עיון מראי מקומות בשלח תשפ"ב


 

 

 

פרשת בשלח (קישורים להורדה חינם)

 

 

 

 

לעילוי נשמת

נזר ההוראה

גאב"ד קרית הרצוג בני ברק

רבי יהוסף חיים שיינפלד זצ"ל

בן הרה"ק רבי ישראל שלמה הי"ד

חתן הגה"ק רבי יהודה יחיאל טויב זצ"ל אב"ד ראזלא

 

מגדולי וזקני הרבנים בדור האחרון, אשר העמיד הדת על תילה

ומסר נפשו לחזק יתדות ההלכה וגדרי הכשרות בארץ הקודש

 

ח' שבט תשפ"ב

 

ת.נ.צ.ב.ה.

 

 

 

לעילוי נשמת

המשגיח

הגאון הצדיק בעל היסורים

רבי זאב זליג ב"ר אליעזר הלוי גצל ז"ל

בעמ"ח ספר 'אשירה'

מנהל רוחני דישיבת 'איתרי'

מלפנים מראשי ישיבת "מאורות התורה" – טלז סטון

 

במוח ולב וחן שפתים השיב רבים מעוון,

ועוד לימד דעת בישיבת 'איתרי' ו'מאורות התורה'

והעמיד תלמידים הרבה באהבה ובהתמסרות נפלאה לכל תלמיד.

בשנים האחרונות היו חייו מסכת של קבלת היסורים,

ויהי בעינינו כמקריב קרבן על מזבח אהבת ה' במסירות עילאית

מתוך יסורי שאול נפש וגוף

והוא עומד ומשמש מתוך שמחה של מצוה והארת פנים לכל אדם

 

ט' שבט תשפ"ב

 

ת.נ.צ.ב.ה.

 

 

 

 

 

קישורים לעלונים שבועיים בנושאי הפרשה [לפי סדר א' ב']

 



אוסף גליונות - מבית 'צוף'

אוצר פניני החסידות

אורות הגבעה

אז נדברו

איש לרעהו

אספקלריא

אשיחה בחוקיך

אשכול יוסף

באר הפרשה

בארה של תורה

בינת המשפט

בית מדרש - ישיבת מיר

במחשבה תחילה

במשנת הפרשה

דברי אמת

דברי יושר

דברי ישרים

דברי שי"ח

דרישה וחקירה

דרכים בתורה

האיחוד בחידוד

היא שיחתי

המצוות בפרשה

וישמע משה

וכל מאמינים

זרע ברך

זרע שמשון

יחי ראובן

יסודות החינוך

יקרא דאורייתא

יתרון דעת

כאיל תערוג

לאור הנר

להתעדן באהבתך

לקראת שבת מלכתא

מאור השבת

מאורות הפרשה

מגישי מנחה

מדי שבת בשבתו

מדשן ביתך

מחמדי התורה

מים זכים

מלאכת מחשבת

משנתה של תורה

מנחת אשר

מעדני אשר

מעינות בני יששכר

נוה ההיכל

נועם אליעזר

נחלתנו

נשיח בחוקיך

נר יששכר

נר לשולחן שבת

סיפורים להלכה שלמה

סיפורי צדיקים

עולמות

עומקא דפרשה

עיון הפרשה

פאר מקדושים

פניני אי"ש

פניני דעת

פניני הסופר

פנינים משולחן רבינו

פרי ביכורים

קב ונקי

קובץ גליונות

קול יעקב

שבילי פנחס

שיעורי הגר"א עוזר שליט"א

שיעורי הרב יו"ט זנגר שליט"א

שיעורי הרב רוזנבלום שליט"א

שלמים מציון

שמעתא עמיקתא

שפת אמת

תורה והוראה



 

קישורים לעלונים שבועיים בנושאים שונים [לפי סדר א' ב']

 





 

 

 

תוכן עניינים של הנושאים בפרשה:

[לחיצה על שורת הנושא, תעביר אל מיקומו של הנושא]

 

אי יציאת הרשעים ממצרים

ראיית מצרים

קריעת ים סוף

שירת הים

הידור מצוה

שירת מרים

יציאת מצרים ברכוש גדול וביזת הים

הטיפול בעצמות יוסף

שמירת שבת למי שאינו ישראל

ה'מן' בהלכה ובאגדה

הכנה לשבת

לחם משנה

עירובי תחומין

איסור הוצאה בשבת

קריאת פרשת ה'מן'

סעודות שבת וקידוש במקום סעודה

המצוות שנצטוו במרה

קריאת התורה בציבור

מלחמת עמלק

 

שאר עניני הפרשה...

 

מענייני דיומא: שבת שירה

מענייני דיומא: ט"ו בשבט

ט"ו בשבט בשנת השמיטה

שנת השבע - שמיטה

נושא בפרשה: אי יציאת הרשעים ממצרים (וחמושים עלו בני ישראל) [יג, יח]

 

'העבדות' - הסיבה לכך ששמונים אחוז סרבו לצאת ביציאת מצרים [ומתו במכת החושך, חסידים של השיטה, בפורים לא נפטרנו מפרעה אלא מהעבדות של עצמנו למצרים, העבדות כיום למ"ט שערי אפליקציה] אז נדברו, תשפ"ב

אלו שלא רצו לצאת ומתו במכת חושך [משבטל השיעבוד בראש השנה שקודם יציאת מצרים, היו כאלו שקיבלו משרות והתפרנסו ברווח ולא רצו לצאת כי לא הבינו את תכלית היציאה בקבלת התורה] ממגד גרש ירחים, תשפ"ב

''והיה הדם לכם על הבתים'' - מדוע נצטוו ישראל ''ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר'' [הקב"ה יודע להבחין בין צדיק לרשע, מאיזה משחית היה לישראל לירא, מה מסמלת נתינת הדם על המשקוף והמזוזות וכיצד יש בה כדי להגן, מדוע בזמן החורבן נתינת ה''תיו'' על מצח האנשים לא הגנה עליהם בסופו של דבר, מה בין ''שה לבית אבות'' ל''שה לבית''] עמל משה, תשסג

טעותם של שמונת מיליון הרשעים [שלא יצאו ממצרים ומתו במכת החושך, היסחפות אחר הפוליטיקה ] עינינו גל, תשפ"ב

 

נושא בפרשה: ראיית מצרים (לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם) [יד, יג]

 

ראיית המצרים מתים ומשמעותה ההלכתית האיחוד בחידוד, תשע"ג

האם היה איסור בראיית המצרים או רק הבטחה? (לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם) [יד, יג] מלאכת מחשבת, תשע"ח

ראיית אויב מת [איסור הנאה] [יד, ל] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה עיון הפרשה, תשע"ה (עמ' סג) לג תירוצים נועם אליעזר, תשע"ח אספקלריא, תשע"ח (עמ' פד)

להביט בפני אדם רשע שמת [כל אחד ראה את המצרי המת שהתעלל בו, להביט בתמונת אדם רשע, תמונת מחבל או רוצח בעיתון, ראיה בעלמא, המסתכל במת משכח תלמודו, מת ישראל דוקא] מים זכים, תש"פ

קביעת מקום מגורים במצרים [רמב"ם וחכמים נוספים] [יד, יג] אשכול יוסף, תשע"ה תשע"ח יעלת חן-אוסף גיליונות, תשפ"ב (עמ' כז)

איסור השתקעות במצרים [אם כבר עבר על הלאו, נולד במצרים, עזב את מצרים והוא בדרך, מצרי שנתגייר, הגיע למצרים על תנאי, הגיע למצרים מפני פיקוח נפש] הגר"א גניחובסקי, תשע"ד וידבר משה, תש"פ

אסור לשוב להשתקע במצרים [לאו שאין בו מעשה, כשירד על מנת להשתקע, לאו ששייך בו מעשה לוקים, חסימה בקול, עקימת שפתיים, בל יראה ובל ימצא, הגדרת 'מעשה' בלאו שיש בו מעשה] וידבר משה-קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' לב)

חזרה למצרים בספינה אשכול יוסף, תשע"ד

איסור שיבה למצרים [איסור או הבטחה, חזרת שבט דן, איסור השתקעות קבועה, אודות הרמב"ם, מצוה לשעה או לדורות, אסור בדרך זה, מצוה רק על מלך, כשישראל בגלות, כשהמצרים הקדמונים מתו, מה גבולות המקום האסור] נוה ההיכל, תשע"ד המצוות בפרשה, תשע"ו שיעורי הגר"נ שיינין, תשע"ב בארה של תורה, תשע"ד

 

 

נושא בפרשה: קריעת ים סוף (וישם את הים לחרבה ויבקעו המים) [יד, כא]

 

התבוננות בנס קריעת ים סוף [ניסי ים סוף, אמירת שירת הים בהתבוננות ובשמחה, כוח הציור, פרשת המן מאכל רוחני, שבט לוי ותפקידו, הצטרפות לשבט לוי] מגיד דבריו ליעקב-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' טו)

עיקר התפילה - שעבוד הלב כלפי מעלה [חובת הזעקה בעת צרה ברמב"ם הלכות תענית, וברמב"ן בהעלותך חיוב תפילה מדאורייתא במיוחד בעת צרה, ומדוע כאן אין זה זמן הראוי להתפלל, שני מצבי 'עת צרה', ביטחון אמיתי וביטחון מזויף] (מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו) [יד, טו] עומק דעת-קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' יא)

מעבר בני ישראל ביבשה בתוך הים – האם חייבם בברכת הגומל – כיורדי ים? [טס במטוס מעל ים או מעל מדבר, תעלת למאנש מצרפת לבריטניה, סדר ארבעת הצריכים להודות כסדר יציאת מצרים, ניצל מצרה אחת ועדיין לא ניצל מהשניה האם יברך הגומל כעת או רק בסוף, חולה המוטס לטיפול רפואי האם יברך בנחיתתו או רק אחר החלמתו, הקפת בני ישראל בענני כבוד המגינים עליהם הוציאה אותם ממצב של סכנה, הנכנס לסכנה בציווי ה' האם יברך ברכת הגומל] מים זכים, תשפ"ב

האם הבחינו המצרים בכך שהם נכנסים לתוך הים? פניני אור החיים, תשפ"א

איבוד מצרים באשמורת הבוקר מגיד דבריו ליעקב, תש"פ (עמ' יח)

לראות את השני [אחד הניסים על ים סוף, ויחן ישראל האחדות] אספקלריא, תש"פ (עמ' קכג)

נחשון בן עמינדב שזכה וגרשון בן עמינדב ש'כמעט' זכה עשר עטרות, תשפ"א

האם קריעת ים סוף התרחשה פעמיים בשעת יציאת מצרים? [לדתן ואבירם ורשעי ישראל, מלכותו ברצון קבלו עליהם, מעלת אמירת שירת הים בשמחה] אספקלריא, תש"פ (עמ' עז) צבא הלוי, תש"פ תשפ"ב מלאכת מחשבת, תשפ"א

צורת קריעת ים סוף [תוס', ערבי נחל, כלי יקר, התבעת בתרמית רגלי בת ענמית, אבן סנפירנון ומציאתה] אספקלריא, תש"פ (עמ' פה) אספקלריא, תשפ"א (עמ' צד)

קריעת ים סוף ללא אבן סנפירנון וגם ללא מטה משה - אלא על ידי ידו של משה [מאורע בחיי הגר"א] האיחוד בחידוד, תשפ"א

מה היה קודם, טביעת המצריים, או מעבר ישראל את הים? [וזדים טבעת וידידם העברת] אספקלריא, תש"פ (עמ' קטז)

המשועבד לתורה - הבריאה משועבדת לו [קריעת ים סוף בנטית ידי משה] אספקלריא, תש"פ (עמ' קה)

התנאי שהתנה הקב"ה עם הים [שיבקע, שישוב לאיתנו] אספקלריא, תש"פ (עמ' יד) אספקלריא, תשפ"א (עמ' טו)

מדוע קרע הקב"ה את ים סוף רק אחרי שקפצו לתוך המים וכמעט טבעו? מעדני אשר, תש"פ

השמיעיני את קולך - התנאי לקריעת ים סוף [קשיי האדם בעולם מטרתם בשביל שיתפלל, עיקר התפילה היא תפילת החולה עצמו או תפילת אחרים באמצעות קופות צדקה ובקברי צדיקים] נחל אליהו-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' כב)

הקב"ה מתאווה לתפילת עם ישראל כלי יקר, תש"פ

עניני קריעת ים סוף [קריעת ים סוף גם עבור יחיד, בקריעת ים סוף הושלמה הגאולה, חזרת המים היתה לא טבעית, גזירת המים בגלל משה והצלה מים סוף בזכות משה] זרע שמשון, תשע"ח

בחירה חופשית - נס וטבע [ירידת פרעה ומצרים לתוככי ים סוף הקרוע לגזריו - "אין בכל מופתים כפלא הזה". אחר כל הניסים שראו בני ישראל במצרים, כיצד היה חשש שמחמת יראת המלחמה ישובו מצרימה, כיצד העז פרעה לאחר שראה את יד ה' במכות, להיכנס לתוככי הים הקרוע לגזריו. דברי הרמב"ן שרוח הקדים שקדמה לקריעת הים וכניסת המצרים לתוכו היו פלא נורא "בדבר והופכו", שעשה "נקמות בעוברי רצונו והושיע בהם את עבדיו". הנהגת הקב"ה בבריאה - להסתיר ולמעט בנס. באופן שניתן לטעות ולחשוב שאין זה נס אלא טבע. הסתרת הנסים בעולם - כדי לאפשר את הבחירה החופשית. "עלה קרח עלה קרח", יציאת שני דובים מהיער - לא דובים ולא יער. ביאור דברי הרמב"ן שהקב"ה "לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר". דברי המהר"ל אודות ה"סדר" שיש בעולם גם על הנסים, וביאורם. טעותם של בני ישראל ושל פרעה - מבהירות ההכרה שגם נסים הם סדר הנהגה קבוע מהשי"ת. המאורע שגרם ליתרו להצטרף לבני ישראל - קריעת הים שבו התגלה כח ההטעיה הטבוע בבריאה. החופשית בבריאה נקבעה במאמר "נעשה אדם". "ישרים דרכי ה" צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" • שמיעת יתרו - דווקא מקריעת ים סוף ומלחמת עמלק ולא מהניסים שהיו במתן תורה. דברי רמח"ל בביאור הנהגת הקב"ה בעולמו לאפשר לבריותיו "בחירה חופשית", כדי להיטיב להם בשכרם שלא יהיה בתורת "נהמא דכיסופא", והסברם על ידי רבי חיים פרידלנדר. התגלות מלך המשיח דווקא בדורות האחרונים - מנפלאות הבחירה החופשית. סבא מסלבודקה: מנפלאות גודל הבחירה החופשית, נוכל לקרב אל לבנו, מדוע דווקא בדורות האחרונים, יתגלה מלך המשיח, במהרה בימינו] שיעורים בחומש עם פירוש הרמב"ן [עולמות], טז

קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף במשנת הפרשה, תשע"ו

"קריעת" ים סוף או "בקיעת" ים סוף? [פשט בדברי החידושי הרי"ם מגור] שמועה טובה, תשע"ח (עמ' ג) אספקלריא, תשע"ח (עמ' צה)

דרגת האמונה על ים סוף ודרגת האמונה בהר סיני הרב מרדכי דוד נויגרשל שליט"א-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' נד)

קריעת ים סוף וירידת המן העצימו את האמונה של עם ישראל [ניסיון מתמיד ומתמשך הנועד להעלות את האדם, מתנה מיוחדת לעם ישראל, המקרבת אותם לקבלת התורה] מפיק מרגליות, תשפ"א

ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי [ויחזקאל נקרא 'בן אדם', והיא נשארה שפחה, ראתה שאין עוד מלבדו אך היא כלום, ויחזקאל ראה זאת אך גם ראה את ה'בן אדם', קיבל את מפתחות הרכב, יחזקאל מתנבא על 'תל אביב', חי ומתמודד ומתעלה, בתוך עולם החומר, האדם היצור הפלאי ביותר עמוד החשמל המחבר בין העולמות] אז נדברו-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' נח)

אנו נקראים "עברים" על שם שעברנו את ים סוף [המקום של כלל ישראל הוא בים] חשבתי דרכי - במשנת הגר"מ שפירא זצ"ל - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' ה)

קריעת ים סוף בזכות יוסף [הכרת הטוב של יוסף שלא חטף בגדו מאשת פוטיפר, הואיל והתפרנס מביתה, חיוב הכרת הטוב מול כניסה למקום רע, השבת אבדה בבית הקברות כשהמוצא כהן] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף פניני דעת, תשע"ז מעדני אשר, תשע"ט

בשבילי נברא העולם [בשביל המיוחד לי, לגוזר ים סוף לגזרים, כל אחד בן יחיד לקב"ה] (ויבקעו המים) [יד, כא] בארה של תורה, תשע"ז תשפ"ב

קריעת ים סוף בזכות שמירת השבת במצרים שבילי פנחס, תשע"ח

קריעת ים סוף [מדוע לא אמרו ישראל שירה כבר ביציאה ממצרים? במה נתייחדו נסי הים מנסי מצרים? מדוע טבעו המצריים רק לפנות בוקר? מה היה חלקו של אאע"ה בנס?] (ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה) [יד, כב] שיעורי הרב רוזנבלום תשע"ב

הקשר בין יציאת מצרים קריעת ים סוף ומלחמת עמלק [סוד הארבע] ברוך שאמר-הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, תשע"ט

הקשר בין קריעת ים סוף לשבת קודש נפשו גחלים תלהט, תשע"ט

אתה הראת לדעת - בקריעת ים סוף [פיה פתחה בחכמה] שפת אמת, תרמ"ז

קריעת ים-סוף ומלחמת עמלק [בנטיית ידו של משה, הנהגת שפרה ופועה, הנהגת ימין ושמאל, הנהגת מטה ויד] [יד, כב] שבילי פנחס, תשע"ז

עשרה ניסים שנעשו על הים [יד, כב] מאור השבת, תשע"ה

על הים לקו חמישים מכות [מה מהן חמישים המכות ומדוע לא נכתבו] דרישה וחקירה, תש"פ (עמ' יג)

קריעת ים סוף בהלכה ובאגדה [הצלה או פורענות, עמידה בקריאת השירה, שירה והלל, זמן השירה, קריאת השירה, השירה על קרי"ס, ה' ילחם לכם, שירה - שלמות, שירת הים בפסוקי דזמרה, שירה במפלת רשעים, מקדש ה' כוננו ידיך] [יד, כב] עומקא דפרשא, תשע"ד

קריעת ים סוף [ומלכותו ברצון, קרי"ס בזכות התפילה, ויצעקו אל ה', המלחמה בקרי"ס, תאריך קריעת הים, אין להם אלא ליסע, וירא ישראל את מצרים, השלמת גאולת מצרים, הצלה או עונש, ויושיעם למען שמו, שמחה על המפלה בי"ס, אמירת השירה על הים, ים הגדול התערב בי"ס] [יד, כב] עומקא דפרשא, תשע"ה

ביאור דברי חז"ל "בזכות עצמותיו של יוסף נקרע הים לישראל"  עולמות, תלח [ניסוך המים]

התנאי שהתנה הקב"ה עם הים שיהא נקרע לישראל משנת מהר"ל, תשע"ט תשפ"א מעדני אשר, תשע"ט

 

נושא בפרשה: שירת הים (אז ישיר משה) [טו, א]

 

שירת הים [עיקר שירה בלב - מתוך שמחת הלב התעוררו לומר שירה, יסוד ענין השירה - וביאור אופן שנאמרו, העוללים ויונקים הפסיקו לינוק כדי לומר שירה - שהכירו מיהו באמת נותן החיות] משנת מהר"ל, תשע"ט תשפ"א

אמירת שירת הים בכל יום [הרמז בתורה, סיבת אמירתה, זכירת יציאת מצרים, וידעו מצרים כי אני ה' - המצרים ששרדו או גם אלו שטבעו, האם יכלו בני ישראל לומר 'ה' מלך' לעולם ועד, על ידי ניסי קריעת ים סוף נעשה ייחוד נורא] פניני אור החיים, תש"פ עשר עטרות, תשפ"א

שירת הדורות [כל האומר שירת הים בכל יום בשמחה] מתוקים מדבש, תשפ"ב

המיוחד בשירת הים [מדוע אמרו שירה על ים סוף ולא בתום עשרת המכות, מדוע האומר שירת הים מוחלים לו כל עוונותיו, דברי הרמב"ם שקריעת ים סוף היתה צורך ולא שיעור באמונה, שירת הים מול מעשי ידיו טובעים בים. עיקר השירה על המלכת הקב"ה בעולם והכרה בו כיחיד בעולמו] אשכול יוסף, תשפ"ב

בין טבע לנס ברוך שאמר-שיעורי הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, תש"פ

נערמו מים - חכימו מיא מגיד דבריו ליעקב, תשפ"א (עמ' טו)

השינוי בחומת ים סוף כשעברו ישראל וכשעברו המצרים [חכימו מיא] נועם אליעזר, תשפ"א

מזמור שיר ... כי ישר ה' - התגלות התפארת [העיגולים, ועיגולו של חוני המעגל, תפארת מלשון פארות האילן] הרב מרדכי דוד נויגרשל שליט"א, תשפ"א

שירה וזמרה – פסוקי דזמרה ותקנתם עשר עטרות, תשפ"ב

שירת הים - ה' ימלוך לעולם ועד [נורא תהילות, גם בתקופת הסתר פנים, יחד כולם הודו והמליכו ואמרו, צור ישראל קומה בעזרת ישראל, בקיעת הים מכוח בקיעת עצי העולה] וידבר משה, תשפ"א

קריעת ים סוף - התבטלות הבריאה לבורא יתברך [הרכבת האדם התחתון מאיבריו הגלויים ומעולם המחשבה הפנימי, שערות הזקן, הקשר בין קריעת ים סוף לשבת קודש] נפשו גחלים תלהט, תשפ"א

הודאה ושירה על הנס מסביב לשולחן-קובץ גליונות, תשע"ט (עמ' כט)

לשמר את רגעי ההתעוררות [אז נבהלו אלופי אדום, ניצול פרעות חברון, מי שזוכה לנס נגלה מייצרים לו יצר הרע חדש כדי שתהיה לו בחירה] למעשה, תשפ"א

ביאורים נפלאים בשירת הים תשע"ח בינת החכמה על משך החכמה, תש"פ

שירת הים מחולקת לשני חלקים הרב יהודה אייזנשטיין שליט"א, תשפ"א אספקלריא, תשפ"א (עמ' י)

'שירת הלב' של כלל ישראל בקריעת ים סוף בית מדרש ישיבת מיר, תש"פ

אז ישיר משה ובני ישראל ירחון האוצר (כד), תשע"ט (עמ' רפח)

קיום זכירת יציאת מצרים באמירת 'אז ישיר' [טו, א] מעדני אשר, תשע"ה אורות הגבעה, תשע"ד עיון הפרשה, תשס"ט (עמ' מ)

שירת הים - כיצד נאמרה, ומתי הוכנסה לפסוקי דזמרה? (אז ישיר משה) [טו, א] מחמדי התורה, תשע"ו תשע"ח מעדני אשר, תשע"ג עולמות, ר עיון הפרשה, תש"פ (עמ' עז)

שירו לה' - סגולת אמירת שירת הים בשמחה ובכוונה באר הפרשה, תשע"ט (עמ' כ) מגיד דבריו ליעקב, תש"פ (עמ' יט)

שירה חדשה [מדוע לא אמרו בני ישראל שירה על כל הנסים והנפלאות, מיד כאשר נגאלו ממצרים, אלא רק לאחר קריעת ים סוף, מה "החידוש" בשירת בני ישראל על שפת הים, מדוע מכל פסוקי השירה בחרו אנשי כנסת הגדולה לציין, כי השירה החדשה על שפת הים היתה בפסוק "ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד", הצירוף של "אז" שהוא לשון עבר, עם "ישיר" שהוא לשון עתיד, במה ראו בני ישראל את גילוי מלכותו של השי"ת בעולם על שפת ים סוף, יותר ממה שכבר ראו עיניהם גילוי שכינה במצרים, באמירת השירה התבססה ונקבעה ההכרה במלכות הקב"ה בעולם, גם מלאכי השרת פתחו ואמרו שירה, ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח, ולא נעשה, בגלל שלא אמר שירה לאחר מפלת סנחריב. מדוע לא אמר, ומדוע בשל כך לא נעשה משיח, מהותה של "שירה", ואימתי היא נאמרת, בכלל. ועניינה של "שירת הים", בפרט] עולמות, ר

מדוע ב'קדושה' אומרים - 'ימלוך ה' לעולם', ו'ובא לציון' אומרים - 'ה' ימלוך לעולם ועד'? אספקלריא, תש"פ (עמ' פא)

ה' ימלוך לעולם ועד [אמירת תרגום הפסוק 'ה' מלכותא קאם לעלם ולעלמי עלמיא' בתפילה, ההבדל במשמעות בין פשט הפסוק לתרגום, עבר או הווה ואף עתיד, במגילת אסתר: הפיל פור הוא הגורל, חודש ניסן, גילוי הנהגת ה' בגלוי או בסתר, ואפילו בהסתרה, ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד] האיחוד בחידוד, תש"פ

הודיה בפרשה - שירת משה וישראל [חיוב תודה לפני ואחרי השירה, שירת הצדיקים ושירת ישראל, שני חלקי השירה, מי כמוך באלמים] אספקלריא, תש"פ (עמ' כח)

סדר חיובי התודה ביציאת מצרים [ואצל נח אחר המבול, אצל יונה אחר שעלה מן הים, ארבעת חייבי ההודאה, ביאור הגר"א, הקשר בן נח יונה ובני ישראל] אספקלריא, תש"פ (עמ' לה)

שירת הים - קשר של אהבה אספקלריא, תש"פ (עמ' קיח)

גאוות יחידה - "גאווה דקדושה" (כי גאה גאה) אספקלריא, תש"פ (עמ' קסא)

בשבת בשלח אמר 'אז ישיר' בפסוקי דזמרא וכיון לצאת בזה ידי חובת שנים מקרא ואחד תרגום, האם יצא? [לצאת פרשת ציצית בשמו"ת בפרשת שלח, אין עושין מצוות חבילות חבילות] מים זכים-אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' נו) תשפ"א

הלל ושירה [מי תקן אמירת ההלל, האם אמרו הלל במצרים, ההבדל בין "שירה" ל"הלל", מדוע שירה בכל יום והלל אסור, היכן נאמרה שירת הים, בית אהרן ברכו את ה', אשה בחיוב הלל, שירה מהיאה לידי שמחה או להיפך, שירת הים על הצלה ממיתה או מעבדות, זכירת יציאת מצרים בשירת הים, שביעי של פסח, מעשי ידי טובעים בים, אמירת שירה כשמובטחים בישועה, האם שביעי של פסח הוא "זמן שמחתנו", מדוע לא ברכו ברכת הנס אחר שעברו את ים סוף, החובה לומר תיבת "ברוך"] אוצרות אורייתא, תשע"ח

מעשי ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה? [י"ג טעמים מדוע בני ישראל אמרו את שירת הים] אספקלריא, תשפ"א (עמ' צט)

אין אומרים שירה על מפלת הרשעים [מעשי ידי טובעים בים] נועם אליעזר, תשפ"א

גדלות האדם בחיבור רגשות שמחה וכאב [בני ישראל יכלו לשיר והמלאכים לא, מוציא אסירים בכושרות – בכי ושירות] שואלין ודורשין, תשפ"ב

שירת הים - שירת החיים [נשמת, שירת דוד המלך, מודה אני לפניך, מודים אנחנו לך] מתוקים מדבש-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' כו)

שירת הים - איך נאמרה? [כיצד ע"י משה ובני ישראל וכיצד ע"י מרים] שיעורי הרב מנחם טוקר שליט"א, תשפ"א

שירת הים [צורת כתיבתה, וסיבת נגינתה בשירה] משנתה של תורה, תשע"ו

השלמת גאולת מצרים בקריעת ים סוף ושירת הים [שיר השירים כנגד שביעי של פסח, ואת זעקתם שמעת על ים סוף] הגר"נ רוטמן שליט"א-אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' טו)

אז ישיר - האם "אז ישיר" הוא חלק משירת הים? סברי מרנן, תשע"ח מלאכת מחשבת, תשע"ח

אז ישיר - האם "כי בא סוס פרעה" הוא חלק משירת הים? מלאכת מחשבת, תשע"ז צבא הלוי, תש"פ

אז ישיר [המשמעות העמוקה הטמונה במילה 'אז', למה הוסיפו בתפילה עוד פסוקים בצמידות ל'אז ישיר'? למה נדחקה השירה לסוף פסוקי דזמרה לאחר פסוקים מהנ"ך? ההקבלה בינה לבין תפילת העמידה] (אז ישיר משה) [טו, א] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ד

שירת הים - שירת הדורות [עבר הווה ועתיד, ידמה בדעתו כאילו אותו יום עבר בים, פילוס הדרך בתוך הסתר הפנים] ממשנתה של תורה, תשע"ד שיחת הגר"ד כהן - קובץ גליונות, תשע"ח (עמ' יא)

אז ישיר - מעלתו וסגולתו (אז ישיר משה) [טו, א] באר הפרשה, תשע"ז (עמ' כב, כה)

אז ישיר - מעלתו וסגולתו - יום כיפור בכל תפילת שחרית (אז ישיר משה) [טו, א] שואלין ודורשין, תשפ"א

שירת הים מתחילה במילים "אז ישיר" בלשון עתיד. מדוע שירה נאמרת בלשון עתיד? קול תודה, תשע"ו

עברנו את פרעה... [זכו עם ישראל מלבד עצם הניסים, גם למבט חדש על החיים. ניסים אלו הראו להם את המבט הרוחני של הנהגת הבורא בעולם. הם הבינו שגם כשנראה לעין הפשוטה מציאות מדומה ולא אמיתית של ייאוש וחדלון. זהו רק ממבט של הווה, אך בעתיד יכול להתהפך הגלגל ברגע קטן. ברגעים הנשגבים של קריעת ים סוף זכו עם ישראל כולו להתרומם טפחיים מן הארץ ולראות את העבר ההווה והעתיד חוברים להם יחדיו. כשיהודי חי בהבנה זו, אזי גם כשעוברים עליו מאורעות קשים ועצובים, מתעודד הוא מן העתיד הצפון לו, ואף מסוגל לפרוץ הוא בשירה מתוך אותו יגון ואנחה] היא שיחתי, תש"פ

הלל הנשיא שהיה הניצוץ של משה רבינו ראה את הגולגולת של פרעה שצפה על פני המים [על דאטפת אטפוך וסוף מטייפיך יטופון] שבילי פנחס, תש"פ

קיום זכירת יציאת מצרים באמירת 'אז ישיר' [טו, א] מעדני אשר, תשע"ה אורות הגבעה, תשע"ד עיון הפרשה, תשס"ט (עמ' מד)

אי עמידה בקריאת התורה בזמן שירת הים [ובעשרת הדברות, אל תפרוש מן הציבור, כשעושים שלא כדין] פניני אי"ש, תשפ"א

 

נושא בפרשה: הידור מצוה (זה א-לי ואנוהו) [טו, ב]

 

הידור מצוה האם הוא חיוב? [קודם מתן תורה, נאמר בצורת שירה ולא ציווי, החפץ נאה או המצוה נעשית בהידור, נשבע שלא ללמוד בס"ת נאה האם הוא מושבע ועומד] כאיל תערוג, תשע"ח

רכש אתרוג מהודר, האם יתנו לאביו? [חייך קודמין בגשמיות או ברוחניות] אספקלריא, תשע"ח (עמ' צד)

יכול לקנות בסכום שהקציב, אתרוג נאה, או אתרוג רגיל ואת השאר לצדקה לעני המבקש? [הידור מצוה מדאורייתא או מדרבנן, ההבדל בשיעור גודל האתרוג, לחוס על עניים הוא הידור, כפיית היצר היא הידור מצוה, טעמי הידור מצוה בראשונים] פניני חשוקי חמד, תשפ"א

הידור באתרוג [גדל הארץ ישראל והתקיימו בו מצוות התלויות בארץ, או בעל מראה מהודר יותר, תושבות] שיעורי הגר"י זילברשטיין שליט"א-אוצר הפרשה, תשפ"א (עמ' ט)

הידור מצוה כשכבר נעשתה המצוה [המהדר במצוה המצוה אינה צריכה כוונה, הידור מצוה על מצוה שאינה מושלמת] מפיק מרגליות, תשפ"א

ארבעת הלימודים מ'זה אלי ואנוהו' והקשר ביניהם מפיק מרגליות, תשפ"א

זה א-לי ואנוהו [לולב הגזול פסול מדין ואנוהו, או מדין הדר. דברי הגרעק"א. כפות תמרים. רש"י בב"ק והבי' בזה, חקירת הגרי"ז אי 'ואנוהו' הוא בעיקר המצוה, או מצוה בפנ"ע, וההוכחות לזה. דברי החת"ס, ביאור בגמ' בשבת בדינא ד'ואנוהו' גבי לשמה] שיעורי צבא הלוי, תשפ"ב.

מדוע הידור מצוה עד שליש? [מרכבות פרעה, כמות הסוסים] אספקלריא, תשע"ח (עמ' כב)

הידור מצוה - דרבנן או דאורייתא? [טו, ב] מעינות מהרצ"א, תשע"ה הגר"א עוזר, תשע"א

הידור ונוי מצווה עיון הפרשה תש''ע ( עמ' מו')

הידור מצוה בתפילין [הידור פנימי והידור חיצוני, הידור בבר שלא נראה לעין, נוי מצוה בגוף החפץ ונוי מצוה בקיום המצוה, כתב נאה בתפילין מול מעיל של ספר תורה, שיטת הגר"א בהידור פנימי בתפילין, כתב מהודר או בתים מהודרים האם יש להוסיף שליש, גדרי כבוד ותפארת בבגדי כהונה, אחורי הדלתות במקדש, תפילין קטנים שהם מהודרים אך דיוק כתיבתן פחות] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שיא) יאיר נזרו, תשפ"א

הידור מצוה בנטילת לולב [נטילה ע"י דבר אחר, נוי מצוה, נטילה דרך גדילתן, הטיית ידי האדם לכיוון אחר עם הלולב, עצי שיטים עומדים, נענונים] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שטו)

הידור מצוה בכתיבת השם [כתיבת סת"ם, שלא כסדרן, כתיבת אזכרות שלא לשמן ותיקונן, פסול מנומר, 'זה אלי ואנוהו' מתי הוא להידור ומתי הוא לעיכובא] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שיח)

נוי מצוה [הידור בטלית של שבת יותר מטלית של חול, זה א-לי ואנוהו, ספר נאה, ציצין במילה, הידור מצוה באמירת דבר תורה נאה, נוי חפץ מצוה בצד הפנימי, מן התורה או מדרבנן] עומקא דפרשה, תש"פ

הידור מצוה - שנים קטנים או אחד גדול? [בארבעת המינים, בנרות חנוכה] [טו, ב] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה תשע"ו

הידור מצוה עד שליש - 'ושלישים על כולו' אספקלריא, תש"פ (עמ' כג)

האם חסרון הנוי במצוות הוא לעיכובא? אספקלריא, תש"פ (עמ' צ)

הידור במצוות מילה [חזרה על ציצין המעכבין, הידור בחפצא של המצוה או במעשה המצוה] מנחת אשר, תשע"ו

האם להקפיד לשמור את הטלית הנאה לשבת? [הידור מצוה בציצית או בטלית, הידור מצוה בבית או במזוזה, כבוד שבת מול הידור מצוה, לוותר על הידור מצוה היום בכדי לקיים עיקר מצוה מחר] שיעורי ליל שבת - ישיבת ברכת יצחק, תשע"ה משיב כהלכה, תשפ"א

לוותר על הידור כדי שחבירו יקיים מצוה כדינה [דרבנן דידיה מול דאורייתא דחברו, להשאיר לולבו בבית הכנסת לאחרים] הגר"א גניחובסקי, תשע"ו

נוי סוכה דין בהלכות סוכה או דין כללי של הידור מצוה? משיב כהלכה, תשפ"א

ברכה על הידור מצוה [נרות שבת רבים] [טו, ב] נוה ההיכל, תשע"ג תשע"ז

האם יש הידור לתת צדקה בשטרות חדשים ויפים? [כה, ב] קול יעקב, תשע"ו

האם מדין הידור מצוה עדיף שתתקיים המצווה בו? [יותר מבשלוחו, וכאשר השליח יעשה המצוה בזריזות או בהידור יותר] הגר"א גניחובסקי, תשע"ד שמעתתא עמיקתא, תשע"ב תורה והוראה, תשע"ו שיעורי ליל שישי ישיבת ברכת יצחק, תשע"ד עיון הפרשה, תשע"ז (עמ' לח) מב תירוצים

לדחות עשיית מצוה כדי לקיימה בהידור נוה ההיכל, תשע"ה

כתיבת ספר תורה 'לשמה' מדין 'זה א-לי ואנוהו' צבא הלוי, תש"פ

הידור מצוה הנלמד משירת הים רוממות, תשע"ז

מצוה בו יותר מבשלוחו [האם הטורח בעצמו בקיום מצוה, כגון אפיית מצה או קניית אתרוג, קשירת ציצית וכדומה, הוא מידת חסידות או שהוא הידור הנובע מעיקר הדין?] נוה ההיכל, תשע"ג

הידור מצוה, ומצוות 'עוללות הכרם' [נתינת אשכול קטן בדווקא] במשנת הפרשה, תשע"ה

הידור מצוה בחנוכיה נאה שמעתתא עמיקתא, תשע"ג

הידור מצוה ביופי או בהלכותיה? עיון הפרשה, תשע"ב (עמ' לח)

הידור מצוה [פרעה היה הראשון שהידר לשלושה סוסים במרכבתו, הידור מצוה מול אל יבזבז יותר מחומש] מלאכת מחשבת, תשפ"ב

חובת חינוך לקטן בהידור מצוה שמעתתא עמיקתא, תשע"ג

מצוה בו יותר מבשלוחו או הידור מצוה [סדרי קדימויות קיום המצוות, מה עדיף: לקיים את המצוה בעצמו מדין "מצוה בו יותר מבשלוחו", או לקיימה בהידור משום חיוב "הידור מצוה". "מצוה בו יותר מבשלוחו" במצות ההכנה לכבוד השבת ובכל המצוות, ותמיהת התוספת שבת מדוע לא נהגו העולם להכין בעצמם את סעודות המצוה בחתונה ובברית מילה, מדין "מצוה בו יותר מבשלוחו", האם "מצוה" בו יותר מבשלוחו" הוא חיוב מהתורה או מדרבנן, ואם חיוב "הידור מצוה" הוא מהתורה או מדרבנן. האם "הידור מצוה" עדיף על קיום דין "מצוה בו יותר מבשלוחו". כתיבת ספר תורה בעצמו או על ידי שליח בכתב מהודר יותר - מה עדיף. חולה המרותק למיטתו כיצד והיכן ידליק נר החנוכה - בעצמו בסמוך למיטתו, או על ידי שליח שידליק באופן מהודר יותר בפתח רשות הרבים. האם עדיף להדליק נר חנוכה פשוט בעצמו, או להדליק בשמן זית על ידי שליח] עולמות, ל

 

 

נושא בפרשה: שירת מרים

 

שירת מרים - האם מרים שרה או רק ניגנה ? [טו, כ] מעדני אשר, תשע"ב מעדני אשר תשע"ו

נשים בשירת הים וקריאת המגילה [טו, כא] זרע ברך, תשע"ה תש"פ

האם הנשים שרו על טביעת המצרים או על הצלת עצמן? מעדני אשר, תשע"ז

אורכה של שירת מרים [חשבון מדויק כנגד הזמן שהמתינה ליד היאור] האיחוד בחידוד, תשע"ב

אשה יכולה להיות נביאה [מרים הנביאה] מגיד דבריו ליעקב, תשפ"א (עמ' כ)

מתי נתנבאה מרים מגיד דבריו ליעקב, תש"פ (עמ' כו)

מרים הנביאה זכתה לומר שירה על הים כי בזכותה החזיר עמרם את אשתו ונולד משה [הלכה בדרכו של אהרן לעשות שלום בין עמרם אביה לבין אמה, מרים זכתה לנביאות כדי להשפיע על עמרם, בזכות מרים נתקיימו כל הדור של יוצאי מצרים, משחזר עמרם ליוכבד חזרו כל ישראל לנשותיהם, כל הנשים הלכו בדרכה של מרים לשמור על קדושת בעליהן ולקיים מצוות פרו ורבו] שבילי פנחס, תשפ"ב

בתופים ובמחולות – האם מחול הוא כלי או פעולת ריקוד? צבא הלוי, תשפ"ב

מה משמעות התוף שאחזה מרים בידה? [התוף שהשתמשה בו בשמחתה כשאביה שמע בקולה ונשא שוב את אמה, ובתוף עתיק זה נופפה גם לגברים 'ותען להם'] האיחוד בחידוד, תשע"ח

בארה של מרים [כיצד טבלו בני ישראל במדבר, בור המתגלגל] אספקלריא, תשפ"א (עמ' קל)

 

נושא בפרשה: יציאת מצרים ברכוש גדול וביזת הים

 

מדוע צריך להפיס דעתו של אברהם אבינו? מלאכת מחשבת, תש"פ משנת החכמה-משנתה של תורה, תש"פ

הסוד שלחש משה רבנו באזנם של ישראל [פירוש המלה 'וישאלו', האם היה המצרי 'רעהו' של ישראל] (דבר נא באזני העם) [יא, ב] שבילי פנחס, תש"פ

היאך נשא משה חן בעיני מצרים? [יא, ג] אשכול יוסף, תשע"ה

ואחרי כן יצאו ברכוש גדול - המטרה בנקמה בגויים ובהבטחה לרכוש גדול (דבר נא באוזני העם) [יא, ב] אספקלריא, תש"פ (עמ' ח)

עם הכסף והזהב של ביזת מצרים וביזת הים אנו הולכים לקבל תורה [בכוח החומר שהוצאנו ממצרים הלכנו לקבל תורה, כניסת כל מצרים לים ובטחונם העצום שהוא מחויב המציאות, גם הוא חלק מהרכוש שקבלנו ממצרים, מעלת העץ בחודש שבט לינוק שפע ולהוציאו בפירות, רק עם כל טעמי המן אפשר לקבל תורה, לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן] חשבתי דרכי ע"פ משנתו של הגר"מ שפירא זצ"ל, תשפ"א

מה לקחו בני ישראל בתורת 'הענקה' ומדוע לקחו את כלי הכסף והזהב? מלאכת מחשבת, תש"פ

'שלא יאמר אותו צדיק.. ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם' ["כל" המרבה לספר ביציאת מצרים לרבות כהנים ולויים, למרות שכהנים ולויים לא היו בשיעבוד, יסוד דברי הגר"ח מבריסק ב' דינים בעבד, דין שיעבוד בפועל, וחלות דין קניין בגופו, אילו לא הוציא הקב"ה וכו' הרי אנו ובנינו עבדים מכח חלות דין קניין שהיה לפרעה, השיעבוד מכח אברהם הוא רק שיעבוד בפועל, והשיעבוד מכח מכירת יוסף הוא שיעבוד בחלות דין קניין הגוף. משועבדים בחלות דין קניין בגופם חלה גם על שבט לוי. ביזת מצרים וביזת הים אע"ג דהלויים לא הותרו לקחת חלק, מ"מ משה רבינו הותר לו לקחת. הים ראה וינס, ראה ארונו של יוסף, שכבר כפרו על מעשה מכירת יוסף והגיע הזמן להפקעת חלות דין קניין מגופם. ביזת מצרים וביזת הים תשלום על קושי השיעבוד או מצות הענקה. מצוות הענקה חוב או מצווה. שיעור ההענקה, ואיזה דברים נותנים. ביזת מצרים כנגד שיעבוד בפועל, וביזת הים כנגד הפקעת חלות קניין הגוף. מדוע לא היה ללויים חלק בביזה. האם ב"נ חייב במצוות צדקה, האם פרעה מת בקריעת ים סוף. מדוע אין קם ליה בדרבה מיניה נגד ביזת מצרים וביזת הים. העבדות היה לכלל האומה המצרי או רק לפרעה, העבדות בפועל לכלל המצריים, וחלות הקניין בגופם היה שייך רק לפרעה, ביזת מצרים היה מכלל האומה המצרי כנגד השיעבוד בפועל, וביזת הים היה מגנזי המלך כנגד קניין הגוף. שלא יאמר אותו צדיק] אספקלריא, תש"פ (עמ' קיז)

 

נושא בפרשה: הטיפול בעצמות יוסף (ויסע משה את ישראל מים סוף) [טו, כב]

 

מדוע לא ביקש יוסף להיקבר מיד בארץ כמו יעקב? [יג, יט] אשכול יוסף, תשע"ו אשכול יוסף, תשפ"ב

השבעת אדם שטרם נולד [השבעת יוסף את בני ישראל] [יג, יט] מעדני אשר, תשע"ג

האם ניתן היה להתיר את השבוע שהשביע יוסף את בני ישראל? [התרת שבועה שלא במעמד המשביע, שבועה לטובת המשביע] נועם אליעזר, תש"פ

כיצד השליך משה טס עם שם ליאור להעלות ארונו של יוסף? (לב, ד ברש"י) [יג, יט] אשכול יוסף, תשע"ג תשע"ח

מחיקת 'שם' ב'גרמא' [השלכת משה טס לנילוס, לצורך פיקוח נפש, האם השם נמחק מהטס, הצלה טבעית, הצלה סגולית, רפואה] נועם אליעזר, תש"פ

משה רבנו לקח עמו את עצמות יוסף - לבטל ד' אבות נזיקין ששלטו במדבר [משה רבנו הכיר טובה ליוסף שבזכותו עסק שבט לוי בתורה במצרים, משה לקח את עצמות יוסף כדי שיתקדשו ישראל במדבר, הים ראה וינוס ארונו של יוסף, בזכות עצמות יוסף זכו לרכוש גדול, אותיות 'הן' שאין להן זוג רמז לישראל גוי אחד בארץ, יוסף הצדיק ומשה רבנו ביטלו ארבעה אבות נזיקין] שבילי פנחס, תשפ"א

נוהג כצאן יוסף [דברי תוס' שאנץ ששמו עצמותיו בעור של כבש, והוליך אותם, ומדוע משה רבנו התעסק בלקיחת עצמותיו, חלק מנס יציאת מצרים] מערכי תורה, תשפ"א

ויקח משה את עצמות יוסף עמו [מדוע לא ביקש יוסף שישאוהו לקבורה מייד בארץ כנען, מדוע רצו בני אפרים להשתחרר מגלות מצרים יותר משאר השבטים, עצמיותו של יוסף, וירא ישראל את היד הגדולה] עמל משה, תשנ"ט

מדוע משבחים את משה שהתעסק בעצמות יוסף, הלא גם ביזת הים מצוה? [יג, יט] אשכול יוסף, תשע"ו תשע"ג תשע"ח במחשבה תחילה, תשע"ז אספקלריא, תשפ"א (עמ' קט)

מדוע הפסיק משה את ביזת הים וקרא לבני ישראל להמשיך במסע? [תורה מתוך הדחק נעלה יותר, שאגת אריה חובר בוולוז'ין בימי עוניו וטורי אבן בעיר מץ בימי עושרו] פרי עמלנו, תשפ"ב

משה לא סיים את קבורת יוסף כי לא נכנס לארץ [מדוע לא נקראת על שמו כמו בית המקדש ע"ש דוד, חשב לעשות מצוה ונאנס, שלוחו של אדם כמותו] (ויקח משה את עצמות יוסף עמו) [יג, יט] עיון הפרשה, תשע"ב (עמ' סט) ו' תירוצים

מדוע לא למד דוד ממשה שמותר לכתוב שם על חרס? (ויקח משה את עצמות יוסף עמו) [יג, יט] עיון הפרשה, תשע"ג (עמ' סט) כד תירוצים פניני אי"ש, תשע"ח

עוסק במצוה פטור מן המצוה [נושאי ארונו של יוסף, יכול לקיים שתי המצוות, הפסיק למצווה עוברת, עוסק במצוות צדקה, אוסף כסף בכדי לקיים מצווה לעצמו, חשב שהוא מצוה] הגר"א גניחובסקי, תשע"ו

 

נושא בפרשה: שמירת שבת למי שאינו ישראל (שם שם לו חוק ומשפט) [טו, כה]

 

גר שמל ולא טבל, בשמירת שבת אורות הגבעה, תשע"ג נוה ההיכל, נח תשע"ה תשע"ט פניני אי"ש, תשע"ח

אסופי [ספק ישראל] שחילל שבת האם נהרג? אורות הגבעה, תשע"ד

גר מדאורייתא וגוי מדרבנן [טבל לשם גירות והיתה חציצה במיעוט המקפיד, טבל שלא בפני שלושה, טבל בפני בי"ד בלילה, גר שמל ולא טבל, ספק ישראל ספק עכו"ם, אסופי, דינו בגזל מדרבנן, חילול שבת באיסורי דרבנן] פניני הלכה - אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' ל)

דין הטבילה קודם מעמד הר סיני [גר שמל ולא טבל] בינת המשפט על משך חכמה, תשע"ח

שמירת שבת לגר שמל ועדיין לא טבל [מעשה בירושלים בשנת תר"ח] נוה ההיכל, תשע"ד נוה ההיכל, תשע"ה פניני אי"ש, תשע"ח

גוי שקיבל עליו כל התורה - האם דינו כעכו"ם ששבת פניני אי"ש, תשע"ח

כיצד קיימו האבות את התורה אם היו כבני נח? [שמירת שבת, דין בני נח, מצא תינוק מושלך בעיר שמחצה גוים ומחצה ישראל שדינו כישראל לחומרא מה דינו לגבי שבת, יום גויי ויום יהודי מאימתי, בשבת ויום כיפור סמוכים, אברהם עצמו קידש את החודשים, לצאת בשבת לרה"ר לבוש ציצית דלבן נח הוי משאוי, יציאת אשה בשבת לרה"ר בציצית האם הוי משאוי, תינוק שנמצא והטיל בעצמו ציצית מקיים בה לא תשבותו] שלמים מציון, תשע"ח עיון הפרשה, תשע"ט (עמ' ר) ל' תירוצים

שמירת שבת לגוי - מאימתי, מליל שבת או מיום שבת? הגר"א גניחובסקי, תשע"ד

מי שהוא ישראל וגם בן נח - כיצד ינהג בשבת? הגר"א גניחובסקי, תשע"ד

גוי ששבת [איסור גוי ששבת, שמירת שבת לגר שמל ולא טבל, לפני מתן תורה] עומקא דפרשה, תשע"ז

גוי ששבת [מדוע חייב מיתה, סיבת האיסור חיוב מלאכה או חידוש דת, גר שמל ולא טבל, האבות קודם מתן תורה, מלאכה שאינה צריכה לכופה] מסביב לשולחן, 636

הדלקת נרות שבת ע"י גויה [האם יכולה עובדת זרה להדליק נרות עבור זקנה או סיעודית המתקשה להדליק בעצמה, בנוכחותה, שלא בנוכחותה, בברכה או שלא בברכה, יד פועל כיד בעל הבית בממונות או גם במצוות, כשיש חשש עגמת נפש של הזקנה אם לא תברך בעצמה] פרי עמלנו, תשפ"ב

 

 

נושא בפרשה: ה'מן' בהלכה ובאגדה (ויאמרו איש אל אחיו מן הוא) [טז, טו]

 

ניסי המן

 

ליקוט מדרשי חז"ל ומשא ומתן בדברי הראשונים והאחרונים בעניני ירידת המן [נתינת המן לדור המדבר, מן בזכות משה, מקום תחילת ירידת המן, זמן תחילת ירידת המן וסופו, חררה שהוציאו ממצרים, מי היו אוכלי המן, לקיטת המן, בערב שבת, עומר לגולגולת, טעם המן, ויענך וירעיבך, אפיה ובישול במן, לחם אבירים, ברכה על המן, והמן כזרע גד, איסור הותרה לבוקר, האם נאסר באכילה, וירם תולעים ויבאש, שמירת השבת בזמן ירידת המן, לחם משנה, מן ביום טוב, תלונת בני ישראל על המן, צנצנת המן, אמירת פרשת המן, הערות בעניני המן לפי סדר הפרשיות] דגן שמים, תשע"ה (רכב עמ')

האם ניתן היה לדון דיני תורה על סמך יחידות המן שירדו? [הכרעה על פי ראיות מחוץ לטבע, נאמנות נביא בעונשין בממונות ובאיסורים, בת קול, לא בשמים היא] מאור השבת, תשע"ח מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שע) אספקלריא, תשפ"א (עמ' רה)

לחם מן השמים [הנס הכביר של ירידת מן ארבעים שנה יום יום במדבר, חויה יחודית שהיתה לעיני כל העם, רושם לדורות, להמשיך לדבר אודות המן כיום, לספר לשכנים, לתאר לילדים את הכיסוי הכפול של החלות זכר לטל שכיסה את המן, הנס היומיומי של יצירת לחם מן הארץ לא פחות גדול מנס המן, פחמן, פוטוסינטזה, מילים המסתירות ניסים גדולים, מראה המן כשלג, ניסי ירידת השלג ומטרתו, הגנה על חום האדמה ועל משפחות האדמה, המן כמו השלג היה לבן, המן הלבין את עוונות בני ישראל, חטא הבסיסי של האדם הוא 'טבע', הניסים מולו מראים את נפלאות הבורא, ידיעה זאת מלבינה עוונות] תורת אביגדור-הרב אביגדור מילר זצ"ל, תשפ"א

"תורה לא בשמים היא" - האם אפשר לפסוק הלכה עפ"י רוח הקודש? [לפסוק הלכה עפ"י המן] אספקלריא, תש"פ (עמ' קמז)

ספק בכור בהמה האם ניתן להכרעה על פי רוח הקודש? פניני חשוקי חמד, תשפ"א

הכרעה בדיני ממונות על פי המן [הכרעת בעלות על עבד לפי יחידות המן, לא בשמים היא, הכרעת שלמה, הכרעה עפ"י אומדנא, תמונה] שיעורי ליל שישי - ישיבת ברכת יצחק, תשע"ז הגר"א גניחובסקי, תש"פ

הכרעת מזונות אשה על פי המן [אם ירד המן בבית בעלה חייב בכתובתה ואם ירד המן בבית אביה פטור מכתובתה, זינתה ברצון, בשוגג, באונס, אשת כהן שנאנסה מחמת פשיעה] הגר"א גניחובסקי, תש"פ

קיום מצוות באבנים טובות שירדו עם המן מהשמים [מי שנדר למלאכת המשכן האם יכול לשלם את נדרו באבנים אלו, אם זכה בהם, לקיים חוב בדבר שזכה מהפקר] הגר"א גניחובסקי, תש"פ

בושת הרשעים בלקיטת המן [ההיתר לבייש עוברי עבירה, שיימינג] [טז, ד] במשנת הפרשה, תשע"ה

 

ברכה על המן

 

אוכל שנספג בגוף מיד, ברכתו [טז, טו] מחמדי התורה, תשע"ה עמ' 3 מחמדי התורה, תשע"ו

ברכה על אכילת המן [ראשונה, אחרונה] [טז, טו] אשר ליהודה, תשע"ד

ברכת המזון על אכילת המן [וברכה ראשונה, לא בשמים היא, בטלה דעתו אצל כל אדם, אסור ליהנות מעולם הזה ללא ברכה, האם המן גם נכלל בכך, או הוא מזון רוחני והוא מעין עולם הבא] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שכד)

ברכת הנהנין על אכילת המן [לפי מה שחשבו לאכול, לא היתה בו פסולת ולא ברכו, לעתיד לבוא יברכו, בשבת ברכו, המוצאי לחם מן השמים, הנותן לחם מן השמים, ברכת אליהו הנביא על עוגת הרצפים, עוקר המן בשבת נחשב תולש ולכן ברכתו המוציא לחם מן הארץ] אספקלריא, תשפ"א (עמ' נ)

ברכה ראשונה וברכה אחרונה על אכילת המן (הנני ממטיר לכם לחם מן השמים) [טז, ד] בארה של תורה, תשע"ד

ברכת המזון על אכילת מן [על אכילה או על שביעה, דבר הנעכל בגוף מיד, ברכה אחרונה על ריח] עיון הפרשה, תשע"ד (עמ' מו) ממשנתה של תורה, תשע"ד נועם אליעזר, תשע"ח מחמדי התורה, תשע"ח תשע"ט הגר"א גניחובסקי, תש"פ

איך היו יכולים לברך ברכת המזון על המן הרי המן לא היה מחמשת מיני דגן? (הנני ממטיר לכם לחם מן השמים) [טז, ד] מעדני אשר תשע"ו שלמים מציון, תשע"ט הגר"א גניחובסקי, תש"פ

 

כמות המן ותדירות ירידתו

 

האם ירדה יחידת מן כפולה בערב ראש השנה? [ירידת מן בערב חג, קידוש החודש ע"פ הראיה, הוכחה לקידוש החודש מכמות יחידות המן, עדות ע"פ המן, מדוע אין מניחים ג' לחמים זכר לירידת שלוש יחידות המן ליום טוב שחל קודם או אחר השבת, האם קדו את החודש במדבר ע"פ הראיה – מיסוך ענני הכבוד, זקנים שבאותו דור - פני יהושע כפני לבנה, צעירים לא זכו לראות את הלבנה, בין חטא העגל לבניית המשכן נסתלקו ענני הכבוד וקדשו ע"פ הראיה] צבא הלוי, תשפ"א

אכילת המן ובעלות עליו [איסור הותרה למחרת האם הוא לאו שלוקין עליו, לאו שאינו לדורות, ויקצוף עליהם משה, אל יצא איש ממקומו 'לאו' של תחומין, האם אכילת המן כאכילת קודשים, כמעשר שני, האם הייתה מצוה חיובית לאכול את מנת המן שלו, האם היתה בעלות במן לקדש בו אשה ולהעבירו לחברו ולסחור בו, או רק היתר אכילה] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שכו)

ירידת המן בכל יום - חיזוק תמידי באמונה [הדואג למחר הרי זה מקטני אמונה] ממגד גרש ירחים, תשפ"ב דברי שי"ח, תשפ"ב נאה דורש, תשפ"ב

מדוע ירד המן בכל יום ולא פעם בשנה? [פת חמה בכל יום, טרחת האיסוף] הגר"א גניחובסקי, תש"פ

ירידת המן אספקלריא, תש"פ (עמ' קנד)

מדוע ירדה כמות "עומר" גם לקטנים? [דרכו לפרר, לחם לפי הטף, פירות שביעית לתינוק] שלמים מציון, תשע"ז

אכילת המן [ברכה על המן, מצוות מצה על המן] אספקלריא, תש"פ (עמ' קסח)

לחם אבירים [המן לא היה 'מתאבן' אלא המזון עצמו, לא ניתנה תורה אלא ל'אוכלי' המן, לא למי ש'מנשנשים' תורה ונהנים מווארט טוב, אלא למי שאוכל ונבלע לאיברים] במחשבה תחילה, תש"פ

איש לפי אכלו ['לפי אכלו' או 'כפי אכלו', דתן ואבירם צמצמו באכילתם, עונשם שהכמות פחתה, דאגה למחר, דאגה למאכלי שבת] (איש לפי אכלו) [טז, טז] שלמים מציון, תשע"ח

ירידת המן [בזכות משה, בשעת ירידתו ולא בשעת אכילתו, לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן, מנחיל התורה על ידו תרד הפרנסה לכלל ישראל, וכשהסתיימה מסירת התורה, לא בשמים היא, ונותר רק לגלות צפונותיה, וכן לגבי הפרנסה, ואחר פטירת משה אין פרנסה מחודשת רק מתפרנסים מן המן הקיים] מערכי תורה, תשפ"א תשפ"ב

השבת והמן

 

מן שירד עבור שבת - האם מותר להשאירו ליום ראשון? [טז, יט] מעדני אשר, תשע"ב

מדוע נאסר לבשל את המן בשבת? (את אשר תבשלו בשלו) [טז, כג] מעדני אשר תשע"ו

האם היו יכולים לטעום במן את טעם השבת גם בימות החול? במשנת הפרשה, תשע"ו

איסור לקיטת מן בשבת [תולש, מעמר] [טז, כז] שלמים מציון, תשע"ו מעדני אשר, תשע"ב נועם אליעזר, תשע"ח

למה לא ירד מן ביום טוב? אספקלריא, תשע"ט (עמ' קסז) צבא הלוי, תש"פ

האם מותר להותיר מן שירד בשבת? [האם מותר להותיר מן בשנת הארבעים שפסק המן מלרדת בפטירת משה] אספקלריא, תש"פ (עמ' סא)

עשייה בשבת ע"י מחשבה [על טבעי, תרומות ומעשרות בשבת במחשבה, אכילה בלא הכנה, הכנה לשבת והכינו את אשר יביאו, מצוה בו יותר מבשלוחו בהכנה, מצוה והכשר מצוה, על איש ועל אשה, האם אשה חייבת במצוות קידושין, אדם מכובד במלאכה לכבוד שבת, האם היתה גם מלאכה בידים] (את אשר תאפו אפו) [טז, כג] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שלז)

האם איסור 'אל יותר ממנו עד בוקר' חל גם על המן שהיה מיועד ליום השישי [האם היו שתי מנות נפרדות או מנה גדולה לכבוד שבת שהתייחסו אליה כאחת] שיעורי הגר"ד פיינשטיין שליט"א, תש"פ

מדוע המן לא היה יורד בשבת מאי שנא מגשם שכן יורד בשבת? מעדני אשר, תשפ"א

השבת והמן [לראשונה מוזכרת השבת ולא 'יום השביעי'] אספקלריא, תשפ"א (עמ' כח)

מדוע אוכלים מאכלים בשבת זכר למן הרי לא ירד מן בשבת? [פשטידה] מעדני אשר, תשפ"א

האם המן שירד לצורך שבת היה לו טעם ומראה אחר מהמן שירד לימות החול? מעדני אשר, תשפ"א

האם על עצם המן לא היה איסור הוצאה כיון שהוא דבר הבא ע''י נס? מעדני אשר, תשפ"א

פריסת מפה על הפת בשבת [האם זכר למן, שכבת הטל היתה על המן גם ביום חול] [טז, יג-יד] זרע ברך, תשע"ה תשע"ח תש"פ

מדוע אין חיוב לפרוס מפה על הפת בחול – הרי גם בחול ירד המן כשהטל מתחתיו והטל מעליו? עיון הפרשה, תשפ"ב (עמ' צז) כד תירוצים

פריסת מפה על מזונות בזמן הקידוש, ופריסת מפה על פת שאר המסובין אספקלריא, תשע"ח (עמ' קיח)

האם צריך לכסות תבשיל אורז בזמן קידוש והבדלה? פניני הלכה - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' ל)

 

המן ומשה רבנו

 

מה קרה למן בשנת מות משה [אחר ז' אדר] פנינים מרבינו אור החיים, תשע"ז

ירידת המן בזכות משה [פסק מלרדת בז' אדר והמשיכו לאכלו ממה שהיה בכליהם, הקשר בין המן למשה לקבלת התורה, תורה לא בשמים היא] שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תש"פ

האם מותר להותיר מן בשנת הארבעים שפסק המן מלרדת בפטירת משה? אספקלריא, תש"פ (עמ' סא)

מצוות הנחת המן לדורות למשמרת [וכן מטה אהרן] [טז, לג] מגישי מנחה, תשע"ו אורות הגבעה, תשע"ח

מדוע הניח אהרן צנצנת מן למשמרת בשנה השניה ולא בסוף שנת הארבעים? בינת החכמה על משך החכמה, תשפ"ב

כיצד הותירו בני ישראל את המן מיום פטירת משה בז' אדר עד ט"ז ניסן? [הרי יש איסור להותיר ממנו אפילו עד בוקר] עיון הפרשה, תשע"ט (עמ' קיט) מז תירוצים דרישה וחקירה, תש"פ

 

שונות

 

אכילת המן ביום כיפור (ויענך וירעיבך) [טז, טו] מעדני אשר, תשע"ד

מדוע כלל המן כל מיני טעמים אך לא היו בו צבעים אלא לבן? [לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן, המן הוא תנאי לקבלת התורה, ה'ושט' הוא 'אדום', ה'קנה' הוא 'לבן', הקול נשמע בקנה] עינינו גל-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' מ)

ירמיהו הנביא הראה לבני דורו את צנצנת המן [הראיה מן המן לדורות, הראיה גם לקטני אמונה, המן ירד גם לפני מתן תורה אפילו לפני קבלת התורה בפועל, 'הא לחמא' או'כהא לחמא', להפוך כיכר לחם פשוטה ל'מן' של צדיקים] עינינו גל-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' מב)

ניסיון הפרנסה [בתחילה קושי כבליעה של תנין, אח"כ מזמין לו ה' מזונו ע"י עורב, ולבסוף ע"י יששכר וזבולון, וכך במי מרה בתחילה מים צרים במרה אח"כ י"ב עינות מים ושבעים תמרים, כפרנסת החייל בצבא בשרשרת הדרגות, דברי הגר"א והנצי"ב] עינינו גל-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' מג)

קשים מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה [אילן אילן במה אברכך, אין משיחין בשעת הסעודה, שלושה שאכלו על שלחן אחד, יעקב אבינו לא מת, מדוע נסמכה פרשת המן לגאולת מצרים, הנני ממטיר... דבר יום ביומו, ויהי איש מצליח, ביאור סמיכות הענינים בפרשת בשלח] עמל משה, תשס"ג

לעמול או לקבל תמיכה ולהוסיף ללמוד [דאשתמש בתגא, יכלכלהו מאשר לא יחשוב, מי שמלאו ליבו לעבוד את ה' בכל ליבו הוא ממציא לו סיפוקו מכל מקום, רמב"ם בסוף ימיו במורה נבוכים ומכילתא דרשב"י, רבינו בחיי - כל שהשפיע הקב"ה עליו פרנסה מחויב לעסוק בתורה יותר מכל אחד] עינינו גל-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' מד)

לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן [שניים להם אוכלי תרומה, רמב"ם במהות שבט לוי, כל אחד הרוצה יכול להשתייך למעלה זאת] עומק דעת, תשפ"א

תכלית ירידת המן "להטיבך באחריתך" ע"י ניסיון [החיים לא הולכים לפי התוכניות] נחל אליהו- אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' ט) נחל אליהו, תשפ"ב

שתי המצוות שהיו במן [לא להותיר, שבת לא ללקוט] אספקלריא, תשע"ח (עמ' קמח)

אכילת המן [הנאה ממעשי ניסים] [טז, ד] מעדני אשר, תשע"ד

מזונותיו של האדם מאת ה' יתברך [האמונה עצמה מביאה להורדת השפע בהרחבה] (הנני ממטיר לכם לחם מן השמים) [טז, ד] באר הפרשה, תשע"ז (עמ' י)

האם במן היה מותר לחשוב טעם איסור? (הנני ממטיר לכם לחם מן השמים) [טז, ד] מעדני אשר תשע"ו

האם ראוי לטעום מאכל שטעמו שווה למאכל אסור? [האם במן היה מותר לחשוב טעם איסור] שיעורי ליל שישי-ישיבת ברכת יצחק, תשפ"א

ירידת המן כעריכת השלחן [עריכת השלחן פסקה בז' אדר] שיעורי הגר"ח פיינשטיין שליט"א, תש"פ

אברכים בדורנו - אוכלי המן [במשנתו של הגראי"ל שטיינמן זצ"ל] [טז, לג] כאיל תערוג, תשע"ה תשע"ד אבי עזרי, תשע"ז נר יששכר, תשע"ח דברי אמת, תשע"ח

לפתוח עסק עצמאי או להיות שכיר? [צנצנת המן, לעשות ביטוח פנסיוני או ביטוח חיים] עיון הפרשה, תשע"ז (עמ' לא)

קח צנצנת אחת [מחד המן הוא לחם אבירים ומאידך הוא נחשב כעינוי נפש, למרות היותו נבלע באיברים מתאר אותו משה כניסיון, המן מזכיר לאדם לדורות עולם גם כשיש לך הכל אין לך כלום, הקב"ה זן את העולם בחן בחסד וברחמים] [הרב דוד אברהם שליט"א] קובץ גיליונות, תשפ"ב (עמ' לג)

מצוות שמירת צנצנת המן [האם נמנית במנין המצוות, ומדוע, מצווה לדורות, מצוות בניית המשכן וכליו האם נמנית, המוציא את הצנצנת ממקומה האם עובר, מקומה של הצנצנת] (קח צנצנת אחת) [טז, לג] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שעב)

סגולה לזיכרון של הגר"ח פלאג'י (קח צנצנת אחת) [טז, לג] אשכול יוסף, תשע"ו תשע"ז תש"פ

הנס במן שכלל את כל הטעמים, האם היה רק במאכל או גם בשתיה? מעדני אשר, תשע"ט

 

נושא בפרשה: הכנה לשבת

 

הכנה לשבת [רץ בערב שבת והזיק, רץ לצרכי שבת והזיק, רץ לדבר מצוה אחרת והזיק] (והכינו את אשר יביאו) [טז, ה] שיעורי ליל שישי-ברכת יצחק, תשע"ח

האם יש שכר פסיעות בהליכה לקניות של צרכי שבת? [שכר פסיעות בשאר המצוות, ביטול תורה במי שמרבה פסיעות] אספקלריא, תש"פ (עמ' קב)

חיוב הכנה לשבת [בהשכמה, לפני התפילה, תדיר ושאינו תדיר, רץ לצורך מצוה] מאור השבת, תשע"ט אספקלריא, תשפ"א (עמ' לד)

הכנה לשבת (והכינו את אשר יביאו) [טז, ה] נשיח בחוקיך, תשע"ו זרע ברך, תשע"ה עומקא דפרשא, תשע"ב תורה והוראה, יתרו תשע"ה מעיינות מהרצ"א, תשע"ו מחמדי התורה, תשע"ז תשע"ט פרי ביכורים, תשע"ז משנתה של תורה, תשע"ח מאור השבת, תשע"ח

הכנה לכבוד שבת ע"י ת"ח [הפטור מהשבת אבדה כי "אינה לפי כבודו"] (תעשה מלאכה) [לה, ב] אשכול יוסף, תשע"ו

הכנה לכבוד שבת אף שהמצוה יכולה להיעשות ע"י אחרים [ביטול תורה] [לה, ב] אשכול יוסף, תשע"ו

הכנה לפני שבת למנוע חילול שבת [להכין צרכי החולה היולדת והמילה לפני שבת, יולדת בסוף הריונה לשהות בשבת בקרבת בית חולים, להכין עצמו קודם פסח להיות בירושלים, להשכיר עצמו כפועל עבור רכישת מצות סוכה ארבעת המינים וסעודת שבת] (והכינו את אשר יביאו) [טז, ה] מנחת אשר, תשע"ח

כבוד הלילה וכבוד היום בשבת זרע ברך, תש"פ

הכנה למצוות שבת ולמצוות בכלל [מצוה הבאה לידך, מצוה בו יותר מבשלוחו, העושה מקצת המצוה חשוב יותר מהמסייע לכול המצוה, סנדק ומוהל בברית] נועם אליעזר, תשפ"א

כבוד ועונג שבת [שלוש סעודות, מלבושי שבת, מאכל ומשתה לשבת, וביום טוב, מצוות שביתה, מצוות שמחה] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שמב)

שינה בערב שבת כהכנה לשבת [כהכנה לזמירות, סעודת שבת ותלמוד תורה] מעינות בני יששכר, תשע"ח

ההכנה לשבת [איך להפוך את השבת שוב למתנה, מי שטרח בערב שבת, כגודל ההכנה בימי המעשה כך גודל השפעת השבת, שבת אין לה מדיליה] תוספת שבת-אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' מה)

הלכות הכנה לשבת אשיחה בחוקיך, תש"פ (30 עמ')

בין הכנה לקבלת התורה להכנה לקבלת שבת [החלפת בגדים, הכנה, היציאה לקרת השכינה, הכנה לשבת, תוספת שבת מזרזת את הגאולה] תוספת שבת- אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' מו)

הכנת משה לדבר עם ה' [קודם מתן תורה ואחר מתן תורה] בינת החכמה על משך החכמה, תשפ"א

מצוות הכנה לשבת [מקור וטעם, מדאורייתא או מדרבנן, קדימות לתפילה וביטול תלמוד תורה] עיון הפרשה תשע''ב (עמ' מו') אספקלריא, תשע"ח (עמ' נה)

אפרים ומנשה - ההכנה לשבת והשבת כהכנה לשבוע הבא: מי קודם למי? [סור מרע ועשה טוב, הביצה והתרנגולת] אספקלריא, תש"פ (עמ' כו)

הלבשת ילדים בשבת אחה"צ בפיג'מה לצורך הלילה [הכנה משבת לחול] (שבת שבתון) [לה, ב] מעדני אשר, תשע"ב

איסור הכנה משבת למוצאי שבת [הכנסת אוכל למקרר כדי שלא יתקלקל, ללכת לחליבה, טבילת אשה בשבת כשהבעל יגיע במוצאי שבת, טלטול מחמה לצל, הצלה מפני הדלקה, הבאת יין להבדלה, החזרת לולב למים, החזרת שופר לביתו, הפרת נדרים בשבת, צורך מצוה, צורך הצלה, השקאת ירקות תלושין, להכניס מרור למים, רדיית פת לצורך מחר, העלמת המצות בערב פסח שחל בשבת מפני הקטנים, מצות אינן מוקצה, קולט שומן מהחלב, הדחת בשר ביום השלישי, אותו ואת בנו שנפלו לבור ביום טוב] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"א

 

נושא בפרשה: לחם משנה (ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה) [טז, כב]

 

לקט בעניני 'לחם משנה' מדברי 'שלמי תורה' זצ"ל אספקלריא [פולמוס], תשע"ט (עמ' קסד)

לחם משנה ביום טוב הבא אחר השבת [כמה יחידות מן קבלו בערב שבת] בינת החכמה על משך החכמה, תשפ"ב

לחם משנה בשבת על דבר שברכתו מזונות אזמרה לשמך, תשע"ט

פסקי הגר"נ קרליץ זצ"ל בעניני לחם משנה [כמה חלות בוצעים, פרוסה גדולה, חלת עירובי חצרות, הידור מצוה לבצוע על חלות אשתו גם אם חלות המאפיה טעימות יותר, לחם משנה קפוא, חלות שנדבקו באפיה, נפלו חתיכות ופירורים מהחלה] נשיח בחוקיך, תשע"ח

לחם משנה [חלה קפואה או שאולה, טעימה מלחם משנה של המברך לאוכל לחם כוסמין, זכר למן, מדוע אין לחם משולש ליום טוב שחל אחר השבת, כיסוי החלות, כיסוי החלות מלמעלה כשגלוי מן הצדדים, לא יראה הפת בושתו, כיסוי שקוף, כיסוי מחורר, כיסוי כל החלות בסעודות גדולות, כיסוי לחם משנה בברכת המוציא, לחם משנה ביותר משני לחמים, נשים בלחם משנה ובסעודה שלישית, מדאורייתא או מדרבנן, בציעת שני הלחמים] עומקא דפרשה, תשפ"א

היו לפניו בליל שבת שתי חלות וברך המוציא וכיון לאכול אחת מהן, ואינו מזהה את החלה [האם דעתו על כל מה שיביאו לפניו, משסלקה מפניו הסיח דעתו ממנה, האם יכול לברך שוב, אסור לאדם ליהנות בלא ברכה, ברכות הנהנין, איסור אכילה כשאינו נהנה, ברכה לבטלה למפרע, חיוב שאלה על הפרשת תרומות ומעשרות בלא ברכה] מנחת דבר, תשפ"א

לחם משנה [כיצד המנהג הראוי, ומי שמזונותיו מצומצמים] אספקלריא, תשפ"א (עמ' קפו)

שיעור לחם משנה [כזית, קביעות סעודה] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שמח)

קביעות סעודה בעוגות ותתענג בדשן, תשפ"ב

חומרת ברכה לבטלה [ספק ברכות להקל בברכת הנהנין] ותתענג בדשן, תשפ"ב

כיסוי לחם משנה במפת ניילון הפרוסה על גבי השולחן [טעמי כיסוי הפת: להראות שהסעודה לכבוד שבת, בושתו של פת בהקדמת הקידוש, זכר למן. האם צריך גם מפה תחת לחלות - לטעם של זכר למן, האם קרש החיתוך תחת החלות משמש כמפה, האם הוא חוצץ בפני המפה, חובת כיסוי הפת רק בברכת הגפן, בכל הקידוש, בברכת המוציא, מתי ניתן להוציא את החלה מתחת המפה, המקדש על פת האם חייב לכסותה, האם כיסוי שקוף מועיל, האם בישיבה יש לכסות את החלות בכל השולחנות, בסעודה ראשונה או גם בסעודה שניה, כיסוי הפת בסעודה שלישית, כיסוי הפת בשעת הבדלה, כיסוי מיני מזונות, לכסות חתיכת חלה הנמצאת על השולחן, כיסוי חלה ארוכה, הגיע מאוחר ומקדש לעצמו האם צריך לבקש מכולם לכסות את הפת] [הרב אברהם זנגר שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"א

לחם משנה על דבר שברכתו מזונות אזמרה לשמך, תשע"ט

מצוות לחם משנה [כמות כפולה אך מוצר זהה, או מראה מיוחד לשבת למן שירד כלחם משנה, ג' כיכרות בים טוב שחל סמוך לשבת, פת של שבת מהודרת בטעמה וריחה, פת סעודת נישואין האם גם צריכה להיות מהודרת ומיוחדת, סידור שולחנו בערב שבת ובמוצאי שבת, צורת סעודה שלישית, נטילת ידים בסעודה שלישית אחר שקיעת החמה] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שכט)

דיני לחם משנה [להוציא את חברו בברכה ובלחם משנה, האם יש חובה בליל שבת ובליל הסדר לאכול מפרוסת לחם משנה, מצה פרוסה ושלמה, לחם משנה בסעודת ערב יום כיפור, למרות שלא ירדו שתי יחידות מן] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שלד)

לחם משנה לחולה האוכל ביום כיפור [האם ירדה יחידת מן כפולה בערב יום כיפור] צבא הלוי, תשפ"א

לחם משנה במדבר בערב ראש השנה [אם ירדה יחידת מן כפולה, האם ניתן להוכיח מכך על קידוש החודש] צבא הלוי, תשפ"א

מי שיש לו בשבת חלות מהכשר שאינו סומך עליו האם מותר לאכלם? [עשה דוחה לא תעשה] מעדני אשר, תש"פ

לחם משנה בשבת ואופן בציעתו [נשים, ביום טוב, כמה לחמים] [טז, כה] תורה והוראה, תשע"ה עולמות, צ אורייתא, תשע"ב תורה והוראה, תשע"ב

חיוב לחם משנה [מדאורייתא, מדרבנן, סיפור דברים או ציווי, מוני המצוות לא מנאוהו] אספקלריא, תש"פ (עמ' יט)

לחם משנה וסעודות שבת אספקלריא, תש"פ (עמ' קמז) אספקלריא, תשפ"א (עמ' קכז)

האם אפשר לקיים מצות לחם משנה בלחם שהוא פחות מכזית? מעדני אשר, תשע"ח

חיבור שני חצאי לחם ע"י קיסם ללחם משנה [חיבור חזק או רפה, עולה עמו] שלמים מציון, תשע"ז

דין חיבור ע"י קיסם בלחם משנה ובאתרוג אספקלריא, תשע"ט (עמ' קמו)

לחם משנה [חלות שנדבקו באפיה, נשרף חלק מהחלה, כל העומד ליחתך, כמה חלות בוצעים, לברך על פת אחת ולאכול אחרת] עיון הפרשה, תשע"ג (עמ' מב)

מצות לחם משנה - הברכה על שניהם, הבציעה, האחיזה או האכילה [כיצד יוצאים המסובין ידי לחם משנה, האם המסובין רשאים לברך מחדש] שיעורי הגר"ע מדלוב שליט"א, תשפ"א

חולה האוכל ביום הכיפורים האם חייב בלחם משנה? זרע ברך, תשע"ו

לחם משנה מחלה שהשתמשו בה לעירוב תבשילין? [הואיל ואיתעביד בה מצוה חדא, אין עושין מצוות חבילות חבילות] מעדני אשר, תשע"ח

חלה קשה ספק שלימה וחלה טריה וחביבה אך חסרה מי קודמת? שיעורי ליל שבת, תשע"ז

חלה ללחם משנה שאינה ראויה לאכילה [חלה שאולה שחייב להחזירה לשכן, חלה קפואה, פת עכו"ם, מצה שאינה שמורה בפסח, פרוסה] אספקלריא, תשע"ח (עמ' כד)

לבצוע על שני חצאי פת כלחם משנה או על פת שלמה נוה ההיכל, תשע"ד

חולה האוכל ביום הכיפורים האם חייב בלחם משנה? זרע ברך, תשע"ו

לחם משנה במצה [לצרף מצת מכונה ללחם משנה למי שלא נוהג לאכול מצת מכונה, אך רק מצד החומרא, כשם שהחזו"א התיר בערב פסח שחל בשבת לצרף מצת פסח ללחם משנה לסעודת היום, מצת יד שנשברה במקצת, כמו בכיכר לחבר ע"י קיסם - כאן ניתן לשרוף בקצה] שלמים מציון, תשע"ח

חיוב נשים בלחם משנה בשבת [אתקש שמור לזכור, או שאף הן היו בנס המן, ההבדל בין תפילת מוסף בשבת לתפילת מוסף ביום טוב, לגבי נשים] עשר עטרות, תש"פ

לבצוע על שני חצאי פת כלחם משנה או על פת שלמה נוה ההיכל, תשע"ד תשע"ח

 

נושא בפרשה: עירובי תחומין (אל יצא איש ממקומו) [טז, כט]

 

עירובי תחומין [ארגון 'ערבתם']

עלון מידע בעניני "תחום שבת"

מושגים כלליים בהלכות עירובי תחומין

מפת עירובי תחומין תל אביב והסביבה

דפי הסבר לעירובי תחומין ת"א והסביבה

חוברת מבוא והסבר להלכות 'תחום שבת'

תחום שבת [בשבת ביום טוב ביום הכיפורים, מדאורייתא ומדרבנן, בחול המועד, דברי רמב"ם בהלכה, בספר המצוות ובפירוש המשנה, דברי סופרים, דרבנן, שיעור, שביתת כלים, תושבות] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שנב)

האם שייך לומר שביום הכיפורים איסור תחומין הוא מדאורייתא וביום טוב מותר מדאורייתא? [תחומין בי"ב מיל או באלפיים אמה, תחומין מדאורייתא ברשות הרבים או אף בכרמלית, איסור תחומין על גופו ואיסור הוצאה על חפציו של אדם, שביתת בהמתו ביום טוב וביום כיפור, תחומין לצורך אוכל נפש, מכשירין שאפשר מאתמול] עשר עטרות, תשפ"ב

עירובי תחומין [אם התנה מערב שבת להפריש תרומות ומעשרות בשבת, האם יכול להניח כעירוב תחומין את הטבל בערב שבת, שם 'אוכל', האם צריך שהעירוב יהיה שלו, האם יכול חערב בכיכר של הפקר קודם זכיה בו, זכות קניין, עירוב בכיכר של הקדש, האם נזיר יכול לערב ביין וישראל יוכל לערב בתרומה הואיל וניתן להישאל עליהם, התרת נדרים, הנחת עירוב בבית קברות אע"פ שקבר אסור בהנאה, מצוות לאו להינות ניתנו, טבילה במקוה של איסורי הנאה] הגר"א גניחובסקי זצ"ל, תשפ"ב

יציאה חוץ לתחום בשבת [איסור חצי שיעור, מלקות בחצי שיעור] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שסג)

יציאה מתחום שבת לצורך קידוש החודש לאור החכמה, תשפ"א

גדר איסור 'חוץ לתחום' [לאו ועשה] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שסה)

קביעת תחום שבת ע"י יעקב [מציאת חיות אלוקות בעולם העשיה בחול] שפת אמת, תרל"א

מדוע תיקן יעקב עירובי תחומין אחר המפגש עם המלאך? זרע שמשון, תשע"ח אספקלריא, תשע"ח (עמ' סא)

תחומין דאורייתא או דרבנן [לאו בפני עצמו, הבדלים בין השיטות, חזרה מחוץ לתחום, יצא ברשות בתחומין דאורייתא] גאון יעקב-קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' כה)

מטרת יעקב בתיקון "תחום שבת" [אברהם אבינו תיקן ערובי תבשילין, הבדל בין מעלת אברהם למעלת יעקב, התבדלות עם ישראל מהגוים] הרב ברוך רוזנבלום, תשס"ח

איסור תחומין בשבת מנחת אשר, תשע"ט

עניני איסור תחומין [הנאה מהוצאה, יציאה האדם בבגדיו חוץ לתחום, השתמשות בחפצי שכן שנסע לשבת מחוץ לעיר, לאו דתחומין, עירוב תחומין ע"י קטן, נתן עירובו באילן] עומקא דפרשה, תשע"ח

לסוברים שאין כיום רה"ר דאורייתא, האם יש איסור תחומין דאורייתא? עשר עטרות, תשע"ט

עירוב תחומין [האם מועיל למ"ד תחומין דאורייתא] אספקלריא, תש"פ (עמ' עג)

עירובי תחומין בישוב רכסים ממשנתה של תורה, בא תשע"ד

"תחומין או "יחוד" [דרבנן מול דאורייתא, איסור יחוד במקום פק"נ] הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

מפתח של דלת הנמצאת מחוץ לתחום שבת האם הוא מוקצה הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

ד' אמות ליוצא מחוץ לתחום [ד' אמות של אדם בהילוכו או בעמידתו] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

מדוע בהוצאת שעיר המשתלח ביום כיפור יש רק איסור הוצאה מרשות לרשות ולא איסור תחומין? הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

מי נהרות שהגיעו מחוץ לתחום בשבת [כרגלי הממלא] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

לצאת מתחום שבת עכשיו, כשיודע שיצטרך לצאת בשבת הגר"א גניחובסקי, תשע"ז

כיצד מעברין את הערים? ירחון האוצר (טו), תשע"ח (עמ' קלז)

בירורי הלכה בדיני תחומין ירחון האוצר (ב), תשע"ז (עמ' קכ) (ד), תשע"ז (עמ' שג)

הוצאת חפצים ע"י היוצא בהיתר חוץ לתחום ירחון האוצר (כא), תשע"ט (עמ' צא) ירחון האוצר (כב), תשע"ט (עמ' תג)

כיצד מגיע אליהו הנביא לבריתות בשבת גם מחוץ לתחום שבת? מעדני אשר, תשע"ו קב ונקי, תשע"ד

 

נושא בפרשה: איסור הוצאה בשבת (אל יצא איש ממקומו) [טז, כט]

 

פסקי הגר"נ קרליץ זצ"ל בעניני עירובין [האם ניתן לטלטל על סמך עירוב חצרות ברחוב ז'בוטינסקי, מעבר מעיר לעיר, רחוב השומר, רחוב רבי עקיבא, האם העירוב בבני ברק הוא ע"פ דברי החזו"א, דין נשים שווה לדין הגברים] נשיח בחוקיך, תשע"ח

האם ניתן לומר לגוי לטלטל עבורו לעבור את רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק? [לחצות מבני ברק לקרית הרצוג, אמירה לגוי בספק איסור תורה, ספק רשות הרבים, האם דרך המשמשת למעבר בין ערים היא רשות הרבים, סרטיא, לגדרי רשות הרבים האם צריך ששים ריבוא עוברים בכל יום או במצטבר בכמה ימים] אזמרה לשמך, תשפ"א

עירובי חצרות ושיתופי מבואות [חיוב תקנת עירובין, תקנת שלמה, מה כוללת התקנה, עירובי תחומין, מדוע לא לפני שלמה המלך] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שנ)

"הוצאה" מעידה על גדר איסור השביתה בשבת [לכן פתח בו התנא, ולכן התורה פירטה מלאכה זו] אספקלריא, תש"פ (עמ' ו)

האם יש איסור לצאת עם תחפושת בפורים שחל בשבת ברשות הרבים דאינה מלבוש? מעדני אשר, תשפ"א

האם בפורים שחל בשבת מותר ללכת עם נעל אחת אע''פ שבשבתות שבאמצע השנה אסור? מעדני אשר, תשפ"א

האם מותר לצאת עם חגורה שלובשים לתפילה לרשות הרבים? [גרטל, מלבוש, תכשיט] מעדני אשר, תשפ"א

פטור 'מקלקל' באיסור הוצאה בשבת [טז, כט] מעדני אשר, תשע"ה

הוצאה מרשות לרשות בשבת [זרק כזית טומאה לבית טמא, צירוף איסור שבת לאיסור טומאה] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שסז)

גדר רשות הרבים לאיסור הוצאה בשבת נשיח בחוקיך, תשע"ו

השובת על אם הדרך, כיצד ינהג? [דרך בין עירונית, רשות הרבים, רכב חונה רשות היחיד, חניון ושטחים ציבוריים הצמודים לדרך ביו עירונית, הושטה וזריקה מרכב לרכב] (שבו איש תחתיו) [טז, כט] נוה ההיכל, תשע"ה

ניקוי שינים לפני יציאה לרה"ר [איסור הוצאה] מעדני אשר, תשע"ג תשע"ז

האם החנויות בזמנינו הם 'שווקים', ודין רחבת הכותל פתח העירוב-קובץ גליונות, תשע"ט (עמ' נז)

הוצאה בשבת מרשות לרשות והעברת ד' אמות ברה"ר [טז, כט] הגר"א עוזר, תשע"ד

השובת בעיר אחרת, האם מותר לטלטל חפציו מעדני אשר, תשע"ד תשע"ז אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' לב)

 

נושא בפרשה: קריאת פרשת ה'מן' (למשמרת לדורותיכם) [טז, לב]

 

סדר פרשת המן - שנים מקרא ואחד תרגום תשע"ז תשע"ז

סגולות לפרנסה באר הפרשה, תשע"ח (עמ' ג)

האם וכמה יש חיוב 'השתדלות'? [בטח בה' בכל לבך, השלך על ה' יהבך] עינינו גל, תשפ"ב

טרדת העוני וטרדת העושר - פרשת המן עינינו גל, תשפ"א

טעמי המנהג, תפילות ותחינות לפרנסה מבית שבת טיש, תשע"ז

פרשת המן - ענינו, סגולתו, טעמו ומקור אמירתו הרב יצחק פרנקל, תשע"ז

פרשת המן והנלמד ממנה אספקלריא, תש"פ (עמ' קי)

הלקח מפרשת המן - הקב"ה מזמין לכל אחד פרנסתו צריך רק להתפלל שיפקח ה' עיניו שבילי פנחס, תשע"ט

קנה עליית חמישי בשבת פרשת בשלח כדי לזכות בפרשת המן, ועשו 'הפסקה' [חצו עלייה לשתיים, האם 'קנה' את עליית חמישי או את 'פרשת המן', דמי העליה הם נדר או מקח וממכר, דברים שבלב, זכות העברת העליה לאחר] שיעורי הגר"י זילברשטיין שליט"א-אוצר הפרשה, תש"פ (עמ' יז)

האם יש לומר פרשת המן בכל יום או פעם אחת בשנה? תשע"ב

אהרן הכהן ופרשת המן [הקשר בין שלום בית לפרנסה] בית שלמה, תשע"ו

 

נושא בפרשה: סעודות שבת וקידוש במקום סעודה (אכלוהו היום כי שבת היום לה') [טז, כה]

 

סעודת שבת ולחם משנה [מדאורייתא או מדרבנן, בכזית או כביצה, שיעור חלת לחם משנה, בציעת הפת בליל הסדר, בעל הבית או כל המסובין, לחמניות שנתחברו באפיה, לחם משנה קפוא, כוונה לשם מצוה בסעודת שבת, סעודה שלישית וסעודת מצוה בבית כנסת] אזמרה לשמך, תשפ"ב

'טועמיה' - טעם ממאכלי השבת שקנה, ברחוב, האם נפסל לעדות? [האוכל בשוק] האיחוד בחידוד, תשע"ז

קידוש במקום סעודה [מחיובי הקידוש או מחיובי הסעודה, מה נקרא מקום הסעודה לענין זה, מה נקרא לאלתר לענין זה, סעודה דוקא בפת או גם במזונות פירות או יין, המקדש קידושא רבא אחר התפילה האם צריך לקדש שוב קודם הסעודה, המקדש לאחרים ולא מכון לצאת ידי חובה בעצמו, כאשר רק המקדש אוכל סעודה, האם יצאו השומעים, מי שאינו יכול לאכול בליל שבת כיצד יקיים קידוש במקום סעודה, קיד שאכל והקיא, הבדל בין דין הלילה לדין היום] (אכלהו היום כי שבת היום לה') [טז, כה] עולמות, רמב

פת טבל בסעודת שבת, האם יוצאים ידי חובת סעודה, ידי חובת קידוש במקום סעודה? [האוכל דבר איסור בשגגה אינו מברך, ברך על מאכל אסור ופטר שאר אוכלין האם עולה לו הברכה, ברך על מאכל גזול וכיון להוציא אחרים – האם יצאו, אם שילם על הפת הגזולה האם מברך ברכת המזון, מנאץ] מעדני כהן, תשפ"א

שתיית כוס קידוש והבדלה מעומד [ברכת הנהנין צריכה הסבה, דרך ארץ, קידוש יום וקידוש לילה, ושתיית כוס אירוסין ונישואין תחת החופה, ובברית מילה, שתיה מועטת, שתיית מים] מעדני כהן, תשפ"א

להריח בשמים בשבת שספק לו אם הם מריחים [להריח קודם ללא ברכה ואז לברך, ברכת הריח, הפסק, בבא להוציא אחרים] עיון הפרשה, תשפ"ב (עמ' צז)

נוסח קידוש ליל שבת [מה מסמלת לנו השבת, האם היא זכר למעשה בראשית, או זכר ליציאת מצרים, מה השילוב ביניהם, האם יש חובה להזכיר בשבת 'זכר ליציאת מצרים', ובמה היא זכר ליציאת מצרים, האם אמירת 'גוט שבת' מספיקה לצאת ידי קידוש מדאורייתא, האם הקידוש לנשים חמור יותר מקידוש לגברים, האם נער בר מצוה יכול להוציא את הבוגרים בקידוש, מדוע בנוסח הקידוש מופיעות מספר מילים בסוגריים, הסיבה של המקפידים לאומרם, סיבת המקפידים שלא לאומרם, מי שמקפיד לאומרם יכול לצאת ידי חובה ממי שאינו מקפיד לאומרם, או להיפך] תורה והוראה, תשפ"א

קידוש במקום סעודה ב"איסור" [אכלו סעודת שבת ונזכרו שלא הפרישו חלה] עיון הפרשה, תשע"ז (עמ' קסב)

סעודות שבת [שכר שבת-עונג שבת, שכר שבת-נשמה יתירה, מעין עולם הבא, מעלת נשמה יתירה לא נודעה לגוים, שומרי שבת וקוראי עונג - אהבה ויראה, קידוש במקום סעודה, ג' תפילות שבת כנגד ג' מדרגות, 'ישמח משה במתנת חלקו', קדושת שבת שהשיג משה רבנו במצרים וגילה זאת אחר מתן תורה] ויחי יעקב, תשפ"א

מנהג חסידים לאכול סעודה שלישית בבית הכנסת [מנין בשעת יציאת נשמה יתירה, דיוק בדברי הרמב"ם, השריית השכינה בציבור של עשרה] ויחי יעקב, תשפ"א מעדני אשר, תשפ"א

באמצע סעודת יום השבת האם יכול להוציא אחר ידי חובת קידוש? [שקידש על היין ביום השבת והתחיל בסעודתו, ובא לפניו אורח שרוצה לצאת ידי חובת קידוש, ואינו רוצה לשתות מן היין, האם יכול המארח להוציאו יד"ח. בקידוש היום מדין ערבות יכול מי שכבר קידש ובירך בפה"ג לקדש להוציא את השומע יד"ח אע"פ שאינו אלא ברכת הנהנין, האם גם כשהשומע אינו רוצה לשתות מיין הקידוש האם יצא יד"ח בברכה זו . בקידוש היום האם יוצאים השומעים ללא שתיית יין. בקידוש הלילה האם מי שנמצא בסעודתו ומוציא אחר בקידוש חייב לפטור את השומע בברכת הגפן. הבדלים בין קידוש לילה לקידוש היום. אכילה קודם קידוש. כשאין ברכת יין המתרת שתייה. האם יש 'ערבות' ל'קיום מצוה מן המובחר'] מעדני כהן, תש"פ

לשמוע קידוש בבית הכנסת ולהביא מהבית מאכלים לבית הכנסת לשם סעודה [הפסק בין קידוש למקום הסעודה] שאלות ותשובות בהלכות שבת, תשע"ו

קידוש במקום סעודה בישיבה [קידוש בחדר אוכל, והסעודה בחדר בפנימיה] מים חיים, תשע"ו

האם יש חובת טעימה מיין הקידוש? [בקידוש הלילה, בקידוש היום] נר יששכר, תשע"ח

קידוש במקום סעודה למי שאסור לו גלוטן [אורז] מים חיים, תשע"ו

קידוש בבית הכנסת [קידש בבית-הכנסת האם צריך לקדש בביתו שנית, קידוש במקום סעודה - באלו מאכלים, פירות לאחר הקידוש, תמרים - האם יצא ידי חובה, אורז וחמין, האם צריך להסמיך את הסעודה בביתו, האם המילוי מצטרף לשיעור חשוב] עין יצחק, תשע"ט

הערות במנהג העולם לקדש אחר תפילת שחרית בבית הכנסת [קידוש על מזונות, קידוש במקום סעודה, ברכה אחרונה על היין, כשמקדש שוב בביתו להוציא את בני ביתו, האם יקדים תחילה המוציא. האם הקידוש אינו פוגם בתיאבון לסעודת שבת, כשלא מכוון בקידוש לצאת ידי סעודת שבת - איך מותר לו לאכול מזונות יותר מכביצה כמו קודם קיום כל מצוה. האם רק המקדש שותה מהיין או גם השומעים. האם שתית השומעים בקידוש היום היא לעיכובא] אספקלריא, תשע"ט (עמ' נג)

קידוש במקום סעודה [אכילת תבשיל אורז לסעודת שבת, אכילת קרקר הטפל לדג מלוח, קידוש קודם תפילת שחרית, להוציא חברו שכבר התפלל, קידש על יין ונמצא מים] (אכלהו היום כי שבת היום לה') [טז, כה] כאיל תערוג, תשע"ח

אכילת שלוש סעודות בשבת [חיוב סעודה למתענה, מצות סעודת שבת, טעם וריח בסעודות שבת, ג' תפילות וג' סעודות, בשר ויין בסעודות, השלמת סעודות שבת, סעודת שבת בפת טפילה, כבוד יום קודם, סעודה ג' אחרי השקיעה, אכלוהו היום ועונג שבת] עומקא דפרשא, תשע"ג

נידונים הלכתיים בקידוש לשבת [ערבות בקידוש דרבנן לדאורייתא, קידוש היום ברכת המצוות או הנהנין, לצאת ידי קידוש מבן י"ג, קידוש במקום סעודה] מנחת דבר - קובץ גיליונות, תשע"ח (עמ' ט)

רביעית יין ופת הבאה בכיסנין - כ'קידוש במקום סעודה' ירחון האוצר (ל), תשע"ט (עמ' לז)

קידוש במקום סעודה [נמלך ועבר למקום אחר, נמלך וחזר למקומו, המקדש בבית כנסת ולא אכל שם, קידש לעצמו במקום סעודה ומקדש בשנית עבור בני ביתו ורוצה לאכול מזונות, האם יברך על המזונות קודם הקידוש או לאחריו, קידש בשנית ואינו רוצה לשתות יין] הגר"א גניחובסקי, תשע"ט

קידוש במקום סעודה [דין בקידוש או דין בסעודה, לקדש ולהוציא אחרים כשאינו סועד שם] מאור השבת, תשע"ט

קידוש בשבת [קידוש על היין, קידוש בסעודה שלישית, טעימת הכוס, קידוש היום, קידוש במקום סעודה, האם הקידוש זקוק לסעודה שתהא במקומו ובסמוך לו, או דלמא דין הוא בסעודת שבת שהיא זקוקה לקידוש שייאמר במקומה, בעודה שקדמה לקידוש, סעודת חול, קידוש בבית הכנסת, קידוש למי שאינו סועד, טעימה למקדש ואינו סועד, קידוש במקום שתיית יין או פת הבאה בכיסנין, איסור טעימה קודם קידוש, קידוש של יום, שני דינים בקידוש; אמירת ברכת הקידוש על הכוס כשאר מצוות הקבועות על כוס של ברכה. ועוד דין מיוחד של שתיית יין לכבוד היום. וכמה נפקותות מחמת הדין הנוסף: קידש על היין ונשפך קודם שטעם, צריך להביא כוס אחר לשתות, לדעת הגאונים לעולם המקדש עצמו צריך לשתות; א"א לתת לשתות לתינוק שלא הגיע לחינוך, כדרך שעושים [בני אשכנז] בברית מילה ביוהכ"פ שנותנים לרך הנימול. קידוש בשבת ביום, מדברי כמה ראשונים נראה שעניינו חשיבות סעודה, לקבעה על שתיית יין. ומדברי הרמב"ם נראה [וכן בשאלתות] שיש בו דין נוסף של אמירת ברכה ושירה, כעין קידוש הלילה. נמצא אם כן שברכת הגפן אינה כברכת הנהנין דעלמא אלא יש בה קיום דין 'שירה על היין'. [כן משמע בר"ן וברבנו ירוחם ועוד] נפקותות אפשריות: לענין הוצאת אחרים ידי חובתם כשהוא עצמו יצא; איסור טעימה קודם הקידוש. בסעודה שלישית, לדעת הרמב"ם יש בה הדין האמור של שתיית יין לחשיבות הסעודה, אבל אין בה דין ברכה. קידוש במקום סעודה, נראה שלדעת הרא"ש והטור זהו דין מדיני הקידוש שזקוק להאמר במקום הסעודה, ובלא"ה לא יצא ידי חובת קידוש כלל. ולדעת כמה ראשונים הוא דין מדיני הסעודה, לקבעה על היין, אבל הקידוש יכול להתקיים גם בפנ"ע. ומכמה ראשונים מוכח ששני דינים ישנם, דין בקידוש ודין בסעודה. נפ"מ: קידוש במקום סעודה לאחריה; קידוש על הכוס למי שאינו סועד; קידוש בבית הכנסת כשאין אורחים האוכלים שם; התר טעימה למי שמקדש ואינו סועד באותו מקום; קידוש במקום שתיית יין; הצרכת קידוש נוסף במקום סעודה למי שקידש במקום אחר על מיני מגדים] הגר"א עוזר, תשע"ח

אכלו סעודת שבת ונזכרו שלא הפרישו חלה [קידוש במקום סעודה, סעודת שבת, להודיע גם לאורחים, מצוה הבאה בעבירה, האם באכילת איסור מקיימים "עונג שבת"] עיון הפרשה, תשע"ז (עמ' קסב)

סעודות שבת [אין לחלק סעודה לשתי סעודות, ברכה שאינה צריכה, להפסיק סעודה שניה בכדי לאכול סעודה שלישית] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

החזר הוצאות סעודת שבת [האם גם מותרות, פיצוחים, בשר יקר, לקנות בחנות יקרה, האם תלוי במידת הביטחון, לוו עלי, לאכול כמו מחותן, מתי פורע הקב"ה] עיון הפרשה, תשע"ו (עמ' צו)

שלש סעודות שבת מדאורייתא או מדרבנן? זרע ברך, תשע"ח

מצוות שלוש סעודות בשבת [דאורייתא או דרבנן, חיוב פת, כבוד שבת ועונג שבת, יסדר שולחנו בערב שבת ובמוצאי שבת אפילו אינו צריך אלא לכזית, סידור השלחן חוץ מהאכילה, שכח רצה, זמן סעודה שלישית, סעודות יום טוב] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שמה)

אכל ג' סעודות שבת או בלילה או ביום, האם יצא? מעדני אשר, תשע"ח

איזה היתר יש בשבת לסיים התפילה אחר חצות הרי אסור להתענות בשבת רק עד חצות? מעדני אשר, תש"פ

מדוע בסעודה שלישית אין אוכלים בשר כמו בשאר הסעודות? [חיוב סעודה שלישית נלמד מאותו פסוק] מעדני אשר, תש"פ

יכול לאכול בשבת רק סעודה אחת, האם יאכלנה? [האם המצוה היא רק בשלש סעודות] מעדני אשר, תשע"ח

סעודת שבת בבין השמשות דמוצאי שבת [אחר השקיעה, ספק לילה, קודם הבדלה] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

איסור דרבנן לצורך סעודת שבת [לרדות פת בתנור, לצורך סעודת אחרים] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

שיעור האכילה כדי לקיים מצות שלש סעודות בשבת? מעדני אשר, תשע"ט

נושא בפרשה: המצוות שנצטוו במרה

 

האם מילה במרה דחתה שבת? [האם מלו בכלל, מילת בני קטורה, בני לוי, סכנה במילה לפני הציווי של 'וחי בהם', פיקוח נפש, אז מסיני נצטוו, במרה נצטוו במצוות עשה ובסיני בלא תעשה] שיעורי הגר"נ נבנצאל שליט"א-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' ל)

במרה נצטוו על שבת [האם נצטוו כדין ישראל, גר שמל ולא טבל בשמירת שבת, האם נצטוו במרה על פרטי המלאכות, רמב"ן, האם נצטוו במרה או באלוש] מנחת אשר, תשפ"א

למה מנו חז"ל רק עשר מצוות במרה? [ז' דבני נח, דינים שבת, וכיבוד אב, ולא נזכרה מילה וגיד הנשה, ופרשת החודש] מלאכת מחשבת, תשע"ח

האם נצטוו במרה הלכות שבת או בסיני, והאם 'דינים' נצטוו במרה או במשפטים? עיון הפרשה, תש"פ (עמ' פז) (יח תירוצים)

מדוע אין מזכירין בשבת בקידוש ותפלה 'אשר בחר בנו' ו'אתה בחרתנו ורוממתנו מכל לשון'? [שבת ניתנה במרה, ובחירת השם בנו הושלמה במתן תורה] זרע ברך, תש"ע

ביאור המדרש: לא זזה שכינה מישראל ואפילו בשבתות של חול [ההולך במדבר ומונה ששה ימים מספק, שמירת שבת בשמים לפי אופק ישראל, יום טוב החל בחול, תוספת שבת, גם מי שלא הכין עצמו לשבת כבית שמאי, גם המתענג בשבת בעניני העולם הזה, העושה שבתו חול מחמת דוחקו] מחמדי התורה, תשע"ט

מדוע נצטוו במרה במצוות פרה אדומה? [מהיכן מצאו במצרים פרה אדומה כשרה שלא עלה עליה עול] (שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו) [טו, כה] זרע שמשון, תשע"ח

מדוע נצטוו במרה במצוות פרה אדומה? [פרה אדומה מטהרת עם מים חיים, מי מעיין מטהרין בזוחלין ומי מקוה רק במכונסים באשבורן, מי גשמים מטהרים רק באשבורן, נחל שעיקרו מי מעיין ויש בו מי גשמים דינו כמעיין, אך אם רוב המים הם מי גשמים ניתן לטבול בו רק בכנוס באשבורן, ולכן אמר שמואל שרק בימי תשרי שאין לחוש לירידת גשמים, ניתן לטבול בזוחלין בנהר פרת, ור"ת הביא שכנראה היו נהרות קטנים במדבר שודאי אינן ממי גשמים, ובמצרים בכלל לא ירדו גשמים וכן במרה, ולכן התחדש שם דין טבילה ומים חיים לפרה אדומה] (שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו) [טו, כה] האיחוד בחידוד, תשע"ז

ציווי דינים במרה [ממון כשר ושאינו כשר, שותפות ממון עם חברו, נטילת ממון שאינו כשר מגוי] אורחות חיים במשפטי התורה, תשפ"א

במרה נצטוו במצוות או גם בלאווין? אספקלריא, תשפ"א (עמ' פט)

האם מי מרה היו מרים תמיד או רק באותה שעה? בינת החכמה על משך החכמה, תשפ"א

מחיקת השם בגרמא – השלכת עץ שעליו שם ה' צבא הלוי, תשפ"ב

מי מרה - החיצוניות מעוררת את הפנימיות - וישלך אל המים וימתקו המים [המעשים הופכים את הלב] להשיב נפש, תשפ"א

כיבוד אב [ביציאת מצרים נפטרו מחיוב כיבוד אב כמצווה שכלית, כשהפקירו אביו למיתה פטור מלכבדו] טעמא דאוריייתא, תשפ"א

ישיבה על מקום אביו לאחר פטירתו [במרה נצטוו על כיבוד אב ואם] (שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו) [טו, כה] נוה ההיכל, תשע"ב

 

 

נושא בפרשה: קריאת התורה בציבור

 

קריאת התורה - תקנת חז"ל הראשונה [במרה תקנן משה לקרא בתורה בשני ובחמישי ובשבתמדוע לא ציוותה כך התורה, מהות תקנת חז"ל, ירידת הדורות או סיבה עצמאית, כיצד היתה קריאת התורה לפני 'מתן' תורה] טעמא דאוריייתא, תשפ"א

קריאת התורה בציבור [חובת היחיד או הציבור] (וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים, ברש"י) [טו, כב] תורה והוראה, תשע"ה מחמדי התורה, תשע"ה מלאכת מחשבת, תשפ"א מלאכת מחשבת, תשפ"ב

קריאת התורה [סדר תקנת קריאת התורה ברבים בשבת ובשני וחמישי בשחרית, על ידי משה רבנו, ותקנת עזרא לקרוא בתורה במנחה בשבת, ולקרוא בשני וחמישי שלושה בני אדם, ולא פחות מכ"א פסוקים, האם היא חובת הציבור או חובת היחיד, ונפק"מ כשיש רוב שעדיין לא קראו, האם יש חיוב לקרוא בתורה מדין "רובו ככולו", יחידים שלא שמעו קריאת התורה, כיצד ינהגו, האם זו חובת קריאה המוטלת על כל אחד, והקורא מוציא את השומעים מדין שומע כעונה. או שהחיוב הוא לשמוע הקריאה, חיוב העולה לתורה לקרוא בלחש עם הש"ץ, החסיר מלשמוע כמה תיבות מקריאת התורה, האם צריך לחזור ולשמוע כל הקריאה, כמה צריך לטרוח כדי לשמוע קריאת התורה, שמע קריאת התורה בשעה שעמד באמצע תפילת שמונה עשרה, האם יצא ידי חובה, שמע קריאת התורה מספר תורה גזול, האם יצא ידי חובה, חובת נשים בקריאת התורה, יצאו אנשים באמצע הקריאה ולא נשארו עשרה, האם מותר לסיים הקריאה, האם יחיד יכול למחות בבעל קורא ששונאו להיות ש"ץ לקריאה, בזמן שיש שינוי בין קריאת התורה בארץ ישראל לחו"ל, האם צריך להשלים הקריאה, צירוף בן א"י למנין בני חו"ל הקוראים בתורה, וכן להיפך, ההבדל בין מצות קריאת פרשת זכור למצות קריאת התורה בכל שבת] עולמות, קפט

השלמת קריאת התורה בשני וחמישי (וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים, ברש"י) [טו, כב] מחמדי התורה, תשע"ז

האם ניתן למכור עליה לתורה לאחר שכבר נמכרה? [תוקף המכירה, באיזה קנין נמכרים הכיבודים, האם הגבאי חייב לעמוד במכירה, נדר, קנין דברים] מכתלי בית הדין, תשע"ז אספקלריא, תשע"ח (עמ' כט)

האם ניתן לסחור בזכות העליה לתורה? [קונה ראשון המכבד קונה שני] מכתלי בית הדין, תשע"ז המשך

הקונה עליה לתורה, האם רשאי למוכרה לאחרים? [מכירת וקניית מצוות, קניין סיטומתא דבדר שאין בו ממש, סיטומתא בדיבור, אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט, מכירת מצוות בבית כנסת קנין גמור או נדר, זכות היורשים במצווה, העלה בדמים והתחרט, טעה הגבאי וכיבד אחר או הקונה איחר] שמעתא עמיקתא, תשע"ט

האם מותר לגבאי לעלות את מחיר העליות? [כשיודע שיש מי שיקנה במחיר גבוה] פרי עמלנו, תשע"ט

מכירת עליות בשבת ובחול [האם מותר למכור את עליית כהן לישראל, כשהכהן אינו מוחל, האם ניתן לדרוש מהכהן שימחל לטובת בית הכנסת, תוקף המכירה כמכירת חפץ או כנדר לצדקה, האם יש הבדל בין קריאת התורה בשבת לקריאת התורה בימי חול, דין מנין "פרטי", מכירת עליות בימים הנוראים, כיבודים נוספים כפתיחת ההיכל הגבהה וגלילה לבעלי עבירה, [אפיקורוס, מחלל שבת, מתגלח בתער, ערל, נשוי לגויה] כבדו ישראל בעליה ולפתע נכנס כהן, ישראל שקנה עליה ולפתע נכנס כהן, מכירת עליות בשבת האסור והמותר והמנהג] עולמות, שמב

כספי העליות והנדרים בקהל שעבר לבית כנסת סמוך להתפלל כי ארון הקודש היה נעול [האם הכספים לבית הכנסת בו הם מתפללים בקביעות, או לבית הכנסת שאירח אותם, האם יש לחלק בין מכירת העליות לבין הנדרים בשעת קריאת התורה] פרי עמלנו, תשע"ט

האם לקרוא בספר תורה שאינו מהודר כשיש ספר תורה מהודר? [זה קלי ואנוהו, הידור מצוה, אין הידור בקריאה בציבור בספר מהודר יותר] פניני אי"ש, תשע"ט

האם להניח שקף שיש בו טעמים על גבי ספר תורה, כשבעל הקריאה אינו יודע לקרוא אחרת? [קריאה נכונה עדיפה על קריאה מהודרת] פניני אי"ש, תשע"ט

קריאה ביום ה' לפרשת בראשית את יום הרביעי ואת יום החמישי [זכר למנהג הקדום] פניני אי"ש, תשע"ט

קריאת שנים מקרא ואחד תרגום [בכל יום מיום א', אם הקדים התרגום יצא, מי שלא קרא פרשה אחת ישלים פריותיו ואח"כ יקרא הנוכחית, א"צ לקרוא ההפטרה, לבישת בגד עליון בקריאת שנים מקרא, חיוב קריאת שנים מקרא] פניני אי"ש, תשע"ט

ישראל שנקרא לקבל בטעות עליית 'לוי', כיצד ינהג? [לגשת בדרך הקצרה ביותר, מצוה לרוץ לכל דבר מצוה, טרחה דציבורא, אריכות ימים, כשלא יכול לקבל את העליה] האיחוד בחידוד, תשע"ח

האם מותר לקרב ספר תורה לאדם זקן כדי שיוכל לברך בו? [לאדם גדול או לכל זקן] פניני אי"ש, תשע"ט

הנותן ספר תורה לחברו יתנהו בימין [באיטר] נועם אליעזר, תשע"ט

רב שנפל וספר התורה בידו, את מי צריך להרים תחילה? אספקלריא, תשע"ח (עמ' לו)

ספר תורה שנפל, ואח"כ נבדק ונתגלה שלא היה כשר מעולם, האם חייבים לצום? שאל אביך ויגדך, תשע"ט (עמ' מג)

קנה עליות ביום הכיפורים וכיבדם לחבריו וכעת אין לו לשלם [מקח או צדקה, התרת נדרים] דבר חוק ומשפט, תשע"ו

הלכות קריאת התורה בכלל, וביום שמחת תורה מתיקות ההלכה, תשע"ח

גבאי מכר פתיחת ארון הקודש כולל "י"ג מידות" והמדובר היה בשבת שאין אומרים י"ג מידות האיחוד בחידוד, תשע"ד

האם מי שהפסיד חלק מקריאת התורה צריך ללכת להשלים את מה שהחסיר? [יחיד שנאלץ להתפלל ביחידות, התפלל בציבור ולא שמע חלק מקריאת התורה, לשמוע קריאת התורה תוך כדי תפילתו] נר יששכר, תשע"ח

קריאת שם לבת בקריאת התורה הראשונה מעינות מהרצ"א, תשע"ד

שמיעת קריאת התורה באמצע ברכות קריאת שמע [מתפלל האוחז במקום שאסור להפסיק, כגון בפסוקי דזמרה ובברכות קריאת שמע, והחלו הציבור לקרות בתורה, האם יפסיק וישמע הקריאה או ימנע מכך, כיון ששמיעת הקריאה נחשבת כהפסק, ואינו יוצא בשמיעה זו] נוה ההיכל, תשע"ד תשע"ח

תפילה וקריאת התורה בתענית [ובדיני ש"ץ, עולה לתורה, בעל קורא וכהן שאינם מתענים, כאשר אין עשרה מתענים, כשהתענית ביום ב' וה' האם יקראו בפרשת השבוע, קריאת התורה בתענית ציבור - האם היא חובת היום או חובת התענית, ההבדל בין עליה לתורה ביום הכיפורים, לעליה לתורה בתשעה באב ושאר תעניות ציבור, בין עליה לתורה בשחרית לעליה לתורה במנחה, אמירת 'עננו' כברכה בפני עצמה בשמונה עשרה, כאשר אין עשרה מתענים, מי שאינו מתענה האם רשאי להיות ש"ץ בתפילה, כיצד ינהגו בדיעבד כשעבר לפני התיבה, או כאשר אין ש"ץ אחר, האם בעל קריאה שאינו מתענה רשאי לקרוא בתורה, האם יש חיוב קריאה או שמיעה, והאם גדר קריאת התורה הוא חובת היחיד או חובת הציבור, כהן שאינו מתענה לענין עליה בתורה ונשיאת כפים] עולמות, רטו

דינים בקריאת התורה הנלמדים ממתן תורה [שמיעת קריאת התורה, ע"י שליח, בעמידה, בתנועה, לאחוז בעץ החיים] אספקלריא, תשע"ח (עמ' נא)

עניני קריאת התורה [טעות בקרה"ת, מעמד קרה"ת, על הציבור או היחיד, תקנת קרה"ת, גדר מצות קרה"ת, ח' פסוקים שבתורה, טעות בקרה"ת, בגדר העולה לתורה, עליית לוי במקום כהן, עליה לאינו יודע לקרוא, שירת התורה, לימוד או קריאה] עומקא דפרשה, תשע"ו

קריאת התורה במועדים בפרשת המוספין [פרשיות המועדים, קריאת פרשת המוספין, קריאת התרגום, כשצריך ג' ס"ת ויש רק שנים, חול המועד ושבת חול המועד] עומקא דפרשה, תשע"ח

הפרשי קריאת התורה בן ארץ ישראל לחו"ל [א. בני חו"ל הנמצאים בא"י בשבת שלאחר הפסח, האם יש עליהם חיוב להשלים את הקריאה של אחרי מות או שהם קוראים עם בני א"י את פרשת קדושים בלבד. ואם יש להם להשלים - כיצד ומתי יעשו זאת. ב. בני חו"ל המגיעים לא"י לשבת אחת באמצע הקיץ, וכעת קוראים בא"י את הפרשה שהם עתידים לשמוע בשנית בשבוע הבא בחו”ל, האם הם יכולים לעלות לתורה בא"י, או שאינם מחוייבים בקריאה זו ואינם יכולים לעלות בה לתורה. ג. בני א"י שמגיעים לשבת אחת לחו"ל באמצע הקיץ, ושומעים את הקריאה שכבר שמעו בשבוע שעבר, האם הם יכולים לעלות לתורה בחו"ל או שמכיון שכבר שמעו פרשה זו אינם מחוייבים בה ואינם יכולים לעלות לתורה] וישמע משה, תשע"ו

האם ראוי לעשות מנין נפרד לבני חו"ל במשך כל הקיץ? וישמע משה, תשע"ו

האם ראוי לבני חו"ל להשלים את הפרשה החסרה? [לדעת האומרים שראוי להשלים, כיצד ישלימו?] וישמע משה, תשע"ו

האם יכול בן חו"ל הנמצא בא"י לעלות לתורה? וישמע משה, תשע"ו

שאלות מצויות בעניני ספר תורה, כתיבתו והקריאה בו [כתיבת ספר תורה מכסף מעשר , כתיבת ספר תורה של ציבור, כתיבת אותיות ותפירת יריעות, כסף שנשאר מכתיבת ספר תורה, כתיבת אותיות סופיות בספר התורה כשהכותבים לא מכוונים למצוות כתיבת ספר תורה, חדר עבודה של סופר סת"ם שבדירה מעליו יש בית כיסא, תיקון תגים ע"י עט מתכת, מחיקת אותיות לכיבוד אנשים נוספים לכתיבת אות, הוצאת ס"ת מארון הקודש ללימוד, מצוות כתיבת ספר תורה לדעת הרא"ש בתוכנת מחשב, ריקוד עם ספר תורה, קטן בהקפות, ספר תורה שנפל בחלקו לארץ, ספר תורה פסול האם הוא מוקצה בשבת, הנחת ספרים על גגו של ארון קודש, צורת שני לוחות הברית, מי מוציא את ספר התורה מארון הקודש, קוואטער, ספר תורה שהוצא בטעות, מכירת עליות, כבה האור בקריאת התורה והמשיכו במקום אחר, נמצא טעות בספר התורה, נמצא פסול בפרשת זכור כעבור כמה ימים האם יש תשלומין בפרשת כי תצא, טעויות בקריאה, קריאת התוכחה, קראו למפטיר ונזכרו שיש חיוב אחר, בטלו קריאה בשבת כיצד ישלימו, קריאת התורה במנחה בערב שבת עשרה בטבת] מים חיים, תשע"ד

קריאת התורה בציבור וברכותיה [הקריאה מדאורייתא או מדרבנן, הברכות מדאורייתא או מדרבנן, הבדל בזמן הקריאה] זרע ברך, תשע"ד תשע"ז

 

נושא בפרשה: מלחמת עמלק

 

ברכת שעשה ניסים לאבותינו על גדת ים סוף [מיקום מדויק, האם דומה למעברות הירדן, האם נס קריעת ים סוף היה נס לישראל או רק הטבעת המצרים] שיעורי הגר"נ נבנצאל שליט"א-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' ל)

מדוע דחה משה את מלחמת עמלק ליום המחרת? אספקלריא, תש"פ (עמ' ע)

חטאו של עמלק חמור ביותר ואין לו תקנה כלל - כי הוא כופר בטובה [בין כפיות טובה של פרעה לכפיות טובה של עמלק] אספקלריא, תש"פ (עמ' קא)

מלחמת עמלק בישראל [רפיון ידים מן התורה ומן המצוות] מגיד דבריו ליעקב, תשפ"א (עמ' כא, כג)

רפיון בעמל התורה - שורש הרע בעולם ישיבת מיר, תשפ"א

הקשר בין קריעת ים סוף למלחמת עמלק - יראת שמים [יז, א] פניני דעת, תשע"ו

החובה והאיסור בברכה ראשונה והאם יש דין 'ואכלת' בברכה ראשונה? [אנוס על חובת הברכה, ולא על האיסור ליהנות, בפחות מכזית יברך שהכל, שהכל מפקיע איסור ליהנות ללא ברכה, דברי רהנו יונה, דברי רמ"א, האם ברכה ראשונה תלויה רק בהנאה או בגדרי 'ואכלת', פטור 'מטעמת' מברכה הוא בשל דין 'ואכלת', ברכת הנהנין] שיעורי הגר"ע מדלוב שליט"א, תשפ"א

מה רצה עמלק מעם ישראל? [למה כעת ולא לפני שירדו למצרים? מדוע נשלח דווקא יהושע למלחמה זו? מדוע נקרא עמלק-'זבוב'? וכיצד יש להילחם בו?] (ויבא עמלק) [יז, ח] שיעורי הרב רוזנבלום תש"ע

מדוע שלח משה שליח להילחם בעמלק, הרי מצוה בו יותר מבשלוחו? פניני דעת, תשע"ד

ע"י התחזקות בתורה מקיימים מלחמה בעמלק (וילחם עם ישראל ברפידים, ברש"י) [יז, ח] באר הפרשה, תשע"ז (עמ' כט) בארה של תורה, תשע"ז

חזן או בעל קורא שאינו יכול לעמוד, האם למנותו לתפקיד? (ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד) [יז, יב] פניני חישוקי חמד, תשע"ח (עמ' סג)

תפילה נאמנה ונכונה - מסירת כח המעשה לבורא עולם [עיקר התפילה בפרישת כפים, יעקב לעומת עשו הדיבור והמעשה, נטילת ידים להחזיר לטהרה את כוח המעשה, מאמין בחיי עולם וזורע בכל מעשה בעולם, מסירת כוח המעשה לבורא, רפיון ידים מביא את עמלק, ידי משה עומדות נגד רפיון ידים, רפידים, תפיסה אמיתית של המעשה] (ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד, ויהי ידיו אמונה עד בא השמש) [יז, יב] חשבתי דרכי במשנתו של הגר"מ שפירא זצ"ל-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' ו)

מצוות מחיית עמלק [יז, טז] המצוות בפרשה, תשע"ו תשע"ח תש"פ

"אין מעבירין על המצוות" ומלחמת עמלק [מחיית עמלקי קרוב או רחוק, בזורק חץ האם יתחיל בקרוב או ברחוק] הגר"א גניחובסקי, תשע"ח

כיבוד אב ואם ומחיית עמלק אספקלריא, תשע"ח (עמ' יג)

האם מחיית עמלק מותנית במחייה כללית או שניתן לקיימה גם בצורה חלקית? מלאכת מחשבת, תש"פ

חיוב מחיית עמלק מול חיוב הריגת שבעת האומות [שיטת רש"י, דברי המשך חכמה, שיטת הרמב"ם וביאורו במנחת חינוך, גדר 'כל נשמה'] (זכור את אשר עשה לך עמלק) [כה, יז] פנינים מרבנו אור החיים, תשע"ח

קראו בטעות "ויבא עמלק" לפרשת זכור, האם יקראו במנחה את פרשת זכור? וישמע משה, תשע"ז

קריאת פרשת מחיית עמלק מתוך ספר תורה ובניקוד הראוי [כתוב זאת זיכרון בספר ושים באוזני יהושע, הבדל בין טקסט לבין 'אודיו'] נועם אליעזר, תש"פ

שורשי מצוות מחיית עמלק בדורנו ואופני מחייתו [ההיסטוריה של מלחמת עמלק מתמנע עד זמננו] אוסף גיליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' מט)

היש ה' בקרבנו אור עולם פורים, שיחות מוסר

שמירה בבעלים ופשיעה בבעלים [בעליו עמו, פטור עם ישראל, היש ה' בקרבנו] מגיד דבריו ליעקב, תש"פ (עמ' ל)

עניני מחיית עמלק דברי הפורים, תשע"ו (עמ' קסג- רכח)

האם יוצאים ידי חובת זכירת עמלק בקריאת פרשת בשלח? עשר עטרות, תשפ"א

מצות המלך ומצות העם במחיית עמלק בית המדרש להוראה - אש התורה, תשע"ט (עמ' ז)

בכוח התורה שבעל פה, גוברים על עמלק זרע ברך, תשע"ד

עשה לך רב - מחיית עמלק [להסתלק מן הספק] שבילי פנחס, תשע"ב

המרחק שטרח עמלק להילחם בישראל, ושורש האיבה מעמלק נכד עשו בארה של תורה, תשע"ד

מדוע עלו משה אהרן וחור לראש הגבעה [ר"ת שמותם כנגד משחית, אף, חימה] שבילי פנחס, תשע"ד

האם עבד עמלקי חייב בשמיעת פרשת זכור? פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' מח)

מלחמת ה' בעמלק [מי הוא זה עמלק, מדוע פרשת זכירת מעשה עמלק נאמרה בלשון יחיד [זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק... וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ], כאשר רדפו המצרים אחרי בני ישראל בצאתם ממצרים, אמר להם משה רבנו "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן". וצ"ב מדוע לא עשה כן גם במלחמת עמלק, פשר הציווי להרוג רק את הגיבורים ולהחיות את החלשים ["וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק"] - והמחיה הסופית תהיה רק בשעת "וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה", במה נתייחד הנס של מלחמת עמלק, שדווקא עליו "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי", עמלק נקרא בתורה "וְלֹא יָרֵא אֱלֹקים", ובלשון חז"ל "לֵץ תַּכֶּה, זה עמלק", ומשלו משל על בואו של עמלק כ"כלב נושך". וצ"ב ענין ליצנות עמלק, ומדוע נמשל דווקא לכלב, ומה הקשר בין זה להיותו "ולא ירא אלקים", כח הרע של עמלק, ודרכי המלחמה נגדו לשעה ולדורות, "עמלק" בבריאה, ובכל אדם, ט. תיקון הבריאה על ידי מחיית עמלק, אבל לעמלק אין תיקון, חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא] [יז, טז] עולמות, קצד

גדרו של 'נס' [בתרגום, מדוע חולה שנתרפא אינו מברך 'שעשה לי נס', נס - מרומם את האדם, נס – דבר היוצא מגדרי הטבע] (ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' ניסי) [יז, טו] עיון הפרשה, תשפ"ב (עמ' צב)

קבלת גר מזרע עמלק מלאכת מחשבת, תשע"ח

מדוע עמלק נחשב לאויב הגדול ביותר? [מדוע הדגישה התורה שהמלחמה הייתה 'בדרך'? מדוע נבחר יהושע דווקא להילחם בעמלק? מהו הקשר שבין פרשת עמלק לפרשת משקלות?] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ה

 

שאר עניני הפרשה:

 

הערות לפרשת בשלח [הרב ישראל קנייבסקי שליט"א] חדוותא דאורייתא, תשפ"ב

וארטים לפרשת בשלח [הרב שלמה קולדצקי שליט"א] וארטים לפרשת השבוע, תשפ"ב

לקחי מוסר ודרך ארץ הנלמדים מפרשת השבוע מחז"ל וזקני הדורות ז"ל בינת זקנים, תשפ"ב

מוסרי הפרשה אשיחה בחקיך, תש"פ

חידות לפרשת בשלח אוצר החידות והידיעות, תשפ"א תשפ"ב

פלאי הפרשה - בשלח פלאי התורה, תשפ"א תשפ"ב

בני אפרים שיצאו ממצרים קודם זמנם [כיצד זכו לנס, האם היה להם דין 'ישראל' אחר שהחיה אותם יחזקאל] אספקלריא, תש"פ (עמ' קלח)

פסוקים וזמנם בפרשה אספקלריא, תש"פ (עמ' קלב)

ליווי פרעה ליוצאי מצרים הקנה לעמו את הזכות 'לא תתעב מצרי' [גודל וחשיבות מצוות ליווי אורח מבית מדרשו של אברהם אבינו] (ויהי בשלח פרעה את העם) [יג, יז] פניני זאת ליעקב-אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' ח)

האם אכן ליוה פרעה את העם או גירשם? (ויהי בשלח פרעה את העם) [יג, יז] מגיד דבריו ליעקב, תשע"ט, (עמ' כט)

ויהי בשלח פרעה... - הרי ה' הוציאם? [כדברי בלק - א-ל מוציאם ממצרים] (ויהי בשלח פרעה את העם) [יג, יז] נפלאות שמשון, תשע"ז

מנין בני ישראל ביציאת מצרים ובמתן תורה [בתרגום יונתן מבואר שבזמן יציאת מצרים היו לכל אחד חמשה ילדים, שהם ג' מיליון, היכן היו במנין בסוף שנת הארבעים, מות בני דור במדבר מגיל עשרים או גם מגיל י"ג. במסכת שבת מבואר שאחר מן תורה הרתה כל אחת מנשות בני ישראל וילדה זכר, היכן הם ו' מאות אלף ילדים שנולדו כעבור תשעה חודשים] נחל אליהו-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' כד)

כי קרוב הוא - הברית בין אברהם ואבימלך עדיין היתה בתוקף מלאכת מחשבת, תשע"ז

לו היו הולכים בדרך הקצרה, האם לא היה מתן תורה בסיני? מלאכת מחשבת, תשע"ז

ולא נחם - הנהגה למעלה מדרך הטבע [שבת מנוחה, הנהגה לימי המעשה] (ולא נחם אלוקים) [יג, יז] שפת אמת, תרמ"ז

כיצד ניתן לנחם אדם על צרה שארעה לו? [נחמה - לראות את חצי הכוס המלאה, כאיש אשר אמו תנחמנו, לראות שזה הוא הדבר הנכון מלפניו יתברך ולעתיד לבוא יובן, הטוב והמטיב, מתנחם עליך להורגך, וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ, בקרובי אקדש, גם זו לטובה] (ולא נחם אלוקים) [יג, יז] הפרשה המחכימה-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' עב) הפרשה המחכימה, תשפ"א

גדרי מצוות הסבה בליל הסדר בפסח [לראות את עצמו או להודיע ולהראות, מדרש אגדה וירושלמי, פרסומי ניסא בנר חנוכה ופרסומי ניסא בהסבה, עני] (ויסב אלוקים את העם דרך המדבר) [יג, יח] משא נחום, תשפ"א

יציאת מצרים [מדוע עושים 'זכר ליציאת מצרים' ולא זכר ליציאה ממצרים? מדוע נעשתה היציאה בצורה של 'גניבת דעת' פרעה ועמו?] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ה

פרשיות יציאת מצרים - 'בית המדרש הגדול' לאמונה [זכירת חסדי ה' במן בכל אכילה גם כיום, ובברכת המזון שנוסחה נתקן ע"י משה רבנו בירידת המן] מתוקים מדבש, תשפ"א

מעלת אכילת פירות בארץ ישראל לזכותינו להיות היכל ה' שתשרה שכינה בתוכנו נחל אליהו, תשפ"א

כיצד שכנע אונקלוס את חיילי רומי להתגייר? (וה' הולך לפניהם יומם) [יג, כא] יחי ראובן, תשע"ח

ענני הכבוד ומשמעותם לדורינו [חשיבות המסגרת התומכת, עמלק תוקף את מי שנפלט מהענן] עינינו גל, תשפ"ב

האם ענני הכבוד נחשבו מחיצה? [העברת חפץ ד' אמות בשבת ברה"ר, רה"ר עם מחיצות, עם קירוי] (וה' הולך לפניהם יומם) [יג, כא] דרישה וחקירה, תש"פ (עמ' טו) ז' תירוצים

סוד הגאולה השניה (וישובו ויחנו לפני פי החירות) [יד, ב] היא שיחתי, תש"פ

הזכרת שם עבודה זרה כסימן (לפני בעל צפון) [יד, ב] מחמדי התורה, תשע"ו

איסור הזכרת שם עבודה זרה [עבודה זרה שהוזכרה בתורה, עבודה רה שבטלה, אין כח ביד חכמים לאסור דבר שנתפרש בתורה להיתר, הזכרה דרך שבועה או הכרה אקראית] (לפני בעל צפון) [יד, ב] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שט)

אמונת חכמים [יד, ב-ד] מדי שבת בשבתו, תשע"ו איש לרעהו, תשע"ו

כיצד לא מתו דתן ואבירם הרשעים במכת חושך? [היו שוטרי פרעה וספגו מכות להגן על אחיהם, לא מתו בחושך ולא טבעו בים סוף בזכות זאת] (נבוכים הם בארץ) [יד, ג] באר הפרשה, תשע"ז (עמ' יט) בארה של תורה, תשע"ה

"כבוד המלכות" בהענשת מלך קודם [בישראל, בעכו"ם, בדין, בעונש] (ואכבדה בפרעה ובכל חילו) [יד, ד] מחמדי התורה, תשע"ו מחמדי התורה, תשע"ז

מדוע רדפו מצרים אחר בני ישראל? [להחזירם לעבדות, כעס על המכות, החזרת הנכסים שלקחו ישראל, הפסד הטובה למצרים שהיתה בזכות ישראל] (ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם) [יד, ה] האיחוד בחידוד, תשע"ו

מפני מה התחרטו פרעה ועבדיו על ששלחו את בני ישראל ממצרים? (ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם) [יד, ה] מלאכת מחשבת, תשפ"ב

כשר שבמצרים הרוג [לא מורידין ולא מעלין, שעת מלחמה, לא תרצח, איסור הריגת גוי שלא בשעת מלחמה, בל תשחית, צער בעלי חיים, השלכת נבלה לכלב ולא לגוי] (ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים) [יד, ז] שלמים מציון, תשע"ח

הכאת אביו בדמיון כדי לשחרר מתחים מן העבר [דמיון מודרך] (לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם) [יד, יג] פניני חשוקי חמד, תשע"ח (עמ' יב)

לקפוץ למים [והעיקר לא לפחד כלל] (מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו) [יד, טו] היא שיחתי, תש"פ

כוח הבטחון בעת צרה (מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו) [יד, טו] תורת הביטחון, תשפ"א תשפ"ב

בנפול אויבך אל תשמח - שתיקה (מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו) [יד, טו] גינת נוי, תשפ"א

ביזת הים תשלום על עבודה [תפיסת תשלום מיורשים] [יד, ל] הגר"א גניחובסקי, תשע"ה

ביזת הים, מיתה ותשלומין [יד, ל] מחמדי התורה, תשע"ה

מתי ערב רגיל הופך ל"ערב קבלן"? [שאלה בחו"מ שנפשטה מפרשתנו, כאשר החייב הוא אלים או אדם חשוב, נחל קישון כערב] (וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים) [יד, ל] ישיבת מיר, תשע"ח פניני אי"ש, תשע"ח תשפ"א נועם אליעזר, תשע"ח אספקלריא, תשע"ח (עמ' קח)

שתי גאולות ממצרים - גאולת הנפש וגאולת הגוף ישיבת מיר, תשע"ח

גלות וגאולה [יד, לא] אמרי עזר, תשע"ח

החזר הוצאות שבת, האם גם אם הוצאו על מותרות? [ממתקים ופיצוחים, בשר יקר ויין משובח, לקנות בחנות יוקרתית, האם הדבר תלוי במידת בטחון האדם בה', לוו עלי ואני פורע - האם גם כעבור זמן רב, מזונותיו של אדם קצובים לו חוץ מהוצאות שבת יום טוב, האוכל בשבת או "לכבוד שבת", השל"ה: עונג בשבת או עונג לכבוד שבת, הגר"א: מענג את הנשמה יתירה, בעש"ט: לשמח את הגוף כדי שהנשמה תשמח, לאכול כמו מחותן הטועם למען אורחיו, מבחן המגיד מדובנא] (ויאמינו בה' ובמשה עבדו) [יד, לא] פניני חישוקי חמד, תשע"ח (עמ' יט)

אמונת העם ביציאת מצרים ['אמונה' אמורה להיות לפני 'יראה'] (ויאמינו בה' ובמשה עבדו) [יד, לא] עיון הפרשה, תשע"ו (עמ' עב) ל' תירוצים

סמיכת גאולה לתפילה [מהותה, בערבית, בשבת ויום טוב, תפילת נדבה, במוסף, ישיבה לאדם זקן לפני שמונה עשרה, אמירת ה' שפתי תפתח ע"י החזן, תפילה בנץ או סמיכת גאולה לתפילה, בדרך בישיבה או סמיכת גאולה לתפילה, בציבור או סמיכת גאולה לתפילה, היכן יפסיק הנצרך לצאת] (ויאמינו בה' ובמשה עבדו) [יד, לא] מסביב לשולחן, תשפ"ב

האמונה בה' ובכך שמשה הוא עבדו [ולא ח"ו אמונה במשה, ופשט ב'צדיק גוזר', שבשמים מתחשבים ברצונו של הצדיק ובזכויותיו, והצדיק אינו פועל דבר בכוח עצמו] (ויאמינו בה' ובמשה עבדו) [יד, לא] ממגד גרש ירחים, תשפ"א

החירות הרוחנית משעבוד מצרים - הכרה ביחוד ה' [יד, לא] נר יששכר, תשע"ה

קדושה ראשונה וקדושה שנייה [מדוע בטלה קדושה ראשונה ושניה לא, בית שני ללא השריית השכינה, ללא כל יושביה עליה, שביעית ושמיטת הקרקע, קדושת הארץ ע"י ביאת כולכם או ע"י כל יושביה עליה, האם צריך לבצע קדושה מחודשת, ביאור נוסף בהבדל בין הקדושות מכוח דין מודעא רבה לאורייתא, האם יש הבדל בין שמיטת כספים לשמיטת קרקע בהעדר יובל, האם לעתיד לבוא יחל מנין חדש לשמיטין ויובלות] (עד יעבור עמך ה' ... עד יעבור עם זו קנית) [טו, טז] מקרא העדה, תשע"ח (עמ' שכא)

בניית בית המקדש השלישי (מקדש ה' כוננו ידיך) [טו, יז] זרע ברך, תשע"ד

הצלת בית כנסת מהריסה, בכספי מעשר [בית כנסת מקדש מעט, האם יש מצוה בבנינו, מדאורייתא או מדרבנן, הידור בבניית בית כנסת, החזקת ת"ח והוצאות בית כנסת מה קודם, איסור נתיצת בית כנסת מדאורייתא או מדרבנן] (מקדש ה' כוננו ידיך) [טו, יז] נוה ההיכל, תשע"ו

הנהגה ניסית של עמלי תורה בתוך עולם הטבע (ביבשה בתוך הים) [טו, יט] נר יששכר, תשע"ד

ויבואו מרתה [מדוע המסע הראשון מים סוף היה לעבר ניסיון זה? מה המיוחד ב-ג' מצוות שנצטוו שם שהיה צריך לצוותם כבר לפני מתן תורה? מה הקשר לדיני קריאת התורה שנלמדו ממעשה זה? הקשר שבין המים המרים למים המאררים שבסוטה] (ויבואו מרתה) [טו, כג] שיעורי הרב רוזנבלום, תשע"ג

המתקת המים [המתחזק באמונה ימצא שהמרירות עצמה מתוקה היא ע"י אמונה וביטחון תמהר מתיקות הישועה] (וימתקו המים) [טו, כה] באר הפרשה, תשע"ז (עמ' ב)

עניני רפואה מדברי הגר"ח קנייבסקי שליט"א [לימוד הלכות חוה"מ לרפואת הרגל, להזהר בכבוד חוה"מ לרפואת הרגל, ליטול מים אחרונים סמוך לברכת המזון לכאבי גב וכתף, למחלת קורהן ילמד מסכת בכורות, ולבעיות מסובכות ילמד הלכות טריפות] (כי אני ה' רופאך) [טו, כו] דברי שי"ח, תשע"ט

רופאים ומצוות [מצווה שברפואה, בפטור רופא מקיום מצוות בשל עיסוקו ברפואה, האם רופא חייב בתפילה, טיפול רפואי בשבת, האם יש חובה למצוא רופא מחליף שיאפשר לקיים מצוות] (כי אני ה' רופאך) [טו, כו] תורה והוראה, תשע"ז

אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך - כל המחלה אשר שמתי במצרים [הכבדת הלב, מצוות עשה לזעוק החצוצרות בעת צרה, הרגשת הצרה של האחר, תפילה לרפואת חולים שאינם מוכרים] וידבר משה, תש"פ

לומדים יראת שמים מהמכות [המכות עבורנו, מכות של כפרה, מכת אש בפומפי, מטרת המכות הרהורי תשובה, שאיפות גדולות, לומדים את הלקח, כופר לצדיק רשע] (כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך) [טו, כו] הרב אביגדור מילר זצ"ל-תורת אביגדור, תשפ"ב

האם חייב חולה לעסוק ברפואת עצמו? [האם ריפוי הוא פעולה נגד רצון ה', ההבדל בין אוכל וריפוי, מכה פנימית ומכה חיצונית, רפואה מדבר המותר וממאכלות האסורים] (כי אני ה' רופאך) [טו, כו] שאילת החיים, תשע"ח

רפואת ה' בדרך הטבע ושלא בדרך הטבע [עוה"ז ועוה"ב] (כי אני ה' רופאך) [טו, כו] בינת החכמה על משך החכמה, תשפ"א

עיר הזקוקה לרב וגם לרופא ואין להם אמצעים לשניהם, מי קודם? (כי אני ה' רופאך) [טו, כו] פניני חישוקי חמד, תשע"ח (עמ' נב)

רכישת 'אנטי-וירוס' מטכנאי שפרץ תוכנה [תוכנת מחשב, גזל עכו"ם, בעלות על דבר שאין בו ממש, זוטו של ים, מסייע, דינא דמלכותא, עביד איניש דינא לנפשיה, עם עקש תתפל, מנהג הסוחרים, זכויות יוצרים, תוכנה שחולקה בעבר חינם] אספקלריא, תשע"ח (עמ' קכב)

מנהיגות דמוקרטית בהלכה [הכרעת הרוב, לשם שמים, תנאי סף לבחירה] [טז, ג] תורה והוראה, תשע"ד

אוכל המתנפח בתנור [טחן בשבת שיעור גרוגרת ונעשית גרוגרת ע"י האויר המצטרף, בישל בשבת בתנור פחות מגרוגרת ועל ידי הבישול נעשה גרוגרת, הזמן הקובע למדידת האיסור, אישו משום חיציו] (בתת ה' לכם בערב בשר לאכול) [טז, ח] הגר"א גניחובסקי, תש"פ

בישול בשבת [בישול בחמה ובמיקרוגל, גרם בישול בשבת ע"י שעון שבת, גרמא, בישול בחמי טבריא, בישול המן בשבת במעשה ובמחשבה, בישול בחמה וביום המעונן, דרך בישול, בישול בחשמל, בישול בדוד שמש, האם שריפה היא כבישול] (את אשר תאפו אפו) [טז, כג] עומקא דפרשה, תשפ"א

בישול ביצים בשבת [טז, כג] מעדני אשר, תשע"ה

נתינת חלב צונן בשתיה חמה בשבת [קלי הבישול, חלב רגיל או מפוסטר] (את אשר תאפו אפו) [טז, כג] עיון הפרשה, תשע"ה (עמ' נט)

עירוב תבשילין לפורים שחל בערב שבת [טז, כג] מעדני אשר, תשע"ד

גדולה עבירה לשמה – מעלתה וזכותה של יעל אשת חבר הקיני (בהפטרה – מים שאל חלב נתנה) אורחות חיים במשפטי התורה, תשפ"ב

 

מענייני דיומא: שבת שירה

 

מזונות לעופות בשבת שירה [הנחת מזון לציפורים שאין מזונותיהן עליו] [טז, כז] עולמות, רכז נוה ההיכל, תשע"ה אשכול יוסף, תשע"ד תשע"ח נר יששכר, תשע"ד מעדני אשר, תשע"ג פניני השער, תשע"ב אספקלריא, תשע"ח (עמ' סא) פניני אי"ש, תשע"ח פניני אי"ש, תשפ"א אזמרה לשמך, תשפ"א מים חיים, תשפ"א

מנהגי ט"ו בשבט ושבת שירה מאור השבת, תשע"ה מאור השבת, תשע"ד מאיר דרך, תשע"ח הפרשה המחכימה, תשפ"ב

קריעת ים סוף ושבת שירה עד עצם היום הזה באר הפרשה, תשע"ט (עמ' יט)

סגולות שבת שירה [שירת הים, קדושת השבת, ירידת המן, הכנה לשבת, רפואה, מלחמת היצר נגד עמלק] עשר עטרות, תשפ"א

הלכות והליכות לשבת שירה ירחון לב המועדים, תש"פ אספקלריא, תשפ"א (עמ' מו)

על שירת החולדה בפרק שירה [כל הנשמה תהלל י'ה הללוי'ה] עינינו גל-אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' כז)

מאפייני השירה בתורה ומשמעותם [א] שורש המילה 'שיר', הכתב והקבלה - ל' ישר ושיווי. ר' צדוק הכהן מלובלין - דבר המקיף ענין בשלימותו. שפת אמת - משורש שורה. רש"ר הירש - שיר קרוב ל"שגר", "שכר", "שקר". נפש האדם שלמה. ב] מושגים נרדפים ל'שירה' וההבדלים ביניהם, שיר - מול זמר וניגון, רש"ר הירש - השיר הוא המטרה והזמר והניגון הם האמצעים. מלבי"ם - זמר מעולה מן השיר. שיר מול הלל והודאה - הכרת הטוב מול התפעלות. ג] תהליך השירה בנפש, חרדים ומהר"ל - חשק והשתוקקות. שם משמואל - דבקות. רמח"ל - ראשית הבריאה בתקוה, שם משמואל" - דביקות. רמח"ל: ראשית הבריאה בתקוה. הגר"א - נראה שתקוה ושירה פועלים באותה מערכת. ד] 'שירה' בתורה, שירת הים - גמר הגאולה. קריעת ים סוף - גילוי שלמות מלכות שמים. הקשר בין שירה ל"לעתיד לבוא. אריח על גבי לבינה" - מסמל הרווחת ישראל מאויביהם. שירה - צירוף פרטים ומרכיבים רבים ל'פסיפס' אחד גדול. הקשר בין עשיית דין ברשעים לשירה. שירת הבאר - המיוחד בנס הבאר. קשר בין קריעת ים סוף לנס נחלי ארנון. שירת האזינו. שירות נוספות בנ"ך. בתהילים. לשירה יש מטרה התרוממות הנפש בשאיפתה לשלמות העתיד לבוא. מקומה של שירת הים, הבאר והאזינו, בחיי היהודי] השירה הזאת - מהדורת ביקורת, תש"פ (עב עמ')

עניית "אמן" בגילוי ראש [חובת ענית אמן, איסור ענית אמן בגילוי ראש, ענית אמן למי שהוא בגילוי ראש בשל קירוב רחוקים] עיון הפרשה, תשע"ד (עמ' נד)

 

 

מענייני דיומא: ט"ו בשבט

 

הקשר בין קריעת ים סוף לט"ו בשבט [כמה ימים שהו מיציאת מצרים עד שירת הים, שבעה או שמונה ימים, חוט לבן וחוט תכלת, לבן הוא חותם העבדות, תכלת סימן למלכות, מרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור, מלכותו קבלו עליהם] גיליון תורה רבותינו-קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' טו)

הלכות ט"ו בשבט ודיני קדימה בברכות אשיחה בחקיך, תש"פ (לב עמ')

דיני קדימה בברכות בט"ו בשבט אזמרה לשמך, תשפ"ב

ט"ו בשבט [ע"י אכילת הפירות חוזרים למצב של אדם הראשון קודם החטא, סגולת האתרוג ללידה, איזה עץ זרק משה למים במרה כדי שימתקו המים, אין מים אלא תורה, משל לתינוק באמבטיה] ברוך שאמר-הרב ברוך רוזנבלום שליט"א, תשע"ו

ט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות תש"פ [הלכות מצוות התלויות בארץ, ברכת הנהנין, אמירת אז ישיר, עמידה באז ישיר, שבת שירה והלכותיו, ברכה על ראיית ים סוף, מזון לציפורים] אספקלריא, תש"פ (עמ' מה)

האם ראש השנה לפירות האילן לקדושת שביעית – בתשרי או בשבט? [שלוש שיטות בראשונים, יחסון טלית פרטית בתוך ארון קודש במניני חצרות, כסף ממנין חצרות שנסגר [בית כנסת, צדקה] [הרב זאב פראנק שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

ט"ו בשבט ומנהגיו אספקלריא, תש"פ (עמ' קח)

תחנון בט"ו בשבט עשר עטרות, תשפ"ב

אכילת פירות בט"ו בשבט [סוגי הפירות ומעלתם, שנה מעוברת] עומק הפשט, תשע"ט

ט"ו בשבט אינו חגם של הפירות היבשים - אלא הזדמנות חשובה לרענן את הידע בסדר זרעים [הלכות שנשכחו בזמן הגלות כשלא היתה חקלאות יהודית בארץ ישראל] אז נדברו-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' נו)

כי האדם עץ השדה [אם תעזבני יום יומיים אעזבך, ויורהו ה' עץ - זית וערבה, הראהו שדברי תורה נמשלו לעץ, בריות טובות ואילנות טובים, דבר טוב שלם ומושלם, 'ציון' ו'טוב', ניטל טעם מן הפירות] וידבר משה-קובץ גיליונות, תש"פ (עמ' לא)

כי האדם עץ השדה [מלכות] משנתה של תורה, תש"פ

כשרואים את האילן הגדול מקבלים מושגים [ה'חנוכיה' הגדולה בויטרינה של החנות ש'מכרה' חנוכיות רבות שאינן קטנות] שיעורי ליל שבת הגרב"מ זילברברג שליט"א

טעם מנהג אכילת פירות ט"ו בשבט קול תודה, תשע"ז

פירות האילן - המצב האמיתי שלנו [האדם עץ השדה, תזונת האדם מפירות] חשבתי דרכי ע"פ הגר"מ שפירא זצ"ל-אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' ז)

קונטרס בעניני ט"ו בשבט פרדס יצחק-קובץ גליונות, תשע"ט (עמ' סג)

עניני ט"ו בשבט אספקלריא, תשע"ט (עמ' סה)

קונטרס לט"ו בשבט, מדברי הגר"י זילברשטיין שליט"א פניני חשוקי חמד, תשע"ח (50 עמ')

מנהגי ט"ו בשבט ושבת שירה [האכלת בעלי חיים, דגים בשבת, מנהגי אכילה בט"ו בשבט, טעויות בברכת הנהנין, ברכה על מאפה הנוצר מחיטים גזולות או אכילה ללא ברכה, ברכה על אוכל המזיקו – סוכר לחולה סכרת, קידוש על כוס יין שהיא מאפה – האם ניתן לאכול את ה'כוס' כקידוש במקום סעודה, כיסוי המאפה שלא לביישו או בושת המארח, כבוד האדם, האם שניצל שברכתו שהכל קודם לבשר הואיל והוא מטוגן בשמן זית, לחם רגיל וסנדביץ עם ממרח מה קודם, חלב וקולה מה קודם, הגודל – אבוקדו קודם לתפוח – בודקים בנפח חיצוני או בנפח פנימי ללא גלעין, ברכה על פירות מסוכרים שנשתנה מראיתם] מים חיים, תש"פ תשפ"ב

הלכות מצויות לט"ו בשבט [תולעים, חובת בדיקת פירות ותולעים מתולעים, תבשיל שהתערבה בו תולעת, אין מבטלין איסור לכתחילה, הלכות ברכת הפירות, דיני קדימה בברכות, מין שבעה, שלם, חביב, גדול, ברכה מיוחדת, מאכל, מוצק, ברכת הריח] שמעתא עמיקתא, תשפ"א תשפ"ב

"עץ" ו"אילן" בתורה ובלשון חז"ל [עץ הדעת, פועל קורא בראש האילן] שמועה טובה, תשע"ח (עמ' ז)

אילן אילן - מעלת וסגולת יום חמשה עשר בשבט באר הפרשה, תשע"ט (עמ' כא)

אילן אילן – ביאור הגר"א מלאכת מחשבת, תשפ"ב

אילנות פרי ואילני סרק [תנובה, בורא ניב שפתים] מאמרי "עינינו גל" - אוסף גליונות ישיבת מיר, תשע"ח (עמ' ט)

מהי 'מצוה התלויה בארץ'? [מצוה שחלה רק מזמן שנכנסו לארץ, מצוה הקשורה לקרקע הארץ ופירותיה, ביכורים, לקט שכחה ופאה, הבאת שתי הלחם שגדלו בעציץ, תרומות ומעשרות שגדלו בעציץ, החזרת קרקעות ביובל, מכירת בתי ערי חומה, אכילת מעשר שני, דברי רמב"ן בבראשית מדברי הספרי] בירורים בהלכה, תש"פ

הלכות והליכות בעניין תרומות ומעשרות [המקוצר] לב המועדים, תשפ"ב

שנות ערלה, האם תלוי בנטיעה או בקליטה בקרקע? פניני הלכה-אוסף גיליונות, תשע"ט (עמ' לד)

הלכות מצויות לט"ו בשבט [בדיקת מנגיעות תולעים, קדימה בברכות, קדימה בין מאכל למשקה, מתי אינו צריך להקדים] שמעתא עמיקתא, תשע"ט

הלכות והליכות בעניין 'ט"ו בשבט' לב המועדים, תשפ"ב

המשמעות ההלכתית והמעשית לתאריך ט"ו בשבט [מעשרות, ערלה, נטע רבעי, שביעית] נתיבות לכשרות (שבט), תש"פ

ט"ו בשבט - ערכים חינוכיים מדי שבת בשבתו, תשע"ו תשע"ז

הנהגות ט"ו בשבט של הגר"ח קנייבסקי שליט"א דברי שי"ח, תשע"ו תשע"ז

מעלת פירות שנשתבחה בהם א"י [לשבוע מטובה] מרבה תורה, תשע"ז ממשנתה של תורה, תשע"ד

תפילת האתרוג בט"ו בשבט - הרי אין זה ראש השנה לדין? קול תודה, תשע"ט

מנהגי ט"ו בשבט [תפילה על אתרוג בשבת טו בשבט, אכילת פירות טו בשבט, קדימה בפירות טו בשבט, גלגל החוזר בקדימות בברכות, שהחיינו על פירות חדשים בטו בשבט, לוח ברכות שהחיינו בפירות חדשים] עומקא דפרשה, תשע"ז שמועה טובה, תשע"ח (עמ' יב)

ראש השנה לאילן [בשנה מעוברת, בארצות שאקלימן שונה - ארגנטינה, מעלת היום, השלכות הלכתיות ליום זה] משנתה של תורה, תשע"ו

מעלת ט"ו בשבט בדברי ה'בני יששכר' מעיינות מהרצ"א, תשע"ו

מעלת וסגולת ט"ו באב - אילן אילן במה אברכך באר הפרשה, תשע"ז (עמ' כו) ממשנתה של תורה, תשע"ד זכור זאת ליעקב - קובץ גליונות, תשע"ח (עמ' מא)

ט"ו בשבט - סיפורים ופנינים שבת טיש, תשע"ז

ט"ו בשבט בשבת [תפילות, מנהגים, קדימה בברכות] הרב דינר, תשע"ז וישמע משה, תשע"ז

הגדרת אילן וירק - לדיני ברכות וערלה [מברך בורא פרי האדמה על תותים הגדלים בסנֵה, אפילו כאשר השורשים נשארים משנה לשנה ורק הגזע מתחלף. וצ"ע האם זו הכרעה ודאית כהגדרה זו להלכה, או בתורת ספק, כלל נוסף בדיני ערלה: "כל המוציא עליו מעיקרו הרי זה ירק, וכל שאין מוציא עליו מעיקרו הרי זה אילן", ודנו הפוסקים האם כלל זה נכון גם לקביעת ברכת בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה. נטיעה המוציאה פרי בתוך השנה הראשונה • אילן שמשנה ראשונה ואילך הולך ומתקלקל • אילן שהפירות צומחים מהגזע ולא מהענפים • אילן שגזעו וענפיו חלולים • סיכום שיטות הפוסקים בהגדרת פרי העץ ופרי האדמה. הטעם לברכת בורא פרי האדמה על בננות, תות שדה ואננס. אילנות שגזעם קיים אך ענפיהם מתחלפים משנה לשנה, כגון חצילים ופאפיה לענין הלכות ברכות ודיני ערלה [בארץ ובחו"ל]. ברכה על אילנות ששורשיהם וענפיהם נשארים מעונה לעונה, אבל אינם גבוהים יותר משלושה טפחים, כגון אוכמניות, חמוציות ופרי הפטל. ברכה על פירות הצומחים באילני סרק או באילנות שלא ניטעו לשם פרי, כגון סָבְּרֶס, צנוברים וערמונים. אכילת פרי העץ יחד עם פרי שיש ספק בברכתו] עולמות, תיד

היבטים כשרותיים בהשגחה על פירות וירקות [מעשרות, כלאיים, חרקים, שמיטה, שבת, מריחות] נתיבות לכשרות (שבט), תש"פ

רעיונות נפלאים לשבח ולהודות על הפירות קול תודה, תשע"ח

על עצים ועל שורשים היא שיחתי, תש"פ

קבלן התחייב לשתול עצים 'חשובים' בגינה, איזה עץ חייב לשתול? [זית תאנה וגפן, האם בחוזה סתם הולכים לפי פרשנות המקובלת בין בני אדם או לפי המשמעות בחז"ל] פניני חשוקי חמד, תשפ"א

 

הזהירות מתולעים בפירות וירקות:

 

הוראות בדיקה לפירות ט"ו בשבט. הרב משה ויא שליט"א תשע"ז תשע"ט תש"פ תשפ"א תשפ"ב

הוראות בדיקה לפירות ט"ו בשבט. הרב משה ויא שליט"א [באנגלית] תשפ"א

הוראות בדיקה לפירות ט"ו בשבט. הרב לנדא זצ"ל [בני ברק] תשע"ז

הזהירות מחרקים [כמה איסורי-תורה עובר האוכל תולעים וחרקים שונים, האם יש איסור בתולעים הנראים לעין לאחר מאמץ, תולעים שאינם נראים רק באמצעות מיקרוסקופ, האם מותר לשתות ממי נהרות ללא סינון, חיידקים מזעריים הרוחשים במים ובאויר, עלי-ירק כחסה ונענע מגידול מיוחד בחממות, עד כמה נדרשת גם בהן שטיפה ובדיקה] עין יצחק, תשפ"א

נכשל באכילת תולעת כשלא בדק הפרי בסעודת פירות ט"ו בשבט [תלעים שנוצרו בפירות, תלושים, מחוברים, שיעור הנגיעה המחייב בדיקה, נאמנות נשים בבדיקת תולעים, לסמוך על בדיקת אמו שאינה מקפידה לעצמה, הנכשל בשוגג באכילת תולעת האם הוא 'מתעסק', צריך כפרה, צריך להצטער, האם ציבור צריך כפרה כשהתברר שהשוחט הכשיל אותם בנבילות וטריפות, תשובת רע"א שלא נשלחה לגר"י מסלנט מפני כבוד רב העיר, נכשל באכילת איסור באונס, הם אכילה באונס גורמת לטמטום הלב, כשהאיסור בטל בשישים, כשחולה אוכל מאכלות אסורים האם יש טמטום הלב] שיעורי הגרי"ט זנגר שליט"א, תשפ"ב

יכול לקנות פירות שרובם אינם מתולעים או פירות שודאי אינם מתולעים [כשהודאי אינם מתולעים הם של גוי, האם להעדיף קניה מישראל, עבודה עברית] פניני חשוקי חמד, תשפ"א

בדיקת תולעים על ידי קטן [לעצמו ולשאר בני המשפחה הגדולים] מאיר דרך, תשע"ח

הלכות הנוגעות לפירות נגועים [תולעים האסורות, חובת בדיקה, מיעוט המצוי, תבשיל שהתערבה בו תולעת, אין מבטלין איסור לכתחילה] שמעתא עמיקתא, תשע"ו תשע"ז תש"פ

 

הלכות ברכות הנהנין:

 

עדכונים בענין ברכות הנהנין [ברכת החטיפים, מוקד ברכות הנהנין, פירות טריים שניתן לברך עליהם שהחיינו בחודש שבט, ברכה על פירות יבשים או מסוכרים, חמוציות פרי או ירק, אננס פרי או ירק, לחם מחיה ללא גלוטן לבריא ולחולה, לחם פשתן ברכה ראשונה ואחרונה] נתיבות לכשרות (שבט), תש"פ

שניצל ועוף מה קודם לברכה [אכל בריה, האם רשאי לאכול עוד בריה, ברכה אחרונה, אכילה משבעת המינים האם קודמת, על החפצא או על האכילה הראשונה, הם ניתן להגביל את הברכה לפריטים מסוימים, שוחט עופות רבים, סלט פירות ויש בו פרי משבעת המינים] שיעורי הגר"ע מדלוב שליט"א-עטרת הברכות, תשפ"ב

ברכות הנהנין [הברכה וכוונתה, מעלת הברכה במאכל משובח, לימוד הלכות ברכות, גדר פת הבאה בכיסנין, האם ברכה מעין שלש מועילה במקום ברכת המזון, האם הזכרת ברית ותורה ומלכות בית דוד מעכבת בברכת המזון. ההבדל בין מעין שבע למעין שלש] ותתענג בדשן, תש"פ

ברכת הנהנין על חמוציות - האדמה או העץ נתיבות לכשרות (שבט), תש"פ

דין יין קפוא ירחון האוצר (כב), תשע"ט (עמ' קפז)

אננס, גידול אדמה או עץ? ירחון האוצר (יח), תשע"ח (עמ' צא)

ברכת שהכול מספק והמסתעף ירחון האוצר (א), תשע"ז (עמ' צא)

מנהג העולם לברך על פרי ולפטור רסק פירות [ואם ברכת הרסק שהכל] פניני הלכה חידושי הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' נ)

גלגל החוזר בבכות הנהנין [לפניו: תפוח בננה ותמר, וכך גם סדר חביבותם, יברך תחילה על תמר הקודם לחביב, או הבננה החביבה שברכתה שונה, אך תפוח קודם לבננה, ותמר קודם בברכתו שווה לתפוח. היו לפניו פרוסות בננה ופרוסות תמר ותפוח שלם] פניני הלכה חידושי הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' נ) שיעורי הגר"ע מדלוב שליט"א, תשפ"א

האוכל ג' מיני עוגות כל שלוש השיטות של פת הבאה בכיסנין, בסוף הסעודה, האם יברך בורא מיני מזונות? [ספק דרבנן לקולא, ברכות הנהנין מצוה או איסור, הבדל בין ביטול ברוב לבין ספק דרבנן לקולא, כשאוכלם בזה אחר זה או בבת אחת] פניני הלכה חידושי הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' נב)

עניית אמן אחר ברכת חבירו בין ברכה לאכילה או למצוה [הרב שמואל דרזי שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

אכל תמרים מארץ ישראל ופירות מיובשים מחו"ל איך יחתום בברכה אחרונה? [הרב אברהם זנגר שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

האם מועיל לעבור על דיני קדימה בברכות הנהנין ע"י כיסוי המאכל החשוב? [הרב חיים הלפרט שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

נתערבו לו פיצוחים בדוקים מתולעים עם פיצוחים שאינם בדוקים [הרב אליסף פרלמן שליט"א] פניני הלכה מראשי חבורות בישיבת מיר, תשפ"ב

דיני קדימה בשבעת המינים [מחמת חשיבות הפרי שלא יפטר בדרך אגב, וכן כדי לא לשנות את סדר הכתוב, ברכת הנהנין מדרבנן, סדר הפסוק מדאורייתא, קדימה בסדר אכילה גם כשהוא בתוך סעודתו, האם ניתן להוכיח מסדר הפסוקים, קדימת מין שבעה עיקרו 'הקדמה' או שלא 'לאחרו', לברך עליהם בבת אחת, חביב] שיעורי הגר"ע מדלוב-אוסף גיליונות, תש"פ (עמ' כו)

דיני קדימה בברכות ירחון האוצר (יב), תשע"ח (עמ' פח)

אכל "בריה" כגון ענב שלם, האם רשאי לכתחילה לאכול עוד אחד? [חיוב ברכה אחרונה, מה נקרא בריה, גרעין הפרי] שמעתתא עמיקתא, תשע"ג

האוכל עוגה וקפה, האם ברכתה פוטרת את הקפה? [פת הבאה בכיסנין] שמעתתא עמיקתא, תשע"ה

אכל חצי שיעור ממין ז' וחצי שיעור ממין אחר, האם יברך בורא נפשות? שמעתתא עמיקתא, תשע"ג

הלכות ברכות נשיח בחוקיך, תשע"ו תשע"ז

ברכת המזון וסגולתה אספקלריא, תש"פ (עמ' קל)

בדין ספק בירך ברכה"מ ובספק אם אכל אספקלריא, תש"פ (עמ' קעז)

ברכה על טעימת אוכל [בהלכות ברכות, תעניות ובשר בחלב, מטעמת אינה צריכה ברכה, והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום, האם מדובר בטועם ובולע או בחוזר ופולט, מה בין "מטעמת" לדין "חנקתיה אומצא" [השותה מים כאשר עמד לו דבר מאכל בגרונו] שמברך אם נהנה מהאוכל, טעימה כדי לברר האם המאכל טרי, מתובל כראוי, או חם כהוגן, טעימה מכמה קדירות, לנקות כף או סכין משיירי מאכל שדבוק עליהם על ידי אכילה, חש בכאבי שיניים ושטף את פיו במעט משקה חריף כדי להרגיע את הכאבים, ואחר כך בלע את המשקה, התכוון בטעימה לשם אכילה ובירך עליה, ולאחר מכן החליט לפלוט את המאכל, האם יש בזה משום ברכה לבטלה, האוכל ושותה מעט לשם מצוה או מנהג] עולמות, שע

ספק בברכות הנהנין [וספק ברכות להקל] [ספק בחיוב ברכת הנהנין, ספק מצווה דרבנן לקולא או ספק איסור ולחומרא, ברכת הנהנין דבר שיש לו מתירין, מי שנהנה מעוה"ז ולא בירך האם גזל מהקב"ה את המזון או את הברכה, הצמא במיטתו בלילה, הכניס לפיו דבר ונזכר שלא בירך ואם יוציאו ימאס, האוכל פרי פחות מכזית] עולמות, רכו

ברכה על לחם שאיבד צורתו [פירורי לחם, לחם מבושל, מדובק ע"י דבש, עירוי מכלי ראשון על לחם, לחם או קרוטונים במרק, חתיכות מצה מטוגנות במעט שמן, פירור לחתיכות קטנות, לחם טבול בביצה ומטוגן, כדורי שוקולד מפירורי לחם, עוגות או כופתאות מקמח מצה, קוגל מלחם או חלה] עולמות, שפט

ברכה על מאכלים ללא גלוטן ברכת הנהנין, קמחים לרגישים לגלוטן [צליאק]: הרגישים לגלוטן, יכולים לאכול פת העשויה מחיטה רגילה מופרדת מהגלוטן, חיטה מהונדסת ללא גלוטן, קמח שיבולת שועל שאין לו גלוטן כלל, קמח כוסמין שיש בו גלוטן אך הוא פחות בעייתי. קמחים שברכתם שהכל: לחמים שעשויים מקמח קטניות תירס אורז או קמח תפוחי אדמה ברכתם שהכל. פת העשויה מקמח ללא גלוטן, לרוב הפוסקים מברך עליו 'המוציא' ו'ברכת המזון', שלא בטלה חשיבות החיטה, ולא השתנה לגריעותא. ויש אומרים כיון שאינו מחמיץ מספק מברך 'מזונות' ו'על המחיה' כמו שאינו חייב בחלה. 'אחשביה לפת': יש שכתב לחלק, שאדם שאינו רגיש לגלוטן מברך עליו 'מזונות' ו'על המחיה' שבטל ממנה חשיבות הפת שאינו משביע כל כך. אבל אדם שרגיש לגלוטן שאין יכול לאכול קמח רגיל, אחשבינהו ומברך עליו 'המוציא' ו'ברכת המזון'] עומק הפשט, תשפ"ב

מאכלים עם מיני דגן [מוצר המכיל אחד מחמשת מיני דגן, רוב ומיעוט, עיקר וטפל, שניצל, קציצות דגים ובשר, גפילטע פיש, חטיפי שוקולד, לאזניה, בוטנים מצופים, חמין עם גרעיני חיטה או גריסים, כדורי פלאפל, וופל מצופה שוקולד, דגן מעורב באוכל רק לדבקו, להרבות נפח, או כתבלין, האם צריך שיורגש הדגן, האם תלוי בדעת האופה] עיון הפרשה, תשע"ה (עמ' קמה) עולמות, יח

הגדרת אילן וירק [לדיני ברכות וערלה, סימני פרי העץ] עולמות, תיד מאור השבת, תשע"ה

חיטה ואורז וברכותיהם עולמות, תמג

הפרי חלקיו ותכלית נטיעתו [ברכה על גרעיני וקליפות פירות, פרי מר, בוסר וקליפות ממתקים] עולמות, תלט

הלכות מצויות לט"ו בשבט