עיון מראי מקומות דברים שבת חזון תשפ"ב


 

 

 

 

פרשת דברים – שבת חזון

ותשעה באב שחל בשבת תשפ''ב (קישורים להורדה חינם)

יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו

קישורים לעלונים שבועיים בנושאי הפרשה [לפי סדר א' ב']



אוסף גליונות - מבית 'צוף'

אוצר פניני החסידות

אורות הגבעה

אז נדברו

איש לרעהו

אספקלריא

אשיחה בחוקיך

אשכול יוסף

באר הפרשה

בארה של תורה

בינת המשפט

בית מדרש - ישיבת מיר

במחשבה תחילה

במשנת הפרשה

דברי אמת

דברי יושר

דברי ישרים

דברי שי"ח

דרישה וחקירה

דרכים בתורה

האיחוד בחידוד

היא שיחתי

המצוות בפרשה

וישמע משה

וכל מאמינים

זרע ברך

זרע שמשון

יחי ראובן

יסודות החינוך

יקרא דאורייתא

יתרון דעת

כאיל תערוג

לאור הנר

להתעדן באהבתך

לקראת שבת מלכתא

מאור השבת

מאורות הפרשה

מגישי מנחה

מדי שבת בשבתו

מדשן ביתך

מחמדי התורה

מים זכים

מלאכת מחשבת

משנתה של תורה

מנחת אשר

מעדני אשר

מעינות בני יששכר

נוה ההיכל

נועם אליעזר

נחלתנו

נשיח בחוקיך

נר יששכר

נר לשולחן שבת

סיפורים להלכה שלמה

סיפורי צדיקים

עולמות

עומקא דפרשה

עיון הפרשה

פאר מקדושים

פניני אי"ש

פניני דעת

פניני הסופר

פנינים משולחן רבינו

פרי ביכורים

קב ונקי

קובץ גליונות

קול יעקב

שבילי פנחס

שיעורי הגר"א עוזר שליט"א

שיעורי הרב יו"ט זנגר שליט"א

שיעורי הרב רוזנבלום שליט"א

שלמים מציון

שמעתא עמיקתא

שפת אמת

תורה והוראה

 

 



תוכן עניינים של הנושאים בפרשה:

[לחיצה על שורת הנושא, תעביר אל מיקומו של הנושא]

 

 

נושא בפרשה: תוכחת משה

נושא בפרשה: סדרי בית הדין

נושא בפרשה: תפילת הדרך

נושא בפרשה: ברכת הגומל

נושא בפרשה: ישיבת וקנין ארץ ישראל

נושא בפרשה: הקשר בין פרשת דברים לחורבן הבית

 

שאר עניני הפרשה ...

 

מענייני דיומא:

שבת חזון [דינים ומנהגים]

תשעה באב [דינים ומנהגים]

תשעה באב שחל במוצאי שבת [דינים ומנהגים]

תשעה באב [באגדה]

תשעה באב ונגיף הקורונה

אבלות על ירושלים וזכר לחורבן

החורבן, הצפיה לגאולה והבנין

 

לבית ולמשפחה

 

נושא בפרשה: תוכחת משה

 

תוכחה שבשתיקה - מהגרנ"צ פינקל זצ"ל בית מדרש ישיבת מיר, תשע"ט

מעלת קבלת התוכחה מרב [ידור במקום רבו, מפני שרי גברתי אנוכי בורחת] (אלה הדברים) [א, א] אורות הגבעה, תשע"ז

כיצד מוכיחין [וכיצד לא להיגרר לשנאת חינם] מפיק מרגליות, תשפ"א

תוכחת משה - הודעת ניסי ה' עמם בכל ארבעים השנה [הגומל חסדים טובים, קל ישועתי אבטח, לבטוח בה' גם כשהוא חוטא] תורת הביטחון, תשפ"א

על מה הוכיחם משה ובאיזה גיל היו אז? [ים סוף] פניני אור החיים, תש"פ

דרך התוכחה וצורתה (אלה הדברים) [א, א] כאיל תערוג, תשע"ז

חיוב תוכחה רק בסוף ימיו, או בכל פעם? (ויהי בארבעים שנה) [א, ג] אשכול יוסף, תשע"ג

מדוע אין מוכיחין רק סמוך למיתה? (ויהי בארבעים שנה) [א, ג] מלאכת מחשבת, תשע"ז תשפ"ב

מדוע הקדים משה בתוכחתו את מעשה קורח לחטא העגל? (וחצרות ודי זהב, ברש"י) [א, א] אספקלריא, תשע"ט (עמ' ק)

מדוע אין מוכיחין אלא סמוך למיתה? אספקלריא, תשע"ט (עמ' סא)

תוכחת משה ברמז בתחילת החומש מול תוכחה במפורש בהמשך עיון הפרשה, תשפ"א ( עמ' פו) מא תירוצים

חכמת התוכחה יאיר נזרו, תש"פ

השומע תוכחה ומקבלה ראוי לברכה (יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם) [א, יא] פניני זאת ליעקב-אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' יא)

כיצד מבקרים? [תוכחה, ביקורת, לדון לכף זכות] (שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק) [א, טז] היא שיחתי, תשע"ט

 

נושא בפרשה: סדרי בית הדין

 

בי"ד כשער לעיר [דברים בחשיבות העמדת דין תורה, הגראי"ל שטיינמן זצ"ל] כאיל תערוג, תשע"ז

דיני כבוד ומורא בדיינים (ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואתן אותם ראשים עליכם) [א, טו[ שיעורי הגר"נ שיינין, תשע"ג

ישראל וגוי הדנים בדין תורה [כשיש הבדל בדין המהותי בין דין תורה לדין המקום] דפי עיון, תשע"ג

הגשת תביעה בבית דין ולא 'למסור דין' לשמים [מקפח זכויות הנתבע בבית דין] סברי מרנן, תשע"ח מעדני אשר, תשע"ה

הטלת אימה על ידי הדיינים לשם שמים (ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואתן אותם ראשים עליכם) [א, טו[ אשר ליהודה, תשע"ד

איסור שמיעת צד שלא בנוכחות חבירו [האם מותר לדיין להסיח דעתו בכדי לא לעבור, מכשיל בלפני עור, נתכוין לבשר חזיר] (שמוע בין אחיכם) [א, טז] הגר"א גניחובסקי, תשע"ג

מי שקיבל היתר לדון בערכאות וזכה בדינו, חייב לברר הדין בדין תורה בינת המשפט, תשע"ד

הנהגות בית הדין, מבי"ד הגר"נ קרליץ זצ"ל (שמוע בין אחיכם) [א, טז] נשיח בחוקיך, תשע"ה

בתי הדין וסמכויותיהם, קידוש החודשים ע"י הלל [נמסר הדבר לחכמים, לא תסור, שליחותייהו עבדינן] מנחת אשר, תשע"ז

סיתום טענות [איסור לכבד ת"ח בפני ע"ה, כשמכבד את שניהם, הקדמת דיו ת"ח או הושבתו, עמידה בשעת גמר דין, הבדל בין עדים לבעלי דין, כבוד ת"ח ושויון בבי"ד מול חובת כבוד התורה של היחיד] (שמוע בין אחיכם) [א, טז] הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

דין פרוטה כדין מאה (כקטן כגדול תשמעון, ברש"י) [א, יז] מדי שבת בשבתו, תשע"ז

דיני קדימה בדיון בבית הדין [לפי תור או לפי זהות הצדדים] נועם אליעזר, תשע"ט

סדר מינוי הדיינים וקידומם נועם אליעזר, תשע"ט

אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות מנחת אשר, תש"פ

אי ישיבת כהן גדול או מלך בהרכב בית דין של עיבור השנה [שיקולים זרים, האם קיימים שיקולים כאלו גם בעיבור שנת היובל, חלוקת שדה אחוזה שלא נפדית כוהני אותו משמר, כשאחד מחברי בית הדין שכר דירה מחברו שהדין שהשוכר מרויח את חודש העיבור, האם יפסל מלשבת בהרכב] צבא הלוי, תש"פ

חיובו של דיין שנתמנה כדיין ציבורי, לדון כל דין נועם אליעזר, תשע"ט

המוציא מחבירו עליו הראיה [מסברא או מדאורייתא, גדר הדין] (ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו) [א, טז] הגר"א עוזר, תש"ע

קבלת עדות ב"סקייפ" או "וידיאו קונפרנס" [עדות כתובה האם היא כעדות בפני בעלי הדין, עדות ברמקול האם היא כשמיעת קול העדים, עדות בסקייפ האם היא עדות בפני בעלי הדין ובפני בית הדין, קבילות ראיות] בינת המשפט, תשע"ח

האם בי"ד יזכיר בפסק הדין שפלוני חייב בדיני שמים, ובאיזה נוסח יזכיר? (ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו) [א, טז] הגר"א גניחובסקי, תשע"ו

מקור להרחקת נזיקין מן התורה [לשיטת ר"ח] (ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו) [א, טז] צבא הלוי, תשפ"א

חיוב המשכיר לתקן קלקולים בנכס מושכר [סתימה בברז, תריסים, נפל הבית, בית 'זה' או בית 'סתם', האם מותר למשכיר להתעכב בתיקון עד שימצא אומן בזול] (ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו) [א, טז] עיון הפרשה, תשפ"א ( עמ' עט)

האם מותר לדיין לומר 'איני יודע' כדי שיצא דין אמת? (שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו) [א, טז] תורה והוראה, תשע"ג הגר"א גניחובסקי, תשע"ד

לא תכירו פנים במשפט [אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו, אין אדם פורע חובו תוך זמנו, לאחזוקי איניש בגנבי לא מחזקינן] הגר"א גנחובסקי, תשע"ט

נמצא אחד מהם קרוב או פסול בדיני ממונות - בגדר הלימוד בהקש (ואצוה אתכם בעת ההיא את כל הדברים אשר תעשון) [א, יח] שלמים מציון, תשע"ה

טענות שקר בכדי לזכות בדין תורה [עביד איניש דינא לנפשיה, בבית דין ומחוץ לבית דין, דיין שאומר איני יודע, לשנות בדיני נפשות] עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' סג) הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

הוספת דיינים או בוררים [העברה להרכב רחב יותר, כשיש טרחה או הוצאת ממון] נועם אליעזר, תשע"ח תשע"ט

פסקי דין תורה בבית דין, מול דיני בני נח אשכול יוסף, תשע"ח

הצדק האלוקי במערכת המשפט מאור השבת, תשע"ה

בית דינו של משה ובית דינו של אהרן שיעורי הרב מנשה רייזמן שליט"א, תשע"ז

כיצד ישב משה רבנו לשפוט את העם הרי היה מלך? [לא תענה על רב, לסתור דבריו] עיון הפרשה, תש"ע (עמ' עא) עיון הפרשה, תשע"ג (עמ' ע) יד תירוצים

מינוי שופטים ודיינים בהלכה תורה והוראה, תשע"ד

כפיה על לפנים 'משורת הדין' עומקא דפרשא, תשע"ד

סמכות הסנהדרין להוספת שטחים בירושלים ובמקדש [בי"ד הגדול או סנהדרין, סמכותו של משה, הצורך בנביא ומלך] הגר"א עוזר, תשע"ו

האם נהגה סנהדרין אחר החורבן? מנחת דבר, תשפ"ב

זמינות בית הדין [יבוא בשלום, מניעת גלגול] שלמים מציון, תשע"ח

הליכה לערכאות [היתר בית דין לכך, שימוש בערכאות לצורך איום בלבד, דיון בבי"ד אחר שדנו בערכאות] אספקלריא, תשע"ח (עמ' סז) שמעתא עמיקתא, תשע"ח

סעיף בחוזה המפנה לדיון בבית המשפט [תניית שיפוט, ערכאות, הסכם עם ישראל שאינו ציית דינא וודאי יפנה לערכאות, הסכם עם גוי] בינת המשפט, תשע"ו

דיין שאינו יושב בדין האם יכול לייעץ לאחד הצדדים [אל תעש עצמך כעורכי הדיינים, ביאור המשנה באבות לרמב"ם ורבנו יונה ועוד] בינת המשפט, תשע"ו

דיין שאינו הגון [מינה דיין שאינו הגון, האם חייב לפעול לפיטוריו, האם לוקים על לאו זה, דבר המסור ללב] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח תשע"ט

האם חובה על בית הדין לנמק החלטותיו? [מתי חייב, האם ראוי לדרוש נימוקים, האם מועיל תנאי קודם הדיון לפטור את ביה"ד מלנמק? המנהג הרווח כיום] תורה והוראה, תשע"ו

דיין שחיווה דעתו בעבר האם יכול לדון? משפט שלום, תשע"ז

הקדמת דיון גדול לדיון קטן [דין פרוטה כדין מאה, אין מעבירין על המצוות, התור בהלכה, האם מצוות השיפוט היא בירור ההלכה, או הכרעת הדין והצלת עשוק מעושקו, מדוע אין מברכים על מצוות עשיית משפט, עני ועשיר בדין] (אלה הדברים) [א, א] מלאכת מחשבת, תשע"ח

בי"ד לערעורים בדין העברי [בי דינא בתר בי דינא לא דייקי, דברי הספורנו בעצת יתרו] קב ונקי, תשע"ח

תפקיד בית הדין [מדברי הגראי"ל שטיינמן זצ"ל] כאיל תערוג, תשע"ז

הלכות דיינים בזמן הזה [כא, א] מאור השבת, תשע"ג

פשרה בבית דין [כא, א] מעינות מהרצ"א, תשע"ד

התובע הולך אחר הנתבע [בהלוואה עבד לווה לאיש מלוה, בית דין בעירו או בית דין חשוב, דין או תקנה, האם לנתבע זכות לבחור מקום דיון השונה ממקום מגוריו, מה נקרא סמוך לעירו, עיר שיש בה שני בתי דין, בי"ד המקובל על הציבור מול בי"ד קהילתי, בחירת הרכב דיינים באותו בית דין, מקום התביעה בין בעל לאשתו, כשאחד מהם עזב את מקום המגורים המשותף, כאשר שניהם עברו לעיר אחרת, מקום מגורי הנתבע השונה ממקום עסקו, תביעה בין שותפים, בין אב לבן עולמות, ריז

הפקר בית דין הפקר [מקור הדין, האם הוא מדאורייתא, סמכות הפקעת ממון או גם הקנאתו לאחר, האם לכל דיין או רק לבי"ד חשוב, קנין דרבנן לדין דאורייתא, הקשר בין 'דינא דמלכותא' להפקר בי"ד, בתקנות קבועות ובהוראת שעה, לישראל ולגוי] עולמות, קסח

כלי הדיינים מקל ורצועה, מדוע לא הוזכר שופר לנידוי? [בני ישראל היו אז 'בעת ההיא' מנודין מחמת חטא העגל או מחמת חטא המרגלים] (ואצוה את שופטיכם בעת ההיא) [א, טז] בינת החכמה על משך חכמה, תש"פ

בין איש ובין גרו - מי הוא גרו? [לא גר צדק, ולא שכנו הגר לידו, אלא אוגר עליו דברים, כל המוסיף גורע, הכחשה גורפת הגוררת עדות נגד הנתבע על ארוע אחר, הוחזק כפרן, אין נשבעין על קרקעות או על עבדים, אך לא במטלטלין] (ואצוה את שופטיכם בעת ההיא לאמור שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרן) [א, טז] בינת החכמה על משך חכמה, תש"פ

גר שנתגייר וגם אחיו, ונפטר הגר בלא בנים, האם יחלצו אחיו לאשתו? (ואצוה את שופטיכם בעת ההיא לאמור שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרן) [א, טז] אספקלריא, תש"פ (עמ' קכד)

 

בוררויות

 

סמכות הבורר לפרש פסק דין שנתן, כשנחלקו הצדדים לאחר זמן בפירושו [מה כוונת 'לפייס את הנתבע' בדברים או בממון] פניני חשוקי חמד, תש"פ

לא תגורו מפני איש [תחולת הדין על דיין או גם על בורר מוסכם ושאר ממונֵי ציבור. האם בורר רשאי להסתלק מלדון לאחר שהתחיל בהליך בוררותו] עולמות, תקה

לא תגורו מפני איש מלאכת מחשבת, תשפ"א

סמכות בתי הדין בזמננו, והאם ניתן לכוף לחתום על שטר בוררות? משפט שלום, תשע"ז

סמכותם החוקית של בתי הדין לממונות ובתי הדין הרבניים, בדיני ממונות כיום משפט שלום, תשע"ז

הוספת דיינים או בוררים [העברה להרכב רחב יותר, כשיש טרחה או הוצאת ממון] נועם אליעזר, תשע"ח תשע"ט

האם נתבע יכול לבקש כיום 'זבל"א', כאשר קיים בית דין קבוע בכל עיר [האם נתבע חבר בורסת היהלומים יכול לבקש להיתבע בבית המשפט הפנימי של הבורסה] אספקלריא, תש"פ (עמ' קא)

הנהגת הדיין [עשיית מלאכה ע"י דיין ברבים, אכילה ברבים, נטילת שכר על בוררות, החזרת שכר שקיבל, בוררות] אספקלריא, תש"פ (עמ' קג)

אחד רוצה לדון בבי"ד ואחד רוצה בזבל"א [בית דין קבוע בעיר, בזמן הזה, מנהג בני ברק, מנהג ירושלים, בוררות] בינת המשפט, תשע"ד

הוספת דיינים [הוספת דיינים אחר שכבר טענו הצדדים, בקשה להרכב מורחב, גילוי טענות הצדדים קודם הדיון, שליחת כתבי טענות בכתב, פרוטוקול אחד או שנים, יעילות כלכלית, מורשה, מייצג, לטעון מתוך כתבי טענות מוכנים, בוררות] נועם אליעזר, תש"פ

דיון בזבל"א [בוררות, הרכב מקצועי יותר, אי היכרות בין הצדדים לדיינים, במקום שיש בית דין קבוע, מכוח כבוד בית דין או מכוח תקנת קבועה בעיר, קבלו עליהם, דברי חזו"א, בית הדין הגדול, שני בתי דין באותה העיר, אופן מינוי הדיינים, דן יחיד, ערכאות שבסוריא, בורר ההופך למייצג וטוען טענות עוול להצדיק משלחו, בורר עם הארץ, קבלו עליהם שלושה רועי בקר, כשיש שני בוררים והם מסכימים האם צריך לברור שלישי, האם שם בית דין עליהם גם בשניים, הבדל בין קבעו להתדיין בפני בי"ד לבין בררו כל אחד דיין] נועם אליעזר, תש"פ

 

לא תגורו מפני איש

 

מחיצת האמת [לשנות מפני השלום, במחיצת הקב"ה אין מקום לשנות, מקצת סנהדרין פרשו ממרדכי כי שינה מפני כבוד המלכות ואי אפשר להתנהג כך בסנהדרין] (לא תגורו מפני איש) [א, יז] זרע ברך, תשע"ח

האם מותר לדיין לחייב אדם בדין, מחמת אונס ממון או נפשות של הדיין? [חשש מפני תביעה בערכאות] (לא תגורו מפני איש) [א, יז] נוה ההיכל, תשע"ד תשע"ט אורות הגבעה, תשע"ג הגר"א גניחובסקי, תשע"ה נועם אליעזר, תשע"ח

האם דיין חייב להימנע מלדון אדם אלים? (לא תגורו מפני איש) [א, יז] במשנת הפרשה, תשע"ה

לא תגורו מפני איש [האיסור חל רק לאחר שהדיין יודע להיכן הדין נוטה. עד כמה חייב דיין לסכן עצמו. במקום סכנה ופיקוח נפש, מדוע שונה איסור "לא תגורו" משאר איסורים שבתורה הנדחים מפני פיקוח נפש. האם גם על איסור גזל והפסד אחרים צריך למסור נפש. במקום הפסד ממון לדיין. הטיית דין במקום פיקוח נפש. תחולת הדין על דיין או גם על בורר מוסכם ושאר ממונֵי ציבור. האם בורר רשאי להסתלק מלדון לאחר שהתחיל בהליך בוררותו. מגיד שיעור המגיע להלכה שעמי הארץ יתרעמו עליה, האם ידלג עליה או שהוא מצווה באיסור "לא תגורו מפני איש". מעשה שהיה עם הגר"ע יוסף ששוחט איים על חייו, ואף על פי כן החמיר לשבת בדינו "פן ימצאוהו שוב בקלקלתו"] עולמות, תקה

האם לבן נח מותר להטות דין? [חקיקה שיפוטית בבן נח] ודרשת וחקרת, תש"פ (ט' תירוצים)

היודע לדון דין תורה - האם מחוייב לדון? [מצוה על הציבור או על היחיד, ממונה לרבים, כשיש אחר] (לא תגורו מפני איש) [א, יז] המצוות בפרשה, תשע"ט

איסור 'לא תגורו מפני איש' וגדרו נועם אליעזר, תשע"ט

בעל דין 'קשה' [כששני הצדדים 'קשים'] נועם אליעזר, תשע"ט

הזמנת הקב"ה לדין תורה [הסבא משפולי, לא תגורו מפני איש] עשר עטרות, תשע"ט

 

נושא בפרשה: תפילת הדרך

 

תפילת הדרך (ונלך את כל המדבר הגדול והנורא) [א, יט] שלמים מציון, תשע"ו

לך 'בשלום' או 'לשלום' הגר"א גניחובסקי, תשע"ז מעדני אשר, תשע"ד

אמר תפילת הדרך ורוצה לחזור, האם ימשיך כדי שלא תהא ברכה לבטלה? (ונלך את כל המדבר הגדול והנורא) [א, יט] נר יששכר, תשע"ג הגר"א גניחובסקי, תשע"ה

תפילת הדרך [שיעור ההליכה, שיעור פרסה, האם במקום סכנה רשאי לברך גם בדרך פחותה מפרסה, בנסיעה בתוך העיר, חישוב שיעור פרסה למעשה, זמן התפילה, בירור הזמן המדוייק אימתי לומר תפילת הדרך לאחר שיצא מהעיר, נטילת רשות מהקב"ה לפני שיוצא לדרך, או דין בעוברי דרכים מחמת חשש סכנה, נמצא בדרך כמה ימים האם יתפלל תפילת הדרך פעם אחת, או בכל יום ויום, התפלל והיה בדעתו ללון באמצע הדרך ונמלך ויצא ממנה, האם צריך להתפלל פעם נוספת, מהר"ם מרוטנברג היה מסמיך את תפילת הדרך לברכה אחרת הפותחת ב"ברוך", האם רשאי להסמיך תפילת הדרך לתפילת שחרית לפני שיוצא לדרך, והאם סמיכות תפילת הדרך היא לעיכובא, חיוב ברכת הדרך בעמידה, וכיצד ינהג הנוסע במכונית, בהפלגה בספינה או בנסיעה במטוס, אמירת תפילת הדרך עבור אחרים, כאשר כבר בירך לעצמו, הנהגות וסגולות ליוצא לדרך] עולמות, ריט

תפילת הדרך [להתפלל בתוך העיר, הולך לדבר מצוה] שלמים מציון, תשע"ו

תפילת הדרך וקפיצת הדרך מעיינות מהרצ"א, תשע"ד

דיני תפילת הדרך [נוסח, עצות ליוצא לדרך, פעם אחת ביום, הישן בלילה בדרך, יסמיך לברכה אחרת, נשים, לצאת בשמיעה מרמקול] דברי הלכה, תשע"ו הלכה יומית, יגדיל תורה בעלזא, תשע"ו הלכה יומית, ח"ב מאור השבת, תשע"ז

שו"ת בהלכות תפילת הדרך מהגר"ח קניבסקי זצ"ל דברי שי"ח, תשע"ו

הנוסע מירושלים לבני ברק האם צריך לומר "תפילת הדרך"? שמעתא עמיקתא, תשע"ט

מעלת עמידה בתפלת הדרך פניני הלכה - אוסף גליונות, תשע"ט (עמ' עה)

 

נושא בפרשה: ברכת הגומל

 

הכרת הטוב [קרבן תודה] כאיל תערוג, תשע"ד

הקדיש קרבן שלמים להודאה על נס, הרי הוא קרבן תודה זרע ברך, תשע"ד

דיני ברכת הגומל, מה נחשב סכנה שניצל ממנה שלמים מציון, תשע"ו

נוסח ברכת הגומל [מדוע אומר על עצמו שהוא 'חייב'] זרע ברך, תשע"ו

ברכת הגומל [כשעלה לתורה יברך לפני קדיש או לאחריו, הקשר בין ברכת הגומל לקריאת תורה, חולה שנרפא או בעל ברית בשבת שהוא אבל ואינו יכול לעלות לתורה, ברכת הגומל בקריאת התורה בליל שמחת תורה, ברכת הגומל בלילה, אין קרבן בלילה, בעמידה או בישיבה, ברכת הגומל בשבת אף שאין מקריבין תודה בשבת, אין אומרים מזמור תודה בשבת, ברכת הגומל בנשים, חיוב עליה לתורה לבעלה של יולדת] שיערי הגר"י זנגר שליט"א, תשע"ט

נושאים שונים בברכת הגומל [ברח מבית האסורים, יצא מבית האסורים בחו"ל וטס לארץ יברך פעמיים] מעדני אשר, תשע"ד

ברכת הגומל לנשים מעדני אשר, תשע"ז

ברכת הגומל להולך מעיר לעיר זרע ברך, תשע"ו

שלוחי מצוה אינם ניזוקין [בשכיחא היזקא] שלמים מציון, תשע"ז

הגדרת 'מדבר' לברכת הגומל [מקום מרעה או מקום שומם] זרע ברך, תשע"ז

ברכת הגומל [ארבעה צריכים להודות, יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא, הרמב"ם כתב: הולכי דרכים [במקום הולכי מדבריות] כשיגיעו ליישוב, ההבדלים ביסודות 'ברכת הגומל' בין מנהג צרפת ואשכנז לבין מנהג ספרד, חיוב 'ברכת הגומל' בהפלגות קצרות בים, ובהפלגות לשם טיול ודיג סמוך לחוף, בהפלגה בנהרות גדולים או בנסיעה במנהרות שמתחת לים, לנוסעים ברכבם או ברכבת, ממדינה למדינה דרך מדבריות או יערות, בנסיעה במטוסים, מעל הים או מעל יבשה, בטיסות קצרות, בטיסות 'פנימיות' באותה מדינה, הולכי דרכים החונים ללינת לילה וממשיכים, בנסיעה מעיר לעיר בזמנינו] עומקא דפרשא, תשע"ה עולמות, סז

נוסח ברכת הגומל גומל לחייבים, אל תהי רשע בפני עצמך] זרע ברך, תשע"ו

ברכת הגומל בפני עשרה, מדין דבר שבקדושה, או פרסומי מילתא? זרע ברך, תשע"ג

ברכת הגומל, כשלא היה מודע להצלה [תוך 30 יום, קטן והגדיל, גוי ונתגייר] הגר"א גניחובסקי, תשע"ג

ברכת הגומל לקטן [הגומל לחייבים, לשנות ממטבע של חכמים, מדין חינוך] שמעתתא עמיקתא, תשע"ב

ברכת הגומל לקטן שניצל מסכנה [ע"י הקטן, ע"י אביו, ע"י סבו, בנוכחות הקטן, ברכת עשה לי נס וברכת הגומל] רץ כצבי, תשע"ט

ברכת הגומל בטיסה באויר [כשעובר מעל ים האם נידון כיורד הים, ובמנהרה שתחת הים, מי שאינו מברך האם הוא מחמת ספק ברכה או מחמת ודאי, ת"ח לא היה נכנס לגדר הספק, בעל עגלה מקצועי יודע לא להיכנס לבוץ] פרקי עיון מרבותינו לבית בריסק - קובץ גיליונות, תשע"ט (עמ' כג)

ברכת הגומל בטיסה [טס לימים אחדים, טיסה מעל יבשה, טיסה מעל ים המלח, במנהרה תת ימית] שואלין ודורשין, תשפ"א

ברכת 'שעשה לי נס במקום הזה' לקטן [חייב מדין חינוך, ושונה מברכת הגומל] וישמע משה, תשע"ד

 

נושא בפרשה: ישיבת וקנין ארץ ישראל

 

מצות ישוב א"י בזמן הזה תורה והוראה, תשע"ה פניני מנחת חינוך, תשע"ו ישיבת מיר, תשע"ו דברי שי"ח, תשע"ד

מצות ישוב א"י בזמן הזה [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד-תעניות, תשפ"ב (עמ' קצ)

כיבוש ארץ ישראל [קדושת הכיבוש, כיבוש ארץ ישראל בזמן הזה, מצוות 'והורשתם', קדושת ארץ ישראל ע"י הכיבוש, כיבוש מלך המשיח] עומקא דפרשה, תשע"ו

מצות ישוב ארץ ישראל [מצוה ליישב את הארץ או רק הבטחה, בזמן החורבן, חיובית או קיומית, כללית על האומה, או פרטית על כל יחיד, כשפרנסתו בחו"ל, קניית קרקע ללא התיישבות בה, אמירה לנכרי בשבת, ישוב הארץ על ידי מי שעדיין אינו שומר מצוות, ישוב בארץ ע"י תמיכה מחו"ל, כשהוריו המבוגרים בחו"ל זקוקים לו, טעם המצווה, מעלת הישיבה בה] אשר ליהודה, תשע"ד עולמות, רסה עיון הפרשה, תשפ"א (עמ' קלג)

קדושת ארץ ישראל [ארץ כנען, תפילה על קדושת ארץ ישראל, סגולת ישיבת ארץ ישראל כפיה לעלות לארץ ישראל, טיולים לרמת הגולן ולחרמון, גבולות הארץ, גבולות הבטחה, גבולות הנתינה, קדושת עולי מצרים ועולי בבל, הטיית נהר הירדן לצד מזרח ארץ ישראל] עומקא דפרשה, תש"פ

חשיבות ארץ ישראל מכל הארצות מחמת בית המקדש הבנוי בה [ארץ ה' ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה, עתידין בתי מדרש ובית כנסיות מבבל לעלות לארץ ישראל, תלמידי חכמים נקראים בנאים ע"ש הבאת תורתם בבניין לארץ ישראל] זרע שמשון, תשפ"א

כיצד קיימו בני גד ובני ראובן את מצוות ישוב ארץ ישראל? [קדושת עבר הירדן המזרחית, קידוש עולי בבל, 'הארץ', איסור ספיחין בשמיטה] אספקלריא, תשע"ט (עמ' סה)

לגור בארץ ישראל [הזכות הגדולה שאינה מורגשת לעיתים לנולד בה] עינינו גל, תשפ"א

אין תורה כתורת ארץ ישראל [ישוב ארץ ישראל, אוירא דארץ ישראל מחכים בכח התורה] עינינו גל, תשפ"א

האם גם כיום 'אוירא דארץ ישראל מחכים'? [ישוב ארץ ישראל] מעדני אשר, תשפ"ב

הורשת שבעת האומות בארץ ישראל [האם יהושע או ירבעם כבשם] נועם אליעזר, תשע"ח

מדוע לא ביקש משה רבינו להיכנס לארץ ישראל לקיים מצוות ישוב הארץ? אשכול יוסף, תשע"ד

מה שקנה עבד קנה רבו [קנין ארץ ישראל] הגר"א עוזר, תשע"ו

הערות במצוות ישוב ארץ ישראל [יצוא פירות הארץ לחו"ל, אליעזר עבד אברהם, המתפרנס מחו"ל האם אינו מיישב את הארץ] מעדני אשר, תשע"ה

גוי בארץ ישראל, האם חייב תרי"ג מצוות? [האם רשאי לשמור שבת, דין המקום בארץ ישראל הוא משפט התורה, וגוי גם חייב לנהוג כמנהג המקום, תושבות] (רב לכם שבת בהר הזה) [א, ו] מלאכת מחשבת, תשע"ז תשפ"ב

מדוע הכניס אברהם אבינו את שרה לסכנה? מעדני אשר, תשע"ז

קנין חזקה בקרקע הגר"א עוזר, תשע"א אשר ליהודה, תשע"ד

מעלה ומצוה לשאת אשה מארץ ישראל [ישוב הארץ, יחוס, קדושת הארץ, חכמת הארץ] קולמוס יוסף, תשע"ח

מצוות ישוב ארץ ישראל היכן נוהגת? [עבר הירדן המזרחי, דעת הרמב"ן הר"ש ורש"י, גבול עולי מצרים] (בואו ורשו את הארץ) [א, ח] הגר"א עוזר, תשע"א

מצוות ישוב ארץ ישראל [דעת רש"י, רמב"ן, מגילת אסתר בדעת רמב"ם, אור החיים יעלת חן-אוסף גיליונות, תשפ"ב (עמ' כט)

קבלת הארץ כמתנה או ככיבוש מלחמה [קודם חטא המרגלים היו מקבלים את הארץ במתנה מהקב"ה, ודעת אחרת מקנה אותם, ואינם צריכים לכלי מלחמה ולכיבוש, אחר חטא המרגלים צריכים מלחמה מעשה כיבוש ושימוש בכלי נשק, ונפק"מ גם אחר שבטל הכיבוש אי בטלה קדושת הארץ, כי אם היו מקבלים במתנה לא היתה הקדושה בטלה בהפסקת התיישבותם שם, מתנה מהקב"ה היא ללא הפסק, הויכוח בין יהושע וכלב עם המרגלים על טענת 'עז העם', אם חפץ בנו ה' והביא אותנו] שיעור הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תש"פ

האם ירשו ישראל גם את ארץ עמון ומואב? [ברית בין הבתרים, טהרו בסיחון, הגיע לידם בהיתר, משה עמד בגלעד ולא נכנס לארץ ישראל] (אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירושה כי לבני לוט נתתי את ער ירושה) [ב, ט] נועם אליעזר, תשע"ח

ירושה בגוי - ויחסי אבהות בגוי [רוב בעילות, האם הולכין בנפשות אחר הרוב, צילתה מרובה מחמתה מדין ביטול ברוב או מדין רובו ככולו, אצל עכו"ם אין דין רוב והסוכה צריכה להיות מוצלת בכולה] (אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירושה כי לבני לוט נתתי את ער ירושה) [ב, ט] מפיק מרגליות, תשפ"א

איסור התגרות מלחמתית באומות קיני קניזי וקדמוני [בזמן משה, ובימי המשיח] (אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירושה כי לבני לוט נתתי את ער ירושה) [ב, ט] נועם אליעזר, תשע"ח

ארץ הרפאים - רבת בני עמון [מי היו הרפאים, הבטחה לאברהם שירש את ארצם, עמון ומואב טיהרו בסיחון, כיבוש מלחמה, היעלמות ארץ הרפאים מכח כיבוש עמון ומואב, ארץ הרפאים שכבש עוג מהם, והיותו מן הרפאים, נותן למקום שם 'ארץ רפאים' ובה מתקיימת ההבטחה לאברהם] שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תש"פ

ארצם של העוים היושבים בחצרים [מי היו ומי כבש ארצם מידם, טיהרו בסיחון] שיעורי הגר"ד פיינשטיין שליט"א, תש"פ

ישוב א"י - והזהירות בקיום המצוות בה נר יששכר, תשע"ב תשע"ז משמרת הכשרות, תשע"ד

האם יש ענין לטייל ד' אמות חדשות בארץ ישראל דברי שי"ח, תשע"ז בארה של תורה, תשע"ז

טיולים לצפון הארץ - גבולות ארץ ישראל בצפון עומק הפשט, תשע"ו

יציאה לאילת לטיול ונופש - יציאה מארץ ישראל [מצות יישוב ארץ ישראל והיציאה ממנה מדאורייתא או מדרבנן, איסור יציאה מבבל, כיבוש אילת, ב' קדושות בארץ ישראל, העיר אשקלון, שתי ערי רקם, שתי ערי אשקלון, העיר עכו, הפרשת תרו"מ באילת, שמיטה באילת, יו"ט שני של גלויות באילת, ערי הנגב, יציאה מארץ ישראל ע"ד לחזור, איסור יציאה מארץ ישראל לאשה] ירחון האוצר (יח), תשע"ח (עמ' קצא)

יציאה מארץ ישראל לטיול [עלוני "עומק הפשט"] איסור יציאה טיולים בצפון הארץ [הגבול הצפוני של א"י] טיולי חופים שיט ושחיה [גבולה המערבי של א"י]

יציאה מארץ ישראל לחו"ל [מעלת ישיבת ארץ ישראל, יציאה לקברי צדיקים בחו"ל, יציאה לראות פלאי הבריאה] עין יצחק, תשע"ח

יציאה מארץ ישראל לחו"ל [טעמים לאיסור יציאה מהארץ לחו"ל: הרשב"ם - מפקיע ממצוות התלויות בה. הרמב"ם - משום קדושתה של א"י. הרמב"ן - משום מצות יישוב א"י, כשדעתו לחזור, לישא אשה וללמוד תורה ולסחורה, לשאר מצוות, לכיבוד אב ואם, להשתטח על קברי צדיקים, לראיית פני חברו, היוצא לדבר מצוה המותרת, אין זה אלא ע"ד לחזור] ירחון האוצר (יח), תשע"ח (עמ' קפא)

חובת ידיעת גבולות ארץ ישראל אספקלריא, תשע"ח (עמ' נז, קמא)

יציאה מארץ ישראל לחו"ל לביקור קרובים עיון הפרשה, תשע"ח (עמ' קיח)

 

נושא בפרשה: הקשר בין פר' דברים לחורבן הבית

 

מהיכן נבעה 'שנאת החינם' שהובילה לחורבן הבית? [כיצד שקולה שנאת חינם כנגד ג' עבירות חמורות, מדוע מלכות אדום נמשלה לחזיר ומלכות בבל לגמל ומה ההבדל ביניהם] (בשנאת ה' אותנו) [א, כז] שיעורי הרב רוזנבלום, תש"ע

החוט המשולש בין תוכחת משה רבינו בפרשת דברים לקריאת ההפטרה בתוכחת ישעיה הנביא גלגול משה, ולקינות איכה בתשעה באב מירמיה הנביא גלגול משה שבילי פנחס, תשפ"א

על צווארנו נרדפנו כי שנאת חינם רדפנו - מקור וסיבת כל הצרות עד עצם היום הזה [אהבת חינם ולפנים משורת הדין, דינו של אדם לאחר מאה ועשרים שנה] (איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם) [א, יב] באר הפרשה, תשפ"א

יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים - איכה אשא לבדי [מה הוסיף משה באומרו ''איכה אשא לבדי'' הלא כבר אמר ''לא אוכל לבדי שאת אתכם'', מדוע נסמכה תמיהה זו של משה לברכתו את עם ישראל ''יוסף ה' עליכם אלף פעמים..'', מדוע על אף הקושי חפץ משה בהנהגת עם ישראל, מה בין ברכת הקב"ה ''וספור הכוכבים-כה יהיה זרעך'' לברכת משה ''יוסף ה' עליכם אלף פעמים", מדוע הוקבלו ישראל לכוכבים דווקא, מדוע זכה אברהם לברכת 'ככוכבי השמים'...'' דווקא בברית בין הבתרים ולאחר העקידה] (איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם) [א, יב] עמל משה, תשס"ו

הקשר הנפלא בין תקכ"ח שעות שיש בימי בין המצרים לספר דברים המקשר תורה שבכתב עם תורה שבעל פה [במשניות יש תקכח פרשים כמספר 'מפתח', שלא ברכו בתורה תחילה, אין הגלויות מתכנסות אלא בזכות המשנה, שלא נתייגעו בתורה שבעל פה] שבילי פנחס, תש"פ

רב לכם שבת בהר הזה - קדושת השבת ובפרט בימי בין המצרים ושבת חזון באר הפרשה, תשפ"א

מדוע פחד משה מעוג? [כיצד זכה נבוכדנצר להחריב את בית המקדש, כיצד זכה לכך טיטוס, מדוע נבנה המקדש בחלקו של בנימין, כיצד ניתן לזכות לבניין בית המקדש?] (ויצא עוג) [ג, א] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"א

עיקר הכעס בחטא המרגלים [מדוע היה חמור מחטא העגל, מדוע דווקא יוסף בכה על שני בתי המקדש] (ולא אביתם לעלות) [א, כו] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ג

הקשר בין פרשת דברים לתשעה באב [הדמיון שבין חטא אדם הראשון לחטא שהוביל לחורבן הבית?] (אלה דברים) [א, א] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ד

כיבוד אב ואם אצל אומות העולם [גדול יותר, מדוע 'גם בי התאנף ה' בגללכם'- חטא ישראל במי מריבה, הקשר שבין כיבוד אב לבניין בית המקדש כפי שבא לידי ביטוי באבנו של בנימין שנמצאה אצל דמא בן נתינה] (גם בי התאנף..) [א, לז] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ב

הקשר בין פרשת דברים לבין תשעה באב (אלה הדברים) [א, א] שבילי פנחס, תשע"ג תשע"ט

בין פרשת דברים לתשעה באב - סיבת הגלות חסרון מידת הביטחון [שנאת חינם נובעת מחוסר ביטחון, גאולה בזכות הביטחון, אפילו רשע הבוטח בה' חסד יסובבנו] תורת הביטחון, תשפ"א

הקשר בין חורבן בית המקדש לאי כניסתו של משרע"ה לארץ ישראל (גם בי התאנף..) [א, לז] אספקלריא, תשע"ט (עמ' טו)

שבת שלפני תשעה באב מתחילים ספר דברים המסוגל לתשובה ולזרע של קיימא המקרב את הגאולה שבילי פנחס, תשע"ט

 

שאר עניני הפרשה:

 

מוסרי הפרשה אשיחה בחקיך, תשע"ט תש"פ תשפ"א תשפ"ב

וארטים לפרשת דברים - חזון הרב קולודצקי שליט"א, תשפ"א

חידודים לעורר ידיעת הלכות שבת אוצר חידות וידיעות בהלכות שבת, תשפ"א

מאוצרותיו של הגרח"ב נבנצאל שליט"א א ישיביש'ער חומש, תשפ"א

פלאי התורה לפרשת דברים פלאי התורה, תשפ"א

רעיונות מלוקטים לפרשת דברים [הרב פנחס זרביב שליט"א] למעשה, תשפ"א (סד עמ')

אלה הדברים - דברי חכמים כדבש הדבורים ולא כקורי העכביש פניני זאת ליעקב - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' י)

מדוע נקרא ספר דברים 'ספר הישר'? ודרשת וחקרת, תש"פ (ו' תירוצים)

כשמסר משה לבני ישראל את 'משנה תורה', פסק מלהיות כבד פה (אלה הדברים) [א, א] מלאכת מחשבת, תשע"ח

ההבדל בין 'חומש דברים' לשאר החומשים [משנה תורה, שכינה מדברת מתוך גרונו] אבניה ברזל, תשפ"ב

השראת השכינה בבית המקדש ובבתי מדרשות (וחצרות ודי זהב, ברש"י) [א, א] פנינים מרבנו אור החיים הקדוש, תשע"ט

בהעברת המצוות לעם ישראל קיים משה שני ציווים העברת נבואה שקיבל, ולימוד התורה [מהלכות נבואה אין צורך בביאור הפרטים והעומק, אך מהלכות תלמוד תורה כן] (אלה הדברים) [א, א] מלאכת מחשבת, תשע"ח

לימוד זכות על יהודים (אלה הדברים) [א, א] מדי שבת, תשע"ו

זהירות כלב נושך? [דיבור לשון הרע, המדבר לשון הרע ראוי להשליכו לכלבים, ואתא כלבא ונשך לשונרא, ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, משמרת שניה כלבים צועקים, כורש גודל ע"י כלבה ובנה את בית המקדש, וכשנחרב בית המקדש היתה האש בצורת כלב, עשו הביא לאביו כלב מת לסעודתו, חסיד רבי ישבב הסופר ... זרקוהו והשליכוהו לכלבים, בית שני נחרב בגלל חטא לשון הרע, מכירת יוסף ועשרת הרוגי מלכות בשל חטא לשון הרע] (אלה הדברים) [א, א] ברוך שאמר-שיחות הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, תשפ"א

המצוות שנמסרו ע"י משה רק בשנת הארבעים ליצ"מ [האם נאמרו למשה אז, האם כבש נבואתו] אספקלריא, תשע"ט (עמ' נא)

האם נהגו גיטין במדבר עד ערבות מואב? [דברי רמב"ן בתחילת דברים] צבא הלוי, תש"פ

כשמסר משה לבני ישראל את 'משנה תורה', ביאר אותה בכל שבעים הלשונות (הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר) [א, ה] מלאכת מחשבת, תשע"ח

למה נשנו המצוות בערבות מואב, ולמי נשנו? מלאכת מחשבת, תשפ"א

מדוע תרגם משה את התורה לבני ישראל בשבעים לשון (הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר) [א, ה] דרישה וחקירה, תש"פ

טענות ישראל על משה [מדוע כינה אותם אפיקורסים, מאי אהנו לן רבנן] (איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם) [א, יב] אספקלריא, תשע"ט (עמ' נט)

קריאת פסוק בתורה פעמיים [כדי לא להתחיל ללוי מ'איכה' אשא לבדכם, קוראים שוב את הפסוק ד' אלוקי אבותיכם, היכן ראוי להפסיק] מעדני כהן, תש"פ

מגילת איכה פרק ג' נאמרה על כלל ישראל או על ירמיהו? [נאמרה בלשון יחיד, ושאר איכה בלשון רבים, נאמרה מול נביא השקר פשחור וחבריו, השוואה בין האמור בירמיהו לבין האמור באיכה] אספקלריא, תשע"ט (עמ' נה)

מ'איכה' של משה עד תודה לקב"ה [איכה דאדם הראשון, איכה היתה לזונה דישעיהו, איכה ישבה בדד דירמיהו, ההתנתקות מהקב"ה, והשיבה אליו בהכרת תודה לו, מכח עמל האבות הקדושים] אספקלריא, תשע"ט (עמ' כא) מלאכת מחשבת, תשע"ט במחשבה תחילה, תשע"ט

שיקול דעת תורני בקביעת ההלכה (הבו לכם אנשים חכמים ונבונים) [א, יג] במשנת הפרשה, תשע"ד

האם מותר לרב להגיע אחרון לבית כסת כשמטריח את הציבור לעמוד? (ראשים עליכם) [א, טו] מעדני אשר, תשע"ח

סיבת גלות ישראל - ביזוי כבוד חכמים (ותקרבון אלי כולכם) [א, כב] כלי יקר, תשע"ט

העדר מנוחת הנפש סיבת החטא [בערבוביה, במחשבות, פגם במידות, וירא מנוחה כי טוב ויט שכמו לסבול, מעלת המנוחה, הנהגת נח] (ותקרבון אלי כולכם, ברש"י) [א, כב] מסמרות נטועים, תש"פ פרי עמלנו, תשפ"ב

מי אמר "טובה הארץ"? (ויאמרו טובה הארץ, ברש"י) [א, כה] פניני אור החיים, תשע"ז

נרגנות על מה ולמה (ותרגנו באהליכם) [א, כז] היא שיחתי, תשע"ט

כמים הפנים לפנים - כלפי שמיא (בשנאת ה' אותנו, ברש"י) [א, כז] נחל אליהו - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' לב)

מדוע העובר על דיני התורה נענש, והרי זה כשאילה בבעלים, שהקב"ה שאול ליתן לנו חיים וללמדנו תורה? (נשאך ה' אלוקיך כאשר ישא איש את בנו) [א, לא] אשכול יוסף, תשפ"ב (ח' תירוצים)

המלחמה עם יצר הרע במנוסה לבית המדרש [בריחת יעקב מלבן לבית המדרש] (פנו לכם צפונה) [ב, ג] פניני זאת ליעקב - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' יא) בארה של תורה, תשע"ט הגר"ש גלאי שליט"א - אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' כו)

שתיקתו של לוט והזכויות הרבות שבאו בעקבותיה [הצלת לוט, קבלת נחלה בארץ ישראל, כח האיפוק שבשתיקה - מלכות, כוחה של תמר גבוה מכוחו של יהודה] (כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר) [ב, ה] אספקלריא, תשע"ט (עמ' סה, פב)

מצות צדקה במדבר (לא חסרת דבר) [ב, ז] מלאכת מחשבת, תשפ"ב

ההבדל בין עמון ומואב שטוהרו בסיחון לבין ארצות הפלישתים [כיבוש] (כפתורים היוצאים מכפתור) [ב, כג] שיעור הגר"ד פיינשטיין שליט"א, תשפ"א

העמדת השמש ע"י יהושע ומשה [אמירת שירה, הירח] (תחת כל השמים, ברש"י) [ב, כה] אספקלריא, תשע"ט (עמ' קלח)

כיצד אסרו חז"ל פת עכו"ם שהיתרו מפורש בתורה? (אוכל בכסף תשבירני ואכלתי) [ב, כח] מחמדי התורה, תשע"ז מעדני אשר, תשע"ח

בישולי עכו"ם [במיקרוגל, בישול מחלל שבת או מומר במקום עם הכשר] (אוכל בכסף תשבירני) [ב, כח] פניני אי"ש, תשע"ט

בישולי עכו"ם [היתר קדלי דחזירי, היתר גברא או היתר חפצא, האם קדלי דחזירי מטמטם, האם בישולי עכו"ם הם מאכלות אסורים, איסור גברא או איסור חפצא, יהא רעוא דתשרו תרבא, אכילת בשר שנשאר משבת חזון בתשעת הימים, דבר שהותר בשבת, איסור בגברא] מפיק מרגליות, תש"פ

עשה מעשה טוב אך בכוונה רעה האם מקבל שכר? [הכוונה הפלילית] (אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו ואת כל עמו) [ג, ב] נועם אליעזר, תשע"ח

הנצחה מדויקת או גם בהוספת שם? [בקריאת שם לילד, בקראית שם לבית כנסת, על שם תורם, והוספת שם תרם נוסף בשלב מאוחר יותר, צוות רבי יהודה החסיד בשמות מחותנים, שם אחד או שני שמות, ויקרא לה נובח בשמו] (ויקרא אותם על שמו את הבשן חוות יאיר עד היום הזה) [ג, יד] מים זכים, תשפ"א

אמרת קדיש ע"י בת כשלא נשאר בן זכר [יאיר קרא את שם המקום על שמו כי לא היו לו בנים] (ויקרא אותם על שמו את הבשן חוות יאיר עד היום הזה) [ג, יד] נר לשולחן שבת, תשפ"א

מדוע השם שיאיר נתן לחוות הגלעד נתקיים, ואילו השם שנתן נבח לקנת ובנותיה לא נתקיים (ויקרא אותם על שמו את הבשן חוות יאיר עד היום הזה) [ג, יד] האיחוד בחידוד, תשע"ו

חורבן הבית - העונש ומגמתו, והיכולת להתעלות רוחנית בהעדרו (בהפטרה - ארצכם שממה עריכם שרופות אש) משא נחום, תשפ"א

ההבדל בין חורבן הארץ למהפכת סדום ועמורה (בהפטרה - כמעט כסדום היינו כעמורה דמינו) [ישעיהו א, ט] מלאכת מחשבת, תשע"ז תשפ"ב

משמעות 'שוא' ו'תועבה' והשוני בזה משאר קורבנות [קרבן יחיד וקרבן ציבור, קרבן בשותפות, חיבור בין צדיקים לרשעים, שנאת חינם, אחדות, מנחה פסולה בשותפות, החלבונה בקטורת וריחה הרע, השתתפותה עם שאר סממני הקטורת, וכאשר יש פירוד מורגש ריח החלבונה] (לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטורת תועבה היא לי חודש ושבת קרוא מקרא לא אוכל און ועצרה) [א, יג] בינת החכמה על משך החכמה, תשפ"א

כהן שהלבין פני חבירו ברבים האם יכול לישא כפיו? [ברכת כהנים, מלבין פני חבירו ברבים האם הוא ב'יהרג ואל יעבור', 'ידיכם דמים מלאו' האם כולל גם גזילה, האם יש דין 'רודף' במי ששהולך להלבין פני חברו ברבים] (מתוך ההפטרה - ובפרישכם כפיכם אעלים עיני מכם) [ישעיהו א, טו] מעדני כהן, תש"פ

חורבן ירושלים על שלא הביטו כל אחד בטובת חבירו, ולא למדו ממעשיו של כל אחד, ולא קבלו תוכחה מגדולי הדור, ביזוי גדולי הדור בינת החכמה על משך החכמה, תשפ"א

שומע כעונה בברכת כהנים ובתוכחה מפיק מרגליות, תשפ"ב

פריסת כפים בברכת כהנים ובתפילה (בהפטרה - ובפרישכם כפיכם אעלים עיני מכם) [ישעיהו א, טו] שיעורי הגר"נ שיינין, תשע"ב משא נחום, תש"פ

ההבדל בין בית מקדש ראשון לבית מקדש שני [בבית ראשון - פנימיותם היתה טובה ולכן הלבינו כשלג, בבית שני - פנימיותם היתה מקולקלת ולכן כתולע שמהותו אדום וכשלבין אינו הופך לבן לגמרי אלא כצמר] (אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו) [א, יח] בינת החכמה על משך החכמה, תשפ"א בינת החכמה על משך החכמה, תשפ"ב

 

מענייני דיומא: שבת חזון [דינים ומנהגים]

 

לבישת בגדי חול בשבת חזון ירחון האוצר (ו), תשע"ז (עמ' יח) משנתה של תורה, תשפ"ב

דיני שבת חזון - הנהגותיו של הגר"ח קייבסקי זצ"ל דברי שי"ח, תשע"ו

לבישת בגדים מכובסים בשבת חזון [לבישת בגדים רבים בכדי ללובשם אח"כ בימות החול, מכין משבת לחול] מאור השבת, תשע"ז

בשבת חזון שכנגד שבת הגאולה אנו קוראים בתורה על אלף האורות שעתיד משה רבינו ללמד לישראל שבילי פנחס, תשפ"ב

מנהגי שבת חזון שירים אארוג - קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' מט) אספקלריא, תש"פ (עמ' כה, כט)

זמירות שבת וניגוני התפילה בשבת חזון לקראת שבת מלכתא, תשע"ז (עמ' 14)

הבדיל במוצאי שבת חזון על יין, על דעת כן שקטן ישתה, והקטן ברח, כיצד ינהג? פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' טו)

שתיית יין הבדלה, הבדלה על מיץ ענבים במוצאי שבת חזון לענין הלכה, תש"פ

בשובי לירושלים - מבית אז נדברו [חומר קריאה מומלץ לשבת חזון, בפרט לאחר חצות היום] אז נדברו, תשע"ח (77 עמ') תשע"ט

שבת חזון - האבל על חורבן בית המקדש [הגר"ד יפה זצ"ל] דברי אמת - קובץ גיליונות, תשע"ח (עמ' נט)

נטילת ויטמינים ו'קלי צום' בשבת חזון להקלה על הצום [רפואה בשבת, גזירת שחיקת סמנים, תוספי מזון, מעורב במאכל, מכין משבת לחול] עומק הפשט, תשע"ח מעדני כהן, תשפ"א

מנהגי אבלות בשבתות בחודש אב [ובשבת חזון, ובשבת ערב תשעה באב, אבילות בפרהסיא] מעדני כהן, תשפ"א

רחיצת כל גופו בשבת חזון וטבילה בשבת חזון ובשבת ראש חודש אב מעדני כהן, תשפ"א

לבישת בגדי שבת בשבת חזון מעדני כהן, תשפ"א

שבת חזון אשיחה בחוקיך, תשע"ט

שבת חזון - תשעה באב [א. המום בקרבנו של קיסר גרם לחרבן הבית - שזהו החילוק בין ישראל לעמים. ב. כל מה שרצה לקנות אזל מיד לפני כן מן השוק - להורות השגחת ה'. ג. ביאור הענין שעל ידי הבשורה טובה אי אפשר לו לנעול ולא לחלוץ נעלו. ד. רחם על ציון כי הוא 'בית חיינו' - הבית המקדש הלב ומקור חיות לישראל] משנת מהר"ל, תשע"ט

 

מענייני דיומא: תשעה באב שחל במוצאי שבת [יום ראשון]

 

קדושת השבת – מעלת השבת הדוחה את אבלות המקדש בתשעה באב שיחות הרב ברוך רוזנבלום שליט"א-ברוך שאמר, תשע"ו

הלכות ומנהגים לתשעה באב שחל ביום ראשון [שבוע שלפני שבת חזון, ערב שבת קודש חזון, ז' מנחם אב, שבת חזון, שבת קודש שאחר חצות, סעודה שלישית - מפסקת, הכנות קודם צאת השבת, מוצש"ק - ליל תשעה באב, הבדלה לצריכים לאכול, מוצאי תשעה באב - ליל יא, האם חולה האוכל בתשעה באב חייב בהבדלה על הכוס קודם לכך, מבי המצרים יזרח אור לישרים, סיבת אריכות הגלות - יעב"ץ, תשעה באב כיום 'מועד', קמצא ובר קמצא] [הרב ישראל ש. זיכרמן שליט"א] אחוזת ברכפלד, תשפ"א (נב עמ')

סעודה שלישית בשבת ערב תשעה באב [אכילת בשר, ריבוי סועדים, ריבוי תבשילים] נוה ההיכל, תשפ"א

סעודה שלישית בשבת ערב תשעה באב [ריבוי תבשילים מבכל שבת, הוצאות מוכרות כהוצאות שבת] מים זכים, תשפ"ב

תשעה באב שחל במוצאי שבת אזמרה לשמך, תשפ"א שמעתא עמיקתא, תשפ"א הגר"נ אייזנשטיין שליט"א, תשפ"א

תשעה באב שחל ביום ראשון - מבית מדרשו של הגר"ש ואזנר זצ"ל מבית לוי, תשפ"א

הבדלה בתשעה באב [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד-תעניות, תשפ"ב (עמ' קז)

הבדלה בתשעה באב שחל במוצאי שבת [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד-תעניות, תשפ"ב (עמ' קיח)

תשעה באב שנדחה [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד-תעניות, תשפ"ב (עמ' קכ)

הבדלה לקטנים חולים ובעלי שמחה בתשעה באב שנדחה אספקלריא, תשפ"ב (עמ' ריז)

דיני תשעת הימים ות"ב שחל בשבת ונדחה הרב רובין, בני תורה, תשע"ב מים חיים, תשע"ו תשפ"ב הגרב"מ זילברברג שליט"א, תשפ"ב

ת"ב החל בשבת - ה'יום תענית' חל בשבת ונדחה ואילו 'יום האבילות' חל מלכתחילה ביום א' עטרת המועדים-הגר"ע מדלוב, תשפ"ב

עניני תשעה באב נדחה [תשעה באב בזמן הזה תרקנת נביאים או קבלת העם מרצון, התקנה היתה על החודש, האם ראוי להחמיר מבעוד יום] [הגר"ש רוזנברג שליט"א-גאב"ד בד"ץ ב"ב] דברי שר (כ), תשפ"ב

תשעה באב שחל להיות בשבת [הרב משה מרדכי אייכנשטיין שליט"א] ירחון האוצר (סח), תשפ"ב (עמ' נד) לענין הלכה, תשפ"ב

פדיון הבן, בר מצוה וברית דחוי בתענית שחלה בשבת ונדחית ליום ראשון [הרב עובדיה יוסף שליט"א] ירחון האוצר (סח), תשפ"ב (עמ' סט)

דיני צום תשעה באב נדחה [דין מעוברות ומינקות וחולים בצום תשעה באב דחוי, האם צום י' באב הוא דחוי או תשלומין, האם נוהגים כל דיני אבילות בצנעה בשבת תשעה באב לשיטת הרמ"א . האם מותר לעשות סעודת סיום מסכת וקידוש בתשעה באב שחל בשבת, לשיטת השו''ע דהוא צום דחוי כיצד מקילין השנה שאין שבוע שחל בו ובעלי ברית פטורים מהצום אחרי חצות, דין בעל ברית ומעוברת וחולה בצום נדחה, מעוברת בצום, דין מעוברות ומניקות בצום תשעה באב דחוי, שיטות הפוסקים להקל במעוברת בצום תשעה באב דחוי שאינם צריכה לצום כלל, הפוסקים שיש חיוב למעוברות לצום בת''ב נדחה, מדוע השו''ע לא כתב לקולא של צום תשעה באב דחוי, הפוסקים המחייבים לצום מעוברת אף בצום תשעה באב נדחה, האם חולה בתשעה באב צריך לאכול פחות פחות מכשיעור כמו ביו''כ, מעוברות ומניקה שפטורה מהצום האם חייבת בסעודה רביעית] באר התורה (קפב), תשפ"ב (עג עמ') הוספות באר התורה (קפג), תשפ"ב ( פג עמ')

דיני חולה מעוברת ומניקה בשעה באב שנדחה הרב צבי שבח רוזנבלט שליט"א-אוסף גיליונות, תשפ"ב (עמ' מג)

האם ניתן להקל לבעלי ברית ומעוברות ומניקות לאכול בתשעה באב שנדחה ליום ראשון? [הרב בנימין יצחק הלוי שליט"א] ירחון האוצר (סז), תשפ"ב (עמ' נג)

הלכות ומנהגים לתשעה באב שחל ביום ראשון [שבוע שלפני שבת חזון, ערב שבת קודש חזון, ז' מנחם אב, שבת חזון, שבת קודש שאחר חצות, סעודה שלישית - מפסקת, הכנות קודם צאת השבת, מוצש"ק - ליל תשעה באב, הבדלה לצריכים לאכול, מוצאי תשעה באב - ליל יא, האם חולה האוכל בתשעה באב חייב בהבדלה על הכוס קודם לכך, מבי המצרים יזרח אור לישרים, סיבת אריכות הגלות - יעב"ץ, תשעה באב כיום 'מועד', קמצא ובר קמצא] [הרב ישראל ש. זיכרמן שליט"א] אחוזת ברכפלד, תשפ"א (נב עמ') תשפ"ב (טז עמ')

דיני תשעה באב [זמן האיסורים, לימוד תורה, רחיצה, קריאת מגילת איכה וברכתה, וקריאת התורה, נשים באמירת 'איכה', הבדלה במוצאי שבת ובמוצאי הצום] בינת ההלכה, תשפ"ב

דיני תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון [ראש חודש מנחם אב - ערב שבת, ערב שבת קודש חזון, שבת חזון, שבת קודש לאחר חצות היום, סעודה שלישית – מפסקת, הכנות קודם צאת השבת, מוצש"ק - ליל תשעה באב, דיני חולה בתשעה באב שנדחה, מוצאי תשעה באב - ליל י"א, דחיית התענית בתשעה באב שחל בשבת, תשעה באב הנדחה – האם יש לו דין תענית נדחה או כתענית בזמנה, האם ימשיכו בתענית אם יבוא משיח צדקנו בט"ב, בירך בטעות בהבדלה ברכה שאינו מחוייב בה האם הוי הפסק, ט' באב שחל ביום א' - חולה שאוכל בו צריך להבדיל, בין המצרים יזרח אור לישרים] [הרב ישראל זיכרמן שליט"א] מהדורה חדשה, תשפ"ב (נ' עמ') לעשות רצונך, תשפ"ב שמעתא עמיקתא, תשפ"ב אשיחה בחקיך, תשפ"ב

קובץ הלכות לתשעה באב שחל בשבת ולימי בין הזמנים [תשעה באב כללי: רחיצה, סיכה, מלאכה, משא ומתן, שאילת שלום, חינוך ילידם באיסור אכילה ונעילת הסנדל, דיני חולה, דינים השייכים למוצאי הצום. תשעה באב שחל בשבת: ראש חודש אב ביום שישי, שבוע של תשעת הימים, שבוע שחל בו, ערב שבת חזון, שבת חזון, בין השמשות של מוצאי שבת, מוצאי שבת ליל הצום, הבדלה לחולה וקטן במוצאי הצום, מוצאי הצום. אב שסיכם עם בנו שישתה מיין הבדלה ולא רצה הבן לשתות, דיני בין השמשות של מוצאי שבת, מים אחרונים, נטילת ידים ליוצא מבית הכסא, חליצת נעלי שבת ולימוד תורה. דינים השייכים לבין הזמנים: תפילה במקום פתוח, קריאת שמע וברכותיה לפני סוף זמן קריאת שמע, צירוף לזימון בבית ובגינה בשולחנות נפרדים, זימון ברכב באוטובוס ברכבת ספינה או מטוס, צירוף למנין כאשר נמצאים משני עברי כביש, שביל או נחל, חיוב מזוזה לשוכר 'צימר' או חדר במלון, נפילת אפים במקום שאין בו ספר תורה] [הרב מרדכי פירר שליט"א] הלכה סדורה, תשפ"ב (טו עמ')

תשעה באב שחל בשבת [גדרי האבילות על חורבן בית המקדש, החילוק בין חורבן בית ראשון לשני, פורענות החורב עונש על חטאים או גזירה קדומה, גדר קריאת מגילת איכה, האם קיבלו ישראל גט פיטורין מהקב"ה, גדרי חזרה ממעשה גירושין, ריקודים ומחולות בימי בין המצרים, ברכת שהחיינו בימי בן, המצרים, גדרי חיבור הכרובים זה לזה, ת"ב נדחה, כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה - הוכחה הלכתית, מיתה שנאמרה בה 'גויעה', אישו משום חיציו לקביעת יום האבילות, אנינות ואבילות בחורבן הבית, אכילת בשר בת"ב לחולה שאין בו סכנה, מדוע נקרא ת"ב 'מועד', מדוע דימה ירמיהו את החורבן לים, ישוב קושית המנחת חינוך מצוה רמא מדוע לא העניש דוד המלך את שמעי בן גרא, ישוב קושיית רעק"א על רמב"ם בענין תפילת רבים בלא כוונה, כיצד נטמא ירמיהו (שהיה כהן (לטומאת מת, גדרי כפרת מיתה, מתי הוא סוף פורענות חטא העגל, חילוק בין ' צר' ל'אויב', האם סבלו ישראל יותר מכפי שנגזר עליהם, הפקעת הקדושה מבית המקדש בעת חורבנו, טענת הקב"ה על ישראל אחר פורענות החורבן, גדרי תשובת השוגג ע"פ יסוד רמב"ן בשער הגמול, ביאור המו"מ של חכמים ורבי עקיבא, סיום המגילה: "כי אם מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד] [הרב נדב פדן שליט"א] מנורה בדרום (לח), תשפ"ב (עמ' קסח)

תשעה באב שנדחה האם הוא תשלומין או עקרוהו מתשיעי? [הרב צבי הירש וילנסקי שליט"א] מנורה בדרום (לח), תשפ"ב (עמ' סה)

כיבוס בגדי קטנים כשחל תשעה באב בשבת [בשר ויין בסעודת מצוה בשבוע שלפניו, מנהג אכילת ביצים בליל הסדר שחל בשבת, שבוע שחל בו] [הרב זאב פראנק שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

היתר הרחיצה בערב שבת שחל בו תשעה באב, לפני חצות או לאחר חצות [רחצה בסבון, כל גופו, חפיפת שער, חומרות בדיני אבלות מחצות בערב תשעה באב, כשתשעה באב חל בשבת, דברים שבצנעה, רחיצה, תלמוד תורה, רחיצת פנים מדין תענית ורחיצת כל הגוף מדין אבלות, אבלות דרבים, י"ז תמוז שחל בשבת] [הרב אברהם זנגר שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

תשעה באב שחל בשבת ונדחה [טבלה מסודרת לפי מנהגי הספרדים והאשכנזים] [הרב מרדכי יעקב מאיר שליט"א] גליון עיטורי מרדכי, תשפ"ב

תשעה באב שחל בשבת ונדחה [ערב שבת חזון ● סעודות שבת ● לימוד תורה בשבת ● סעודה שלישית ● קבלת תענית ● פינוי השולחן ושטיפת כלים ● דיני הבדלה לאוכל בצום [בהיתר] ● דיני האוכל [בהיתר] בט' באב ● הפטורים מהצום ● דיני רחיצה ● דיני סיכה ● נעילת הסנדל ● שאילת שלום הדברים המותרים ללמוד ולקרוא בתשעה באב ● מנהג ישיבה על הארץ ● מנהג איסור מלאכה ● טלית ותפילין ● הדינים הנוהגים במוצאי הצום [י' באב] ● שו"ת לתשעה באב] אזמרה לשמך, תשפ"ב

תשעה באב שחל במוצאי שבת אזמרה לשמך, תשפ"א

תשעה באב שחל במוצאי שבת [קלי צום בשבת, הבדלה למי שלא צם] אספקלריא, תשפ"ב (עמ' קב)

הלכות תשעה באב שחל ביום ראשון [הרב מרדכי פירר שליט"א] עיון הפרשה, תשפ"א (עמ' קמא)

דיני שבוע שחל בו תשעה באב עשר עטרות, תשפ"ב

דיני בין המצרים הגרב"מ זילברברג שליט"א, תשפ"ב

דיני תשעת הימים ותשעה באב שחל בשבת [כיבוס בגדים ולבישתם בתשעת הימים, אורח במלון, בגדי שבת ובר מצוה, ברית מילה, לצורך שידוכים, כיבוס בגדי קטנים, דיני בשר ויין בתשעת הימים, הבדלה בשבת חזון, קטן שהתחרט מהסכמתו לשתות יין בהבדלה, קטן שכבר יצא ידי חובת הבדלה, כמה יין ישתה, אין לו קטן כיצד ינהג, שתיית יין בברית מילה ובסעודת סיום, רחצה בתשעת הימים, בערב שבת חזון, תפירת ותיקון בגדים, דיני דירה בתשעת הימים, קניית בגדים וכלים חדשים, קידוש לבנה] הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב (ס' עמ')

דיני תשעה באב שחל בשבת דיי שבוע שחל בו ת"ב [כשת"ב חל בשבת והתעית דחית ליום ראשון, תספורת וכיבוס בגדי קטים בין ר"ח לת"ב שחל בשבת, תספורת לבעל ברית בין ר"ח לת"ב שחל בשבת, לבישת בגדים חדשים לבעל ברית בין ר"ח לת"ב שחל בשבת, הזמת אורחים לסעודת ברית מילה בין ר"ח לת"ב שחל בשבת, לבישת בגדי שבת לסעודת מצוה של בר מצוה, היתר כיבוס למי שאין לו אלא חלוק אחד או שתלכלכו כל בגדיו, טילת צפריים בערב שבת חזון, אבל שחל יום השלושים בין ר"ח לת"ב שחל בשבת, הכנות בערב שבת - ח' באב, רחיצה בערב שבת חזון, טבילה בערב שבת - טבילת עזרא - טבילת הסדק, טילת צפרים, החלפת בגדים ומפות ומגבות וסדיים ופיג'מות לשבת חזון, בגדי שבת ובגדים חדשים לחתן בשבת, מתי מותר ללבוש בגדי שבת כשטובל במקוה לפי חצות בערב שבת, פריסת פרוכת והחת מפות בביהכ"ס לכבוד שבת, תלמוד תורה בערב שבת, הכת קיות ועלי ת"ב לפי שבת, תלמוד תורה בשבת זו, תלמוד תורה בשבת אחרי חצות, שים מקרא ואחד תרגום אחרי חצות בשבת, שיעור בדף היומי בש"ק אחה"צ, לימוד "אבות ובים" בש"ק אחה"צ, דברים המותרים והאסורים בשבת זו, האם ראוי לשיר "לכה דודי" ו"א- ל אדון", סעודות שבת, שלום זכר בליל שבת דברים שבצעא ורחיצה בת"ב שחל בשבת, טבילה בת"ב שחל בשבת, עליה לתורה לחתן וקידוש אחרי התפלה, אב הרחמים והזכרת שמות בשחרית - צדקתך צדק במחה, ברכת שהחייו בשבת, ברית מילה בשבת, טיול בשבת, האם להעדיף לקחת תרופה בש"ק או בת"ב, "קלי - צום" בשבת ערב ת"ב, פרטי דיי סעודה שלישית בשבת, טילת מים אחרוים אחרי שקיעה"ח, אכילה אחרי שגמר סעודה שלישית, זמן ברכת המזון לקטן שאוכל סעודה שלישית בשבת והיה בר מצוה בליל עשירי באב, זמן טילת מים אחרוים לקטן שאוכל סעודה שלישית בשבת והיה בר מצוה בליל עשירי באב, בליעת שיירי אוכל שבין השייים, הנהגות ליל תשעה באב שחל במוצש"ק, זמן התחלת העיויים וישיבה על כסא בביהשמ"ש, זמן התחלת העיויים בבית אבות שהזקים מתפללים מעריב בש"ק מבעוד יום, זמן חליצת העליים כשוהג לחומרא כשיטת ר"ת במוצש"ק, אמירת "ברוך המבדיל" לפי חליצת העליים במוצש"ק, טילת ידים כשחולץ מעליו במוצש"ק, טילת ידים לפי תפילת מעריב, צורת חליצת העליים בליל ת"ב, לבישת בגדי שבת או בגדי חול במוצש"ק,"לדוד ברוך" ו"למצח בגיות" לפי מעריב, אמירת "ויהי ועם" ו"ויתן לך", ק"ש על המטה בליל ת"ב, שכח לומר "אתה חותו" במעריב בליל ת"ב, תפלת מעריב לשים בליל ת"ב שחל במוצש"ק, חיוב ברכת בורא מאורי האש בליל ת"ב, ההגה הראויה בברכת הר בביהכ"ס בליל ת"ב, ברכת בורא מאורי האש לשים, ברכת בורא מיי בשמים, קיפול הטלית במוצש"ק, ברכת הבים, אמירת תפילת הירושלמי "רבון העולמים" במוצש"ק, הדחת כלים מלוכלכים בליל ת"ב, הדחת כלים בת"ב אחרי חצות, פרטי דיני הבדלה לחולה בליל ת"ב שחל במוצש"ק, מחלוקת הראשוים לגבי חיוב הבדלה על הכוס כשת"ב חל במוצש"ק, חיוב הבדלה לחולה שאוכל בת"ב, מתי יבדיל כשאיו צריך לאכול עד ת"ב בבוקר, הבדלה למי שרק שותה מים בת"ב, הבדלה למי שרק אוכל פחות מכשיעור בת"ב, האם חולה יבדיל על יין או על חמר מדיה, כמה יין מותר לשתות כשמבדיל בתשעה באב, חולה ששכח אתה חותו וטעה ואכל לפי הבדלה בליל ת"ב, האם אשה האוכלת בת"ב חייבת בהבדלה, הבעל יבדיל בת"ב ויוציא את אשתו שצריכה לאכול, האם אשה שמבדילה תשתה את היין בעצמה או שתתן לקטן לשתות. האם אשה יכולה להבדיל להוציא חבירתה, האם קטן שאוכל בת"ב צריך להבדיל, מי יבדיל כשבו חייב לאכול בת"ב, וסח הבדלה בת"ב, מלוה מלכה בליל תשעה באב למי שאיו מתעה, הפטורים מלהתענות בתשעה באב שנדחה, תעית למעוברות ומיקות בת"ב שדחה, קטן שהגדיל בתשעה באב שדחה, פרטי דיני ברית מילה בתשעה באב שנדחה, בגדי שבת ועליים ורחיצה ואכילה ולימוד תורה לבעל ברית, האם המוהל שרק עושה את הפריעה חשב כבעל ברית, הבדלה ושתיית הכוס בברית מילה, עליה לתורה לבעלי ברית שלא ישלימו את התעית, זמן תפילת מחה לבעלי ברית, תפילת "עו" לבעל ברית, ברית מילה שלא בזמה בתשעה באב שדחה, האם מוהל שלוקח שכר חשב כבעל ברית, פדיון הבן בת"ב שדחה, הבדלה במוצאי תשעה באב שנדחה, שכח אתה חותו בליל ת"ב ואכל לפי הבדלה במוצאי ת"ב, אשה שרוצה לאכול או לשתות לפי שבעלה חוזר ממעריב במוצאי ת"ב, טעה ובירך על אוכל במוצאי ת"ב לפי שהבדיל, עילת עליים להבדלה, כסוי הפת והעוגות בשעת הבדלה, וסח הבדלה במוצאי ת"ב, שתיית היין בהבדלה במוצאי ת"ב, האם צריך להקפיד רק לשתות רוב רביעית כשמבדיל במוצאי ת"ב, ברכה אחרוה על שתיית היין לפי אכילת סעודת פת, האם צריך לברך שהכל על מה ששותה אחרי שהבדיל על הכוס של יין, פרטי דיני מוצאי תשעה באב שנדחה, סעודת מלוה מלכה במוצאי תשעה באב, בשר ויין וכיבוס ורחיצה וברכת שהחייו וכלי זמר במוצאי ת"ב שדחה, היאך הוג אם משיח יבא במוצאי ש"ק ליל ת"ב שדחה] הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב (ס' עמ')

מדוע אין מבדילים מבעוד יום בשבת, בתשעה באב שחל בשבת [נתינת יין לתינוק בהבדלה בתשעת הימים, דין ערבות, ברכת בורא פרי הגפן] עטרת המועדים-שיעורי הגר"ע מדלוב שליט"א, תשפ"ב

הבדלה בתשעה באב שחל במוצאי שבת [חולה האם יברך בורא מאורי האש קודם הקינות עם הציבור או יסדרם אחר הקינות על הכוס] עיון הפרשה, תשפ"א (עמ' קלא)

תמצית הלכות נחוצות לשבת קודש ותשעה באב - ע"פ 'שבט הלוי' זצ"ל אוצר הלכות, תשפ"א תשפ"ב

הלכות תשעה באב שחל ביום ראשון [הרב מרדכי פירר שליט"א] הלכה סדורה, תשפ"א

הלכות תשעה באב שחל ביום ראשון [הרב מרדכי פירר שליט"א] עיון הפרשה, תשפ"א (עמ' קמא)

סעודה המפסקת בשבת ערב צום תשעה באב [שיטת הגאונים להחמיר בבשר ויין בסעודה המפסקת בשבת, מדוע לא החמירו בשני תבשילין, מנהג קדום לא לבצוע על לחם משנה ולא לומר רצה בסעודה מפסקת בשבת, חומרת רבינו קלונימוס לשבת בדאבת נפש, רחיצה מזמן סעודה מפסקת, תשעה באב וערב תשעה באב, שבת זאת] [הרב שלמה מאיר יאקב שליט"א] ירחון האוצר (נה), תשפ"א (עמ' פו)

הבדלה לחולה בתשעה באב שחל ביום ראשון [הרב ישראל ש. זיכרמן שליט"א] אחוזת ברכפלד, תשפ"א (נב עמ') דרישה וחקירה,תשפ"א

הבדלה לחולה בתשעה באב שחל במוצאי שבת [הרב רפאל שלמה דיכובסקי שליט"א] ירחון האוצר (נה), תשפ"א (עמ' לב)

ערב תשעה באב שחל בשבת [טיול עם ילדים בשבת, לימוד בשבת אחר חצות, לימוד בשבת בעניני אבלות, מים אחרונים אחרי השקיעה, נטילת כדור להקלה על הצום, חליצת נעליים במוצאי שבת, בפרהסיא, מלאכה קודם הבדלה, הבדלה על חמר מדינה, נטילת צפורניים] שואלין ודורשין, תשפ"א

המנהג שלא ללמוד תורה בערב תשעה באב ואפי' שחל בשבת שיעורי ליל שבת - הגרב"מ זילברברג שליט"א, תשפ"א

גדר תענית תשעה באב [צומות מדרבנן, גדריהם, ליל תשעה באב, חמשת העינויים, חולה בתשעה באב] מנחת אשר, תשפ"א

תשעה באב שנדחה [האם דינו ככל צום נדחה, או כיון שההיכל נשרף ברובו בעשירי כאילו תקנו תענית בעשירי, שבוע שחל בו בשנה כזאת, קטן שהגדיל] מנחת אשר, תשפ"ב

הבדלה לחולה בתשעה באב שחל ביום ראשון [הבדלה מבעוד יום על היין, ברכת היין בברכת המזון בסעודה שלישית] מעדני כהן, תשפ"א מעדני כהן, תשפ"א

האם צריך להחליף במוצאי שבת את טלית הקטן של שבת? מעדני כהן, תשפ"א

נעילת מנעלים בבין השמשות של מוצאי שבת לפני תשעה באב מעדני כהן, תשפ"א

שכח להבדיל במוצאי שבת 'אתה חוננתנו', ושכח להבדיל על הכוס במוצאי תשעה באב, ואכל קודם הבדלה [טעה בזו ובזו, האם שכל להתפלל ערבית במוצאי שבת האם יבדיל בתפילה הראשונה או בתפילת התשלומין] מעדני כהן, תשפ"א

תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון [חולה האוכל בתשעה באב האם יכול להבדיל מבעוד יום על היין, בעל ברית, יין או מיץ ענבים, יולדת] מעדני כהן, תשפ"א

מתי יעשו פדיון הבן למי שהגיע יום שלושים ואחד שלו בתשעה באב שחל בשבת? [תינוק שזמן הפדיון שלו חל בתשעה באב שחל בשבת. כאשר זמן הפדיון הוא בשבת נוהגים לערוך את הפדיון במוצאי שבת ואין דוחים אותו ליום ראשון. כאשר מוצאי שבת הוא ליל התענית, האם יערכו את הפדיון ביום התענית כדי שלא לדחות את המצוה בשני ימים, ואת הסעודה יקיימו במוצאי התענית, או שמא ידחו את הפדיון לי"א אב. ועוד דאם נדחתה המצוה ליום י"א אב שמא יש לקיימה ביום י"א ולא בליל י"א, כי בליל י"א עדיין נוהגת אבלות דיומא, ועדיף לקיים את המצוה בזמן של שמחה, או שאין לדחות את המצוה ויש לקיימה בליל י"א] וישמע משה, תשפ"ב

 

תשעה באב [דינים ומנהגים]

 

ערב תשעה באב

 

לימוד תורה בערב תשעה באב דברי הלכה, תשע"ה

הנהגות ערב תשעה באב ותשעה באב לעשות רצונך, תש"פ

דיני ערב תשעה באב [על נהרות בבל בסעודה מפסקת או שיר המעלות כי אין אומרים תחנון, בחולה העתיד לאכול בתשעה באב, האם דבר אפוי נחשב כתבשיל, ערב תשעה באב בשעת החורבן, סוגי המאכלים, צורת סעודה מפסקת, לימוד תורה, אכילת בשר ויין בערב תשעה באב, אמירת מזמור לתודה, אי אמירת תחנון] מסביב לשלחן, תש"פ

חולה שהותר לו לאכול בתשעה באב, האם רשאי לאכול כמה תבשילין, או שמא אינו רשאי לאכול שני תבשילין כדין סעודה המפסקת ערב תשעה באב? אשכול יוסף, תשפ"ב

זימון בסעודה המפסקת שהתחילו בה לפני חצות היום [או כשהתברר למפרע שהיא סעודה מפסקת] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תש"פ

חולה האוכל בתשעה באב, האם מותר לאכול שני תבשילין בסעודה המפסקת? קולמוס יוסף, תשע"ז

 

אכילה

 

חולה הצריך לאכול בתשעה באב, האם יאכל בשר ועל ידי כן יחסוך באכילה? פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' כג) הגר"י זילברשטיין שליט"א - אוצר הפרשה (עמ' יב)

חולה היאכל בליל תשעה באב או ביומו [יאכל בלילה ויתענה מקצת היום] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תש"פ

דיני צום תשעה באב אשיחה בחקיך, תש"פ

טבח בבית חולים החייב ע"פ החוק לטעום מהמזון [יטעם ויפלוט] הגר"י זילברשטיין שליט"א - אוצר הפרשה (עמ' יא)

ספק מזון לבית חולים המספק מזון גם בתשעה באב לצוות החייב לצום, כיצד ינהג? [לפני עיוור, לתלות שהמזון יוגש לבריאים במוצאי הצום, כשבכל מקרה ימצא ספק מזון אחר] הגר"י זילברשטיין שליט"א - אוצר הפרשה (עמ' יג)

האם אפשר לקבל תוספת יום הכיפורים ותשעה באב לענין אכילה ולא לגבי שתיה? פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' כד)

מוביל מזון שחייבו אותו להוביל מזון גם בתשעה באב? פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' ל)

הפטור מלצום בתשעה באב האם יאכל פחות מכשיעור [החובה לצום ביום תשעה באב, מדרבנן או מדברי קבלה, חולה ויולדת בתשעה באב, כשיכולים לצום חלק מהיום, כשיכול לצום חלק מהיום עדיף ביום או בלילה, היכן שהותר לו לאכול האם חייב לאכול פחות פחות מכשיעור] [הגר"י בורגר שליט"א] בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' פז)

חולה ויולדת תוך שלשים האם מותרים לאכול בט' באב? [הרב בנימין יצחק הלוי שליט"א] ירחון האוצר (נה), תשפ"א (עמ' פג)

איסור רחיצת פיו בתענית [אם ראוי הדבר בתענית ציבור, לילך לטיפול שיניים לא דחוף, כשמחמת כך יצטרך לשטוף את פיו במים] האיחוד בחידוד, תשע"ט

בשמים בתשעה באב וביום הכיפורים [הרב יאיר מינקוס שליט"א] מנורה בדרום (כה), תשפ"א (עמ' קפט)

בירך על מאכל ונזכר שהוא בתענית, וכן נזכר שלא הבדיל [ברכה לבטלה] מאור השבת, תשע"ה הגר"א גניחובסקי, תשע"ו

כשלא נטלו ידים שחרית ביום הכיפורים ובתשעה באב מי יאכיל לחם לחולה, גדול או קטן? פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' לא)

חולה בתשעה באב [חולה שאוכל אם מחוייב עדיין לצום, שכח ואכל אם מתבטל ממנו הצום, שתה מים ולא בהוראת הרופא האם יכול גם לאכול, חולה שיכול לבחור בין ברבה פת לבין מעט בשר] [הגר"צ וובר שליט"א] בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' תקכ"א)

בין השמשות ותוספת תשעה באב לגבי אבילות [לומר תהילים בבין השמשות דמוצאי תשעה באב, ליטול ידיו לתפילת ערבית קודם צאת הכוכבים, איסור תלמוד תורה] מעדני כהן, תשפ"א

 

תפילה וקינות

 

זמן כיבוי האורות בליל תשעה באב [בערבית או באמירת הקינות] אספקלריא, תש"פ (עמ' יט)

תפילת 'נחם' [בברכת המזון, בשאר תפילות, שכח 'נחם' היכן יזכיר, ההאם מקומה בבונה ירושלים בשומע תפילה או בברכת העבודה] [הגרב"ש סלומון זצ"ל] בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' לא)

ממעטים בשמחה - אך לא בתורה ובתפילה דרכי החיזוק, תשע"ט

נחם בברכת המזון למי שחייב לאכול [אכל בתשעה באב ומברך במוצאי תשעה באב] צבא הלוי, תש"פ

אמירת 'נחם' [הרב מנחם גולדברג שליט"א] מנורה בדרום (כה), תשפ"א (עמ' לא)

הוספת 'נחם' [הוסיף נחם אך שכח וירושלים עירך] צבא הלוי, תש"פ

מנהג הרבה קהילות לשנות את נוסח ברכת 'שים שלום' בתשעה באב מלאכת מחשבת, תשפ"א

האם אפשר לשנות מנוסח 'נחם' בתשעה באב? [מקור תפילה זו, חומרת שינוי נוסח התפילות שנוסדו בהררי קודש, האם בזמנינו ירושלים שוב אינה מושפלת, על בזיונה של ירושלים, עומק השפלות במושגי יסודי היהדות] עין יצחק, תשע"ט

"בונה ירושלים" או "בונה ברחמיו ירושלים" [ומה בן "ציון" ל"ירושלים" בהלכה ובאגדה, מדוע, בשמו"ע "בשובך לציון" ובברכת המזון "ובנה ירושלים"] אספקלריא, תשע"ט (עמ' ח)

בין 'ציון' ל'ירושלים' [ירושלים העתיקה או החדשה, המחזיר שכינתו לציון, כיצד יאמרו בני ירושלים-והביאנו לציון עירך ברינה] תורה והוראה, תשפ"א

אלי ציון ועריה - על ביטול פדיוני בכוריה [כינוי ללויים שנפדו מול הבכורים ואינם משרתים במקדש, כיום שאין לנו כהנים מיוחסים רק כהני חזקה פדיון הבן הוא מספק, לזכות תרומה מספק לכהן בעולם, או לגרוס: פדיוני ביכוריה על אי הבאת ביכורים, האם שייך פדיון באי הבאת ביכורים, או לגרוס: יוני ביכוריה - יונים שהיו עם סלי הביכורים] מסביב לשלחן, תש"פ

קינות לתשעה באב - קול דודי דופק פתחי לי שואלין ודורשין, תש"פ

תפילין בתשעה באב [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד-תעניות, תשפ"ב (עמ' קכד, קכח)

קריאת שמע בתפילין במנחה בתשעה באב [הגרי"א חבר זצ"ל] בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' כ"ד)

מנהגי תשעה באב [החלפת מקום הישיבה בבית הכנסת, 'תזכה לנחמת ציון' במקום ברכת 'שלום עליכם', ישיבה על גבי הקרקע, מעיל שחור על ספר התורה, שינוי בברכת כהנים] עשר עטרות, תשפ"א

ציצית בתשעה באב [אחיזתה בזמן קריאת שמע, בצע אמרתו, הכנסת ציציות לבגד עד חצות היום, בליל תשעה באב, בשינה] נר לשולחן השבת, תשע"ט

ציצית וטלית בתשעה באב [ברכה על טלית קטן, לבישת ט"ק של שבת בתשעה באב, אחיזת הציציות בקר"ש, ברכה על ט"ק בחצות היום] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשע"ח (עמ' יז) שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשע"ט

האם אוחז בידו ציצית בברוך שאמר ובקריאת שמע בתשעה באב? [אחיזת ציצית בקריאת שמע מדיני קריאת שמע או מדיני הציצית, קריאת שמע בלילה] בדרכו אמונה - אוצר הפרשה (עמ' ח)

קינת ארזי הלבנון [כיצד טימא עצמו רבי ישמעאל כהן גדול בהחזקת ראשו של רבן גמליאל, מת מצוה, להצלת חיי שעה של עצמו, מי שצריך למסור נפשו על קידוש השם האם צריך להזדרז או ימתין להרויח חיי שעה, זריזין מקדימין במסירות נפש, אברהם אבינו נזדרז בעקידת יצחק ולא חש לחיי שעה של יצחק, המעשה עם הגר"א וגר הצדק הגרף פוטוקצי, שאוני והטילוני אצל יונה הנביא, דברי הגר"ל חסמן זצ"ל, ספק קידוש השם האם 'ספק נפשות להקל', רבי ישמעאל ורבי עקיבא בקשו כל אחד למות קודם, קברי צדיקים אינם מטמאין] מעדני כהן, תשפ"א

קינות על השואה [מנהגם של גדולי ישראל] פניני אי"ש, תשע"ז תשע"ט תש"פ

לא אמר שיר של יום בשחרית האם יכול להשלימו בזמן מנחה, כמנהג בני אשכנז בתשעה באב? פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' כז)

יחיד שאינו מתענה האם יאמר 'עננו' [חולה, טעה ואכל, בשחרית ובמנחה, מעוברת המתענה והתחילה שמו"ע וחשה חולשה מסיימת תפילתה ומפסיקה את הצום האן תאמר עננו] הגר"א גניחובסקי, תשע"ז תשע"ט

 

רחיצה נעילת המנעל ותספורת

 

רחיצה בתשעה באב [נטילת ידיים בבוקר, נטילת ידי הכוהנים לפני נשיאות כפים במנחה, כשנגע בנעלי תשעה באב, היוצא מבית הכיסא, מכשיר בידן בשירותים, שטיפת הפה, דאודורנט, הדחת כלים] שיעורי הרב יו"ט זנגר שליט"א (עמ' ז)

ניגוב ידיים במגבות מכובסות בשבוע שחל בו תשעה באב ירחון האוצר (לא), תשע"ט (עמ' כ)

נטילת ידים בתשעה באב [ביוצא מבית הכסא וידיו נקיות, ג' פעמים נטילה אחר בית הכסא, רחיצת פנים לכלה] עיונים - אוצר הפרשה, תש"פ (עמ' כו)

איסור נעילת מנעלים בתשעה באב [הפטור מכך, חינוך קטנים לאבלות של רבים, נעלי נוחות שאינן מעור, למי שעובד בין גוים, ההולך בגשם] תורה והוראה, תשע"ז

אינו דורך על הקרקע - האם חייב בחליצת מנעליו בתשעה באב וביום הכיפורים? [רוכב] מעדני כהן, תשפ"א

שימוש בממחטות לחות בתשעה באב [סוגי המגבונים, השימוש בהם בשבת, לניקוי מלכלוך או להתרענן] [הגר"א פרינץ שליט"א] בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' קטז)

גזירת צמת הראש של גבר [קירוב רחוקים] בליל תשעה באב [הגר"י זילברשטיין שליט"א] בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' ק)

נטילת ידים במקום מצוה [הגר"צ וובר שליט"א] בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' תקכ"ח)

סיכה שאינה של תענוג בט"ב פניני הלכה - אוסף גליונות, תשע"ט (עמ' סו)

נשיאת כפים בתשעה באב [הרב אליהו גרינצייג שליט"א] קרואי מועד-תעניות, תשפ"ב (עמ' קל, קלג)

כהן החייב לאכול בתשעה באב האם יעלה לנשיאת כפים? [חשש שכרות במנחה, שתיה משכרת, האם חוששים לשכרות בתשעה באב שממילא אסור ביין] צבא הלוי, תשפ"א

האם מותר לכהן לעבור לפני המתפלל בשביל לעלות לדוכן ובשביל נטילת ידים לנשיאת כפים בתשעה באב? [מעבר בפני המתפלל מול חובת נטילת ידים בכל יום ובתשעה באב] מעדני כהן, תש"פ

 

תלמוד תורה

 

פטור לימוד תורה באבל ובתשעה באב ירחון תורני - יתד המאיר[202], תשע"ט (עמ' כג)

איסור דברי תורה בתשעה באב [בדברי תורה המשמחים ובדברים הרעים] יאיר נזרו, תשפ"א

חיוב תלמוד תורה בתשעה באב [אמירת פרקי תהילים קודם ברכת התורה] [הגר"מ שטרנבוך שליט"א] בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' נד)

איסור ביטול תורה בתשעה באב? [תלמוד תורה באבל] שיעורי הרב יו"ט זנגר שליט"א (עמ' ו)

לימוד תורה בתשעה באב לתינוקות של בית רבן [פטורין מאבילות, אין להם שמחה בתלמוד תורה, כתינוק הבורח, שמחת המלמד] קולמוס יוסף , תשע"ז

חיוב תלמוד תורה בתשעה באב [הגרא"נ ויג שליט"א] בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' סז)

תלמוד תורה [אמירת פסוקי ברכת כוהנים, ומשנת אלו דברים בשחרית, לימוד עם חברותא בדברים המותרים] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשע"ט

תלמוד תורה בתשעה באב שחל בשבת נועם אליעזר, תשע"ט

תלמוד תורה בתשעה באב שיעורי ליל שישי - ברכת יצחק, תשע"ט

 

אבלות ואנינות

 

אבלות ומניעת תענוגים שיעורי הרב יו"ט זנגר שליט"א (עמ' י)

הלכות אבלות בתשעה באב [חילוק דיני אבלות תשעה באב משאר אבלות, ובדברי המנ"ח והגרי"ז דתרי דינים הם בתשעה באב, אבלות ותענית חמורה, והנפק"מ. טעם אחר לחומרות שהחמירו באבלות ת"ב באיסור רחיצה וכיבוס אף שהקילו בו בשאר דברים] ירחון האוצר (ו), תשע"ז (עמ' לד)

פסקי הגר"א - גדר אבלות תשעה באב בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' שכו)

גדרי דין 'אבילות' ו'אנינות' בתשעה באב [ונפק"מ לת"ב שחל בשבת, שני דינים בתשעה באב תענית כיום הכיפורים ואבילות, האם יש דין אנינות בתשעה באב, תשעה באב שחל בשבת ין בשבת עינוי כלל, איסור הנחת תפילין, של ראש] הגר"א עוזר, תשע"ה תשע"ו תשע"ט נועם אליעזר, תשע"ט

בין 'אבלות' ל'התאוננות' עינינו גל, תש"פ

 

הלכות שונות

 

דיני תשעה באב - שו"ת עם הגר"ח קניבסקי זצ"ל בדרכו אמונה, תשפ"א

לקט הלכות תשעה באב הקשורות לנשים ירחון תורני - יתד המאיר[202], תשע"ט (עמ' כה)

תמצית הלכות אקטואליות - דיני תשעה באב בינת ההלכה, תשפ"א

הלכות מצויות לתשעה באב שמעתא עמיקתא, תשע"ו תשע"ז תשע"ח תשע"ט תש"פ תשפ"א

הלכות תשעה באב [קריאת עיתונים, קריעה בכותל המערבי וראיית מקום המקדש, לשיר שירי התעוררות ברחבת הכותל בתשעה באב, ישיבה על הארץ, שמפו וסבון בתשעת הימים לבני אשכנז ובשבוע שחל בו, לבישת בגדים בשבת האם הוא מכין משבת לחול, המניח תפילין רק במנחה האם רשאי לישון אחר שחרית, הכנסת ספר תורה בימי בין המצרים, לימוד תורה בערב תשעה באב, מדוע תשעה באב נקרא 'מועד'] שערי יוסף (ח"ב), תש"פ (מח עמ')

כשאי אפשר לייבם כי אם בתשעה באב פניני חשוקי חמד - קובץ גיליונות, תשע"ח (עמ' יד)

גדרי הצומות בזמן הזה [קבלו על עצמם, דין טעימה, ודין מעוברות ומניקות, הכרזה בבית הכנסת וקבלת תענית, רצו אין מתענים, רוב הציבור או רוב ישראל, להקל בצום משום הפסד ממון] מנחת אשר, תשע"ז

גדרי הצומות בישראל [תשובה, ריצוי, אבילות, זכר] מנחת אשר, תשע"ט

חתן המתחתן למחרת תשעה באב האם יתענה גם ביום חופתו? [מתחתן אחר יום כיפור, האם ניתן להקדים תענית יום החופה לכמה ימים קודם] שיעורי הרב יו"ט זנגר, תשע"ז

עשרה הסברים למחלוקת האמוראים האם בין השמשות של תשעה באב אסור או מותר [האם דברי קבלה כדברי תורה, דברי קבלה נמסרו לחכמים, והם נחלקו האם להחמיר בספקן כדאוריתא, האם בזמן הזה הצום מדברי קבלה, ביש שמד איסורו מדברי קבלה לא פלוג רבנן, בזמן שאין שמד מ"מ קבלו עליהם כחומר דברי קבלה ע"כ הוי בה"ש שלו אסור, דומה ליוה"כ בהפסקה מבעו"י, גזרו משום יוה"כ, האם מסייגים את דין ספק דרבנן לקולא, כשיש ספק על דאורייתא ודרבנן יחד יש להחמיר גם בדרבנן דלא לזלזולי בו, שאני ספקא דביה"ש משאר ספיקות. דביה"ש איקבע איסורא מיקרי כיון שהוא בהכנסת היום, האם יש נפ"מ להלכה בין שתי סיעות התירוצים הנ"ל, שכן אם מדובר בדין ספק הקרוב לספק דאורייתא, יהיה הדבר חמור יותר, לפי שיטת הרשב"א שספק דאורייתא מה"ת לחומרה, ואילו אם מדובר על דיני דרבנן שמסיבה כלשהי לא אומרים בהם ספק דרבנן לקולא, יהיה הדבר קל יותר. אולם, כאמור לעיל גם בסיעה הראשונה סוברות רוב הדעות שאין מדובר בדין דברי קבלה כד"ת דמי ממש. וממילא אין כאן צד של חומרה כספק דאורייתא, מלבד דעת הבית יצחק הנ"ל] [הרב אוריאל בנר שליט"א] ירחון האוצר (סח), תשפ"ב (עמ' נח)

הלכות תשעה באב שיעורי הגר"מ לובין, תשע"ו

דיני תשעה באב הרב זילברברג, תשע"ז

הושטת יד לאבי הבן בברית מילה בתשעה באב [האם היא אסורה שאילת שלום, או מותרת] פניני אי"ש, תשע"ט

פסקי הגר"א - בענין ההבדל בין תשעה באב לשאר הצומות בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' שכה)

פדיון הבן בתשעה באב [הגר"מ גבאי שליט"א] בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' קלג)

מתי עולים לתורה בתשעה באב ארבעה קרואים? [כשיש שני חתנים או שני בעלי ברית ישראלים, רמ"א קלה] צבא הלוי, תשפ"א

מיחזי כיוהרא באבלות תשעה באב [עשיית מלאכה בתשעה באב, מול אמירת 'התכבדו מכובדים'] [הגריב"צ במברגר זצ"ל] בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' מב)

מיחזי כיוהרא באבלות תשעה באב [שינוי מנעלים, ביאור הסוגיא] [הגר"מ יעקבזון שליט"א] בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' רלא)

מנהגי תשעה באב [קימה בפני אביו, הליכה לבית הקברות, שאילת שלום] שיעורי הרב יו"ט זנגר שליט"א (עמ' יב)

עסקים בתשעה באב [דבר האבד, ניהול משא ומתן, רכישת חברה מתחרה] [צבי רייזמן] בנתיבות ההלכה - אבלות המקדש (עמ' קיח)

האם מותר לעושות קיטנה בתשעה באב ולגבות כסף על כך? נר יששכר, תשע"ח פרי עמלנו, תשפ"ב

הלכות תשעה באב גיליון מעשה כהן, תשע"ח (כה עמ')

הערות בדיני תשעה באב [מלאכת דבר האבד אחר חצות, חליבה, ע"י ישראל או עכו"ם, צער בעלי חיים, ההולך לצורך מצוה עובר במים בהליכתו ובחזרתו, וההולך לצורך מניעת הפסד ממון מותר רק בהליכתו, וכשהולך לשתי מטרות מה דין חזרתו] הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

דיני תשעה באב - משיעוריו של הגר"נ קרליץ זצ"ל נשיח בחוקיך, תשע"ו

דיני תשעה באב - הנהגותיו של הגר"ח קניבסקי זצ"ל דברי שי"ח, תשע"ו

אם יש לסיים סעודת ברית מילה בע"ש ח' באב קודם חצות פניני הלכה - אוסף גליונות, תשע"ט (עמ' סח)

האם יש חינוך וספיה לקטן במנהגי בן המצרים, בתעניות, ובתשעה באב? [האם יש חינוך לשעות בתשעה באב, והאם קטנים אוכלים כדרכם בצום] בירור הלכה - אוסף גליונות, תשע"ט (עמ' פו)

מנהג זריקת בובקעס בתשעה באב אספקלריא, תש"פ (עמ' מה)

 

תשעה באב [באגדה]

 

כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה [כבר עכשיו, בשמחת קיום התורה והמצוות, על ש'כן ברכו בתורה תחילה', ועל היפך שנאת חינם] ממגד גרש ירחים, תשפ"א להשיב נפש, תשפ"א מפיק מרגליות, תשפ"ב

בניית בית המקדש בשבת [בנייתו היא מצוות עשה והבניה בשבת היא ביטול עשה וכן לאו] עיון הפרשה, תשפ"א (עמ' קמו)

כל דור שלא נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו מנחת אשר, תשפ"א מנחת אשר, תשפ"ב

ושכנתי בתוכם' - הדמיון בין נשמת האדם לבית המקדש [תלמיד חכם שיש בו דעת] עומק דעת, תשפ"א