק שרש"י מפרש רק בחלקו, טעה בקריאה, מסופק אם קרא שמו"ת אם יחזור מספק, ספק אם עומד ברביעי או בחמישי, דילג שני פסוקים ואינו זוכר איזה הם, טעה וקרא פרשיות "בהר ובחוקותי" שסבר שהם מחוברים, השלמת שמו"ת, עד מתי אפשר, קריאת שמו"ת לפי סדר הפרשיות כסדרן, קריאת שמו"ת אחר שדילג בשבת קודמת, השלמת שנים מקרא וא' תרגום אחרי שמחת תורה, שמו"ת של וזאת הברכה אחר תחילת קריאת פר' בראשית, קריאת ההפטרה שמו"ת, קריאת ההפטרה כשקורא שמו"ת אחרי קריה"ת, למה לא תיקנו שמו"ת להפטרה, ד' פרשיות שמו"ת, שינוי הפרשיות בין א"י לחו"ל, שמו"ת בעל פה, הנמכת קול כשקורא פרשת התוכחה, עמידה בקריאת שמו"ת, עמידה בקריאת עשרת הדברות, שמו"ת באמצע פסוקי דזמרה, שמו"ת באמצע חזרת הש"ץ, שמו"ת בפני צואה, ניטל, בניטל שחל בשבת] גם אני אודך, תשע"ו

שמו"ת - שינוי הפרשיות בין א"י לחו"ל בינת ההלכה, תשע"ט

קריאת שמו"ת ושמיעת קריאת התורה לבני ארץ ישראל היוצאים לחו"ל [הפרשי קריאת התורה בין א"י וחו"ל] פרי ביכורים, תשע"ט

קריאת שנים מקרא ואחד תרגום [שיעור החיוב, האם יוצא ידי חובה בשמיעה מהש"ץ, שומע כעונה, שמיעה וקריאה בבת אחת, אופן הקריאה, לקרוא מספר תורה, זמן קריאתה, קריאה ביום טוב, אם חייב להשלים כשלא קרא כל השנה, קריאת תרגום או פירוש] [הרב נחום קסטנר שליט"א] בנתיבות ההלכה - שבועות, תשע"ח

קריאת שנים מקרא ואחד תרגום [טעם התקנה, קריאת רש"י במקום תרגום] עין יצחק, תשע"ח

שנים מקרא ואחד תרגום - רש"י בהרהור אספקלריא, תש"פ (עמ' קו)

קריאת שנים מקרא ואחד תרגום [סדר הקריאה, בשבוע שחל יו"ט בשבת, על הסדר, חיסר פרשה, תרגום מדויק, הבנת התרגום, קריאת ההפטרה] פניני אי"ש, תשע"ח בינת ההלכה, תשפ"א בינת ההלכה, תש"פ

קריאת שנים מקרא ואחד תרגום [בכל יום מיום א', אם הקדים התרגום יצא, מי שלא קרא פרשה אחת ישלים פריותיו ואח"כ יקרא הנוכחית, א"צ לקרוא ההפטרה, לבישת בגד עליון בקריאת שנים מקרא, חיוב קריאת שנים מקרא] פניני אי"ש, תשע"ט פניני אי"ש, תש"פ

דיני שנים מקרא ואחד תרגום אספקלריא, תשע"ט (עמ' כא)

הקשר בין שמו"ת לאריכות ימים [ודרשות בשמחות מעין הפרשה] מאמרי "עינינו גל", אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמי יא)

שמיעת שמו"ת בטלפון [קול הלשון] וחזרה בעל פה עם ההקלטה [אמירת פסוקי התורה בעל פה, דברים שבכתב] פרי עמלנו, תשע"ט

אמירת שמו"ת אצל הגר"ח קנייבסקי שליט"א [בעמידה, בע"ש אחר הצהרים] דברי שי"ח, תשע"ט

האם צריך לכוון את שמות הקודש כשקוראים שנים מקרא ואחד תרגום? אספקלריא, תשע"ט (עמ' עט) ט' תשובות

קריאת שנים מקרא ואחד תרגום [לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור, מאריכים לו ימיו ושנותיו, מחלוקת הראשונים בגדר התקנה לקרוא שמו"ת - האם עניינה כחובת קריאת התורה בכל שבת, או שהיא תקנה כדי שיהא רגיל במה שהציבור קוראים, ונפקא מינה לחיוב קריאת פרשיות יו"ט וארבע פרשיות שמו"ת, עוד צ"ע אם חיוב שמו"ת הוא מגדרי תלמוד תורה, ונפקא מינה לקריאתו על ידי אָבֵל בימי השבעה, זמן קיום המצוה לכתחילה, ובדיעבד. ודין הקובע לכתחילה להשלים שמו"ת אחר השבת, האם יוצא ידי חובתו, שבוע שלא יקראו בו פרשת השבוע, משום יום טוב שחל בו - מאימתי מתחיל חיוב קריאת שמו"ת, המשלים כמה פרשיות בקריאת שמו"ת, האם עליו לקרוא תחילה הפרשה שהציבור קוראים באותו השבוע, פרטי דינים בקריאת שמו"ת: הסדר הנכון בקריאת המקרא והתרגום, הפסק בדיבור באמצע הקריאה, קריאה בטעמים, חובת קריאת תרגום ופירוש רש"י, וכיצד ינהג מי שאין סיפק בידו לקרוא גם תרגום וגם פירוש רש"י, דברי האריז"ל שאין לקרוא מקרא בלילה. ועל פי זה דנו הפוסקים בענין קריאת שמו"ת, אמירת תהילים או פסוקי ברכה בלילה] עולמות, קכג

דיני שנים מקרא ואחד תרגום [סדר צורת הקריאה, תרגום אונקלוס ורש"י, שינוי בסדר הקריאה, זמן הקריאה] דברי הלכה, תשע"ו

מהנהגות הגרי"ש אלישיב זצ"ל בשנים מקרא ואחד תרגום [לא לזלזל באמירתו, התאמצות גם בימי חולשתו, אם החסיר שבוע אחד איזה פרשה יקדים] פניני אי"ש, תש"פ

השלמה בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום [מה יקרא קודם של שבת זאת או של שבוע שעבר] מחמדי התורה, תשע"ח

לא סיים שמו"ת עד שבת בבוקר, האם ידלג בפסוקי דזמרה? [כי אחרת יפסיד את סעודתו בישיבה, פסוקי דזמרה הוא מנהג ושמו"ת הוא חיוב מדרבנן, בשעת הדחק] מעדני כהן, תש"פ

מי שאינו יכול לדבר באופן זמני האם חייב לשמוע שנים מקרא מאחר [וכן בסומא] שיעורי ליל שבת הרב זילברברג, תשע"ח

האם מי שהפסיד חלק מקריאת התורה צריך ללכת להשלים את מה שהחסיר? [יחיד שנאלץ להתפלל ביחידות, התפלל בציבור ולא שמע חלק מקריאת התורה, לשמוע קריאת התורה תוך כדי תפילתו] נר יששכר, תשע"ח

האם מותר להוציא ספר תורה כדי לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום? אבל שאסור ללמוד תורה האם מותר לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום באמצע השבוע או בשבת? (ואלה שמות) [א, א] מעדני אשר, תשע"ג

שיטות הראשונים בקריאת שמו"ת [ביאור שיטת מהר"ם ושיטת ר"י שירליאון, ביאור שיטת ר' שמחה] ירחון האוצר (יב), תשע"ח (עמ' קלז) [פרק א-ב מספר מפנינים יקרה]

הדעות הסוברות שרצוי לקרוא שמו"ת דווקא בשבת ירחון האוצר (טז), תשע"ח (עמ' קלה) [פרק ד' מספר מפנינים יקרה]

האם זמן קריאת שמו"ת מתחיל ומסתיים במנחה של שבת, או במוצ"ש? ירחון האוצר (יז) תשע"ח, (עמ'עמ' מג) סז) [פרק ג' מספר מפנינים יקרה]

מהו זמן מנחה, בו מתחיל ומסתיים זמן שמו"ת בכל שבת? ירחון האוצר (כ), תשע"ט, (עמ' רמד) [פרק ה' מספר מפנינים יקרה]

קריאת שמו"ת בשבת שלאחר יו"ט ירחון האוצר (כ), תשע"ט, (עמ' רמד) [פרק ו' מספר מפנינים יקרה]

זמן קריאת שמו"ת של 'וזאת הברכה' ו'בראשית' ירחון האוצר (כ), תשע"ט, (עמ' רמד) [פרק ז' מספר מפנינים יקרה]

סיכום השיטות לקריאת שמו"ת ירחון האוצר (כ), תשע"ט, (עמ' רמד) [פרק ח' מספר מפנינים יקרה]

שיטות נוספות לגבי זמן קריאת שמו"ת [רב עמרם גאון, אדר"ת, מנורת המאור, חזו"א] ירחון האוצר (כא) תשע"ט, (עמ' פח) [הוספות לספר מפנינים יקרה]

עד מתי רשאי להשלים שמו"ת? [תחילת זמן קריאתה, לפני סעודת שבת, סוף זמן קריאתה, הגיע זמן מנחה ועדיין לא התפלל, זמנה לכתחילה, לא השלים כל פרשיותיו, שמו"ת בפרשת וזאת הברכה, השלמתה בשמחת תורה אחר שקראו פרשת בראשית, השלמה לאחר שמחת תורה, פרשת בראשית] שמעתא עמיקתא, תשע"ח מאור השבת, תשע"ה

 

נושא בפרשה: קריאת שם [ואלה שמות]

 

קריאת שמות לבני אדם [משמעות נתינת שם ע"י ההורים, הצורך בשם, מועד נתינת השם, שמות מן המקורות ושמות אחרים, תרגום שמות, שמות שאינם מקובלים] [ב, כ] תורה והוראה, תשע"ו

מדוע נקרא החומש בשם "שמות"? [שמו של משה] מרבה תורה, תשע"ז

קריאת שם בנו על שם אבותיו או על שם הפרשה? [אביו או רבו, מצוות כיבוד אב, זכות האם או האב, קריאת שם תמורת תשלום] שיעורי הרב יו"ט זנגר שליט"א, תשע"ח

קריאת שמות ושמירת היחוס המשפחתי [בשמות המשפחה] עשר עטרות, תשע"ט

נתינת שם של רשע [שם רשעים ירקב, הלכה או קללה] נוה ההיכל, תשע"ג

שם של רשע וקריאת "רשע" [שכנא ושבנא, הקורא לחברו "רשע", עונש לזה, עז פנים נקרא רשע, שם רשעים ירקב] עומקא דפרשה, תשע"ז

מי שמחזיר כשמביישים אותו האם נקרא 'רשע'? מעדני אשר, תש"פ

קריאת שם לנולד ['שמא גרים', לעולם יבדוק אדם בשמות, קריאה בשמות של רשעים, ושימוש בשמות של נכרים, ומה הדין כאשר רוצה לקרוא על שם אמו שנקראה בשם לועזי, טעמים לצוואת רבי יהודה החסיד שלא יהיו שמות החתן והחותן או הכלה וחמותה שווים, האם מותר לקרוא לאח ואחות בשם שורשי אחד [צבי וצביה], כיצד נוהגים בקריאת שמות על שם מי שנפטר צעיר, האם ראוי לתת לילד שני שמות על שם שני בני אדם, נתינת שֵם לזכר נפטר טובה לנפטר או לילד, שֵם מפרשת השבוע או שֵם של סבא - מה עדיף, ופרטים בסגולת השמות על שם מאורעות וחגים, נתינת ממון עבור קריאת שֵם, שינוי שמו של חולה מסוכן] [כט, לא] עומקא דפרשא, תשע"ב עולמות, לח דברי שיח, תשע"ד

קריאת שם לנולד [חשיבות נתינת השם, טעה בנתינת השם, מנהג אשכנז וספרד בשמות החיים, שם של רשע, שם חול בחו"ל, שם שאינו מקובל, שם קודש, שמות חדשים, זמן קריאת שם לבן לבת, הכרזה בקול רם] עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' נא)

קריאת שם אדם לפי התוכן או לפי התיבה, וגדרי "שינוי השם" בגזל [זרח וצוהר] עיון הפרשה, תשע"ב (עמ' מב)

נתנו שם בברית מילה ע"ש סבא, והתברר שהיה לסבא שם נוסף, האם ניתן להוסיף את השם אחר הברית? מדושני עונג, תשפ"א (עמ' סה)

מתי הזמן הרואי לנתינת שם לבת? [בקריאת התורה הראשונה, בשבת הראשונה, ה' ימים אחר הלידה] מדושני עונג, תשפ"א (עמ' סג)

נתבשר בלידת בתו ובירך שהחיינו, האם יברך שוב כשיראנה לראשונה? מדושני עונג, תשפ"א (עמ' עא)

הלכות והליכות בענין הולדת בת [שהחיינו או הטוב והמטיב, בת תחילה, קידוש, שמן קריאת השם] עלון לב המועדים, תשפ"א

הלכות והליכות בענין קריאת שם להולדת בת [זמן קריאת השם, בחירת השם, קריאת שם על שם אדם חשוב, קריאה על שם הורים, לקרוא שני שמות, סדר השמות] עלון לב המועדים, תשפ"א

מעלת נתינת שם לנולד ע"י צדיק מעיינות בני יששכר, תשע"ז

שלושה שמות לו לאדם [הוריו, בני האדם, ומה שקנה לו] שלמים מציון, תשע"ו

שמות שווים בשידוכים [כלה וחמותה, חתן וחותנו, צוואת רבי יהודה החסיד, שם עברי ושם לועזי, שם ותרגום השם, דרים בעיר אחרת, האם מועילה מחילה] עיון הפרשה, תשע"ו (עמ' צ)

הנצחת שם תורם נוה ההיכל, תשע"ג

הבדל בשם האשה בין ההברה החסידית לליטאית אוצר הפוסקים, תשע"ו

כתיבת שמות פרטיים שמות משפחה ושמות מקומות בארה"ב אוצר הפוסקים, תשע"ה

כתיב שמות גיטין אשכנזים וספרדים בצרפת אוצר הפוסקים, תשע"ו

מדוע לא נזכרו האנשים בפרשה בשמם? (וילך איש מבית לוי) [ב, א] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ה שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"א

 

נושא בפרשה: הריגת והצלת עובר [וראיתן על האבניים]

 

הריגת עובר בישראל ובבני נח ממשנתה של תורה, תשע"ה

הריגת עובר אורות הגבעה, תשע"ד הגר"א עוזר, תשע"ג הגר"א גניחובסקי, תשע"ד מנחת אשר, תשע"ו

הצלת חיי עובר [חשיבות פריה ורביה, תכנון המשפחה, התפוצצות האוכלוסין בעולם, חשיבות הבאת ילדים לעולם, עובר בעל מום, עובר שלא זכה להיוולד חי האם יש לו עולם הבא, האם עתידים הוריו לפוגשו בתחיית המתים, האם מותר לחלל שבת להצלת עובר, פג שנולד קודם זמנו האם מותר לחלל עליו שבת] תורה והוראה, תשפ"א

הצלת עוברים [קדימויות בהצלת נפש האֵם או העובָּר - בן נח שהרג נפש "ואפילו עובָּר במעי אמו", נהרג עליו, האם גם ישראל שהרג עובר נדון כרוצח, האשה שהיא מקשה לילד, מחתכים את הוולד במעיה ומוציאים אותו איברים איברים, מפני שחייה קודמים לחייו, עובָּר, האם הוא מוגדר כ"נפש" לענין חובת הצלתו [וחילול שבת להצלתו], והאם נחשב "רודף" כאשר הוא מסכן את אמו, כאשר יש סכנה שגם האֵם וגם העובָּר ימותו בשעת הלידה, האם מותר להמית את העובר כדי להציל את אמו, דינו של עובָּר בתוך ארבעים הימים הראשונים ליצירתו, כיצד יש לנהוג במצב של סכנה לאֵם מעצם תהליך ההריון, ומה הדין כאשר יש סכנה למעוברת מההריון בגלל היותה חולה כבר במחלה אחרת, עובר שיש דעת מיעוט שאינו גורם סכנה לאמו ורוב רופאים סוברים שגורם לה סכנה, האם מותר להפילו, הפלת עובר כדי להציל את אמו במקום שגזרו עכו"ם להרוג נשים מעוברות, "דילול" עובָּרים [בהריון שיש כמה עובָּרים, ואם תתפתח לידה מוקדמת נשקפת להם סכנה, האם מותר להמית חלק מהם כדי שהאחרים יוולדו בריאים], האם שונה דין הצלת עובָּרים פסולי חיתון מדין הצלת עובָּרים כשרים, הפלה על ידי תרופות, הפלה בדרך "גרמא", כאשר יש צורך בהפלה, מי יבצע אותה: רופא או רופאה, רופא ישראל או נכרי, האם יש איסור בשבירת מבחנה באמצע תהליך הפריה חוץ גופית [רופא כהן ששבר מבחנה שכזו, הרשאי לשאת כפיו] [א, טז] עולמות, קפח הגר"א גניחובסקי, תשע"ד

הריגת ספק נפש כדי להציל ודאי נפש (כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו) [א, כב] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה

גוי הכופה את ראובן להרוג את שמעון, שמעון הוא ישראל רק מכח 'רוב' [אמת משפטית ועובדתית, כיצד היה מותר לבני ישראל להשליך תינוקות ליאור, פחות מבן חודש ספק נפל במקום פיקוח נפש, עובר שהוציא ראשו, רוב נולדים אינם נפלים, בני ישראל במצרים היו בני נח 'לקולא', בן נח נהרג על העוברין, אינו מחויב למסור נפשו על נפלים ועל עוברים, בבן נח לא הולכים אחר הרוב, יחדו לו אחד, רודף] עשר עטרות, תשפ"א

 

נושא בפרשה: עבודת פרך

 

"עבודת פרך" (ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך) [א, יג] מחשבה תורנית, תשע"ח

האם גם הנשים היו בכלל השעבוד? אספקלריא, תשע"ט (עמ' טו)

איסור רדיה בפרך בישראל [שלש פעמים בתורה איסור רדיה בעבד, מה נכלל באיסור, עבודה שאין לה קצבה, עבודה שאינו צריך לה, בעבד עברי, בבן חורין, דברי רבינו יונה על אנשים הסרים למרותו, לרדות במי שאינו נוהג כשורה, מפציר בחברו לומר דברי תורה, אי השבת ספר למקומו בארון ספרים ציבורי, ביקש מחברו פעולה נכללת ברדיה - ולא עשאה - האם עבר, בקשות מאשתו ובניו, לצורך חינוך בניו, בקשה מנציגי ציבור לפעול לטובתו שלא כחוק, הנהגת גדולי ישראל להימנע מלבקש מהזולת טובות] (בפרך) עולמות, תכה

בין התמכרות לעבדות אז נדברו, תשפ"א

הרעת תנאי עבודה [שכר פועל לעבודה מסוימת, והסתיימה המלאכה, רשאי לתת להם לעבוד במלאכה אחרת זהה או קלה ממנה, אך לא במלאכה אחרת יותר קשה. ואם אין לו מלאכה לתת להם, משלם להם "שכר בטלה" על מחצית היום, אלא אם כן היו פועלים שהבטלה קשה להם, שאז חייב לשלם להם "שכר מושלם" על כל היום, שכר עובד "סתם" ולא קבע עמו את סוג העבודה, ובתחילת העבודה נתן לו עבודה קלה, האם רשאי להעסיקו לאחר מכן בעבודה יותר קשה. שכר פועל לעבודה מסוימת, ובתוך תקופת השכירות סיים את העבודה, האם רשאי לומר לו להשלים עבודה מסוג זה אך במקום אחר או אצל אדם אחר, האם רשאי להטיל עליו עבודה קשה יותר בתמורה לתוספת שכר, האם רשאי לומר לפועל שבזמן הנותר ישב ללמוד או יאמר תהילים, עובד אינו דורש מהמעביד שכר אלא עבור הזמן שעבד, האם רשאי המעביד לכופו להמשיך בעבודה אחרת קלה יותר. שכר פועל לעבודה מסוימת ולא נסתיימה העבודה, האם רשאי לתת לו עבודה אחרת קלה יותר [ומה הדין אם התברר שהפועל אינו מסוגל לבצע עבודה זו]. מלמדים ומורים: האם מותר למנהל לחייב מורה באמצע שנת הלימודים ללמד בכתה אחרת שיותר קשה ללמד בה, אב ששכר מורה פרטי לבנו, וחלה הבן, האם יכול להטיל על המורה ללמד תלמיד אחר במקום בנו, העברת מורה מתפקיד של "מחנכת" למורה "מקצועית", פועל תחזוקה במוסד: האם מותר לבעל הבית לתת לו לתקן מכשירים מביתו, העסקת נשים: נשכרה לעבודות במשק בית, האם מותר לחייבה לצאת גם מחוץ לבית, התפטרה לאחר לידת ילד נוסף, האם מגיעה לה פיצויים, "מנהג המדינה" בהלכות שכירות פועלים] [א, יד] עולמות, רפה

עול תורה ועול דרך ארץ [הבחירה בידו עמל תורה או עמל עולם הזה, ספינה טעונה סחורה או אבנים] (את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך) [א, יד] אספקלריא, תש"פ (עמ' מא)

המנהג לקחת למרור דבר שתחילתו מתוק (וימררו את חייהם... אשר עבדו בהם בפרך) [א, יד] אספקלריא, תשע"ח (עמ' יד)

מרור [מרירות חיי היהודים במצרים מלידת 'מרים', קושי השעבוד, מיקום המרור בקערת ליל הסדר ואופן אכילתו] (וימררו את חייהם בעבודה קשה) אספקלריא, תש"פ (עמ' טו)

כיצד זוכך עם ישראל במצרים [כור הברזל]? אספקלריא, תש"פ (עמ' סו)

יחודו של שבט לוי במצרים [מדוע לא שועבדו בפרך? כיצד קוימה בהם גזירת 'ועבדום ועינו אותם'? וכיצד בא הדבר לידי ביטוי בנחלת הארץ?] (וילך איש מבית לוי) [ב, א] שיעורי הרב רוזנבלום, תש"ע מלאכת מחשבת, תשע"ט עינינו גל-אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' כז)

למה פטר פרעה את שבט לוי מעבודת פרך? אספקלריא, תש"פ (עמ' פג)

איסור עבודת פרך בתורה והגדרתו [רדייה] עשר עטרות, תשפ"א

 

נושא בפרשה: הפג בהלכה [ותצפנו שלושה ירחים]

 

הפג בהלכה [תינוק שנולד קודם זמנו, בעבר, כיום, שהיה באינקובטור, מתי נהיה בר מצוה, ברית מילה, פדיון הבן, חילול שבת] (ולא יכלה עוד הצפינו, ברש"י) [ב, ג] עומק הפשט, תשע"ח

הפג בהלכה [יילוד שחי באמצעות אינקובטור, דינו של הנולד בחודש שמיני בעבר וכיום, כיצד נדע בוודאות האם התינוק נולד בחודש השמיני, ומה הדין כאשר יש ספק האם נולד בחודש שמיני או בחודש השביעי או התשיעי. דין תינוק שנולד בחודש השמיני אך "גמרו שערו וציפורניו, שינוי המציאות הרפואית, או בגלל שינוי הטבעים של היילודים, האם נחשב ביום הלידה כיילוד לכל דבר והאינקובטור מציל את חייו, או שנחשב יילוד רק כשיצא מהאינקובטור. ונפקא מינאאימתי נימול ונפדה ונכנס לעול תורה ומצוות. אבלות על פטירת פג ששהה באינקובטור. האם "עוּבָּר" ו"פג" נחשבים "נפש" נתיחה לאחר פטירת "פג", יילוד שחי שלושים יום רק בעזרת אינקובטור - האם יצא מדין "נפל" או לא. קריאת שם לפג קודם ברית המילה. טעם לידת הצדיקים קודם תשעת ירחי לידה] עולמות, שסט

 

נושא בפרשה: הנקה [אשה מינקת מן העבריות..]

 

האם מותר לבריא לאכול מאכלות אסורות כדי לשכנע חולה מסוכן לאכול? [דבר איסור הנצרך לרפואתו, או האכלת חולה ביום כיפור בהטעייתו שיוכ"פ עבר, האכלת בריאים מפני המגיפה בוילנא ביום כיפור] שיעורי ליל שישי 'ברכת יצחק', תשע"ז

הידורי כשרות במזון לתינוקות (אשה מינקת מן העבריות) [ב, ז] משמרת הכשרות, תשע"ד נוה ההיכל, תשע"ה תורה והוראה, תשע"ג הגר"א עוזר, תשע"ג

יניקת חלב נוכרית [טמטום הלב מהעבירה או מהמאכל, האם יש להקיא את המאכל, האם יש טמטום הלב במקרה של פיקוח נפש, אכילה בשגגה גמורה, שמירת הפה והלשון] מפיק מרגליות, תשפ"א

מזון כשר בתכלית [גם מאיסור גזל] למי שעתיד לדבר עם השכינה אבי עזרי, תשע"ז

נטילת שכר על דבר שחייב לעשותו [תשלום על ההנקה] [ב, ט] הגר"א גניחובסקי, תשע"ו אשכול יוסף, תשע"ג

מנין שסירוב משה לינק מהמצריות לא בא מחמת רגילותו לחלב אמו? [ויניקהו דבש מסלע, פעולת הנקה גם מבקבוק, הנקה בחושך] (אשה מינקת מן העבריות) [ב, ז] במשנת הפרשה, תשע"ו מלאכת מחשבת, תשע"ח

כיצד היה מותר ליוכבד לקחת דמי הנקה, הרי הניקה את בנה? [מקח טעות, יורד, פסיקה] הגר"א גניחובסקי, תשע"ו

מינקת גויה [חלב נוכרית, יוצא מן הטמא, בדיקת סימנים ב'יוצא', יוצא מן החי בבן נח, התר שחיטה ליוצא מן החי, בין איסור שנשתנה לאיסור המהווה דבר אחר, מוסק, מי פירות, בהמה שאכלה איסורי, חלב שנוצר מאכילת איסור, יוצא מן היוצא, מאכלות אסורים] הגר"א עוזר, תש"פ

האם לבן נח מותר לשתות חלב של בהמה? ['בא מן החי' יאסר משום 'אבר מן החי', בשר מן החי, יוצא מאבר מן חי, מימי חלב, אכילת מימי חלב שלא כדרך אכילה, חצי שיעור במימי חלב] (ארץ זבת חלב ודבש) [ג, ח] עשר עטרות, תש"פ

כשרות החלב בזמנינו [ערבוב חלב של כשרה ושל טרפה במיכלי החליבה, האם כל בהמה כשרה מדין רוב] מלאכת מחשבת, תשע"ט אספקלריא, תשע"ט (עמ' לא)

חלב שנוצר מאיסורי אכילה אספקלריא, תשע"ט (עמ' סד)

היתר יניקת תינוק בשבת אספקלריא, תשע"ט (עמ' עא)

פה שעתיד לדבר עמי ינק דבר טמא אספקלריא, תשע"ט (עמ' קמב)

להגן על הילדים ע"י הכנסתם למנזר [והאכלתם איסורים] אספקלריא, תשע"ט (עמ' פד)

 

נושא בפרשה: שמו של משה רבנו [כי מן המים משיתיהו]

 

מדוע נקרא שמו 'משה' ולא 'משוי'? (ותקרא שמו משה) [ב, י] מעדני אשר, תשע"ו תשע"ב

מדוע 'משה רבינו' נקרא כך, ולא 'רבינו משה'? (ותקרא שמו משה) [ב, י] מעדני אשר, תשע"ד

מדוע נקרא 'משה' בשם שנתנה לו בת פרעה? [ולא באחד משמותיו הרבים] (ותקרא שמו משה) [ב, י] מעדני אשר, תשע"ד מרבה תורה, תשע"ז

מהותו של אדם גדול - גמילות חסדים [שמו של משה והנהגתו, דוד המל והנהגתו, המנהיג ומידת החסד] ממגד גרש ירחים-קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' ז)

האם ראתה בתיה בת פרעה את השכינה עם משה? [כיצד ידעה, ובמה זכתה לראות] פניני אור החיים, תשפ"א

האם - מן המים משיתיהו - אמרה בתיה לעצמה או לסובבים אותה? פניני אור החיים, תשפ"א

הרבה שמות היו לו למשה ולא נקרא אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה, מדוע? אספקלריא, תש"פ (עמ' נט)

ההבדל בין ה'עושה' ל'מעשה' [זהו לא ענין של הבדל לשוני, סמלי ושולי, אלא זהו הבדל מהותי בין שמים לארץ, הבדל בין תקווה לייאוש] (ותקרא שמו משה) [ב, י] היא שיחתי, תש"פ

 

נושא בפרשה: ה'מרים יד' על חברו [למה תכה רעך]

 

איסור הרמת יד על חבירו [ב, יג] עומקא דפרשא, תשע"ד אורות הגבעה, תשע"ד מלאכת מחשבת, תשע"ח

מהיכן ידע משה רבינו שהיהודי שהכה רשע כמותו? מעדני אשר, תש"פ

המכה "רשע" האם נקרא "רשע"? (ויאמר לרשע למה תכה רעך) [ב, יג] עיון הפרשה, תשע"ד (עמ' פא) י"ט תירוצים

החובל בחברו - הכאה שהיא ספק פחות משוה פרוטה [ספק קם ליה בדרבה מיניה, הודה שחבל בחברו, לוקה ומשלם, התחייב בקנס ומלקות והקנס פוטר את המלקות אם יודה בקנס יפטר מן המלקות, שתי הכאות מצטרפות לכדי פרוטה, מחל על פחות מפרוטה, חבל בפחות משוה פרוטה ובנוסף חייב לו פרוטה מכוח הלוואה, התראת ספק] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"א

מתי נחשב "רשע", "עושה מעשה עמך"? (ויאמר לרשע למה תכה רעך) [ב, יג] מלאכת מחשבת, תשע"ח

גדרי איסור הרמת יד [איסור עצמי של הרמת יד או חלק מאיסור הכאה] יאיר נזרו-קובץ גיליונות, תשפ"א (עמ' לח)

המגביה יד על חבירו להכותו [עד רשע, עד המודה שהוא רשע, היודע שהוא בעל עברה אך שב בתשובה] נועם אליעזר, תש"פ

הכאה לדרכי חינוך [ב, יג] מעדני אשר, תשע"ה תורה והוראה, תשע"ה תשע"ב רוממות, תשע"ז

הכאת בנים ותלמידים [המרים יד על חברו, יסר בנך ויניחך, הכאה ע"י אב או רב לצורך חינוך, הכאת בן גדול, אפרושי מאיסורא, ידיעה ברורה או חשד, איסור הכאה מחמת כעס, הכאה רק מתוך ראיה חינוכית, תדירות, חיוב תשלומי נזיקין באב ורב שהיכו והזיקו, האיסור לאיים בהכאה, משמעת בקטנים, מניעת הכאה בדורנו, חינוך אינו מקצוע אלא שליחות] [ב, יג] עולמות, תיא מעדני אשר, תשע"ה

המרים יד על חברו [חרם הקדמונים, נידוי, האם מותר לענות אמן על ברכותיו כשהפך לאבל, הכאה כדי להפריש מאיסור, בנו, משרתו, אחר, נטיל רשות מהרב לפני הכאה, בקשת רשות לפני, מבט קשוח חלופה להכאה חינוכית, הכאה ע"י רשע והכאה ע"י צדיק, המפריד בין הניצים והזיק, שוטר שהכה אדם שנהג באלימות, רב שקיבל מכות עבור השגת גט לעגונה] נר לשלחן שבת, תש"פ

מה פירוש המונח "ניצים" [מחלוקת מילולית ללא אלימות או עם אלימות, האם שניהם היו רשעים או רק אחד] פנינים מרבנו אור החיים, תש"פ

פסול עדות של המרים יד על חברו [מדאורייתא או מדרבנן] מנחת אשר, תשע"ט

עד בחופה שהרים יד האם פסל את הקידושין? בית מדרש ישיבת מיר, תשע"ט

 

נושא בפרשה: הריגת המצרי ע"י משה [ויך את המצרי]

 

בן נח שהכה את ישראל מגישי מנחה, תשע"ו

הכה באונס [הכה לאפרושי מאיסורא ע"פ עדים, והוזמו, האם חייב לשלם על החבלה, אדם המזיק] הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

מדוע הכה משה את המצרי [עריות, חובל בחברו, רודף], וכיצד [ביד או בשם]? (ויך את המצרי) [ב, יא] מלאכת מחשבת, תשע"ז תשפ"א שלמים מציון, תשע"ו

חיוב מיתה בגוי שהכה ישראל (ויך את המצרי) [ב, יא] נועם אליעזר, תש"פ

איסור הריגת גוי [ומדוע לא נחשב איסור הכאה בין שבע מצוות בני נח?] (ויך את המצרי) [ב, יב] מעדני אשר, תשע"ו מעדני אשר, תשע"ב

מעשה ע"י 'שם' או כוח סגולי - הריגת המצרי ע"י משה [הריגה בידי אדם או בידי שמים, על טבעי, שם המפורש, היזק ראיה, עין רעה, כתיבת ספרי י"ג תורה ע"י משה רבנו בהשבעת קולמוס בשבת האחרונה לחייו] (ויך את המצרי) [ב, יב] שיעורי ליל שישי-ברכת יצחק, תשע"ב

כיצד הרב משה את המצרי? (ויך את המצרי) [ב, יא] אספקלריא, תשע"ח (עמ' יג)

היוועצות משה במלאכים קודם הריגת המצרי [סנהדרין של מלאכי השרת, בית דין בסנהדרין של כ"ג בשר ודם ולא מלאכים, ראו כולם לחובה פוטרים אותו, בדיקת כשרות צאצאיו, דיני שמים] שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תש"פ תשפ"א

כיצד הותר למשה להרוג את המצרי [המצרי הכה עברי שלא עבד, לפי הוראות "דינא דמלכותא"] (ויך את המצרי ויטמנהו בחול) [ב, יב] מעדני אשר, תשע"ב שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תשע"ט

חבל בחבירו בשבת [ויצא דם, האם פטור דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה או חייב, או פטור מדין קם ליה בדרבה מיניה] הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

 

נושא בפרשה: שבועת משה לחותנו [ויואל משה]

 

השבעת עכו"ם וקטן [מושבע מפי עצמו ומושבע מפי אחרים, עניית אמן אחר שבועה, אחר ברכה] (ויואל משה) [ב, כ] זרע ברך, תשע"ו תש"פ

חיוב הכרת הטוב (ויואל משה) [ב, כ] פניני דעת, תשע"ה

חיוב האדם בכבוד חמיו (ויואל משה) [ב, כ] מעיינות מהרצ"א, תשע"ו נשיח בחוקיך, תשע"ו אשר ליהודה, תשע"ד נוה ההיכל, תשע"ג

כבוד חמיו וחמותו - כמה? [מקור חיוב כבוד חמיו, האם חייב בכבוד חמיו ככבוד אביו, חיוב קימה מפני חמיו, חובת האשה בכבוד חמיה וחמותה, זהירות בכבוד אשתו, חומרת איסור הכאה ועונשו, האם כופים להוציאו?] עין יצחק, תשע"ט

מדוע נשבע משה רבינו לחותנו, הרי כשרים אין נשבעים? (ויואל משה) [ב, כ] אספקלריא, תשע"ח (עמ' נג)

היאך ייתכן שמשה נשבע שאת בנו הגדול יפריש לע"ז? (ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה) [ב, כא] מעדני אשר, תשע"ה

 

נושא בפרשה: שנותיו הראשונות של משה

 

משה ואהרן - גדלות כל אחד מהם, האם היו שווים? (וראך ושמח בלבו) [ד, יד] אספקלריא, תש"פ (עמ' ט)

האם ילד להורים פשוטים יכול לצאת ת"ח וצדיק? [העלמת יחוסו של משה, איסור הנקה מחלב נוכרית לכל ילד יהודי המוכיח שהוא בעל פוטנציאל לדבר עם השכינה, תפילות אמו של החפץ חיים, דוד נחשד שהוא ממזר, שמעיה ואבטליון רבי עקיבא ורבי מאיר בני גרים] הפרשה המחכימה-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' סב)

שמונים שנותיו הראשונות של משה - בדידות מזהירה [כוחה של בדידות, הן עם לבדד, קרב אלוקים, לנצל רגעי בדידות, בידוד] תורת אביגדור-קובץ גיליונות, תשפ"א (עמ' נז)

דברי הרמב"ם שכל אחד יכול להיות צדיק כמשה רבנו מעדני כהן, תש"פ

בן כמה שנים היה משה רבינו כשהכה את המצרי? , יד] [פחות מבן י"ג, בן נח מאימתי נקרא גדול, משנת י"ג או משהגיע לכלל דעת] אספקלריא, תש"פ (עמ' קנב)

אינטליגנציה רגשית [רגישותו של משה רבינו לזולת לבעלי חיים ולסובב] ואני בחסדך בטחתי, תש"פ

הערך העצום לכל פעולה קטנה (וראך ושמח בליבו) [ד, יד] אספקלריא, תש"פ (עמ' קנב)

שפת הדיבור של משה עם פרעה אספקלריא, תשע"ט (עמ' לה)

חיוב בן נח בצדקה - הזמנת יתרו את משה לביתו [אכילת לחם: נישואין או צדקה, חיוב צדקה בעכו"ם, האשה הצרפית ואליהו] (קראן לו ויאכל לחם) [ב, כ] משא נחום, תשפ"א

האם היה משה רבינו אדם קדוש מלידתו, או היה צריך עבודה עצמית? [מעלת האדם החי עם התמודדות] (ותרא אותו כי טוב הוא) [ב, ב] מעדני אשר, תשע"ג האיחוד בחידוד, תשע"ב למעשה, תשפ"א

נבואת משה ומדרגתו [היותו בלתי 'בחירי', גם בך יאמינו לעולם, זיכוך החומר ע"י משה רבנו גרם לו להגיע למדרגה זאת] בינת החכמה על משך החכמה, תשפ"א

האם מינתה בתיה בת פרעה את משה לשופט, ובאיזה גיל? (מי שמך לאיש שר ושופט) [ב, יד] נועם אליעזר, תשע"ט

משה ואהרן - אופיים השונה ותפקידם השונה משנתה של תורה, תש"פ

מדוע כשנתגלה הסוד הבין משה שראויים להיות משועבדים? (אכן נודע הדבר) [ב, יד] משנת מהר"ל, תשע"ט

האם פרעה ידע שמשה אינו נכדו אלא מבני העברים? (וישמע פרעה את הדבר הזה) [ב, טו] האיחוד בחידוד, תשע"ז

האם פרש יתרו מעבודה זרה כשנשא משה את בתו? מלאכת מחשבת, תשע"ט

איך מותר לקרוא את משה רבינו בשמו, הרי אסור לקרוא שמו של רבי בשמו? מעדני אשר, תשפ"א

איך ברח משה באמצע שדיבר עם הקב''ה הרי אפילו נחש כרוך על עקיבו אסור להפסיק באמצע התפילה?

כיצד הפריש משה את בנו הראשון לעבודה זרה? מעדני אשר, תשפ"א

כיצד לבש משה בגדי גוים? מעדני אשר, תשפ"א

היאך לבש משה בגדי מצרים, הלא בני ישראל לא שינו לבושם? (איש מצרי הצילנו מיד הרועים) [ב, יט] מעדני אשר, תשע"ה מעדני אשר, תשפ"א

חשיבות ההקפדה על הנהגות עם ישראל [לא שינו שמם, לשונם, לבושם. לבישת כיפה אות וסמל, מעגל פנימי - לשון, מעגל חיצוני - לבוש, להתנהג כיהודי בבית ובחוץ] מפיק מרגליות, תשפ"א

מדוע לא לקח משה רבנו אשה מבנות ישראל? [מעלת הגר, הגיורת] (ויתן את ציפורה בתו למשה) [ב, כא] משנת מהר"ל, תשע"ט

מדוע היה משה רבנו רועה צאן? [הבל, האבות, השבטים] (ומשה היה רועה) [ג, א] מעדני אשר, תשע"ח

האם משה רבנו היה מלך? [והאם היה גם כהן גדול, כיצד ישב בסנהדרין, מדוע לא נתחייבו המורדים בו מיתה, היאך מחל על כבוד המלכות, מאימתי נתמנה למלך, האם יהושע היה מלך] (של נעליך מעל רגליך) [ג, ה] אוצרות אורייתא, תשע"ח תשע"ט

מתי ברך משה ברכת הגומל אחר שניצל מהמלאך המבקש להמיתו, מיד או בהגיעו למצרים מחוז חפצו? [חלה בחו"ל והוטס ארצה, האם יברך הגומל בהגיעו ארצה או רק בהחלמתו] מים זכים-אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' מו)

 

נושא בפרשה: ההתגלות בסנה

 

המלאך שנגלה אל משה בסנה [מיכאל או גבריאל] (וירא מלאך ה' אליו בלבת אש) [ג, ב] שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א תשפ"א

אין אחר גואלם - מעמד הסנה [מדוע אמר ה' למשה שדווקא עליו ולא על אהרן הוטל התפקיד לגאול את ישראל, מדוע התגלה ה' בסנה, מדוע ציווהו ''של נעליך'', מדוע משה חפץ לדעת באיזו זכות נגאלים ישראל, כיצד תקנו ישראל בשהייתם במצרים את חטא אדה"ר, כיצד הדבר בא לידי ביטוי במטה אהרן, מדוע חפץ משה שהקב"ה יגאלם בעצמו ולא ע"י שליח] עמל משה, תשס"א

המשימה הנעלה של ריבוי כבוד שמים [נקודת השינוי בתולדות האמונה - מעמד הסנה, זכר למעשה בראשית מול זכר ליציאת מצרים, תפילת הקנטוניסטים ביום כיפור, יתגדל ויתקדש שמיה רבה] מתוקים מדבש-במשנתו של הגר"מ שפירא זצ"ל-אוסף גיליונות, תשפ"א (עמ' כז)

התגלות מתוך הסנה [עימו אנוכי בצרה, גורן האטד, כתרי אומות העולם, ציור הסנה על אבני הר סיני] עינינו גל-במשנתו של הגר"מ שפירא זצ"ל-אוסף גיליונות, תשפ"א (עמ' מא)

בכל עת ובכל זמן ובכל מקום אפשר להתקרב אל ה' (המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא) [ג, ה] באר הפרשה, תשע"ז (עמ' כ) אספקלריא, תשע"ח (עמ' סח)

 

נושא בפרשה: כבדות הפה של משה רבינו

 

מדוע היה משה רבינו כבד פה? [מנהיג בעל מום?] (כבד פה וכבד לשון אנכי) [ד, י] מעדני אשר, תשע"ו מעדני אשר, תשע"ב באר הפרשה, תשע"ט (עמ' א)

אדם שהוא כבד פה וקראהו לעלות לתורה האם מותר לו לסרב? (כבד פה וכבד לשון אנכי) [ד, י] מעדני אשר, תשפ"א

האם בזמננו אין את האיסור של מי שקרהו לעלות לתורה ואינו עולה מקצרין את חייו? (כבד פה וכבד לשון אנכי) [ד, י] מעדני אשר, תשפ"א

מדוע אינו מבואר בשו''ע שמי שאינו עולה לתורה מקצרין ימיו? (כבד פה וכבד לשון אנכי) [ד, י] מעדני אשר, תשפ"א

מדוע משה רבינו לא רצה להתפלל שיתרפא ויוכל לדבר רגיל? (כבד פה וכבד לשון אנכי) [ד, י] מעדני אשר, תשפ"א

 

נושא בפרשה: חליצת מנעלים [של נעליך]

 

חליצת נעל בברכת כהנים (של נעליך) [ג, ה] מחמדי התורה, תשע"ה מחמדי התורה, תשע"ח

האם משה חלץ נעל ימין תחילה? [חליצת רשות וחליצת מצוה, נשיאת כפים, ערב יום כיפור, השלכת הנעל לברכת כהנים או חליצתה, המנהג לחלוץ נעליים קודם הגעה לכותל המערבי] קב ונקי, תשפ"א

קנין החליפין של בועז בנעל או בכפפה? קב ונקי, תשפ"א

האם משה חלץ נעל אחת או שתיים? [טעם החליצה משום קדושת המקום או טעם אחר, האם חלץ במעומד או מיושב, האם במקום הסנה או רחוק ממנו, האם ניתן להוכיח מכאן שהיה מלך] (של נעליך מעל רגליך) [ג, ה] האיחוד בחידוד, תשע"ו ממשנתה של תורה, תשע"ו

ההבדל בין "חליצה" "שליפה" ו"של" לגבי נטילת ידים [לפני הדיבור עם הקב"ה] (של נעליך מעל רגליך) [ג, ה] דברי שי"ח, תשע"ח

איסור נעילת הסנדל במקום מקדש [במנעל עור או בכל מנעל, במקום השראת השכינה צריך להראות ביטול והכנעה] מעדני כהן, תש"פ

לבישת נעליים במקדש [משום קדושה או משום חציצה] (של נעליך מעל רגליך) [ג, ה] עיון הפרשה, תשע"ב (עמ' מ)

כוהן השוחט קרבן התמיד בבית המקדש, האם רשאי לנעול מנעלים בשעת השחיטה? עשר עטרות, תשע"ט

האדם מחויב לעבודת השם במדרגתו, ולא במדרגה דמיונית הגבוהה ממנו (של נעליך מעל רגליך) [ג, ה] בארה של תורה, תשע"ז

לבישת נעלי בית שאינם קשורים לרגל במקום שאין ערוב שלמים מציון, תשע"ו

נעל של חליצה [דיני נעל בית דין, התאמתה לרגל, חלקי הנעל וחומר היצור, עקב, קרסים ולולאות, רצועות קשירה, צורת הקשירה, התרת הרצועות, נטילת ידיים בנגיעה בנעל חליצה] (של נעליך מעל רגליך) [ג, ה] עומק הפשט, תשע"ח

שליטה על הטבע [חליצת הנעל של היבם על חוסר שליטתו העצמית, תנועת התשובה כח כיבוש הטבע] [מדברי המשגיח הגר"ד יפה זצ"ל] דברי אמת, תשע"ח פרי ביכורים, תש"פ

מהותם של הנעליים [מדוע משה נצטווה להוריד את נעליו? מדוע יהושע נצטווה להוריד רק נעל אחת? מדוע שבט לוי בעבודתו ללא נעליים?..] (של נעליך מעל רגליך) [ג, ה] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"א

מנעל בהר הבית ובעזרה אספקלריא, תשע"ט (עמ' מ)

איסור כניסה במנעל - להר הבית או לעזרה? ירחון האוצר (כד), תשע"ט (עמ' רפב)

מנעלים מיוחדים לשבת מעדני אשר, תשע"ז שיעורי ליל שישי-ברכת יצחק, תשע"ז

מנהג לבישת מנעלים, וחליצתם קודם עליה לתורה [לחצוץ בין האדם לאדמה שנתקללה בחטא אדם הראשון] קב ונקי, בראשית, תשע"ח

לבישת וקשירת מנעלים, ודין איטר מחמדי התורה, תשע"ח

חליצת הנעל של היבם מעידה על חוסר שליטתו העצמית, תנועת התשובה כח כיבוש הטבע [מדברי המשגיח הגר"ד יפה זצ"ל] דברי אמת, תשע"ח

קשירה ושריכה של ימין קודם מעדני אשר, תשע"ד

סדר נעילת נעלים ללא שרוכים דברי הלכה, תשע"ז

הנעליים בעבורם נמכר יוסף שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ה

הקשר בין שמיעת בשורה טובה לאי אפשרות לנעול ולא לחלוץ נעל משנת מהר"ל, תשע"ט

מתי חולצים נעלים בתשעה באב שחל בשבת שיעורי הרב יו"ט זנגר שליט"א, תשע"ח (24 עמ') תשע"ט (33 עמ')

חליצת מנעל קודם כניסה לסוכה גם אני אודך - בעניני סוכה וארבעת המינים, תשע"ז (עמ' קמט)

שקעה עליו חמה בערב יום כיפור והוא עם מנעלי העור [יחלצם בידו, ברגלו, יטלטלם לביתו, מוקצה] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

 

 

נושא בפרשה: שם ה'

 

כוונת השמות [האם הכוונה הנדרשת בהזכרת השמות היא מדיני הבנת פירוש המילים או מגדרי יראת הרוממות, ביאור הכוונה באמירת אלוקינו,  החיוב לכוון גם על כתיבת השם נאמר בכל השמות או רק בשמות הנאמרים בקריאת שמע בלבד  כוונת השמות קודם אמירתם או בשעת אמירתם ."תנאי" בכל בוקר על כוונת השמות - האם מועיל על פי ההלכה • אמירת השמות ב"תנאי" בשם ומלכות • טעם אמירת "אדון עולם" קודם התפילה, ציור שם הוי"ה מול עיניו כאשר מזכירו • הזהירות בביטוי שם אדנ"י במדוייק. פירוש הכוונה המעכבת בפסוק הראשון של קריאת שמע - לכתחילה ובדיעבד, ומה יעשה אם לא כיוון כהוגן.  האם חובה לכוון בשמות באמירת "שנים מקרא ואחת תרגום . כוונה בשאר שמות הקודש"א-ל", "שד-י", "צבאו-ת". האיסור "להגות את השם באותיותיו" - באיזה "שם" מדובר • הגדרת האיסור ועונשו, וכיצד מותר לאומרוהרהור בשם הוי"ה ככתיבתו. "שמות" הקב"ה הם "הנהגות" והזכרתם גורמת לשפע] עולמות, תיב

גילוי הנהגת הייחוד [ההבדל בין מצת פסח למצת קרבן תודה, שמו של משה, 'שמי' 'זכרי'] (אהיה אשר אהיה) [ג, יד] אספקלריא, תש"פ (עמ' כו)

אהיה אשר אהיה [מדוע חשב משה שאהרן ראוי יותר לשליחות, מדוע המתין עד לאחר שהקב"ה הראהו האותות, מה הוקשה למשה בלשון ''אהיה אשר אהיה'' וכיצד אמירת ''אהיה'' יישבה העניין, מדוע חפץ משה שהקב"ה יגאלם בעצמו ולא ע"י שליח, כיצד נגאלו ישראל אם טרם הגיעה שעת הגאולה, מדוע חפץ משה שהגאולה תהיה ע"י אליהו הנביא] עמל משה, תשנ"ח

שם מ"ב שנמסר למשה רבינו על המים [קול ה' על המים, סנה גדל על מים] אספקלריא, תש"פ (עמ' מט)

קריאת קרי וכתיב וקריאה מתוך הכתב [דברים שבכתב אין לקוראם על פה] אספקלריא, תש"פ (עמ' עו)

הוי"ה ואדנו"ת - כקרי וכתיב או שקריאת האדנות היא גופא הוי'ה? [קריאת שמע, תפילה, ברכת כוהנים] (זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור) [ג, טו] עשר עטרות, תש"פ

המצוה להעלים את השם המפורש אספקלריא, תש"פ (עמ' קס)

 

אהיה אשר אהיה [מהות השם] [ג, יד] שבילי פנחס, תשע"ה שפת אמת, תרמ"ב

מלמד שכתב על לוח בכיתה אהיה אשר אהיה [מחיקת השם] פניני הלכה-אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' לא)

כתיבת השם וקריאתו [אדנו"ת והוי"ה אלוקים] (זה שמי לעולם, ברש"י) [ג, טו] תורת ראשי הישיבות, קובץ גליונות, תשע"ח (עמ' יט)

האם משה ידע קודם לכן את שם ה'? (זה שמי לעולם) [ג, טו] אספקלריא, תשע"ח (עמ' יג)

כתיבה כדיבור (זה שמי לעולם, ברש"י) [ג, טו] זרע ברך, תשע"ה

מחיקת שם ה' שנכתב בטעות על לוח (זה שמי לעולם) [ג, טו] וישמע משה, תשע"ה

שימוש בשמות הקודש [קבלה, משה רבנו הרג את המצרי ב"שם המפורש", ואף דוד המלך וישעיהו הנביא השתמשו ב"שמות", אמוראים שבראו בעלי חיים על ידי צירופי השמות שב'ספר יצירה' [ובשל"ה הק' מובא שאף השבטים עשו כן], רבי אליהו אבד"ק חעלם מסופר שברא 'גולם'. אמרו חז"ל: "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ" ["על ידי צירופן ובספר יצירה תני להו", רש"י]. ובדברי הרמב"ן נתבאר כי ה"אורים והתומים" היו שמות קודש שהשתמשו בהם, ויש לתמוה על הנ"ל מדברי חז"ל: "וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא חֳלָף - כל המשתמש בשם המפורש אין לו חלק לעולם הבא", וצ"ע אימתי הותר השימוש ב"שמות", ואימתי נאסר. בדיני כישוף מצינו ג' חילוקי דינים: [א] העושה מעשה על ידי כשפים חייב סקילה. [ב] אם אינו עושה מעשה כמו האוחז את העינים, פטור אבל אסור. [ג] על ידי ספר יצירה מותר לכתחילה [ובדין "מעשה שדים", יש שאסרו ויש שהתירו]. וצ"ב במה שונה השימוש בספר יצירה ממעשה כשפים ושדים. כתיבת קמיעות, לחשים וסגולות, ושימוש ב"קבלה מעשית" [השבעות שמות המלאכים] על פי ההלכה ודברי האריז"ל והמקובלים. אדם הנברא בספר יצירה: מה "יחוסו" [האם נחשב כ"ישראל"], צירופו למנין, הריגתו, בריאת אדם על ידי ספר יצירה בשבת] (הלהרגני אתה 'אומר') [ב, יד] עולמות, קלה מחמדי התורה, תשע"ג

איסור קריאת שם הוי"ה ככתבו, וגדר קריאת שם אדנו"ת במקום שם הוי"ה, וכן שאר כתיב וקרי, והמסתעף אספקלריא, תשע"ט (עמ' קו)

שם שד"י במזוזה (וארא אל אברהם... בא-ל ש-ד-י) [ו, ג] מאמרי "עינינו גל" - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' יח)

ההבדל בין התגלות ה' בשם א-ל ש-די לבין התגלות בשם הוי-ה... [קץ הגאולה וקץ השעבוד] (וארא..בא-ל ש-די ..ושמי הוי-ה לא נודעתי להם) [ו, ג] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ד שפת אמת, תרנ"ב פניני אורח החיים, תשע"ח

מהות שם ש-ד-י [פריה ורביה, בשעת מיתה נטילת היוד, מצות מילה, אמירת עלינו בסיום המילה - לתקן עולם במלכות ש-ד-י] (וארא אל אברהם... בא-ל ש-ד-י) [ו, ג] נועם אליעזר, תשע"ח

 

נושא בפרשה: מילת בנו של משה ע"י ציפורה

 

כשמשה יצא לדרך עדיין לא היה בנו בן שמונה ימים עיון הפרשה, תשע"ו (עמ' צג) יח תירוצים

מדוע לא קיים משה מצוות מילה בבנו? [ד, כד] הגר"א גניחובסקי, תשע"ד מעדני אשר, תשע"ו נועם אליעזר, תשע"ט

ברית מילה ע"י האם [מילה ע"י אשה, מילה ע"י ציפורה, חיוב ציפורה במילהמדין בי"ד, מילת בני קטורה וחיוב בני מדין כבני קטורה באיש ובאשה, חיוב אשה במילת בנה כשאין אב, טעם פטור אשה במילה מצד היותא אשה או מצד מצוות עשה שהזמן גרמא, חיוב אשה מדין 'בי"ד', הברכה שמברכת אשה המלה את בנה, האם עבד חייב למול את עצמו, האם מלים אנדרוגנוס בשבת, האם אשה קודמת לבית דין, ברית מילה ע"י קרן לייזר, לחולי המופיליה שלא ניתן לבצע בהם מילה בחיתוך בשל בעייה באי קרישת הדם] עומקא דפרשה, תש"פ

פטור "עוסק במצוה" במילת בנו של משה [כשטרוד במצוה, וכשאינו טרוד, קודם מתן תורה, קריאת שמע בפגישת יוסף ואביו] שלמים מציון, תשע"ח

האם ציפורה ביצעה את ברית המילה או מינתה שליח? [האם אשה יכולה למנות שליח לברית מילה] עיון הפרשה, תשפ"א (עמ' קמב)

מדוע נענש משה על שלא מל את בנו? [נטל את בנו כיון שחשש שלא יאמינו לו, והכניס בנו למקום סכנה] משך חכמה עם בינת החכמה, תש"פ

ברית מילה ע"י אשה [אשה שהתחילה במילה וסיים את המילה איש, אשה שמינתה שליח למילת בנה, חובת ציבור האם מוטלת על אשה, חיובה של ציפורה: מדין בי"ד, מדין קני קטורה, בהעדר האב. ההבדל בין מילה לבין שחיטה] מסביב לשולחן, תשפ"א

עיכוב ברית מילה בכדי להתכונן כראוי [הכנה למצוה] אספקלריא, תשע"ח (עמ' נט)

חיוב בית דין במילה במקום שיש מניעה זמנית לאב שלמים מציון, תשע"ז

גדולה מצות מילה [דחיית ברית מילה מפני פיקוח נפש לפני מתן תורה, ו'חי בהם' בבני נח, האם מצוות המילה הוא על התינוק או על אביו] עיון הפרשה, תשע"ד (עמ' מח)

פיקוח נפש בבני נח [מילה ביוצא לדרך] [ד, כד] הגר"א גניחובסקי, תשע"ו

האם יש איסור לאדם למול תינוק או לעשות לו הטפת דם ברית ולצאת אתו לדרך? מדוע לא מל משה רבינו מיד את בנו והשאירו עם אשתו? (ויפגשהו ה' ויבקש המיתו) [ד, כד] מעדני אשר, תשע"ו מעדני אשר, תשע"ג נועם אליעזר, תשע"ט

ברית מילה בשבת האם הוי הותרה או דחויה אספקלריא, תש"פ (עמ' קנו)

ברית המילה של אברהם אבינו אספקלריא, תש"פ (עמ' קנז)

אשה שהתחילה ברית מילה בתינוק, ואיש סיים את הברית [ד, כה] מעדני אשר, תשע"ז

האם אשה יכולה למנות שליח לקיים מצוות ברית מילה? [ד, כה] מעדני אשר, תשע"ז

ברית מילה בהרדמה כללית או מקומית [לתינוק או למבוגר, צער המילה, קיום מצוה בשינה, מורדם האם נקרא 'בר חיובא במצוות, האם יכול למנות שליח, האם יכול למנות שליח כשהוא ער, האם מוהל הוא שליח של הנימול, שמירת המקד בשינה, האם צריך כוונה במילה או די בכך שהוא יהיה 'נימול', מבחן התוצאה, מילת גר בהרדמה, קבלת מצוות במילת גר בשונה מברית מילה רגילה] נוה ההיכל, תש"פ

למול בסכין ברזל [מן המובחר] מאוחר זמן, או סכין זכוכית מיד [איחור מילת משה, קיום מצוה הראשונה או החשובה, חופש מבית הסוהר, הנחת תפילין ללא טלית, קידוש לבנה לפני מוצאי שבת] נוה ההיכל, תשע"ז

האם קטן כשר למול? [גרשום, צפורה מבנות מדין מצאצאי קטורה, מילה ע"י אשה מבנות קטורה] בארה של תורה, תשע"ו

אב מל את בנו לפי דעה אחת ולפי שיטת בנו אינו מהול [תינוק נולד במוצאי יום א' כעשרים דק' אחר השקיעה, ונוהג כר"ת אף לקולא, ומל את בנו בשבת. בנו גדל ולמד בישיבה הנוהגת לפי הגאונים, ונצמא שברית המילה שלו זמנה ביום א', ונמצא שנימול קודם זמנו, האם צריך הטפת דם ברית] נשיח בחוקיך, תשע"ח

מילה בשבת ע"י מי שזו ברית המילה הראשונה שהוא מבצע [חשש חובל בשבת, התלמד כבר על גויים, האם מותר לו לעשות מציצה] עיון הפרשה, תש"ע (עמ' מ)

מה המעלה בנולד מהול הרי מבטל מצות עשה של 'ברית מילה'? מעדני אשר, תש"פ

מדוע המנהג לומר בברית מילה 'הודו לה' כי טוב' וכו'? מעדני אשר, תש"פ

איך מותר לנולד מהול לאכול תרומה הרי הוא 'ערל'? מעדני אשר, תש"פ

מדוע כל יהודי אינו נולד מהול הרי אביו מהול? מעדני אשר, תש"פ

המוהל בהלכה [מילה ע"י אשה, האם המוהל יכול להיות סנדק, האם על המוהל לעזוב את ביתו כשמבקשים ממנו למול בשבת וביום טוב, איסור לש בזריקת הדם לעפר בשבת, האם יש להימנע מלמול בשבת, מוהל מומחה או מוהל ירא שמים, עמידת אבי הבן ליד המוהל, אשה כמוהל ועכו"ם כמוהל, תחילת מעשה המילה ע"י מי שהוא פסול למול, מילה ע"י קטן וערל, מוהל שהשאיר תלתולי בשר, ביטול השליחות, לתקוני שדרתיך, ביטול מצוות המילה, אב המל את בנו כמקריב קרבן, האם שייך למכור את מצוות המילה, מכירת מצוות, תשלומי נזק במוהל שהזיק] מסביב לשלחן, תש"פ

מילה בשבת כשהילד הולך למות עיון הפרשה, תשע"ב (עמ' מא)

מילה ע"י אשה [ד, כה] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה שלמים מציון, תשע"ז

 

נושא בפרשה: הכרת הטוב

 

הכרת הטוב [אפילו לבעל חיים ולדומם. גודל חיוב הכרת הטוב. הפותח פתחו לחברו נפשו חייב לו, מונעת כל אפשרות של נזק או צער עם מטיבו - כפי שיש ללמוד מיוסף הצדיק מבני ישראל כשיצאו ממצרים. חיוב הכרת הטוב לעבד על חסד שגמל עמו, גורם כי שחרורו הוא בגדר מכירה, ובשל כך אדונו לא עובר על איסור "לעולם בהם תעבודו". חיוב הכרת הטוב - מעיקרי האמונה. "כל הכופר בטובתו של חברו סופו שיכפור בטובתו של הקבה". פגם בהכרת הטוב - חסרון מהותי בנפש האדם. חיוב הכרת הטוב מחשיב כל גמול רע ל"בגידה" • הכרת הטוב אפילו למצרים שהרעו לנו לפני אלפי שנים. חיוב הכרת הטוב, אינו קשור כלל לעמל של המיטיב, אלא נובע מההטבה שנתקבלה. חיוב הכרת הטוב בהלכה. תביעת רופא שהסכים לנתח בחינם ולבסוף התרשל וגרם לנכות • חולה המתבקש להעיד נגד רופא שריפאו • רופא המבקש להפנות חולים לבית החולים שהשתלם בו כהכרת הטוב על לימודיו שם. חיוב הכרת הטוב לנכרי תרומת כליה לרופא נכרי שחייב לו הכרת הטוב  • האם צריך להשיב לנכרי שטעה כהכרת הטוב על כך שהנכרי השיב לישראל שטעה • מכירת מוצרים לנכרים ידידי ישראל בהמלצת הכנסיה שתגרום לחיוב הכרת הטוב כלפיהם • הכרת הטוב לכומר או לגוי של שבת. עובדות והנהגות] עולמות, תעח

גודל מעלת הכרת הטוב [אשר לא ידע את יוסף, חיובה בבן נח, כללי הצדק הטבעי, רבינו ניסים גאון, הכנסת האורחים של יתרו לטובתו, הכרת הטוב לזולת בשפתו, תרגום הגרי"ש אלישיב את תודתו לרופא באנגלית, מודים דרבנן בחזרת הש"ץ] שואלין ודורשין-קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' כג)

חיוב הכרת הטוב (ויואל משה) [ב, כ] פניני דעת, תשע"ה

שלח מתנה לחברו בטעות משום שחשב שעשה לו טובה (היליכי את הילד הזה והיניקיהו לי ואני אתן שכרך) [ב, ט] פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' טו) פניני חשוקי חמד, תש"פ

הכרת הטוב, מאי הכאת משה את היאור [הכרת הטוב לדומם] (אמור אל אהרן קח מטך) [ז, יט] במשנת הפרשה, תשע"ו מרבה תורה, תשע"ז בית מדרש ישיבת מיר, תשע"ז שיחת הרב אליהו אליעזר דסלר, תשע"ז

הכרת הטוב, מאי הכאת משה את היאור ['אדם' מכיר טובה, ושאינו מכיר טובה נקרא נבל, כבהמה במותה שהיא נבלה, וכצמח שנותק מן החיות שהוא נובל, הכרת הטוב לדומם] (אמור אל אהרן קח מטך) [ז, יט] משנתה של תורה, תשע"ח

מדוע מכת שחין בוצעה ע"י משה למרות הכרת הטוב מן הגחלים בבית פרעה [מכת שחין היתה ע"י פיח כבשן, הכרת הטוב לדומם, לא לקו כל גחלי מצרים, המכה היתה בידי שמים, הבדל בין הכאה דרך ביזיון לזריקה, מהגחלים גם ניזק] (וקחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן) [ט, ח] אספקלריא, תשע"ח (עמ' עא)

הכרת הטוב לדומם [בור ששתית ממנו, זכויות אדם או חובות אדם] (אמור אל אהרן, ברש"י) [ח, יב] מרבה תורה, תשע"ז

 

שאר עניני הפרשה:

 

חידות לפרשת שמות אוצר החידות והידיעות, תשפ"א

ספר שמות ספר שני לספר בראשית - החלק החיצוני והפנימי של העולם בחובת הלבבות והמעשים [לימוד שלא לשמה] [הגר"י אייכנשטיין שליט"א] עומק דעת, תשפ"א

מעשה אבות [ספר בראשית] סימן לבנים [ספר שמות] (ואלה שמות) [א, א] שיעורי הרב רוזנבלום, תש"ע

תיקון חטא אדם הראשון במצרים ובבניית המשכן (ואלה שמות) [א, א] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ד

'איש וביתו באו' - מאמר פתיחה לחומש שמות וגלות מצרים אספקלריא, תשע"ט (עמ' ט)

הרחק משכן רע (הבאים מצרימה) [א, א] מדי שבת, תשע"ז

הירושה שנחלנו מיוסף - להשאר צדיק בכל המצבים (ויוסף היה במצרים) [א, ה] דברי אמת, תשע"ח

בזכות יוסף הצדיק [גלגולו של נח] נצלו ילדי ישראל שנבלעו בתוך הארץ (ויוסף היה במצרים) [א, ה] שבילי פנחס, תשע"ט

ההתמודדות עם מאורעות החיים (ויוסף היה במצרים) אספקלריא, תש"פ (עמ' צט)

על מה סמכו גדולי עולם להתנהג ברבנות הרי המנהיג עצמו ברבנות מקברת את בעליה? (וימת יוסף וכל אחיו) [א, ו] מעדני אשר, תשע"ו

מתי התחיל השעבוד? [בפטירת כל הדור ההוא, חיי סרח, חיי יוכבד] עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' נז) לה תירוצים

מפקד הלויים ומספר הבכורות [ששה בכרס אחת] (ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותמלא הארץ אותם, ברש"י) אספקלריא, תשע"ח (עמ' סח)

יחוס לויה [משפחת לויה, דין לויה, לוי או כהן הנולד ממזרת פקע ממנו שם לוי ושם כהן, וכן לוי שנולד מחייבי כריתות, בלוי שנשא ממזרת פקע ממנו יחוס אביו] דרישה וחקירה, תשפ"א

יסוד ההתחדשות (ויקם מלך חדש) [א, ח] שפת אמת, תרל"א

המדרגה הפנימית והחיצונית בעולם ובמעלות הרוחניות (ויקם מלך חדש) [א, ח] נר יששכר, תשע"ז

הנ"מ להלכה במחלוקת "מלך חדש" על מצרים אספקלריא, תשע"ט (עמ' עג)

יראת שמים הינה תנאי הכרחי למידות טובות [אין כל חדש תחת השמש] (ויקם מלך חדש על מצרים) [א, ח] מתוקים מדבש -אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' כה)

איך קונים דעת? [לימוד סדר טהרות ומסכת כלים, וידעתם כי אני ה', אחד מי יודע בסוף ליל הסדר (לא ידעתי את ה') [ה, ב] עינינו גל-מאמרי 'עין לא ראתה' אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' לו)

במה היתה רשעת מצרים יותר ממה שהרעו בפועל? (הבה נתחכמה לו) [א, י] פניני זאת ליעקב-אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' ח)

דימוי עצמי חיובי (הבה נתחכמה לו) [א, י] היא שיחתי, תש"פ

פרעה מלך מצרים התנגד לתורה שבעל פה [ל"ו מסכתות התלמוד הבבלי, הליכות עולם לו] (הבה נתחכמה לו) [א, יא] שבילי פנחס, תשע"ח

להרחקת ה'ספקות' באמונה ['כן' ירבה במקום 'פן' ירבה] (כן ירבה וכן יפרוץ) [א, יב] באר הפרשה, תשע"ח

מדוע הלכו נשות ישראל ללדת תחת עץ התפוח? (כן ירבה וכן יפרוץ) [א, יב] אשכול יוסף, תשע"ו

חרוסת [מצוה או לא, האם בפני עצמה או חלק מהמצה והמרור, כשאין לו חרוסת האם לא יאכל מרור, עבה או רכה, מי שאינו אוכל מרור האם אוכל חרוסת, המצוה בטיבול או באכילה, כמה להטביל, טיבול ראשון בחרוסת או מי מלח, הטבלת המצה בחרוסת, הטבלת הכורך בחרוסת] עולמות, תכא

שליחות לדבר עבירה בגוי [א, טו] מלאכת מחשבת, תשע"ו

פרטים קטנים שהם גדולים [מהותן של נשים גדולות היודעות להכיר ולהוקיר בחשיבות כל פרט ופרט כחלק משלמות אחת גדולה] (שם האחת שפרה ושם השנית פועה) [א, טו] היא שיחתי, תש"פ

מתוך ה"משבר" נולד תינוק [היום הרת עולם] (וראיתן על האבנים) [א, טז] בארה של תורה, תשע"ח

מצות יראת שמים (ותיראנה המיילדות) [א, יז] המצוות בפרשה, תשע"ו אבי עזרי, תשע"ז משנת חכמים, תשע"ד

מדוע צווה פרעה למיילדות העבריות להרוג את העוברים הזכרים במעי אמן? אספקלריא, תש"פ (עמ' קמז)

מדוע סיפקו המיילדות מים ומזון רק אחר גזירת פרעה? (ותחיין את הילדים) [א, יז] מעדני אשר, תשע"ח

מצוות 'יראת שמים' [יראת העונש ויראת הרוממות, יראה מביאה לתורה או להיפך, הדרך להשגת יראת שמים בהתבוננות] (ותראין המיילדות את האלוקים) [א, יז] המצוות בפרשה, תש"פ

שאלת ה'משמורת': מבט הלכתי [משמורת ילדים על-פי ההלכה, האם יש הבדל בין בנים לבין בנות, שאלת גילאי הילדים, הכללים המצויים בדברי חז"ל הם נוקשים או גמישים, מקומו של עיקרון "טובת הילד" בההלכה, האם יש העדפה אוטומטית לאם על פני האב, להורים "חובות" כנגד ילדיהם ולא "זכויות", האם "הסדרי ראיה" הינם "זכות הורית" או חלק מטובת הילד, טובת "רוחנית" של הילד] (ותחיין את הילדים, ברש"י) [א, יז] תורה והוראה, תש"פ

מסירת תוצאות רנטגן לידי נבדקים [ובפרט בשאלות הריון, חוק זכויות החולה, רוח איש יכלכל מעשהו, כיצד להודיע ידיעה לא נעימה, רפואה, אתיקה, אמת] (ותחיין את הילדים) [א, יז] פניני חשוקי חמד, תשע"ט (עמ' ג)

האם יש חיוב הצלה לאדם שיעבור על אחת מג' עבירות חמורות אם ינצל? [רוצח בשב ואל תעשה, רודף] (ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים) [א, יז] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

הוראות ללידה בשבת וביום טוב [מה מותר לקחת לבית החולים, חפצים שכדאי להניח בחדר במדרגות מראש או בחצר, להפקיר ציוד כשהנסיעה מחוץ לתחום שבת, כסף, מסמכים חיוניים, חפצי מוקצה, טלטול בשינוי בתוך בית החולים, הכנות לפני שבת, שהיה בקרבת מקום, בחירת בית החולים, סיבות להעדפת בית חולים מרוחק, באיזה שלב נוסעים לבית החולים, סדרי עדיפויות בבחירת אמצעי התחבורה, המלווים המותרים בנסיעה, עדיפויות באמצעי תקשורת להזמנת תחבורה, פתיחת וסגירת הדלת וחגירת חגורת בטיחות לכתחילה ע"י אינו יהודי, השימוש בוויז, דלתות חשמליות בבית חולים ומצלמות אבטחה, עליה במעלית ולחיצה על כפתור הקומה כלאחר יד, רישום בקבלת ללידה, הכנה ללידה, מקלחת חמה, אפידורל, בעל שהוא כהן] [הרב מאיר רוזנר שליט"א] (בטרם תבוא עליהן המילדת) [א, יט] עיון הפרשה, תשפ"א (עמ' קלג)

ההצטיינות ביראת שמים מביאה לאדם שפע כדי לקיים מצוותיו [כתבנו בספר זכויות, ירבו זכויותינו] (וירב העם ויעצמו מאוד... ויעש להם בתים, ברש"י) [א, כ-כא] פניני אור החיים, תשע"ח

הקשר בין יראת השמים של המיילדות לשכר שקיבלו [בתי כהונה ולויה] (וירב העם ויעצמו מאוד... ויעש להם בתים, ברש"י) [א, כ-כא] מעדני אשר, תשע"ח מלאכת מחשבת, תשע"ח

מה ראו איצטגניני פרעה ב'מים' ומדוע ביטלו גזרתם משהונח ביאור? [חטא מי מריבה] (כל הבן הילוד היאורה תשליכון) [א, כב] פניני אור החיים, תשע"ח

מדוע ציוה פרעה על גזירת הזכרים לעמו דוקא? (לכל עמו לאמר) [א, כב] אספקלריא, תש"פ (עמ' נג)

תיקון חטא מכירת יוסף ע"י משה רבינו (וילך איש מבית לוי) [ב, א] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ה

האם אדם פטור מקיום מצוה כאשר יבוא לו אונס אחר תחילת קיום המצוה? [פרישת עמרם מאשתו, בכדי לא להביא ילדים לעולם, תקיעת שופר במקום שאוסרים על כך, התחלת ספירת העומר כשיודע שלא יוכל להשלימה, האם יש מצוה בעשיית חצי שיעור] (וילך איש מבית לוי) [ב, א] שעורי ליל שישי "ברכת יצחק, תשע"ו

חיוב פו"ר כשיש חשש שיולדו בעלי מומין אספקלריא, תשע"ט (עמ' קמ)

דברי הרמב"ם שעמרם נצטוה במצרים מצוות יתירות [מה הן המצוות שנצטוה? והיכן המקור שנצטוה?] אספקלריא, תשע"ט (עמ' מה)

עמרם נצטוה המצרים ב'מצות יתירות' [מצוות חופה, קידושין, פריה ורביה, גרושין, מחזיר גרושתו] אספקלריא, תש"פ (עמ' נה)

נישואי עמרם ויוכבד דודתו [נישואין לדודתו קודם מתן תורה, מה משמעות קידושין בעריות, אם מחמת איסור כרת עדיין לא נאסר, ואם מחמת ערוה שם ערוה כבר חל, מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין, במצרים נצטווה עמרם מצוות יתירות] (וילך איש מבית לוי) [ב, א] אספקלריא, תשע"ח (עמ' לו) אספקלריא, תשע"ט (עמ' מב)

כשנולד משה לא היה ליוכבד צער לידה (ותרא אותו כי טוב הוא) [ב, ב] משנת מהר"ל, תשע"ט

כמה זמן יכול אדם לחיות בתוך המים? (ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאור) [ב, ג] מעדני אשר, תשע"ג

מה קרה לשאר הילדים שהושלכו ליאור? [ב, ג] אשכול יוסף, תשע"ה

מעשיה של מרים להצלת משה מן היאור [דברי הרמב"ם: סיכנה עצמה להצילו מן הים] (ותתצב אחותו מרחוק) [ב, ד] גליון תורת רבותינו, תש"פ

מהיכן למדנו שבת פרעה רחצה לשם גירות? (ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור) [ב, ה] אשכול יוסף, תשע"ה

גר קטן שהגדיל ומחה ובטלה גירותו, האם יתחייב מיתה על אכילת אבר מן החי כדין בן נח? (ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור) [ב, ה] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

האם חייב אדם להתארגן קודם זמן המצוה? [גוי העומד להתגייר, קטן העומד לגדול] [ב, ה] הגר"א גניחובסקי, תשע"ו אורות הגבעה, תשע"ח

חיוב השתדלות האדם (ותשלח את אמתה ותקחה, ברש"י) [ב, ה] שלמים מציון, תשע"ז באר הפרשה, תשע"ז (עמ' כה) פניני אי"ש, תשע"ח

עשה ככל יכולתך! (ותשלח את אמתה ותקחה) אספקלריא, תש"פ (עמ' קמ)

גירות קודם מתן תורה - גיור בת פרעה [האם אנשי שכם התגיירו, תמר, גר שנתגייר קודם מתן תורה האם כקטן דמי] (ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, ברש"י) [ב, ה] אספקלריא, תש"פ (עמ' כ)

פסול לוי בשינוי קולו (והנה 'נער בוכה') [ב, ו] אשר ליהודה, תשע"ד צבא הלוי, תש"פ

מלאך מט"ט שנקרא 'נער' בוכה, על מה שעתיד משה לדחותו מללכת לפני ישראל (והנה נער בוכה) [ב, ו] שבילי פנחס, תש"פ

כיצד התעוררה רחמנותה של בת פרעה, כאשר בכל יום ראתה רצח ילדים? (ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמול עליו ותאמר מילדי העברים זה) [ב, ו] מעדני אשר, תשע"ד

אל תאמר נער אנוכי [ענוה, וענוה שלא במקומה] אספקלריא, תש"פ (עמ' פז)

ילד מאומץ האם חייב בכבוד הוריו או הוריו המאמצים? (היליכי את הילד הזה והיניקיהו לי) [ב,ט] נועם אליעזר, תשע"ט

קריאת שם המאמץ כאביו של ילד מאומץ [דעות הפוסקים] (היליכי את הילד הזה והיניקיהו לי) [ב,ט] נר לשולחן השבת, תשפ"א

דיני הראיות בבני נח [אומדנא, עדות בעל דבר, רוח הקודש] [ב, יא] שלמים מציון, תשע"ו

מי היתה שלומית בת דברי? [אשת דתן] מלאכת מחשבת, תשע"ט

להתבונן בצרכי הזולת להיטיב עמו ולמנוע ממנו צער (וירא בסבלותם) [ב, יא] באר הפרשה, תשע"ז (עמ' י)

אכפתיות [נושא בעול עם חברו] (וירא בסבלותם) [ב, יא] היא שיחתי, תש"פ

האם ייתכן לפטור אדם החייב מיתה, בשל הסיכוי שייתכן ויוליד צאצאים הגונים? (וירא כי אין איש ויך את המצרי) [ב, יב] מעדני אשר, תשע"ב

האם יש חיוב קבורה במת גוי? (ויך את המצרי ויטמנהו בחול) [ב, יב] מעדני אשר, תשע"ב

הגדרת רשע ודיניו [ב, יג] אורייתא, תשע"ב

מדוע טענו דתן ואבירם שמשה היה פסול לדון את האיש המכה? [פסלות דיין ושופט, מחת גיל או הרכב חסר] (מי שמך לאיש שר ושופט) [ב, יד] מעדני אשר, תשע"ח

האם מותר לפעול למען היתר בניה לגוי בישראל כשכך יוכל גם יהודי לבנות? [ישוב ארץ ישראל, לא תחנם, היתר מכירה] (ויקם משה ויושיען וישק את צאנם) [ב, ח] פניני חשוקי חמד, תש"פ

בלורית הראש [איסור גידול בלורית הראש ותספורת "קומי", רש"י רמב"ם, גידול שיער לשם נוי ויופי, גידול ציצית הראש, "קליעה", קונטרס חריף שנכתב ע"י הציבור הירושלמי, הנקרא:"טשאפ",היתר גידול בלורית הראש לקרובי המלכות. איסור "דרכי האמורי" נאמר רק כאשר רוצה להידמות לאמוריים, ולא כאשר יש לו סיבה אחרת למעשיו. חשש חציצת הבלורית בהנחת תפילין של ראש - דברי הראשונים והפוסקים. תספורת משום "אהבת היופי המוסכם" • מנהג בני ישיבות ליטא • מנהג בני ספרד. ריבוי שערות על פי הקבלה] עולמות, תקיט

התחזות לגוי - שינוי זהות בשעת סכנה [האיסור להתחזות לגוי, מפני פיקוח נפש, אמירת דברים דו משמעיים, שינויי מלבוש של המקורב למלכות, שינויי מלבוש בשעת שמד, שאלות מעשיות מתקופת השואה, שימוש בדרכונים מזויפים, גילוח זקן, לבישת בגדי כמורה] [ב, יט] מעדני אשר, תשע"ה עולמות, קלט

כיצד הגיע המטה לידי משה רבנו? [המטה שנברא בע"ש בין השמשות] פיקודיך דרשתי, תשע"ט

מנחש למטה (ויהי לנחש וינס משה מפניו ... שלח ידך ואחוז בזנבו) [ד, ג-ד] היא שיחתי, תש"פ

מטה משה הוא המקל של יעקב שהניח לפני הצאן כדי להחדיר בהם אמונה בבחינת מק"ל מ'עולם ק'וינו ל'ך [המטה של יעקב שעליו אמר: "כי במקלי עברתי את הירדן הזה" הוא המטה שהיה ביד משה, תכלית הסבל בגלות מצרים לזכך את ישראל מזוהמת הנחש שיהיו ראויים לקבל את התורה, נשמות ישראל שחטאו בעץ הדעת נתגלגלו למצרים, משה רבינו שהיה שקול כנגד כל ישראל, היה גלגול אדם הראשון שכלל את כל הנשמות, יעקב אבינו השתדל לקחת צאן לבן שהתגלגלו בהם נשמות שחטאו בעץ הדעת ונתגלגלו במצרים, יעקב אבינו הניח את המקלות לפני הצאן בבחינת מק"ל, טענת משה "והן לא יאמינו לי", בהיותם גלגולם של דור המבול ודור הפלגה שכפרו בה' ולא האמינו בו, תשובת הקב"ה "מה זה בידך", המטה אשר בידך הוא מיעקב שהחדיר בו בצאן לבן את האמונה בה'] שבילי פנחס, תשפ"א

חבלי גאולה [ב, כג] מדי שבת בשבתו, תשע"ו

הגאולה היא בכוח לידה מחדש - לשוב למעלת האבות [לידה מחדש ביציאת מצרים, השיבה למעלת האבות להיות אבות בעצמנו, יציאת מצרים שורש כל עיקרי האמונה, כאילו כפר בעיקר, להתחדש בכל יום בתורה ובמצוות] חשבתי דרכי במשנתו של הגר"מ שפירא זצ"ל-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' ו)

איבוד מעלת אבותיהם - התקרבות והתחברות לגויים [נחשבו גאולים כשחזרו למעלת האבות] ארחות חיים, תש"פ

ענין של ניסוח [הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה, ומהם מצפה הקב"ה שמעשיהם יהיו בתכלית השלימות, ומכיוון שהתנסח בלשון שנשמע ממנו דברי גנאי על כלל ישראל כעם חסר אמונה, לכן נענש על כך לפי גודל מעלתו כאילו חשד בכשרים ולקה בגופו. לשון הרע] (וימת מלך מצרים...ותעל שועתם אל האלוקים) [ב, כג] היא שיחתי, תש"פ

מדוע זעקו בני ישראל במות פרעה? (וימת מלך מצרים...ותעל שועתם אל האלוקים) [ב, כג] האיחוד בחידוד, תשע"ג

עניני תפילה (ותעל שוועתם אל האלוקים) [ב, כג] כאיל תערוג, תשע"ה כאיל תערוג, תשע"ו באר הפרשה, תשע"ז (עמ' ט) דברי אמת, תשע"ח (ח"א) דברי אמת, תשע"ח (ח"ב) נחל אליהו, אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמי יא)

כוח תפילת יהודי פשוט בעת צרתו (ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלוקים) [ב,כג] נחל אליהו-אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' ח)

שומע תפילה [תפילה - "עבודה שבלב", גאולת בני ישראל ממצרים - "מפני הצעקה קיבל תפלתם ברחמיו". הקב"ה שומע תפילת הבוטחים אך ורק בו. מדברי חז"ל, הרמב"ן ורבנו בחיי למדנו כי יציאת מצרים, באה מכוח צעקת בני ישראל הבאה מתוך צער ודחק, אשר נשמעת אצל הקב"ה. דברי רמב"ן להיזהר שלא לצער גר, יתום ואלמנה, כי כשיצעקו להקב"ה מתוך צערםהבטיח להם הקב"ה שישמע צעקתם